גידול כלבים במקום ילדים – ההפרעה הנפשית החדשה

זוהי כבר מגפה דורית: יותר ויותר צעירים בוחרים לגדל חיות מחמד כתחליף להורות, ולהתייחס אליהן כאל "ילדים" של ממש

אילוסטרציה. צילום: תומר ניוברג, פלאש 90

אם גדלתם (כמוני) במשפחה עם כלבים, אתם ודאי יודעים שמשהו מוזר ועצוב קורה כאשר כלבה מאבדת את גוריה. בגלל הורמונים והאינסטינקט האמהי המוטבע בה, היא תאמץ לרוב חפצים דוממים כ'תחליפי גורים'. בדרך כלל, הכלבה תבחר משהו כמו מגף, כובע או צעצוע מפרווה. כך עושות גם חתולות, לרוב עם גרביים. יהיה החפץ אשר יהיה, האֵם תעביר אותו ממקום למקום, תלקק אותו, תנסה להניקו, לגונן עליו ולהשקיע בו את כל האנרגיה והאינסטינקטים האמהיים שלה – לעתים קרובות הרבה יותר מכפי שהייתה עושה לו היו אלה הגורים שלה.

משהו במוחה נרגע בעזרת התחליף הדומם הזה של גור אמתי. אבל למרבה האירוניה, הגור החלופי הזה עלול למנוע מן האם המאמצת לרצות להתעבר שוב ולשאת ברחמה גורים בשר ודם. האינסטינקטים שלה הוסטו לצמיתות לכיוון שגוי, והם מתבזבזים על אובייקט שלעולם לא יהיה הצאצא האמתי שלה.

זה עצוב אף יותר שיש אנשים הנוהגים באותו אופן ממש. אינני מדבר על אמהות שאיבדו תינוקות, אלא על גברים ונשים, בעיקר בני דור המילניום, הבוחרים לדחות עד אין קץ את הרחבת המשפחה, אך עדיין חשים דחף בלתי מעורער לחוות הוֹרוּת.

זהו דחף טבעי, והוא טוב. הוא הוטבע בנו כדי לאותת לנו שמערכות הרבייה שלנו נמצאות בכושר שיא להינשא, להקים בית ולגדל ילדים. כאב לשלושה, אני יכול להעיד על העונג שאינסטינקטים הוריים אלה מסבים כאשר מביאים אותם לידי מימוש כפי שהאל התכוון לכך.

אבל עבור רבים מבני דורי המתקרבים לגיל שלושים, ילדים (והתנאי האידאלי שקודם להם, נישואין), עדיין אינם באים בחשבון – משום שהם יקרים מדי, גוזלים יותר מדי זמן, ועלולים להרוס את סגנון החיים. אבל האינסטינקטים ההוריים הללו אינם הולכים לאיבוד: צעירים רבים מפנים אותם אל תחליפי־ילדים – לא מגפיים או צעצועים מפוחלצים, אלא חיות מחמד. וזו תופעה שקיימת בהיקף מטריד.

אני משוכנע שבעוד מאתיים שנה, ספרי הפסיכולוגיה יזהו את 'תסמונת החלפת־התינוק' כמגפה מאובחנת בדור שלי. עבור מספר לא ייאמן של ילידי המילניום, המטרה המקורית של החזקת חיות מחמד – לשמש בני לוויה שעירים ושותפים מועילים בעבודה וניהול משק הבית – הוחלפה בתפקיד שהם מעולם לא נועדו למלא: לשמש תחליף לילדים.

עלייתם של תינוקות הפרווה

זהו עניין שגרתי עכשיו לשמוע אנשים צעירים בגילי מתייחסים לכלבים ולחתולים שלהם ללא שמץ של אירוניה (מזעזע אפילו לכתוב את זה) כאל ילדים, תינוקות מפרווה, בנים ובנות. אין זה חריג גם שאנשים כאלה מתייחסים לעצמם כאל הורים לכלבים.

המוזיקאית ניקול נורדמן פרסמה לאחרונה בדף הפייסבוק שלה מקרה שהייתה עדה לו באקראי בשדה התעופה, עם בני זוג שהיו בשיחת וידאו, כאשר בצד השני היו התינוק שלהם עם הסבא והסבתא שלו. נורדמן מתארת כיצד בני הזוג –

"הומים ומשתפכים מול המצלמה: 'תראה אותך, ילד גדול! כל כך חתיך! אתה מתנהג יפה לסבתא?' הם הציפו את הוריהם בשאלות כגון 'האם האכלתם את התינוק? האם יצאתם איתו לטיול וביליתם יחד?" וכמעט התמוטטו מרוב שמחה כאשר התינוק חזר להופיע על המסך לפרידה אחרונה: 'אנחנו אוהבים אותך', התמוגגו בני הזוג, 'אתה הילד הכי טוב של אמא ואבא! עוד מעט נחזור הביתה, מתוקי!'"

נורדמן כותבת שהסתובבה כדי להעיף מבט בתינוק המתוק הזה, שהוריו כל כך משתגעים אחריו, רק כדי לגלות שמדובר בלברדור רטריבר צהוב…

כמה מבוכה צריכים לחוש "סבא וסבתא" הנאלצים להשתתף בשיחה כזו? האם לא היו מעדיפים נכדים אמתיים במקום להיות שמרטפים לחיות מחמד שאותם עליהם לשעשע? כמה גדול בוודאי צערם כשהם מתבוננים בילדיהם המבזבזים את האינסטינקטים ההוריים שלהם על בעלי חיים, בעוד להם עצמם אין ברירה אלא להשתתף בהצגה הזאת של בני הזוג, שהיא מחליאה ומטרידה כל כך?

להיות 'הורה לחיית מחמד' זו עבודה קשה. אשליה מעייפת זו כרוכה בדרך כלל בצורך להעמיד פנים שחיית המחמד שלך היא יצור אנושי, כמו בפוסט ויראלי בפינטרסט שבו הכריזה אישה אחת: "אל תגידו שאינני אימא רק בגלל שלילדיי יש ארבע רגליים ופרווה… הם הילדים שלי, ואני האמא שלהם!"

בני דור המילניום, כך מתברר, צפויים לרכוש בגדים עבור חיות המחמד שלהם כפליים יותר מאשר בני הדור הקודם. מדובר בתעשייה, שיחד עם מוצרי פינוק אחרים לחיות מחמד, גלגלה 11 מיליארד דולר בשנה שעברה. בין היתר היא משווקת פריטים חיוניים כמו עגלות תינוק ואפילו מִנשאים להולכי על ארבע.

התופעה של 'תינוקות חלופיים' מחייבת לפעמים ש'הוריהם' יעמידו פנים כי הם עצמם בעלי חיים. ראו למשל את המברשת החדשה הזאת לחתול: היא מציידת את המשתמש בלשון סינתטית שהוא מכניס לפיו ו'מלקק' בה את החתול שלו במשחק תפקידים. היצרן טוען שהליקוק במברשת המוצעת מחזק את הקשר בין אדם לחתולו.

