השר קרא, כך תחולל מהפכה בתקשורת בשישה צעדים פשוטים

בטל את חיובי התוכן, שחרר את הרדיו האזורי ותן לשוק החופשי לעשות את שלו. צעדי מדיניות קלים וזמינים לשר התקשורת החדש

הזדמנות לרפורמה יסודית. השר קרא, צילום: אוהד צויגלברג /פלאש90

כבוד השר איוב קרא,

ברכות לרגל מינויך לשר התקשורת. אתה נכנס לתפקיד בשעה המתאימה לשידוד מערכות ולרפורמה יסודית. אך בעוד הציבור צמא לשינוי, הפקידות המאיישת את המשרד שבויה בקונספציות ישנות, ואפילו הרפורמה המקיפה שהוחל בה – בראשות המנכ"ל שלמה פילבר – איננה אלא שינויים קלים במסגרת הקונספציה השלטת.

זו בדיוק ההזדמנות עבורך, שר חדש ורענן המשוחרר מקיבעון מחשבתי, להוביל שינוי יסודי.

ברשותך, ריכזתי כאן כמה המלצות קלות אך חשובות.

העמד את השידור הציבורי במבחן

אחת המנטרות שעיתונאים ופוליטיקאים חוזרים עליה היא ש"כולם מסכימים שיש צורך בשידור ציבורי איכותי".

הנחה זו היא הבסיס להתנהלותם הכוחנית של גופי השידור הציבורי – גלי צה"ל, רשות השידור וכיום התאגיד – הנובעת מההנחה שלמעשה אין סימן שאלה ציבורי על עצם קיומם.

בעולם אידאלי, הייתי קורא לך להוביל מהלך היסטורי של סגירה והפרטה של השידור הציבורי כולו, על כלל מערכותיו, שדרניו ומוסדותיו. אך גם כאשר מהלך כזה כנראה אינו מציאותי, עליך להתחיל בניעור העץ ולהבהיר לכולם – לציבור ולאנשי התקשורת – שהנחת היסוד ולפיה השידור הציבורי הוא מרכיב הכרחי בדמוקרטיה, אינה תקפה.

אם השידור הציבורי יפעל מתוך מודעות לכך שקיומו שנוי במחלוקת ואיננו מובטח, הוא יתאמץ יותר להצדיק את עצמו בפני הציבור, ויפעל – בניגוד למה שהיה נהוג ברשות השידור – מתוך מודעות גבוהה יותר לרחשי הציבור, בזהירות, במתינות ובענווה. גם זה יהיה הישג.

לכן אני קורא לך, כבוד השר: הטל ספק בנחיצותו של השידור הציבורי. דרוש מהם תוצאות, בקר את מעשיהם, ובחן בשבע עיניים את ההצדקה לכל החלטה ושינוי שמתרחש בתחום.

אל תהסס להשמיע את קולך בנושא. זכור: נפשו של הציבור נקעה מהתקשורת הממשלתית הכפויה על משלם המסים. מי שידרוש מהברנז'ה אחריותיות, יזכה לאהדה רבה.

אל תיגע באינטרנט!

אחת השאלות העומדות כעת על סדר היום היא כניסתם של גופי שידור המבוססים על אינטרנט, כגון סלקום TV, שיתחרו בגופי השידור המסורתיים – בעיקר יס והוט. אך בשל הרגולציה הכבדה על חברות השידור הוותיקות, הן חוששות שלא יעמדו בתחרות מצד שידורי הרשת והן דורשות מהרגולטור – כלומר, ממך – שתפעל להטיל רגולציה גם על השידורים האינטרנטיים. בינתיים ועדת פילבר נענתה לדרישות אלו.

וכאן עליי להזהיר אותך: זו תהיה טעות מרה. האינטרנט היום הוא ביתו של השוק החופשי, תחום לא מוסדר של יזמות, חירות וצמיחה. אל תיגע בחלקת האלוהים הזו. השאר אותה חופשית.

ואם להוט ויס יש בעיה, יש פתרון פשוט הרבה יותר: הקל עליהם את נטל הרגולציה, שחרר אותן מחובות תוכן מעיקות ושאר ירקות רגולטוריים שחונקים את השוק הישראלי. תן להם לשדר כאוות נפשם, ולהתחרות על טעמו של הקהל.

