המבחן הגדול של השוער האגדי

גמר ליגת האלופות שיתקיים במוצאי שבת הקרוב יכול להיות עוד גמר, אבל הוא גם עשוי להיות ערב היסטורי. מצד אחד תעמוד ריאל מדריד, "הבלנקוס", מלכת הזכיות עם 11 זכיות בתואר ועוד שלוש פעמים סגנות. מצד שני יובנטוס, "הגברת הזקנה", עם שתי זכיות בלבד ושש פעמים סגנית האלופות.

אבל השאלה האמיתית בערב הזה תהיה בנוגע לשחקן אחד, מהגדולים שידעה אירופה. לא, לא רונאלדו אלא ג'אנלואיג'י בופון, שוערה בן ה־39 של יובנטוס. רק לשם המחשה: כמה שחקנים אתם מכירים ששיחקו נגד נבחרת ישראל וקיבלו מהקהל הישראלי 'סטנדינג אוביישן'?

ג'אנלואיג'י בופון נולד למשפחה ספורטיבית במיוחד: אביו היה מרים משקולות, ואמו זורקת דיסקוס. לאחר פרישתם, שניהם הפכו למורים לחינוך גופני. שתי אחיותיו שיחקו בנבחרת איטליה בכדורעף. אחד הדודים שלו היה בעבר כדורסלן נבחרת איטליה, וקרוב משפחה נוסף שימש כשוער 'מילאן' ונבחרת איטליה בשנות החמישים־שישים. הרוח הספורטיבית מנשבת בעצמותיו.

בופון החל את קריירת המשחק שלו בפארמה כשחקן שדה, לרוב בקישור. בשנת 1990 נערכה אליפות העולם לנבחרות באיטליה. בופון, נער בן 13, התמלא השראה מביצועיו של השוער הקמרוני תומאס נקונו, והחליט להסב את תפקידו לשוער."אלו היו נקונו והצלחותיו המרהיבות שגרמו לי להתאהב בעמדה הזו. הוא הפך לגיבור שלי", אמר.

חמש שנים לאחר מכן, כאשר הוא בן 17 בלבד, ערך בופון את הופעת הבכורה שלו בליגה האיטלקית הבכירה. על הופעה זו אמר דינו זוף, מאמן העבר האיטלקי: "מעולם לא ראיתי הופעת בכורה כמו שלו, עם האישיות והאיכות שהוא הציג".

באותה עונה, 1995-6, זכתה יובנטוס בגביע האלופות האחרון שלה, כאשר רוברטו באג'יו וג'אנלוקה ויאלי מככבים בחוד, ולצדם מלהטט בחור צעיר בשם אלסנדרו דל־פיירו, לימים "הנסיך". היו אלה שנות תור הזהב של יובנטוס באירופה, כאשר יחד עם ויירי, זידאן, דווידס ואינזאגי היא העפילה פעמיים נוספות לגמר ליגת האלופות, אך הפסידה ב־1997 לבורוסיה דורטמונד הגרמנית, וב־1997 ל…ריאל מדריד!

החולצות והשערוריות

עדיין בקבוצת נעוריו, 'פארמה', הפך בופון לשם דבר בכדורגל האיטלקי. בעונת 1997-8 עצר בופון פנדל של מי שנחשב בזמנו לחלוץ ולבועט הפנדלים הטוב בעולם – רונאלדו (הברזילאי), וחשף חולצת 'סופרמן' מתחת למדי השוער. חולצה מתחת למדי השוער לא הייתה מאורע נדיר בקריירת המשחק של בופון. בעונה הבאה לבש בופון מתחת למדים חולצה עם הכיתוב "מי שמוותר הוא נבל", שאותה תכנן להציג בתקשורת לאחר המשחק. אלא שאז התברר שסיסמה זו שימשה את המפלגה הפשיסטית באיטליה, ובופון מיהר להתנצל, באומרו: "הייתי טיפש".

בופון אמנם הצטער על ההקשר של הסיסמה אך בהחלט לא התכוון לוותר, ועוד באותה עונה זכה בתואר אירופי ראשון – גביע אופ"א. בעונתו האחרונה בפארמה שוב עורר בופון מחלוקת בשל מדי השוער שלו. כדי להתגבר על פציעה האמין בופון שהוא זקוק לתכונות של כוח ונחישות המיוצגות במספר 88, ובחר להופיע עמו על גב חולצתו. הקהילה היהודית באיטליה זעמה, שכן האות השמינית ב־ABC היא H, ותנועות ניאו־נאציות בחרו להשתמש במספר 88 כתחליף ל־H.H – הייל היטלר. גם במקרה הזה מיהר בופון להתנצל.

