וונדר-וומן, היזהרי! הפמיניסטיות בעקבותייך!

לכו לראות את 'וונדר וומן', אבל אל תהפכו אותו לציון דרך בתולדות המהפכה הפמיניסטית. נשים אינן יצורים פגיעים שזקוקים לאלף אישורים רק כדי לשרוד את החיים

גל גדות כוונדר וומן. צילום מסך מתוך טריילר הסרט

ב"וונדר וומן", שובר הקופות החדש בכיכובה של השחקנית הישראלית גל גדות, אנו רואים את דיאנה, הגיבורה האמיצה שלנו, כשהיא מובלת מ'תמיסירה', אי אידאלי ומבודד על טהרת הנשים, אל מקום מחוספס, אלים ומבלבל שהוא כמובן "עולמם של הגברים".

דיאנה, שנולדה עם כוחות-על מסתוריים, היא אולי בחורה קשוחה, אך גם היא נבוכה ומבולבלת לנוכח רבים מהדברים שהיא מגלה באירופה המוטרדת של ימי מלחמת-העולם הראשונה, כולל מנהגים תרבותיים, מגבלות לבוש קשוחות הנובעות מהשקפות מגדריות, הטרגדיות של המלחמה ודלתות מסתובבות.

אינני יכולה שלא לחשוב על כך שאילו 'וונדר וומן' הייתה נשלחת אל המאה ה-21 שלנו, שהיא תקופה משגשגת אך גדושה בחרדות, היא הייתה נתקלת במשהו מבלבל הרבה יותר מאשר חצאיות רב-שכבתיות. אני מדברת, כמובן, על המותג המשונה של פמיניזם אובססיבי.

'וונדר וומן', כך אומרים לנו שוב ושוב, הוא באמת סרט גדול. ענק. מטלטל. עד-כדי-כך שהוא כביכול גרם לכמה מבקרות סרטים מה'לוס אנג'לס טיימס', ה'ניו יורק טיימס' ודומיהם לפרוץ בבכי, אך זהו בכי שהייתה לו גם השפעה חיובית, שכן הוא אִפשר להן לכתוב ביקורות עמוקות ונוגעות ללב (אכן, לא הגעתם בטעות אל טור דעה אחר, אנחנו עדיין מדברים על סרט קומיקס).

חלק מהמהומה סביב 'וונדר וומן' מקורו בעובדה שסרט מצליח כל כך בוים על-ידי אישה, שזה דבר נחמד כשלעצמו. אבל עיקר המהומה הוא מעצם הטענה ש'וונדר וומן' יביא להעצמה של נשים ויעודד את ה'ייצוג' החיובי שלהן, מציאות שבהוליווד היא לכאורה נדירה במיוחד. ה'ייצוג' הזה מושג, לכאורה, בכך שמציגים אישה יפהפייה בלבוש קומבינזון מתכתי, שמצליחה להסיט ללא מאמץ קליעים הנורים לעברה באמצעות צמידיה, ובסופו של דבר להתגבר אפילו על טנק אימתני. מצפים מאיתנו להניח שהעניין הזה יעניק השראה מיידית למיליוני ילדות קטנות באמריקה למהר הביתה ולהפעיל אצלן בשכונה צוותי מחקר בתחומי האוריינות הטכנולוגית – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

גל גדות כוונדר וומן. צילום מסך מתוך טריילר הסרט

שלא תבינו אותי לא נכון: אני אוהבת את 'וונדר וומן'. למעשה, אני מהמעריצים הוותיקים של הז'אנר. בילדותי, בתחילת שנות השמונים, צפיתי שוב ושוב בלינדה קרטר המרשימה, 'וונדר וומן' של סדרת הטלוויזיה בשנות השבעים, נדחסת לתוך חליפות אופנוע צמודות וחליפות צלילה זרועות כוכבים.

אף שהתבגרתי לפני שצפיתי ב'וונדר וומן' הנוכחי, הסרט החדש שאמור להיות משנה-חיים, האמנתי תמיד שאני יכולה לעסוק בכל קריירה שרק ארצה בה, למעט באולינג מקצועי (תאמינו לי, אתם לא רוצים אותי בצוות הבאולינג שלכם). כילדה היו לי הרבה מודלים לחיקוי, גברים ונשים, ואף אחד לא אמר לי שאני צריכה לראות את ההעתק המדויק שלי בעבודה לפני שאוכל למלא את התפקיד. כששמעתי על הסרט החדש של 'וונדר וומן', חשבתי לעצמי – 'היי! זה נראה כמו שובר קופות מעולה לקיץ שגם עשוי היטב, ולא כמו מגנט חרדות ענק!" זה מפני שאני אדם די נורמלי ומיושב בדעתו, שעדיין לא איפשר לפמיניזם המודרני להמיס את מוחו.