זאת יש לדעת: בזמן שסלקום נכנסת באיטיות לשוק הטלוויזיה המקומי, חברות רבות יושבות על הספסל ומתבוננות. נטפליקס ופריוויו הם שני שמות מוכרים יחסית, ויש עוד. המסר שהמשרד מעביר להן היום הוא שאין להם מה לחפש פה. ומי שכן ייכנס, יעשה זאת במחירים גבוהים. את המחיר משלם הצרכן כמובן.

עשה לך מבחן, כבוד השר: הכרז על ביטול הרגולציה על האינטרנט ובדוק את התגובה. הימור שלי: השוק יסער, וחברות בינלאומיות ישעטו לישראל. הציבור הישראלי רק ירוויח.

בטל את חיובי התוכן

הרכיב הרגולטורי המכביד ביותר על גופי השידור השונים הוא חיובי תוכן. אלה סכומים שהמדינה מחייבת את יס, הוט, קשת, רשת וערוץ 10 להקצות להפקה של תוכן מקומי. אלא שלמעשה זהו מוסד מיותר: בשנים האחרונות השקיעו גופי השידור בהפקות תוכן מקומי פי 1.5 מכפי שהממשלה מחייבת אותן.

מתברר שזה משתלם. מחקרים מלמדים כי ברוב מדינות העולם, שידורי הפריים טיים של הערוצים המסחריים מתבססים בעיקר על תוכן מקומי. יותר מכך: ערוצי נישה שמבקשים לצאת מהנישות שלהם ולהפוך לערוצים כלל ארציים (במדינתם), עושים זאת לרוב באמצעות הפקה של תוכן מקומי מקורי. כמו בתחומים רבים, גם כאן השוק החופשי הוא הפתרון, לא הבעיה.

אי אפשר להתייחס לסוגיית חיובי התוכן ולהתעלם מהפיל המגונדר במרכז החדר – הסוגה העילית. חובת הסוגה העילית קובעת שמתוך הכספים שמוקצים לתוכן מקומי, גופי השידור מחויבים להקצות נתח לתכנים "איכותיים" בנפרד.

מהם תכנים "איכותיים"? התשובה של הרגולטור היא, בפשטות, תכניות דרמה ותעודה. אבל האמת היא שאלו פשוט תכנים שאף אחד לא רוצה לצפות בהם, וקיומם משרת את האינטרס של יוצרים חסרי כישרון שלא היו מצליחים להתפרנס בלי הגנת המחוקק.

לא רק אנחנו חושבים כך: רוב מדינות העולם ביטלו את מוסד הסוגה העילית בשנות השמונים והתשעים. מחקר משווה של 'האגודה לזכות הציבור לדעת' מעלה שישראל נותרה המדינה המערבית היחידה שבה המוסד הארכאי הזה עדיין קיים.

וכאן, שוב, הפקידות במשרד לא צועדת עם הקדמה. במקום לבטל את חיובי התוכן ואת חובת הסוגה העילית, ממליצה ועדת פילבר אמנם לחתוך כמעט בחצי את הסכום הכללי של חיובי התוכן, מ-780 ל-400 מיליון שקלים; אבל מצד שני להקדיש את כל הסכום הזה רק לסוגה עילית. זהו צעד קטן בכיוון הנכון, אבל למה לא ללכת עד הסוף?

זו ההזדמנות שלך, השר קרא, לצרף את ישראל למשפחת העמים ולבטל את המוסד המיותר הזה של חיובי התוכן והסוגה העילית.

תן לנו פרסום מוטמע!

פרסום מוטמע, העושה שימוש במותגים מסחריים בתוך סרט או סדרה, היה מאז ומתמיד מנוע צמיחה עוצמתי לעולם התוכן. המוסד הזה טומן בחובו גם בעיות, בעיקר כשהוא מקושר לחדשות או לתוכן המיועד לילדים. לכן בכל העולם מקובל שהרגולטור מפקח על הפרסום המוטמע. אבל בישראל, משום מה, לקחו את העסק עשרה צעדים קדימה: אנחנו המדינה היחידה בעולם שבה פרסום מוטמע אסור לחלוטין בתקשורת המשודרת.