תאגידים משלבים את תופעת 'התינוק החלופי' במסעות השיווק שלהם. הספקית הסלולרית 'ספרינט' העלתה סרטון פרסומת ובו נראה בחור היפי דמוי ישו בשם 'טופר ברופי' המתייחס בגאווה לכלבו (ששמו רוזנברג) כאל "הבן שלי", ומתייעץ איתו על תכניות לגלישה סלולרית באינטרנט.

"דוגי בומרס"

רבים מבני דורי מתייחסים בנאיביות אל חיות המחמד שלהם כאל תינוקות להתאמן עליהם, בתקווה שיוכלו לבדוק את כישורי ההורות שלהם על 'ילדים' שלא ינטרו להם טינה כל החיים או ייכנסו לכלא אם חינוכם ייכשל. זה לא משנה שכלבים, לו יכלו להבין את המניעים האנושיים, היו ודאי מתנגדים לכך שיתייחסו אליהם כאל שפני ניסיון, שלא לדבר על כך שלעתים הם מוצאים עצמם בבתי מחסה לבעלי חיים כאשר 'הוריהם' מואסים בהם.

זאת ועוד: כלבים וחתולים אוהבים לכרסם רהיטים, ולרוב גם משירים שיער רב; כתוצאה מכך, כמה מן הזוגות המפנים את האינסטינקטים ההוריים שלהם לחיות מחמד מחליטים בסופו של דבר שלא מתאים להם לטפל בילדים אמתיים?

האתר הסאטירי 'CollegeHumor' מציג את התופעה הזאת באור הנלעג שהיא ראויה לו, ומסביר מדוע היא מצביעה על מערכת יחסים חלשה יותר מאשר על הורוּת זהירה (אם הנישואים שלנו יתפרקו, מי שיסבול בסופו של דבר יהיה בסך הכל הכלב!). אבל צחוק בצד, ישנן השלכות ארוכות טווח לכך שבני דור המילניום מעדיפים להחליף תינוקות בחיות מחמד, אפילו באופן זמני: הם מתרחקים עוד מהבאת ילדים לעולם.

'וושינגטון פוסט' דיווח בספטמבר על ממצאי מחקר של מכון 'מינטל', האומד את ממדי התופעה של תחליפי תינוקות. מתברר כי ההסתברות של בעלות על מכונית או דירה נמוכה יותר אצל אמריקנים צעירים ביחס להוריהם, וכי הסיכוי שיתחתנו נמוך ב־50 אחוז מכפי שהיה לפני חמישים שנה. רק במדד סטטיסטי אחד עוקפים הצעירים את בני הדור הקודם: הבעלות על חיות מחמד. מבחינה זאת, הם ראויים כבר לתואר 'דוגי בומרס'.

ל-75 אחוז מהאמריקנים בשנות השלושים לחייהם יש בבעלותם כלב (לצורכי מחקר זה, 'בני דור המילניום' הוגדרו כנחקרים עד גיל 37), ולמחציתם חתול. לשם השוואה, באוכלוסייה הכללית יש כלב לכל אדם שני, וחתול לכל אדם שלישי. ההבדלים מדברים בעד עצמם.

במאמר ב'פורבס' כותבת ארין לאורי על התופעה, ומייחסת אותה לכך שצעירים סבורים בטעות כי גידול ילדים הוא עניין יקר מאוד, הרבה יותר מכפי שהוא במציאות. אף שגם גידול כלבים הוא לא עסק זול – בפרט אם אתה מתייחס אליהם כמו ארין, תושבת מנהטן הרוכשת עבור הכלב שלה מזון יקר, מממנת עבורו טיפולי מניקור, ניתוחים, הוצאות בייביסיטר ואפילו לוקחת אותו יחד איתה לטיסות – בכל זאת, הקבלות שהיא מציגה על סך 5,000 דולר לא מדגדגים אפילו את תג המחיר הרשמי של גידול ילד.

משרד החקלאות של ארה"ב העריך בשנת 2013 כי העלות הממוצעת של גידול ילד בבית דו־הורי נעה בין 12,800 ל־14,970 דולר בשנה, והרבה יותר מכך בערים הגדולות. מדובר ברבע מיליון דולר לפני שילד מגיע לבגרות, והנתון הזה אינו כולל תשלומים לקולג' או ילד שהפך לאדם בוגר אבל מוסיף להתגורר בקומת המרתף. אם יש לכם, כמוני, שלושה ילדים והכנסה אחת מכתיבה, הנתון הזה אמור לגרום לכם פיק ברכיים.

אלא שהוא כמובן שגוי, שהרי – כפי שמציין ג'יימס ברייקוול – הורים כמוהו וכמוני לא נרוויח לעולם סכומים כאלה, ובכל זאת יש לנו ילדים והם חיים וקיימים. סווינט פרידיי, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת טקסס, דיווח כי נתונים אלה של משרד החקלאות האמריקני "מטעים באופן שערורייתי", וכי הם הומצאו בעיקר ממניעים פוליטיים.

מה שמקצץ באופן דרמטי את עלות גידולם של ילדים הוא שילוב בין כמה גורמים: עריכת קניות לפי משקל במרכזים סיטונאיים, הימנעות ממותגים, רכישת מוצרים מיד שנייה, והנכונות של אחד מבני הזוג לוותר על קריירה ולהישאר בבית כדי לטפל בילדים. אבל אולי מפני שרבים מהם פונקו על ידי הוריהם, בני דור המילניום הגיעו למסקנה המוטעית שגידול ילדים הוא ייעוד השמור רק למי שחשבון הבנק שלהם נדיב כשל באטמן. ולא היא.

מה כלבים רוצים

כל מה שאני צריך לדעת על אדם מסוים אוכל ללמוד עליו מהאופן שבו הוא מתנסח לגבי הכלב שלו: האם הוא אומר "יש לי כלב", או "אימצתי כלב". היומרה שלפיה רכישת חפצי ערך כמו חיות מחמד לבית יש בה משהו נאצל או אלטרואיסטי, תיראה בעתיד כאחד המנהגים המוזרים ביותר של דור המילניום.

אפשר לשמוע יותר ויותר בעלים של חיות מחמד המספרים כיצד 'הצילו' את הכלב או החתול שלהם וחילצו אותם תוך חירוף נפש ברגע האחרון. במציאות, רובם בסך הכול ביקרו במכלאה ובחרו לעצמם את גור הפרווה הכי חמוד שנתקלו בו. מעולם לא ראיתי שמישהו מבקש מעובד בבית מחסה לבעלי חיים "תן לי את הכלב שאתם עומדים להרדים אותו כעת" – ואכן לוקח הביתה את היצור המכוער הראשון שהובא באקראי מחדר צדדי. כשאתם הולכים לקחת כלב, אתם עושים זאת מפני שאתם רוצים בכך. מגוחך להציג זאת כאקט של הקרבה עצמית.