בין לבין הספיק בופון לערוך הופעת בכורה בנבחרת איטליה ב־1997. הוא היה לשוער הבינלאומי הצעיר בנבחרת (שיא שנשבר בשנת 2016), וזומן למספר שיא של חמישה טורנירי גביע העולם, כאשר בארבעה מהם שימש כשוער הבכיר של נבחרתו. ב־2006 אף זכה בטורניר גביע העולם עם נבחרת איטליה, תוך שהוא סופג שני שערים בלבד בטורניר כולו – מספר שיא ששותפים לו רק פביאן בארטז הצרפתי ואיקר קסיאס הספרדי. הוא אף זומן לארבעה טורנירי גביע אירופה, אולם את התואר הזה בופון טרם קטף, והוא הסתפק בסגנות בשנת 2012. כיום בופון הוא שיאן ההופעות בנבחרת איטליה, ושיאן ההופעות ללא ספיגת שער בנבחרת.

בשנת 2001 הגיע בופון ליובנטוס תמורת 53 מיליון אירו, ושבר שיא נוסף: השוער היקר בהיסטוריה, שיא שטרם נשבר עד היום. נראה שטרם נמצא השוער שיספק את מה שבופון סיפק בשיא כושרו: קור רוח ומוסר עבודה קשה, שחקן גדול ממדים אך זריז ובעל אינסטינקטים מצוינים, עם יכולת עצירת פנדלים ואחוזי הצלחה מפלצתיים במצבי 1X1.

עקב האכילס שלו היה מאז ומתמיד משחק הרגל: בופון תמיד יעדיף להרחיק או למסור למי מחבריו לידו את הכדור, מאשר להישאר איתו ברגליים. אולם מתוך מודעות לחוסר היכולת הטכנית ברגליים, נמנע בופון מלקיחות סיכונים מיותרים. עם השנים, הגוף התבגר ובופון התאים את משטר האימונים, התזונה וסגנון המשחק לשינויי הגיל. בופון הנוכחי הוא שוער פחות וירטואוזי משהיה בשיאו, אך הוא עדיין מככב בצמרת השוערים האירופית.

לא עוזב את הספינה

החיבור עם יובנטוס היה מעולה, ובופון זכה איתה מיד בשתי אליפויות איטליה. ב־2003 עמד בופון בפני רגע שיא: הוא שמר על רשת נקייה מול מילאן בגמר ליגת האלופות, ואף הדף שתי בעיטות הכרעה מ־11 מטרים, אך חבריו הרבו להחמיץ, ובופון נותר ללא התואר האירופי הנחשק.

רגע השיא של בופון הפך עד מהרה לנקודת שבירה: בעונה שלאחר מכן הוא סבל מחוסר יציבות לא אופייני במשחקי קבוצתו. עשור לאחר מכן חשף ה'גרדיאן' הבריטי שבופון לקח את ההפסד קשה וסבל מהתקפי דיכאון. אך לא ספורטאי כבופון יישבר. במהלך 2014 הוא ביקר באופן קבוע אצל פסיכולוג, וחזר לשיא כושרו בטורניר אליפות אירופה 2004.

בעונות 2004-5 ו־2005-6 עמד בופון בשערה של יובנטוס וסייע לה לזכות בשני תארי אליפות. אלא שאז התפוצצה פרשת הקלצ'ופלי: יובנטוס היתה אחת הקבוצות שהואשמו בהטיית משחקים ובהשפעה על שיבוצי שופטים. בית המשפט שלל מיובנטוס את שתי האליפויות האחרונות, והוריד אותה לראשונה אי־פעם לליגת המשנה תוך הפחתת נקודות (30 נקודות בפסיקה הראשונית, ולאחר ערעורים 9 נקודות בלבד). בופון עצמו הודה שהימר על משחקים עד שהדבר נאסר באוקטובר 2005, אך הכחיש שהימר אי־פעם על משחקים באיטליה. בדצמבר 2006 הוא נוקה מכל החשדות נגדו.

שחקנים רבים שהקריירה אצה להם עזבו את מה שנראה אז כספינה השוקעת של אירופה: פאביו קנבארו, ליליאן תוראם, זמברוטה, ויירה, זלאטן ואחרים עברו למועדוני פאר אחרים באיטליה ומחוצה לה. לבופון, כבר בן 28, נשללו 2 מתוך 4 אליפויות איטליה שבהן זכה, ומועדוני פאר לחצו עליו לעזוב את הגברת הזקנה ולהתמיד במקום הראוי לו – הטופ של אירופה. שניים מהמועדונים שהביעו בו עניין אף זכו בליגת האלופות בשנים שלאחר מכן: מילאן בשנת 2007, ואינטר בשנת 2010.