בנושא הזה ועדת פילבר הלכה כברת דרך משמעותית ביותר, והסכימה להתיר את התוכן השיווקי. אבל ההיתר הזה יינתן בתנאים מגבילים ביותר, אשר ימנעו מהצופים הישראליים את יתרונותיו: יהיה מותר לכלול תוכן כזה רק בתכניות מגזין, בסגנון ערוץ הקניות. זה צפוי להיות תוכן משעמם ובלתי רלוונטי, שרק יוכיח את טענותיהם של מתנגדי התוכן השיווקי.

הבשורה האמיתית נמצאת דווקא בפרסום המוטמע בתכנים עלילתיים, ובפרט בדרמה. אלה תכנים יקרים מאוד להפקה, שהמחיר ה"עלילתי" של הטמעת פרסום בתוכם הוא נמוך ביותר: אחרי הכל, למי איכפת אם הגיבור נוסע בפורד או בטויוטה?

פתיחת שוק הפרסום המוטמע תביא לגל של יצירה בתחום החשוב ביותר מבחינה אמנותית: הדרמה. נכון לעכשיו, הדרך היחידה להשיג מימון להפקת סדרת דרמה היא דרך גופי השידור, וקרנות ציבוריות שתקציביהן מוגבלים.

כבוד השר, במקום לבזבז כספי ציבור על קרנות ממלכתיות והפקות מסובסדות, שחרר את מנוע הפרסום המוטמע ותן לשוק לעשות את שלו. את הכסף שנחסוך תורידו לנו מהמסים או האגרות. אזרחי ישראל ישמחו.

פתח את התדרים הארציים

שוק הרדיו בישראל מתחלק לשניים: ברמה הארצית מופעל שידור ציבורי בלבד – גלי צה"ל והתאגיד. ברדיו האזורי פועלות תחנות מסחריות, אולם חלות עליהן מגבלות רגולטוריות, שבין היתר אוסרות עליהן לשדר בעוצמה המאפשרת לתדר גם להגיע לאזורים אחרים.

המצב הזה עובד מצוין עבור תחנות שהמודל העסקי שלהן מתבסס על אזוריות – כמו רדיו הים האדום באילת, או קול רגע בצפון. אבל מה שקורה בין גדרה לחדרה הוא עבודה בעיניים: כל התחנות חולשות בפועל על כל רחבי גוש דן, והתכנים שהן משדרות אינם "אזוריים" בשום מובן. ובעקבות התכנים באות גם הפרסומות.

את הפארסה הזו, כבוד השר, הגיע הזמן להפסיק: יש להסיר את מגבלת האזוריות מתחנות הרדיו המסחריות, ולאפשר – ללא כל תנאים – למי שיבקש לעשות זאת, לשדר לכל המדינה. רפורמה כזו תעמיד תחרות לשידור הארצי הציבורי, ותחייב לראשונה את התחנות הציבוריות להתחשב בציבור כדי להישאר רלוונטיות.

בדרך לחופש ביטוי אמיתי

נדרשות עוד פעולות רבות כדי להשיג חופש עיתונאי אמיתי בישראל, אבל חמש הנקודות הללו הן התחלה טובה. אם הן ייושמו, התוכן שנראה על המסך יהיה רב ומגוון יותר, וחשוב יותר: הדעות שיישמעו במהדורות החדשות ובתכניות האקטואליה.

כבוד השר, אני מאחל לך הצלחה ומקווה שתנצל את ההזדמנות להטביע חותם של חירות וחופש ביטוי בשוק התקשורת. אם כך תעשה, זו תהיה כהונה שתיזכר לטובה

______________

הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

26 תגובות למאמר

  1. אני מסכים עם המאמר מלבד בנקודה אחת שבה אני חולק על המאמר לחלוטין. יש כל-כך הרבה טראש בטלויזיה ובאינטרנט כל כך הרבה שעשועונים טיפשיים וריאליטי מטומטם שזה כמו להאכיל את הציבור בג'אנק פוד כל היום, לא בריא. לדעתי צריך לחייב יותר סוגה עלית בטלויזיה. סדרה כמו והארץ הייתה תהו ובהו למשל היא נכס צאן ברזל שיהיה ערך לצפיה בה גם עוד עשרים ושלושים שנה. בדיוק כמו הסדרה עם יצחק נבון שסייר בספרד לפני כמעט 40 שנה ועדיין כיף לצפות בה בערוץ 20. או "מסע עולמי" שהיא ממש כמו יין טוב ומקרינים אותה כבר שנים בערוץ 23. בדיוק בשביל זה צריך שר תקשורת אחרת אפשר לבטל את המשרה ולתת לעולם הבלוגים והיוטיוב באינטרנט לפעול מעצמו.