כך גם לגבי כל אחת מהפעילויות ההזויות שאופייניות למגיפת ה'תחליפי תינוקות'. בין אם מדובר בעגלות תינוק, בתחפושות, בתספורות מתוחכמות או בעצם המגורים בדירות חדר אחד בברוקלין המצחינות מרוב שימוש במטהרי אוויר, אנו משקרים לעצמנו שחיות המחמד שלנו אכן נהנות מהמשחק הזה. לדעתי, כלבים מתעבים בעלים שמתייחסים אליהם כך. הם לא רוצים שיסיעו אותם בעגלות, שישירו להם שירי ערש, או שישלחו אותם למעונות יום. הם לא מעוניינים להיות תחליפים לתינוקות שאין לכם. הם רוצים את חברתכם כשותפים לציד, שאליו לא תצאו לעולם. הם רוצים לרדוף יחד איתכם אחרי משהו בלב היער ולקרוע ממנו החוצה את לִבּו, שעדיין פועם; ככלות הכל, אבות אבותיהם הלוא היו זאבים.

יש לנו אינסטינקטים לגדל ילדים. ובכן, נחשו מה? גם לכלבים יש אינסטינקטים. "צימאון לדם, אהבת הקטל", כתב ג'ק לונדון בספרו 'קול קדומים', "אלה היו תכונותיו של באק… הוא דלק במרוצת זעם בראש העדר, הכניע את חיית הבר, את בשׂרה הנא קרע בשיניו ואת לועו עד עיניו שטף בדמה החם".

האם זה מטריד אתכם? האם זה חסר טעם בעיניכם? אם התשובה חיובית, כדאי שלא תגדלו כלב, כי בבסיסם כלבים הם כאלה. זה בדיוק האינסטינקט שמקפיץ כל כלב לרוץ אחר צלחת פריזבי בפארק, וזה האינסטינקט שמספק לחתול שעות של קורת רוח ועניין אם יש לך סמן לייזר. האדם ביית בעלי חיים כאלה מלכתחילה משום שהדבר הסב לו קורת נוח ושעשוע – לא כתחליף לילדים, אלא כחיות מחמד.

בני דור המילניום מוכרחים להתנער מהאשליה שחיות מחמד יכולות לשמש תחליפים לתינוקות או לאמֵן את שרירי ההורות שלהם לקראתם. לא רק שהדבר מונע מאתנו את העונג שבגידול ילדים, ומסיט את האינסטינקטים ההוריים שלנו לדברים שמעולם לא נועדו לקבלם; הוא גם שולל מאתנו את ההנאה האמתית הכרוכה בגידול חיית מחמד. עבור האדם ובעל החיים כאחד, האשליות הללו הן עיוותים עצובים שמביאים איתם רק עקרוּת.

בהבדל משמעותי אחד: כלבים וחתולים לא מכירים משהו אחר. אנחנו כן.

____________

המאמר פורסם במגזין 'הפדרליסט'. מאנגלית: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

82 תגובות למאמר

  1. כל כך נכון, ויותר מזה: ההשקעה הרגשית בחיות מחמד במקום בבני אדם היא כיום בעיה לא רק של צעירים אלא מגיפה כללית. אנשים בכל הגילים יכולים לספר לך בגאווה על ה"חוכמות" של חיות המחמד שלהם כאילו היו ילדים גאונים ולא בעלי חיים עם אינסטינקטים אופייניים שנועדו לאפשר להם שרידה, ואנשים בכל הגילים מצפים שחיות המחמד שלהם יתנהגו כמו בני-אדם: הם נוזפים בחתול שלהם שצד לטאות ומביא אותן הביתה כמו שצריך לעשות בן למשפחת הנמרים, או כועסים על הכלב שלהם כשהוא מתעלם מהקריאות "רגלי" ומעדיף לרוץ ולנבוח אחרי כלב אחר, כמו שצריך לעשות כלב בן כלב.

  2. רואים את זה גם בארץ.
    אין לי בעיה, שכל אחד יעשה מה שבא לו,
    אבל אחרי זה שהחילוניים (גם אני חילוני, עם ילדים) לא יבואו בטענות על "הבעיה הדמוגרפית".
    שלא יבואו בטענות על זה שכל המדינה ערסים, ערבים וחרדים.
    כשלא עושים ילדים זה מה יש.
    בכיינים

    1. "גם אני חילוני" + חרדים מופיעים בסוף ברשימה שלך + ״בכיינים״.

      די ברור שאתה חרדי. לידעיתך – אף אחד לא ״יבכה״ אם תדאג בעצמך לכלכלת משפחתך. עד אז, נמשיך ״להתבכיין״. שבת שלום.

    2. כי מי שמביא ילד שיהיה נשק במלחמה דמוגרפית הוא בהכרח הורה טוב. כי כמות קובעת…עצוב לי בשביל הילדים שגדלים בבית כזה

    3. מה זה????
      אז אולי הגיע הזמן לספר גם "לערסים" וגם לחרדים שלהתרבות יותר מדי זה נזק אקולוגי, אין סיבה שהם לא יבינו זאת ואדם "אינלטלקטואל" מערבי עלאק, כן !

  3. לפעמים אני תוהה. האם האובססיה הזו לחיות מחמד מעידה על אנושיות מצד המאמץ?
    האם ייתכן שדווקא האיש נמשך אל כלב או חתול ונסגר בפני החברה האנושית. הרי הוא רואה עכשיו אנשים דרך מכשירים. טלפון נייד, מקלט רדיו , מכשיר טלוויזיה. המכשירים האלה מצביעים יותר על הרוע האנושי. זה מרתיע אותו ואז הוא מוצא מפלט אצל בעל חיים שמביע איתו הסכמה בכל תחום, אהבה ואף פוליטיקה…
    אני חושב שאדם האוהב חיית מחמד מעל לסבירות המתקבלת על הדעת הוא אדם מוזר ואף אדם רע.

  4. כל כך הרבה מילים ושם דבר על הזכויות האין סופיות של נשים בבתי משפט למשפחה שמרתיעים גברים מלהתחתן. אין מה לעשות, רוצים לחזור לאבא, אמא ושלושה ילדים הגבר צריך להיות הדומיננטי בבית. וכן, גם לדרוש בדיקת אבהות ולא אכפת לנו מהחוקי "ממזרות" שלכם

  5. ראשית עלי לברך את האתר בנותנו במה גם לדעה חריגה ותמהונית . מה לעזאזל אכפת לכם אם הפרט רוצה להביא ילדים או לאו זוהי החלטה ששייכת לתחום הפרטי של בני הזוג. מוטב שהשלטונות או החברה לא יתערבו.

    1. אבל הכותב, וגם האתר, אינם "השלטונות". מדובר באדם פרטי, כמוני וכמוך, שכותב את דעתו הפרטית.

    2. אבל לא להביא ילדים זו החלטה שמשפיעה מאוד על כלל החברה, ולא רק עניין פרטי. חבל שיש אנשים שלא מבינים זאת, או מעדיפים להתעלם מכך.

    3. לא התופעה המתוארת במאמר היא תמהונית ומגוחכת, אלא מי שמצביע עליה. בראוו, עשית היפוך יפה של היוצרות. מן הראוי לברך גם אותך.