רק השבוע צפיתי ב'לגו באטמן', הסרט שמציג אישה בתפקיד ראש עיר ועוד אחת בתפקיד 'המפקח גורדון' מסדרת הקומיקס, המתהדרת בתואר 'הרווארד של המשטרה', בכישורי-על באמנויות לחימה וב'שליטה בסטטיסטיקה ובחמלה'.

שני הפרקים האחרונים בסדרת 'מלחמת הכוכבים' הציגו בתפקידים הראשיים שתי נשים יפות ודקות גזרה, שעדיין יכולות איכשהו להכניע בערך תריסר גברים אלימים תוך שש שניות בלי להזיע בכלל. ועוד לא הזכרנו את 'משחקי הרעב', כן?

תדליקו את הטלוויזיה בחדר הילדים, ותמצאו שם שפע מביך של דמויות נשיות מועצמות עד זרא. תפקידים ראשיים המלוהקים בשחקניות שהן גם חכמות וגם רב-כישרוניות נמצאים היום בכל מקום, ועל-פי-רוב השחקניות בתפקידים האלה מוכשרות הרבה יותר מעמיתיהן הגברים. הפייבוריטית שלי היא Miss O, הבוסית מסדרת הטלוויזיה לילדים 'כיתת המוזרים', הידועה במשפט המחץ שלה אגב גערה פראית בתלמידיה המשקשקים: "נו? למה אתה מחכה? לך מפה כבר!"

הנה מה שהחמצתי: מדובר באישה חזקה שיש לה תפקיד ראשי בסרט קומיקס של גיבורי־על! מוכרחים להבין שיש כאן ציון דרך חדש הקשור לתת-ז'אנר ספציפי! זה הרי משנה הכל!

זהו, שלא; זהו בסך הכל משחק, ספירה מבוימת של מי-כאן-מדכא-יותר, ואפילו משחק מטופש. קחו את הבנות ולכו לצפות ב'וונדר וומן', בהחלט כן. קחו גם את הבנים. אבל אנא, למען כולם, אל תמהרו ליפול למלכודת הזאת שנשים הן כביכול יצורים פגיעים שזקוקים לאלף אישורי-מגדר אובססיביים רק כדי לשרוד את החיים.

כי למרות מה שמדקלמות מקהלות החרדה של הפמיניזם המודרני, הנשים שלנו אינן חסרות-ישע כפי שמציירים אותן, ואינן צריכות חיזוקים ו'העצמות' כאלה.

______________

המאמר פורסם במגזין 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: שאול לילוב 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. זה כאילו פמיניזם עקור מתפיסה חברתית, פמיניזם ללא תפיסה של גידור חברתי, של הבנייות חברתיות בטענה שאנחנו כבר לא זקוקים יותר לפלטפורמה שמקדמת נשים בשל אפליה חברתית.
    אז הטענה שאין יותר אפליה נגד נשים? שנשים כבר נמצאות מקדימה? שלא קיים יותר גידור וחסמים לנשים בעולם הזה?
    אני הייתי זורם איתה(איתכם כמפרסמים את הדעה הזאת) אבל אני לא כל כך מבין מה הפואנטה? מה הרעיון? מה המטרה?
    אם זה סתם להוריד את הרוח במפרשים של אלפי נשים בעולם שזה פעם ראשונה שיש סרט מלא של אישה שהיא גיבורת על? וזה נחשב לשבור תקרת זכוכית, מה העניין פה?

    1. אולי זאת פעם ראשונה שיוצא סרט קומיקס שבמרכזו גיבורת-על. אבל סרטים עם גיבורות, עם או בלי כוחות על-טבעיים, מציפים את הקולנוע כבר עשרות שנים. חבל, אבל מן התגובה הכועסת שלך את די נשמעת כמו סוג הפמינסטיות החרדתיות שמתוארות במאמר – וזאת בטח מטרה הפוכה מכפי שרצית להשיג. למעשה מה שכתבת רק מוכיח עד כמה המאמר הזה צודק ומדוייק.

  2. מאמר מצוין ודוגמאות מצוינות, אחלה תודה!

  3. אוי. כמה שקרים בכתבה אחת.
    כ- 80% מהסרטים בעשרים השנים האחרונות הם סרטים פמיניסטיים.
    ראיתי, נמאס, ובכל סרט העלילה חוזרת על עצמה:
    הנשים המסכנות והמדוכאות על ידי גברים אלימים מתקומות נגד הגברים, משפילות אותם, הורגות אותם, והפי אנד.
    כמובן אסור לפספס התקפה לאזור האשכים פלוס לפחות אשה אחת שמתערטלת, אחרת הסרט לא יקבל ביקורות חיוביות (והאשה המתערטלת פרס אמי או משהו בסגנון).
    אז אני לא הולך לראות וונדן וומן, אני מכיר את העלילה מראש. תודה ולהתראות.