  2. סיכום פשוט: בטל את כל החוקים והתקנות הנוגעים לתקשורת האלקטרונית, כל אחד יוכל לשדר מה שירצה, למי שירצה, איפה שירצה איך שירצה וכמה שירצה. שוק חופשי.

    זה היה צריך להיות חוק יסוד.

  3. ככול הידוע לי המוצר היחיד שניתן לפרסם באופן מוטמע הוא כלי רכב, לכן הדוגמה של "פורד או טויוטה" אינה מוצלחת במיוחד. האיסור על פרסום מוטמע מייצר סיטואציות מלאכותיות, היות שאסור להראות מוצרים מזוהים (שאינם כלי רכב), דבר הפוגם באמינות של הסרט או סדרת הטלוויזיה. כאשר הצופה רואה על שולחן האוכל של המשפחה הטלוויזיונית מוצרי מזון שאינם מזוהים (למשל קרטון חלב שכולו לבן) הוא "נזכר" שהוא צופה בטלוויזיה. זה פוגע בחוויית הצפייה של הצופים ומייצר אתגרים מלאכותיים ו"כאב ראש" ליוצרים.

  4. אבוי לנו אם אריה גולן ואסתי פרז מן הסמול הרדיקלי מובילים הנחיה פוליטית מדי יומן והמסורת הסמולנית של דווחים מוטים בדמות מרואיינים בעלי זהות סמולנית העולים לפרשן! אולי כדאי להתחיל לכמת את הראיונות של אותם פרשנים מדי יום=ככל שהשנאה האישית שלהם לביבי(עוזי ארד למשל) עולה כך מוזמנים לרדיו לעתים תכופות

  5. הלשון המכובסת בה מנוסח המאמר מעידה יותר מכל על הזלזול באינטלגנציה של גולשי האתר הגיב:

    שהרי למה מייחל הכותב בעצתו הראשונה? שהשידור הציבורי יפנים "שקיומו שנוי במחלוקת ואיננו מובטח…ויפעל מתוך מודעות גבוהה יותר לרחשי הציבור, בזהירות, במתינות ובענווה", או בלשון לא מכובסת-צנזורה.
    למי שאכן תומך ב'זכות הציבור לדעת' אך מעוניין במגוון דיעות רצוי להמליץ לשר שיבטל לאלתר את התקדים המשפטי של "אמת לשעתה" הפוטר את אנשי התקשורת מטענת דיבה ולשון הרע, כך שישאו בתוצאות של שידוריהם

  6. נשמע כמו סיפור פנטזיה
    אתה לא באמת מצפה מהממשלה הזאת לבצע רפורמה כ"כ מרחיקה. מישהו יכול להזכיר לי רפורמה משמעותית שהייתה חוץ מהסלולר?

    1. הרפורמה תתבצע אם הממשלה תרצה וגם אם לא. הדרישה לזה בציבור היא גדולה מדי בכדי שמישהו יוכל למנוע זאת.

    2. בוא נגיד שדי בהיתר שידור כלל ארצי לתחנות האזוריות – כדי לאתגר את השידור הציבורי.
      תאר לעצמך שתחנות 103FM ו"גלי ישראל" יוכלו לשדר לכל הארץ. באותו רגע הן תוכלנה להוות תחליף ראוי וזמין בסיבוב הכפתור או בלחיצה על מקש לרשת ב' וגלי צה"ל, ואז ההשפעה של שתי הרשתות האלה על השיח הציבורי תצטמצם לגודל היחסי האמיתי שלהן.

  7. העבדה שקרא אמר שבכוונתו להילחם בתקשורת הדכדוך השמאלנית הקימת מעידה על כך שהוא מבין מהו שורש הרע בארץ – השמאל השולט בתקשורת ומעוות את המציאות ואת רצון העם והאמת. אם אכן הוא מודע לכך יהיה לו האומץ הבלתי נדלה לבצע את המהפיכה הדרושה לנו.

    אנחנו רוצים לפתוח הכל לתחרות חופשית ושכל חלקי העם ועמדותיו תישמענה בדיוק כפי שהעם רוצה בכל מאודו דהיינו – לשמוע קול צלול וללא הפרעה של מחנה הימין הלאומי הדתי והיהודי.