    4. לאסף גוילי ידידי,
      ודאי שזו החלטה השייכת לתחום הפרטי של בני הזוג וודאי שאל לשלטון להתערב, אבל זו עדיין הפרעה נפשית.

  6. מה הקשר? חיה היא חלק מהמשפחה לכל דבר ועניין ואפשר לגדל, תחזיקו חזק כי אתם הולכים ליפול מהכסא, גם ילדים וגם כלב (מדהים, נכון?); ונחשו מה, עדיין הרבה אנשים יקראו לכלב שלהם "בוא לאבא" כי הוא כמו ילד אבל לא בא במקומו.
    לפי התאוריה הזו, אל הוריים בכלל לא ירצו לגדל חיה וגם הם למרבה ההפתעה, כן מגדלים חיות.
    בקיצור, מאמר מטופש ומיותר.

  7. כל כך מגמתי ולא הגיוני.
    במצב הנוכחי של כדור הארץ של התפוצצות אוכלוסין, הדבר הנבון ביותר הוא לא לעשות ילדים. לכן מאמרים כאלו רצוי שלא יתפרסמו.

    1. חד ונכון. אפילו הוליווד ה"פרוגרסיבית" (רגרסיבית) נתנה לזה ביטוי ב"בוס בייבי".

    2. אין שום התפוצצות אוכלוסין.
      חלקים ענקיים מהיבשה בכדור הארץ הם מדבר, ריק מאדם, וכמעט ריק מבעלי חיים.
      המדבריות כבר נכבשים, ועוד ייכבשו, בעשרות השנים הקרובות, תודות לטכנולוגיות של התפלת מים, אנרגיה סולרית, חקלאות מודרנית והנדסה גנטית, ועוד ועוד.

      יש מקום לעוד 10 מיליארד אנשים, ואפילו להרבה יותר מזה.

    3. התפוצצות אוכלוסין? העולם המערבי – פרט לישראל – מכחיד את עצמו עם ילודה איטית יותר מקצב התמותה.
      על איזו התפוצצות אוכלוסין אתה מדבר? מדינות עולם שלישי? לך תטיף להם. הם גם לא מגדלים חיות מחמד.

      אין מספיק מערביים בעולם, צריך להתרבות.

    4. איתן מה השטויות הללו
      המגמה של ירידה בילודה היא תופעה עולמית בין זה איראן שירדה מ7.5 ל 1.9 ילד לנפש או תאלינד שכיום נעה סביב 1.9 זה קשור לעליה ברמת ההשכלה והרצון של הפרט שילדיו יהיו חיים טובים

    5. למרות שהתפוצצות האוכלוסין מקורה בעולם השלישי – התשובה אליה לא צריכה להיות הגברת הילודה בעולם המערבי אלא הורדת הילודה בעולם השלישי.

      במערב (כמיליארד איש) אכן שיעור הפיריון שלילי (1.5 ילדים למשפחה באירופה ו1.8 ילדים למשפחה בצפון אמריקה ובאוקיאניה).

      הבודהיסטים כבר אימצו דפוסי פיריון מערביים (סין יפן קוריאה תאילנד ויטנאם… מיליארד וחצי אנשים גם כן עם 1.7 ילדים למשפחה).

      ההינדים (מיליארד) ותושבי אמריקה הלטינית (כ700 מיליון) בדרך לפיריון שלילי עם בין 2 ל2.5 ילדים לאישה.

      המזה"ת בעיצומו של תהליך הקריסה הדמוגרפית המהיר בהיסטוריה – עם קריסה מ6 ילדים למשפחה ל3 ילדים למשפחה תוך עשור (בתוניס באיראן בלבנון ובמספר נסיכויות במפרץ כבר מביאים פחות מ2 ילדים למשפחה).

      נשארו האפריקאים מדרום לסהרה כ800 מילון- גם שם יש סימנים לתהליך קריסת הפיריון – כשבכל המדינות המתפקדות יש שכבה עירונית הולכת וגדלה שמביאה 2-3 ילדים (בדרא"פ נמיביה ובוצואנה שם היתה התישבות אירופאית משמעותית האוכלוסיה האפריקאית הושפעה והיא מביאה פחות מ3 ילדים למשפחה)

      בעיה נוספת היא מומנטום דמוגרפי – הריבוי הטבעי נובע לא רק ממספר הילדים שאשה מביאה אלא מכמות הנשים הצעירות שנולדו לפני 30 שנה.
      ולכן ההשלכות של ירידה בפיריון מורגשות במלואן רק אחרי 40 שנה.
      לדוגמא הסינים מביאים פחות משני ילדים למשפחה ועדיין אוכלוסית סין גדולה כי יש בסין הרבה זוגות שנולדו לפני 30 שנה ומפסיק שהם יביאו ילד אחד כדי שהאוכלוסיה תגדל.

    6. לאורי עידן ידידי,
      אבי ז"ל היה יליד 1912 ונהג לספר שבילדותו, סין הייתה מוכה רעב ברמה שהאנשים בה גוועו ברחובות. בבית-הספר הפחידו את דורו בעולם שאוכלוסייתו עברה את המיליארד הראשון ולא יוכל עוד כדור הארץ להזין אותה.
      אני יליד 1952 ואני יכול להעיד שסין כבר לא רעבה לאורז בילדותי, אך זכורות לי התמונות של המוטלים מתים מרעב על המדרכות בהודו. אותנו הפחידו בבית-הספר עם המיליארד השלישי.

      אנו בדרך למיליארד השמיני ומעולם לא היה טוב יותר. אין רעב אנדמי בשום מדינה, ודאי לא בהודו הפורחת, ורעב מתפרץ במדינות רק אם מתרחש בהן משבר נקודתי כמלחמה או בצורת קיצונית. כמות המזון בעולם גדל פי עשרה מגידול האוכלוסין. מחלות כאסכרה, פוליומליטיס, גזזת, טרכומה, אבעבועות, דבר וצרעת נעלמו מהעולם. תוחלת החיים הממוצעת בעולם גדלה בארבעים שנה מהעולם בו היינו מיליארד בני-אדם לעולם בו נהיינו יותר משבעה מיליארד. מזה 70 שנה אין מלחמות גדולות בעולם, עם עשרות מיליוני הרוגים, למרות שילושה של האנושות. עיוותים פוליטיים, כקולוניאליזם, עבדות, פשיזם והפליה גזעית ממסדית, צומצמו לבלי הכר אם לא נעלמו. אפילו יבשות הרוסות, כאפריקה התת-סהריאנית, דרום-מזרח אסיה ואמריקה הלטינית, יודעות סוף סוף היום תקופה של עדנה.

      בקיצור ידידי, התפוצצות האוכלוסין עושה לנו רק טוב. פרו ורבו ומלאו את הארץ!!

      נ"ב: כל דבר רצוי שיתפרסם!

  8. כמה בולשיט בכתבה אחת!
    תן לי לנחש – אין לך וכנראה שגם לא יהיה כלב!
    אתה אדם קר, מתנשא וחכמולוג בשקל שבטוח שעלה כאן על איזו תופעה, ועל הדרך מתייחס לבעלי חיים ובאהבה והטוב שהם מעניקים לבני היד בביטול ובזלזול משווע.