שחקנים גדולים מתגלים ברגעי משבר. בישראל, למשל, אלי אוחנה חזר ממכלן הבלגית, שאיתה זכה בגביע המחזיקות, לליגת המשנה הישראלית כדי להחזיר את בית"ר ירושלים לליגה הבכירה ולזכות איתה באליפות המדינה. יוסי בניון, מנגד, עזב את הפועל באר שבע מיד לאחר שהיה שותף לעונת ירידה לליגת המשנה, כדי להתקדם למכבי חיפה ומשם לאירופה. בופון שייך לזן הראשון. יחד עם הסמלים של יובנטוס – אלסדנרו דל־פיירו ופאבל נדבד – הוא נשאר נאמן לקבוצתו וירד איתה לליגת המשנה. סמל נוסף, דידייה דשאן, הגיע לאמן את הקבוצה. כעבור עונה אחת חזרה יובנטוס לליגה הבכירה, אך סיימה רק במקום השני בליגה הבכירה (הסרייה א') ולא הרשימה מדי בליגת האלופות.

כל תואר אפשרי, חוץ משניים

המהפך הגיע בשנת 2012, כאשר יובנטוס זכתה סוף־סוף באליפות איטליה. עבור בופון הייתה זו אליפות שלישית בלבד (עבור אוהדי יובנטוס, שאינם מכירים בשלילת האליפויות על ידי בית המשפט, מדובר באליפות חמישית), והוא כבר בן 32. מאז השלימה יובנטוס שש אליפויות רצופות (כולל 2017), כאשר לכולם ברור שהמנהיג על כר הדשא הוא השוער הוותיק והמנוסה. בינתיים הפך בופון לקפטן הקבוצה, ויזם נוהג ייחודי: בסוף כל משחק הוא ערך מכירה פומבית של סרט הקפטן, והכסף נתרם לצדקה כמובן. ב־2016 קבע בופון שיא נוסף: 974 דקות ללא ספיגת שער בליגה האיטלקית הבכירה. בעונה זו גם הפך בופון לשוער היחיד שזכה בתואר "רגל הזהב", והוכתר על ידי המגזין הצרפתי 'פראנס פוטבול' לשוער הטוב ביותר בהיסטוריית המשחק. בסקר שערכה אופ"א בטוויטר הוא הוכתר כשוער הטוב בהיסטוריית ליגת האלופות.

החזרה לקדמת אירופה הייתה הדרגתית. בשנת 2015 הדיחה יובנטוס את ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות, אך הפסידה בגמר לברצלונה. השנה יובנטוס הדיחה את אותה ברצלונה כבר בשלב רבע הגמר, אבל הפעם תעמוד מולה בגמר ריאל מדריד עם מאמנה זינאדין זידאן – אקס יובנטוס בעצמו. כדי להגיע לגמר נעזרה יובנטוס בשחקני ריאל מדריד לשעבר, סמי חדירה וגונסאלו היגוואין, יחד עם שחקנה לשעבר של ברצלונה, יריבתה המרה של ריאל, דני אלבס. מנגד, ריאל החזירה מיובנטוס את אלבארו מוראטה, שהפך חלוץ מטרה ביובנטוס.

מבחינת ריאל מדריד, המפגש בגמר ליגת האלופות עם יובנטוס ב־1998 היה רק עוד צעד. מאז זכתה הקבוצה עוד ארבע פעמים בתואר הנחשק. יובנטוס, לעומת זאת, הגיעה רק פעמיים לגמר כדי לחזור בידיים ריקות הביתה.

לבופון עצמו יש למעשה כמעט כל תואר אפשרי: אליפות איטליה, הסופר קאפ האיטלקי, קופה איטליה, גביע אופ"א (עם פארמה) ואליפות העולם לנבחרות. רק שני תארים נותרו, שני תארים שבהם הוא זכה רק לתואר סגן: ליגת האלופות, ואליפות אירופה לנבחרות. האם השנה, באחת העונות האחרונות של אחד מגדולי שוערי אירופה ויש שיאמרו הגדול שבהם, זה יקרה?

כאשר בופון נשאל, לאחר השלמת האליפות השישית ברציפות, האם הגיע הזמן לזכות בליגת האלופות, הוא השיב: "אני לא רוצה לקבל את זה במתנה. זה תואר שצריך לקחת, ואם אהיה ראוי לקחת אותו אז ניקח אותו".

אז מה נראה על המסך במוצאי השבת הקרובה? עוד זכייה של המועדון המעוטר באירופה, או שמא מחווה לאחד השחקנים המיוחדים שנראו בכדורגל העולמי? אני בחרתי.