    רוצים תחרות חופשית חופשית שסוף סוף תסלק מחיינו את הסמאל הדיקטטורי שהורס את המדינה ואת עתידנו.

    לעיון:

    אקספרס של חצות והתקשורת הישראלית

    http://rotter.net/forum/gil/20103.shtml

    אשכול זה ימקד את הדיון הציבורי בהתנהלותה החמורה של התקשורת הישראלית שאינה משרתת את הציבור,שאינה מדווחת את המציאות,ושמייצרת מציאות וירטואלית בתקווה שהציבור הרחב יקנה את השקר ויקבלו כאמת.

    בפועל מתעב הציבור את התקשורת הישראלית,ואינו קונה דבר מכל מרכולתה הרקובה.

    מה שהתקשורת הצליחה ליצור זה הרבה הרבה אנטישמיות נגד ישראל ואזרחיה היהודים,ופעילות כלל עולמית נגדה המקבלת הדרכה מדוייקת כיצד ניתן לפעול נגד ישראל בצורה הכי אפקטיבית.

    הציבור הרחב מחכה להקמת ערוץ טלביזיה לאומי שייצגו וישרתו כראוי.ערוץ תואם פוקס ניוז הוא הכרח המציאות בישראל 2010.

    באשכול זה אציג את מעשיה ועיוותיה של מפלגת התקשורת הישראלית,כפי שמכנה אותה בדייקנות ד"ר גיא בכור.

    אפתח במאמר של בכור שכאשר קראתי אותו בפעם הראשונה נדהמתי מעוצמתו ומדיוקו הפלאי.

    מכאן עלינו לקיים דיון ציבורי גובר והולך שיוביל בהמשך לפתיחת התקשורת בארץ לגורמים נוספים הקיימים בציבור,על מנת לספק את המידע למרבית הציבור,מתוך נקודת הראייה והעמדה הלאומית יהודית ישראלית האוהדת,שתחליף את אספקת המידע העויינת החולנית המחליאה והמניפולטיבית המתבצעת במדינה החטופה שלנו מזה עשורים רבים.

    1. עדיף שאיוב קרא יעשה את מה שנתניהו אומר לו, מאשר שישמש חותמת גומי של התועמלנים הפרו-פלסטינים, המכונים בטעות בשם "כלי התקשורת".

  8. כבוד השר קרא, הרבה מזל טוב מידידך דוד איש שלום. אנא האזן לרחשי לב הציבור התומך בך ואמץ את ההצעות המועלות במאמר זה. כל בעל שכל ישר מבין עד כמה הצדק איתן. בקרוב אפגש אתך ואביא לך נוסח מודפס של מאמר זה.

  9. הזהו "מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת"? כי נראה לי יותר שזהו "מנכ"ל האגודה לזכות המפרסמים לשטוף את מוחות הציבור בכל דרך שיחפצו (אתית או לא כל-כך)". האם ייתכן שכהמלצה 4, הוא מדגים בכתבתו "פרסום מוטמע"? כלומר, פרסום של מטרות זרות שהקורא לא ממש ער להן? בנוסף לכך נראה לי כי המנכ"ל קצת מתלהב ושוכח שבניגוך לאינטרנט עם הפוטנציאל האינסופי, מרחב התדרים הזמין הוא די מוגבל ואי אפשר "לפתוח אותו לכולם".

    1. מה קרה ומה העלה לך קצף על השפתיים? שמתכוונים למגר אותך מהמיקרופון כאילו נולדת איתו מחובר לפה שלך?

    2. שטיפת מוח של מפרסמי מוצרים אולי אינה אידיאלית, אבל היא עדיין טובה בהרבה משטיפת מוח פוליטית של תקשורתנים, כפי שקורה כעת.

    3. נו, איזה אידיוט החליט שנולדתי עם מיקרופון (למרות שאני הוא "המנותק מהטלוויזיה", מה לא מובן?), ואיזה חכם בלילה לא מסוגל להבין שעדיף בלי שטיפת מוח, לא של תועמלנים מימין, ולא משמאל, ולא מצד מפרסמים שקרנים ומאוסים.

      בינתיים נשארנו עם "מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת (אבל לא שמוכרים אותו בנזיד עדשים)".