    אל תטעה, לא הגנים של (עללק) בני המילניום דפוקים, כי אם שלך ושל דומיך.

    כל כך חבל לראות בנאדם אינטילגנט נופל בפח כזה……

    בני דור המילניום לא מביאים ילדים לא כי יש להם חיות מחמד, אלא כי ילדים זה יקר, המערכות החברתיות לא תומכות, המדינה דופקת מיסים על ימין ועל שמאל.

    בולשיט של כתבה שמלאה בחרטא….

    מקווה שכל התמימים שקוראים אותה לא יאמינו לה……

    יואוו הצלחת לעצבן

  9. כשבן-אדם עושה את הצרכים שלו, לא מנגב ומתיישב לך על הספה או על המיטה בלי בגדים – אתה תגרש אותו משם. אבל כשכלב עושה את הצרכים שלו פעמיים-שלוש ביום וחוזר הביתה בלי לנגב ובלי ללבוש בגדים – אתה נותן לו להתיישב איפה שהוא רוצה, כי אנשים חושבים שכלב בבית זה כיף. איפה ההיגיון?

  10. ההפרעה הנפשית החדשה: התערבות וזלזול באופן שבו אנשים אחרים בוחרים לנהל את חייהם 🤦

    1. ממש ככה. עדיף חיות על אנשים מתנשאים. ובטח על אנשים שמביאים ילדים כנסיון השתלטות על המדינה.מסכנים הילדים

  11. האמת שהלוואי והרבה יותר אנשים היו עושים זאת, ומגדלים חיות במקום עוד ילדים.
    המצב בעולם, ככל שעוברות השנים, הולך והופך לקטסרופלי, ולא יזיק אם קצב הגידול הדמוגרפי ייאט.
    אני בעד להגביל ילודה ל-2 ילדים למשפחה, ואפשרות לאמץ ילדים נוספים אם רוצים בכך.

  12. אחד הנושאים המטרידים ילדים כילדים להורים הוא כאשר ההורים רואים בהם את ההמשך של עצמם, ולא יצורים אנושיים בפני עצמם.
    תופעה שבה מאמצים כלב(או חתול וכו') י'מתייעצים' איתו ומדברים איתו, היא בדיוק, לראות בישות השניה את עצמך. היא לא התגברות על הבעיה, הקושי של ההורה כהורה, אלא הנצחת הקושי. ויתור על האפשרות לראות בזולת את העובדה שהוא הזולת, ואיננו אתה, ובתנאי הזה אפשר לראות אותו כמות שהוא, ולמעשה ללמוד ממנו.

  13. יש איזשהו חיזוק רחב לטענות שלך או שעשית אינדוקציה מכמה אנקדוטות?

  14. מזמן לא קראתי כל כך הרבה שטויות במקום אחד. אם הכתיבה היא הפרנסה שלך הגיע הזמן לחפש מקצוע אחר.
    תמשיך להשריץ ילדים ולפרנס אותם ממשכורת אחת ואנחנו נמשיך לגדל בעלי חיים ולהתייס אליהם כתינוקות שלנו!
    כמה טיפשות!!! עד כדי כך מטומטם שאני לא מצליחה להבין איך מתפרסמת דעה כזו בשנת 2017. מקווה שזו הכתבה האחרונה שלך.

    1. כשבנאדם מתחיל לקלל, אני יודעת שהוא טועה אך מתבייש להודות בכך.

  15. אנחנו כבר 7.5 מליארד בני אדם בכדור, והמספר גדל. ליתר דיוק, האוכלוסיות הפחות מפותחות מתרבות מהר יותר. הערבים והחרדים אצלנו זה רק היכרות עם הבעיה, הריבוי באפריקה והמזרח התיכון גדול מהמערב, לדוגמא. מציע לכם לבדוק את המספרים בעצמכם.

    אז מה עושים? גורמים למערב להתרבות גם כן? עד שנהיה 50 מליארד? יש איזה גבול לתהליך הזה? כי כדור הארץ לא גדל.

    הצד החיובי הוא שבצורה מאוד ברורה, אוכלוסיות מתפתחות מורידות את קצב הריבוי. כך זה היה במהפכה התעשייתית באירופה, בסין זה קרה, ועכשיו גם במזה"ת נמדדת ירידה.

    המין שלנו שמשך מאות אלפי שנים היה צריך להעמיד 5 או 6 צאצאים לאישה כדי לשרוד, עתה עומד בפני אתגר הישרדותי שונה לגמרי. עד שנמצא כוכב אחר לשבת בו, אנחנו צריכים להפסיק להתרבות. תופעת הלוואי היא ההתמודדות עם הצורך ההורי.

    שאלה יהיו הבעיות שלנו…

  16. הגזמות, טעויות עובדתיות שמשרתות את הטיעון. לא שונה בהרבה מכתבה הפוכה בעיתון "הארץ". לא מענין.
    אני גם סולד מהתנהגות לחיות כאילו מדובר בילד, אבל הטיעון כשלעצמו היה מחזיק יפה גם מבלי לטעון שכלבים הם חיה צמאת דם או שאר טענות מוקצנות לגבי כלבים ובני אדם.

  17. כמה בורות בכתבה אחת…..
    הרבה אנשים היום, בוחרים בחירה מושכלת בניגוד להרבה זוגות שפשוט נכנסים להריון בלי הרבה תכנון שלא להביא ילדים לעולם.
    בעה"ח אינם תחליף לשום דבר בחיינו!! אנחנו הורים לכל דבר, פשוט בחרנו שלא לגדל בני אדם…
    ההפסד? כולו שלכם!!

  18. איזה צורך מוזר זה להחליט לאנשים אחרים האם זה בסדר שהם בוחרים לא להוליד ילדים או לא.

  19. לאבי צרפתי מי שמכם להיות פסיכיאטר ולקבוע כי העדר רצון לילדים או רצון למשפחה מרובת ילדים הם הפרעות נפשיות ?
    דבר נוסף הקביעה כי התפוצצות האוכלוסין עושה לנו טוב מתעלמת מהתוצאות העכשוויות שהינן תוצר של אותה התפוצצות , מדבור עליה באקלים הדרדרות במצב של שטחים כלכלים או מקורות מזון. ואמנם ההנדסה הגנטית עזרה לצמצום הרעב .כמו כן הוא מתעלם מתופעה עולמית של צימצום שיעורי ילודה והתכנסותו סביב ה 2 לידות לאישה .בנוסף עליו לזכור כי תכנון המשפחתי בסין תרם חלק חשוב בצמיחתה הכלכלי של סין

  20. כימני, שלא חי בישראל, אני בדיוק מבין בדיוק למה המדינה הזו הופכת למדינת עולם שלישי ובפעמים רבות אין לי שום דבר משותף עם אף אחד שחי שם כולל אנשי ימין. מה שהופיע כאן זה הדבר הרדוד והמטומטם ביותר שקראתי בימי חיי, מה שבאמת מעלה שאלה לגבי את מי אתם מעסיקים שם. לפעמים אני נהנה מדברים שכתובים אצלכם, אבל אם הדבר הזה, ברמה של ילד בן 11 ללא מוח, מקבל מכם כסף, אז באמת זה לא מוסיף לכם כבוד או אמינות. מציע לכם להשאיר רק כותבים רציניים ולסלק את כל מי שאתם מחזיקים מתוך רחמים שם.