  4. הפטריאכליות של האנושות היא ענין מובנה כמו
    מטריאכליות אצל נמלים.
    אי אפשר לשנות את זה מבלי שזה יביא לחורבן.
    ואכן,מכל הרעיונות שהביאו את הציביליזציה של האדם
    הלבן אל קיצה,הפמיניזם הוא העיקרי שבהם.
    כן,אפשר להתחיל לדבר על הציביליזציה שהיתה פעם
    מערב בלשון עבר,גם אם אין לה אלטרנטיבה.

    לינדה קרטר היתה יפה ושחקנית לא רעה,וזה הרבה
    יותר משניתן לומר על גל גדות.
    רוב סרטי הקומיקס היו הצלחה קופתית,והם לא זכו
    לחלקיק מהביקורות הנלהבות (שאין להן שום הצדקה
    מלבד קידום אידיאולוגיה ליברלית מרקסיסטית
    באמצעות הקולנוע.

  5. אנחנו חיים בתקופת הוונדר למינהם. שזה הפנטזיה הישומית. גם אני גדלתי על העצמה נשית ראיתי ואהבתי סדרות כמו זינה וכמובן וונדרוומן / ומלאך שחור ועוד. תערובת של גיבורות נשיות ראשיות ופנטזיה. זו המאה שלנו.
    המקבילה לזה ' לא צריך ללכת רחוק, היא התנכית. הלא היא דבורה הנביאה. היא באמת הוונדר וומן של ימינו. כמה היתרחקנו ממנה ומיבשורתה. היא עברה, אבל לא מורשתה. שהיא גם מורשת מרים הנביאה .ואימה יוכבד שהייתה גם נביאה. וכמובן חולדה והשאר.
    בעידן הוונדר ותוכנות על למינהן ושילטון המטריקס. הפנטזיה התנכית היא באמת האמת. היא וונדרית-פילאית. מיכל הבחינות.
    חייבים להחיות דחוף ספר זה ובעיקר את הנבואה.
    זה אנחנו באמת אנחנו. העתידנות הנבואית. לתקשר עם אלוהים כמו הנביאים והנביאות.אנחנו הולכים ליקראת עידן הנבואה. שזו מדרגה הכי עליונה. בשביל זה צריך להישתחרר כמה שיותר מהר מהגלותיות ולהיות עיבריים.
    הנבואה היא עיברית לא יהודית.
    הנבואה היא ארץ ישראלית לא גלותית
    הנבואה היא ישראל לא יעקב
    הנבואה היא מעמד הר הביית וציון. לא הר סיני.
    הנבואה היא הנצח ולא הארציות אדמתיות.
    הנבואה ולא הכהונה.
    הנבואה היא תנכית. לא גמרתית.
    זהותנו לא בהייטק או הוליווד או גמרא .אלא מימד הנבואה.
    להיות נביא להיות נביאה. כולנו נביאים ונביאות.
    כל העולם למעשה יהיה כזה. כולל ילדים אפילו.
    זו המשמעות של הוונדר וומן , ומן בימינו.אשת ואיש הפלא . הם כמו דבורה ומשה. הם המודל חיקוי האמיתי. זו הבשורה.

  6. ברט קומיקס ניפלא משחק נעים גיבורה ראשית אישה. וככל גיבורת על מגה אישה שובת לב . לכו ופשוט תהנו לא תמיד צריך ליד הפופ קורן אגנדה רצינית

  7. אין קשר בין תאור הסרט למסקנת הכותבת בכלל. הסיכום מנותק מהמלל. מה יש לה נגד פמיניזם שבכלל אםשר לה לקבל רשות (!!) לפתוח את הפה. אז יש הרבה סרטים עם נשים גיבורות. מעולה. איפה הפואנטה?

  8. מה שלא יהיה, מי שעומד מאחורי כל התעמולה הפמיניסטית בטח עושה יופי של קופה.
    היות ורוב הצריכה האנושית נעשית על ידי נשים(כן פמיניסטיות יקרות, מסתבר שאת רוב המשכורת הנכבדת של גברים לוקחות הנשים, כי בניגוד לאיך שאתן רואות את העולם, גברים אוהבים נשים ורוצים שיהיה להן רק טוב.)
    הוא צריך לשווק להן משהו, והוא יודע שאין משהו שגורם למישהו לעשות משהו יותר מאשר הידיעה שדופקים אותו. לכן הוא מזבל להן את השכל בשטויות פמיניסטיות, תוך כדי שהוא עושה בוכטות ממכירות, ועל הדרך נהנה מכספי "תרומה" של קומוניסטים במסווה.
    למרות שאני מתעב אותו, אני חייב לומר שהוא באמת "דפק" הרבה נשים בעולם (תרתי משמע)