  10. המינוי של איוב קרא הוא אכן הזדמנות להציע שינויים רצויים בשוק התקשורת. מאמרו של זיו מאור חשוב בין היתר בכך שהוא מעורר את הדיון בתחום. עם זאת יש מספר הערות נחוצות לתוכן המאמר. בסוגיה הראשונה של השידור הציבורי זיו מגדיר היטב את הבעיה אך ההמלצה שלו אינה ברורה כלל. "הטל ספק בנחיצותו של השידור הציבורי. דרוש מהם תוצאות" ובהמשך "אל תהסס להשמיע את קולך בנושא." תכנון של אסטרטגיה ראויה וביצוע טוב שלה יכולים להיות יותר אפקטיבים עם פחות רעש וצלצולים.
    בסוגיית האינטרנט, הרגולציה על סלקום TV נחוצה ברגע שהם נכנסים לתחום של שידורים רב ערוציים בטלוויזיה. העובדה שהטכנולוגיה שלהם היא מבוססת אינטרנט ולא כבלים או לווין אינה משנה. בדרך כלל ניתנות הקלות רגולטוריות למתחרה חדש וזה מה שראוי לעשות גם במקרה של סלקום.
    לגבי ביטול חובות התוכן מסקנת המחבר אינה סבירה. החברות ממילא מוציאות את רוב ההשקעה על הפקות מקור אך לא מסוגה עילית. אפשר לשקול את ביטול החובות הרגולטוריות מהטעם הפשוט שהן אינן נחוצות. אך המלצת המחבר היא כמעט אבסורדית. המשמעות המעשית שלה היא הגדלת ההשקעה בסוגה עילית במידה אסטרונומית. כלומר אם ערוץ מסחרי מסוים משקיע כ70 מיליון בסוגה עילית אין היגיון בחיוב להשקעה או הוצאה בעצם של 400 מיליון שח.
    בסוגיית הפרסום המוטמע אני מסכים לחלוטין עם הכותב. זהו מחדל ארוך ומתמשך שהכנסת לא שינתה את החוק שאוסר תוכן שיווקי או פרסום מוטמע, שעכשיו עם האיסורים הקיימים מגלגל מחזור של לפחות מאה מיליון שח בשנה.
    לגבי שידורי הרדיו יש מקום לפתוח יותר אפשרויות, אך הרעיון של פתיחת כל התחנות האזוריות לשידורים ארציים אינו מעשי בשל מגבלת תדרים.

  11. מאמר מלא שנאה, בורות באזרחות, הכללה מכוערת והסקת מסקנות הזויה.
    והמשפט "ניסיון להפיל את נתניהו" יצא מכל החורים. התפקיד של האופוזיציה היא לנסות להפיל את הממשל הקיים. זה המהות שלה במשטר דמוקרטי.
    לפחות השמאל עושה את זה בדרכים דמוקרטיות ולא עם אקדח.

    1. אז אתה מודה שהתשקורת התעמולתית חושבת שהיא מפלגת האופוזיציה. ובכן, יש ל י חדשות בשבילך. לא בחרנו באוחזי המיקרופונים, להיות במפלגת האופוזיציה. זה לא דמוקרטיה. זה שטיפת מוח של אנשים שלא נבחרו לקבוע לנו מה לחשוב, ועל מה לחשוב, מה לגיטימי, ומה לא בעניהם – וכל זה במימון כספי המיסים. נכון, מפלגת העבודה יכולה לרצות להפיל את נתניהו וזה לגיטימי לגמרי. אבל שטיפת המוח התקשורתית בעניין הזה היא לגמרי לא לגיטימית בעיני הציבור.

    2. כן, שטיפת מוח תקשורתית, וסתימת הפה לכל מי שחושב אחרת, הן ממש שיא הדמוקרטיות.

    3. מזל שתגובתך מלאה אהבה, תבונה, הגיון, נאורות, יופי וחמלה. המשך כך. אתה פשוט מציל אותנו מעצמנו.

  12. אף מילה על דואופול התשתית הפיזית של אינטרנט : בזק + הוט ?
    אף מילה על החבילות של יס והוט ?

  13. מספיק שיצרף את ערוץ 20 וערוץ 9 לעידן פלוס – ושיאפשר לתחנות האזוריות לשדר בכל הארץ.