הקוד האתי משדר נחיתות ימנית

מה שנחוץ הוא לא ניסיון להשתיק את האקטיביזם של השמאל, אלא עידוד הפלורליזם והצמחת מוסדות וכוחות חדשים

הזירה הפוליטית איננה חזות הכל. הכנסת. צילום: אוראל כהן, פלאש 90

מאז ראשית המילניום הנוכחי התרחשה מהפכה בחוגי הימין הישראלי. לאורך השנים, מאז מהפך 77', נבחרו ממשלות לאומיות בזו אחר זו, אך שוב ושוב חש ציבור הבוחרים תסכול על כך שהממשל אינו עונה על הציפיות, כתוצאה מפעילות מנוגדת שהתקיימה בזירות התקשורת, האקדמיה, המשפט והתרבות. לאורך כל השנים הללו לא היה בימין מי שעסק בשאלה "מה קורה שם" בתוך "הקופסה השחורה" של הבג"ץ, הפרקליטות, המחלקות למדעי החברה או הקרנות למימון הפקות קולנוע ואמנות.

אך בעשורים האחרונים החלה לחלחל ההבנה כי הניכור באותן זירות ביחס לערכי רוב הציבור איננו עניין מקרי, וכי מדובר בהתנהלות שיטתית שניתן לחשוף, לעקוב ואף למדוד. ניתן לכנות מהפכה זו "מהפכת המודעות": בדומה למה שעבר על נשים כתוצאה ממהפכת המגדר והפמיניזם, או על מזרחים כתוצאה מהמהפכה הרב־תרבותית, כך הלכה והתגבשה בימין המודעות לאותם מנגנונים מעצבי תודעה ומדיניות – מנגנונים שיש לחשוף, לאתר, ובעיקר לנטר.

מהפכת מודעות זו הובילה ליותר ערנות ומעקב בימין אחר הזירות הציבוריות החשובות במדינת ישראל. הדבר מתבטא בשלל סקרים ומחקרים, כגון אחר פריטי הקריאה בסילבוסים אקדמיים; אחר הזהות האידאולוגית של הממונים לעמוד בראש קרנות, ועדות פרסים ומלגות; אחר זהות השופטים והפרקליטים, העורכים והפרשנים. ניטור חשוב זה הפך את התחושה החוץ־הגמונית למוחשית, והבהיר שלא מדובר בהזיה מדומיינת של הימין אלא בשלל צמתים שבהם אכן פועלים שחקני שמאל מובהקים. הם עושים זאת באופן לגיטימי וחוקי, ולשמחתם הם מצויים שם לבדם – ולכן כה דרמטית השפעתם.

מכיוון שמעקב זה לימד כמעט תמיד על נחיתות וחולשת הימין – הוא הוביל לניסיון לאזן את המצב באמצעות סירוס וריסון: חסימת השפעתם הפוליטית של מרצים באמצעות הקוד האוניברסיטאי המוצע בימים אלו; הגבלת כוחם של שופטים, באמצעות צמצום זכות עמידה בבג"ץ וכדומה; הצרת צעדיהן של עמותות הממומנות על ידי ממשלות זרות – וכך עוד ועוד הצעות שיוצאות מנקודת הנחה שהאקטיביזם (המשפטי, התקשורתי או האקדמי) הוא תמיד לטובת השמאל, ולכן יש לפעול לסירוסו כדי שהשפעתו הפוליטית תצומצם.

אך סירוס זה אינו אפשרי. הדת, המשפט, התרבות, האמנות וכמובן האקדמיה – הם פוליטיים. "הכול פוליטי", כפי שכתבה ויסלבה שימבורסקה, ואת האקטיביזם הפוליטי שעברו שלל הזירות הציבוריות – המשפטית, התקשורתית ובוודאי האקדמית – לא ניתן להסיג לאחור. מה שנחוץ הוא לא סירוס האקטיביזם אלא עידוד הפלורליזם, ושם יש להשקיע את המאמץ.

להגיע למגרשים הנכונים

את הסוג השני של ההתמודדות, שבשנים האחרונות קורמת עור וגידים, נוכל לכנות "מהפכת התודעה". בעוד שמודעות היא סבילה, הרי שתודעה היא פעילה –  היא מקנה שליחות, מונעת התקרבנות, ומגייסת לפעולה ולשינוי חברתי ותרבותי.