    1. יוקל לך בודאי לגלות ש-"הפדרליסט" לא נכתב בישראל, וכותביו אינם מקבלים כסף מ-"מידה".

  21. מאמר טיפשי ואכן מיותר! שטויות במיץ עגבניות. אני כילדה בת 17 מצילה אלפי בעח, וכן, מתוך הקרבה עצמית ומתוך חמלה לעומתך ומשתדלת למצוא להם בתים חמים ואוהבים.. אז אתה בא עכשיו ואומר שזה בושה לגדל בעח ? מה הקשר? אי אפשר לגדל ילדים ובין היתר גם לגדל בעח לצד הילדים? מאמר סתמי לחלוטין.

  22. . This and other mental conditions are now adopted and incorporated into the mainstream as if normal, although in the aggregate and in the long run they cannot but deeply hurt and damage the fabric of society. The question is if this is just a temporary phenomenon and the pendulum will eventually swing back towards sanity, and if there is a way back, self correction, from this type of damage or if it is in fact irreversible.

  23. מניחה שמי שלכותב הכתבה אין היכרות מעמיקה עם כלבים ובטח שלא עם גידולם.
    אני גרה בתל אביב, המון חבר׳ה צעירים מאמצים כלבים, כולל אני, אך ממש לא מהסיבה שאתה טוען.
    אני כרגע בהיריון, מעולם לא חשבתי שאימוץ כלב יבוא על חשבון הבאת ילדים. כך גם אצל כל חברי, התל אביביים, בני דור המילניום.

    צירוף של כלב אל המשפחה נותן כל כך הרבה לילדים, להורים וכן, גם לכלב, שבמידה ואכן אומץ מכלבייה הגורל שלו היה להיות מורדם או לחיות בכלוב.

    יחד עם עליית המודעות לטבעונות, לאיכות הסביבה ובכלל לעולם בו אנו חיים ולא רק לעצמנו, עולה גם המודעות לחיות המחמד הרבות שנמצאות נטושות ומובאות אל בתי המחסה. הדור שלי, למרות כל ההאשמות, הוא דור שלומד להסתכל מעבר לפופיק של עצמו, מסתובב עם לב פתוח ומעודד חמלה לכל יצור חי.
    אף אחד לא מחליף ילודה בכלבים, מי שבוחר שלא להביא ילד לעולם היה בוחר זאת כך או כך.

    חבל על הצגת עמדה כל כך קיצונית וחד צדדית כאמת מוחלטת המגובה במחקרים איזוטריים…

    1. האידיאליזציה של בני אדם שאוהבים חיות יותר מבני אדם היא קצת מוזרה. כשהחלו לעצור יהודים בגרמניה הנאצית, העיתונים הוצפו במכתבים זועמים של גרמנים שתהו מה קרה לחיות שהיהודים הותירו מאחור:

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/244/234.html

      ואצלנו – דווקא אלה שלא חשו כל אמפתיה כלפי המפונים מגוש קטיף, דאגו מאוד לחיות המחמד שהשאירו המפונים:

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3115096,00.html

  24. מבול התגובות הזועמות, על סף ההיסטריה, להן זכה המאמר הזה, מוכיח שוב את מה שלמעשה כבר ידוע לכל. בכל מה שקשור לבעלי-חיים, כולל נושא הטבעונות, ישנו מיעוט אלים, שמבחינתו מדובר בדת לכל דבר. כל נסיון לדבר באופן הגיוני עם האנשים אלה נידון מראש לכישלון גמור. הם יגיבו בחמת זעם פרועה וללא כל פרופורציה סבירה, על כל ערעור של דתם החדשה, בקנאות עיוורת ואטומה של מומרים אמיתיים. אין ספק שעכשיו גם אני "אזכה" לשלל עלבונות, קללות, חרפות, גידופים, גינויים, שנאה, בוז וזלזול, כיד הדמיון הטובה עליהם; והכל בעיניים בוערות ועם ריר נוזל על השפתיים. נו מילא. כמו שכתב המשורר – עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.

    1. לי תמיר מיעוט אלים בלה בלה כנראה שאת כותבת עליך מהירהורי ליבך

    2. למה "מ.ש.ל"? (צחוק משועשע). מה, התגובה של אסף גוילי אלייך כללה דברים כמו "עלבונות, קללות, חרפות, גידופים, גינויים, שנאה, בוז וזלזול" וכו'? לא ממש. כתב איזה משפט שבו היטל את דעתך, התייחס קצת לגופו של אדם, קצת פסיכולוגיה בגרוש, כן, אבל רחוק מחרפות, גידופים, קללות וכל מה שניחשת שיקרה, והתגובה שלו הרבה פחות תוקפנית מההודעה שלך (שבה שפכת כינויי זעם ושנאה מגוונים על קבוצה שלמה וציירת את חברי אותה קבוצה באור דוחה בכוונה, ע"ע תיאור ה"ריר נוזל על השפתיים"). נראה שעלייך נאמר "הפוסל במומו פוסל".
      לי נראה שהעובדה שקיבלת על הנאום השוצף הזה כולה תגובה של בנאדם שכתב לך משפט די לקוני, בדרגה מינוס שמונה בסולם התוקפנות הכללי של הטוקבקים, דווקא מוכיחה שיצאת חומוס, ושכל אותם טבעונים נלהבים לא ממש סופרים אותך.
      אגב, אני לא טבעונית. אז מה?

  25. חחח עזבו.תראו את אנשי הכלבים בפייסבוק לקחו את זה קשה וללב. אין סיבה לא להביא הביתה ולהאמץ זה טוב אבל מה נסגר חולי נפש. אנשים הכלבים לכו לעזזל.

  26. משהו לא מסתדר לי עם הכתבה הזאת,בן אדם בא ואומר דברים שנשמעים כאילו אין לו לב בכלל,אנשים היום ממש לא מעדיפים לקחת חיות במקום להביא ילדים,ההפך הוא הנכון,חיות במיוחד בעלי פרווה איך שהוא קורא להם,נזרקים כל יום לרחוב,או שהורגים אותם,אז לפני שאתה חושב להביא ילד לעולם,תלמד קצת קודם כל להיות עם קצת חמלה לכאלה שהם חסרי ישע ואין להם בכלל את הזכות להתגונן.
    ואז תחשוב בכלל על להביא בן אדם לעולם,העולם הזה נהיה יותר ויותר גרוע אז במקום למלא אותו באנשים שאין להם חמלה,אולי עדיף באמת לא להביא ילדים לעולם.

  27. לקרוא לזה הפרעה נפשית זה זלזול בהפרעות נפשיות, אז אנשים מגדלים כלב במקום ילד ומרגישים שהוא ילד ביג פאקינג דיל, זאת לא הפרעה נפשית בשום צורה.

  28. המשפט: "פני הדור כפני הכלב" – מקבל כאן משמעות נוספת.

  29. אני מכיר אישה יהודיה אמריקאית (לא ממש אוהבת ישראל, לפחות לא בסטנדרטים שלי) שיש לה שתי בנות. שתיהן כבר בנות 30+, שתיהן לא נשואות וגם אין להן ילדים. היא רוצה להיות סבתא, הן רוצות קריירה.
    העיסוק בחיות מחמד, זה רק בשביל הצבע.

    מצד שני, יש לי שלושה ילדים. מעבר לערכם לדמוגרפיה של החילונים בארץ, לגדל ילדים זה קשה מאד מאד. לא כ"כ מביא סיפוק רוב הזמן, עולה הרבה כסף, ורק לעיתים יש תגמול רגשי או אחר. לפעמים זה קשה מדי. אז אם יש מישהו שמוותר על התענוג, אני מבין אותו וכועס עליו, כי אני נושא בנטל והם לא. מעבר לכך, תפסתם אותי ביום קשה. מחר אני אדבר אחרת.

    1. לדעה אישית הכעס שלך נובע מקניאה או התחרטות על זה שהבאת ילד שלישי. עצתי שמח בהחלטה שלך ותשמח בילד השלישי שלך . ואל תבצע העתקה של הכעס לעברן של זוגות אלהורים . מובן תכבד ותעריך את החלטתם כמו שאני מכבד את ההחלטתך

    2. למגיב נראה לי שאתה לא שלם עם החלטתך להביא ילד שלישי ומכאן הכעס הסמוי לעבר זוגות אל הורים. עצתי שמח בהחלטתך תהיה מאושר בזה שהבאת ילד שלישי למרות הקשים ואל תתפנה את כעסך לעבר זוגות אל הורים

  30. רצונו של אדם כבודו , במקום להעביר ביקורת על אחרים הכותב מוזמן לחיות את חייו כמו שהוא רואה לנכון , הבושה האמיתית היא שהוא מעביר ביקורת על אנשים אחרים , אין לו זכות להעביר ביקורת זו על אף אחד , הכלבונת שלי היא הנשמה הכי טובה וקרובה לי , וכן אין לי ילדים ואני לא רוצה ילדים מתוך בחירה , לא כולם רוצים או בנויים להיות בתוך הסרט הזה , זה עניין של בחירה , אני ממש לא אוהבת ילדים ואפילו שונאת אותם , זו זכותי , ושכולם יקפצו לי .

    1. זכותו של כל אדם למתוח ביקורת על כל אדם אחר. ממש כפי שזכותך המפוקפקת ומעוררת הרחמים היא לשנוא ילדים. ואם זה לא מוצא חן בעינייך, הרי כמו שאמרת ברוב נימוס ועדינות, את יכולה לקפוץ לכולנו.

    2. כשקראתי את המאמר, גם אני חשבתי שמוגזם לכנות את גידול חיות המחמד בשם "בעייה נפשית". אבל למראה התגובה שלך, אי אפשר שלא לחשוב על כל העניין מחדש.

    3. צודקת. מסכימה. מי שלא טוב לו שיסע ויחפש
      לא כולם חייבים ילדים.

  31. נושא מעניין אבל כתוב ממש גרוע, ממש. יצא לי לחשוב על הנושא הזה
    ועכשיו אחרי שקראתי את הכתבה הזאת אני לא יודע אם אני ארצה לחשוב
    על הנושא הזה שוב מרוב שזה כתוב גרוע… זה ממש מעציב אותי כי בזבזתי על זה
    זמן מהחיים שלי ומי יחזיר לי את הזמן הזה? מי?

  32. אולי נסביר רגע מה הבעיה באלהורות.

    ביטוח לאומי הוא לא *באמת* ביטוח. התשלומים שלנו לא נאגרים בחשבון על שמנו, אלא מועברים מיד לקצבאות שמחולקות לזכאים *היום*.
    קצבת הזיקנה שאנו מצפים לה בעתיד תבוא ממי שיעבוד בישראל עוד 30-50 שנה.
    ללא ילדים כיום- מי יעבוד וישלם ביטוח לאומי, שאר מיסים, וישרת בצבא בעוד 30-50 שנה? סודנים?..

    האלהורים אולי בוחרים בחירה פרטית- אבל כזו שיש לה השלכות חזקות על חבריהם ההורים, שעדיין ימצאו את עצמם נאלצים לבחור בין פתיחת הארץ למהגרי עבודה לבין פגיעה בקצבאות.

  33. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, הכדור כבר מתמוטט לגמרי. מזל שיש אנשים שמאמצים בעלי חיים (וכך נותנים להם בית חם במקום כלוב במכלאה) ולא תורמים להגדלת אוכלוסיית העולם.

  34. אתה טועה! גידול בעלי חיים בבית זה הדבר הכי טוב שיכול להיות לילדים וגם ללא הבאת ילדים לעולם.
    מסכימה איתך ש- אכן קשה להיות הורים צעירים בדור של היום, אכן זה משנה את החיים, דורש הוצאות מטורפות של כסף שאין כיום לצעירים (שלא נתחיל לדבר על הרצון לרכוש בית לפני כן כדי שיהיה לי מקום ראוי לגדל את הילדים). מסכימה שלשים בעלי חיים בעגלות ולעשות להם צמות וקוקיות בהחלט לא משהו שהם אוהבים.
    לא מסכימה איתך ש- "במציאות, רובם בסך הכול ביקרו במכלאה ובחרו לעצמם את גור הפרווה הכי חמוד שנתקלו בו". יכולה להגיד לך שביקשתי בעמותה שיתנו לי את הכלב שנשאר הכי הרבה שנים, עם בעיה בריאותית כדי להציל אותו כי הסיכוי שיהיה לו בית נמוך. גידול כלבים וחיות מחמד אינו דורש מה שגידול ילדים דורש, אתה יכול להעניק בית חם ואהבה לבעל חיים (שאינו ילד) ועדיין זקוק לכך ולהרגיש שאתה מציל עולם ומלואו. זה לא תחליף, אך אין תחושה דומה לזו שאתה יודע שאתה מציל בעל חיים שאתה יודע שאינו יכול להסתדר בחוץ לבדו. ולא, לכלבים אין יצר "ציד" יוצא דופן, כשם שתשאיר אדם לבדו בג'ונגל ויצטרך לשרוד. דור האנושות שלנו "דאג" לשבח גזעים (בצורה מזעזעת) ורובם כבר אינם יכולים לתפקד ללא דאגת אדם (שיער שגדל מבלי שמישהו יספר אותם, ציפורניים וכד'). גידול בעלי חיים אינו מהווה תחליף לגידול ילדים, כפי שגידול ילדים אינו מהווה תחליף לגידול בעלי חיים. וגידול בעל חיים זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לילדים בבית!!!! הענקה לאחר, טיפול, התמסרות למשהו שהוא לא "אני" וזקוק לי.

  35. כבר מההתחלה יכולתי להבין לאן זה הולך. מישהו שמכריז על עצמו ככזה שגדל עם כלבים לא מסורסים ולא מעוקרים כמשהו מן השגרה חוטא באותו החטא שהוא עצמו מבקר- האנשה של כלבים והתייחסות אליהם כמו בני אדם. זה בא לידי ביטוי בצורה מדהימה כאשר יש התייחסות לקראת הסוף לכלב כעוד חפץ או רהיט בבית, כי אפשר להחליף אותו אם הוא לא מתאים לצבע הספה.
    יש הבדל גדול מאוד בין אנשים שמתייחסים לכלב כמו בן אדם- מלבישים אותו ושמים לו לק, שמים אותו בעגלת תינוק, וכמוך חושבים שיש להם ״רצון להיות אמא ואבא״ מאכילים במזון בני אדם וכו וכו… לבין אנשים שמבינים שזה יצור חי שמגיע לו בית שיטפל בו כראוי ויאהב אותו ולא ינטוש אותו כי זה לא צעצוע להנאתם. במובן הזה אולי הוא יכול להכין אותם להורות- למחשבה שצרכים של יצור חי אחר חשובים יותר מהצרכים האישיים והאנרכיים שלהם. שלפעמים לטפל במישהו זה לאו דווקא כיף אבל עושים את זה מתוך אהבה.
    איך אתה מעז לבקר אנשים שאומרים שהצילו את בעל החיים- האם אתה עד כדי כך מנותק ואטום שאתה לא יודע שבמדינה שלך הורגים מעל למאה אלף כלבים בשנה ואכן מצילים אותם מגורל זה. השימוש במילה ״אימוץ״ בהקשר הזה היא במיוחד כדי להדגיש את העובדה שכלב הוא חלק מבני המשפחה, לאו דווקא תחת אשליות שהוא התינוק המאומץ שלי, אלא כדי להבהיר שלשלם על בעל חיים זה בזוי ועוזר לתעשייה שרואה את הכלב כעוד מוצר צריכה ללא זכויות או התייחסות רגשית. וכמישהי כמתנדבת יותר מעשור בעמותות תן לי להגיד לך שלפעמים יש נשמות טובות שבאים לאמץ- כן לאמץ!!!- דווקא את הכלב שאין לו סיכוי, את החירש או העיוור, ואפילו שיש לי כלב אחר כזה בבית שעבר מהסגר לעמותה ורוב חייו היה בכלוב וכל ההתנהגות שלו הייתה חרדתית כשלקחתי אותו ומבחינתי כן הצלתי אותו- אם לא ממוות מיידי אז מהעברת חייו בכלוב קר כשהוא יושב בתוך הצרכים שלו ומרביצים לו או משפריצים עליו מים מדי פעם אם הוא נובח.

    ולבסוף, ואני לא ארחיב כי לדעתי זה מובן מאליו, איך בכלל יש לך לגיטימציה לדעתך להגיד למישהו אם הוא צריך להביא ילדים? זאת החלטה מאוד גדולה וחשובה וראוי שמי שלא מוכן לכך לא יכנס להריון רק כי זה מה שמצפים ממנו/ממנה….

  36. איך קוראים למגיפה הזו של גברים שתוחבים את אפם לרחם של נשים אחרות במקום לטפל בילדים/ כלבים שלהם עצמם? זו לא תופעה חדשה, אגב. היא ישנה כמו החושך שנושב מהמאמר הזה

  37. זבל של כתבה. נובעת מחוסר הבנה בסיסית של הקונספט של "ביות" ומבוססת על תורות התנהגות בע"ח מיושנות שהופרכו מזמן (על ידי הוגיהן!). לא סתם קוראים לחיות הללו, בשמן הרשמי, כלב "הבית" וחתול "הבית". פשוט עצוב לחשוב על בעלי חיות המחמד שיקראו את בלל המילים המטעה הזה ויפגעו כך בחיות המחמד שלהן, מצפים שהכלב שלהם ירצה "לצאת איתם לציד" או בולשיט דומה.

  38. נכנסתי לבדוק מה זו הכותרת ההזויה הזאת ומי פרסם אותה, אתר 'מידה' נו..ברור..

  39. אולי הם לא רוצים להביא ילדים בגלל מתנשאים ושופטים כמוכם כמו מי שכתב את זה? ילד הוא כלי נשק דמוגרפי? יש פה תגובות עצובות על ילד שמשמש ככלי במלחמה דמוגרפית… מי אמר שכל מי שמביא ילד הוא הורה טוב? תחיו תנו לחיות. חיות לא שופטות ומגעילות.

  40. גם לי יש כלבה.
    וכן גם אנחנו אימצנו, מהרחוב, ממכלאות, מפחי אשפה.
    אני מאוד אוהבת את הכלבה שלי. וכשהיא חלתה עם הכליות, ברור שטיפלתי בה, וברור שאני בחופשה, אני דואגת לה וההורים עוזרים לי.
    אין לה מנשא או עגלה, כן בגד לחמם אותה כי היא קטנה וחולה, והווטרינר המליץ.
    אבל זה לא תחליף לילד.
    הלוואי שהיו לי ילדים כבר, והייתי נותנת להם הכל.

  41. חלק מהעניין להשאיר ילדים בעולם, זה להשאיר דעת בעולם, כנראה .יש בני אדם שאין להם מה להשאיר, כך נעלמים דעות/

  42. עוד אחת שתכלית קיומה זה הבאת ילדים לעולם.
    תפנימי עם קשר או בלי קשר לכלבים , אנשים פחות רואים בייעוד שלהם להשריץ ילדים בכמויות.

  43. אני לא מבין מה כל כך מפריע לך?
    מי אמר לך שזה תחליף לילדים? מסכים איתך שיש נטייה היום יותר מאשר בעבר לכנות את הכלב בתור "הילד" שלי, אבל מעבר לזה למה אתה דוחף אינסטינקטיים שלך לכל מקום? בעיניי לגדל ולאמץ בעלי חיים היא מטרה נעלה יותר מלהביא עוד בני אדם לכדור הזה!
    אנשים "אוכלים" זה את זה במלחמות אינטרסים, במריבות על טריטוריה ורכוש, על נדל"ן. ילדים קטנים צורחים בכל מקום זה לא פאן בעיניי והנה דור שמשמיע קול אחר.
    אני לא מאמין שהאנושות מתחיל להכחיד את עצמה אם זה מה שמפחיד אותך

    1. כן.אז שלום.
      כי …לא מדובר במלחמה.. צריך להבחין.
      אלה שזוכים לגדל ילדים ..זכו.
      אלה שזכו לגדל ילדים עם כלבים זכו אממ..גם .ואלה שזכו לגדל רק כלבים, לא זכו לגדל ילדים .
      למה לי לריב איתם.. תנו להם את רקס ומוצי..שיאהבו וילטפו ומצדי שילקקו אותם.. הם היצורים המסכנים שלא זכו לגדל ילדים.. אז למה לי להפריע להם.. ההפך אני תומך בהם..