במסגרת מהפכת התודעה פועלים מוסדות כמו "המכללה למדינאות", שעושה להעצמת אנשי מחקר באקדמיה ומנהלים בסקטור הציבורי שהם בעלי תודעה לאומית; בית הספר לקולנוע 'מעלה'; המכון לאסטרטגיה ציונית; כתבי עת וזירות להכשרת והעצמת כותבים, פובליציסטים ומשוררים; מכינות קדם־צבאיות וגרעינים עירוניים, היוצרים מנהיגות ביטחונית ואזרחית; ארגונים שיודעים להשתמש "מימין" בשיח זכויות האדם; כלי תקשורת רבים בכל הערוצים שמטפחים עתודת כותבים, עורכים ומפיקים שיזלגו לימים לערוצים מתחרים; ואוניברסיטה ומכללות הממוקמות, השם ישמור, מחוץ לקו הירוק, ולהן הוצאות ספרים וכנסים מדעיים – וגם מהן  עוד ייקלטו חוקרים במוסדות ותיקים.

אחרי שנים שהימין השקיע את מרצו בפוליטיקה הפרלמנטרית, מתוך אמונה שאת סדר היום הפוליטי מקדמות מפלגות שזכו לתמיכת הציבור, הופנמה ההבנה כי סדרי יום פוליטיים מקודמים בחברה האזרחית (קרנות ועמותות) ואף בקרב מנגנוני המדינה המובהקים (המטכ"ל, הפרקליטות), כמו גם בגופי הביניים (תיאטראות ואוניברסיטאות) – גופים שאינם עומדים לבחירת הציבור.

לאחר תכנית ההתנתקות, כאשר נשמעו קולות בדבר הצורך לנטוש את הממלכתיות, עלה קול חשוב של מכינת עלי – שתחת אתוס 'ההשפעה מבפנים' ניתב אלפי נערים לתפקידים קרביים. היה זה קול שהבהיר שמדיניות ביטחונית אינה גזירת גורל, וכי ההגעה למגרשים הנכונים תאפשר השפעה על הקצאת הערכים. תארו לעצמכם שבמקום אתוס חשוב זה, היו הרב סדן ועמיתיו משקיעים את הזמן בעיצוב קוד הקורא למפקדים להימנע מביצוע פקודות פוליטיות. האם הדבר היה מאומץ? האם הדבר היה אפקטיבי? האם הוא לא היה מפיץ פסיכולוגיה של פסיביות והתקרבנות? צורך לחסום במקום צורך ליזום?

על מנת לעקור תחושת קורבניות פסיבית וכדי לטעת תחושת מסוגלות אקטיבית, יש לעבור מ"מהפכת המודעות" ל"מהפכת התודעה". לזכור כי המהפכה הראשונה הייתה הכרחית ובלעדיה לא ניתן היה לבסס את השנייה, אך כעת  יש להוסיף ולהשקיע על מנת שקבוצות נוספות תגענה לעולם המשפט, האקדמיה והמנהל הציבורי כשהן חמושות בתודעה מעמדית־אידאולוגית מפותחת ובנכונות לקחת חלק במערכה, ללא רגשי נחיתות או מורא. אג'נדות מתהוות על ידי פעילות חיובית של קבוצות מצטרפות, ולא הודות לשיבוש פעילותן של הוותיקות.

הקוד האתי מיותר. הוא קורבני ומשדר נחיתות. יש צורך בהעצמה ובתחושת מסוגלות. לשם כך אין צורך לסרס את האקטיביזם, אלא לפעול להרחבת הפלורליזם.

___________________

פרופ' אודי לבל הוא מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת אריאל וחוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

20 תגובות למאמר

  1. ככה סתם קובע לבל כי "את האקטיביזם לא ניתן להסיג לאחור" ללא שום הנמקות. מעניין מי העורך או הלקטור שהחליט לאשר לפרסום מאמר רשלני שכזה.

    1. אילו העורך או הלקטור היה מונע את פרסום המאמר, הוא היה עושה שירות רע לציבור.

      המאמר אינו אקדמי, ומכיוון שכךנגם אינו מחויב לסטנדרטים אקדמיים. בסך הכל מדובר בהבעת דיעה שאפשר לחלוק עליה.

      אדרבא: מאמרי דיעה רשלניים חשופים הרבה יותר להפרכה ולסתירה, וגם להם יש מקום חשוב בשיח הציבורי.

  2. סערת הקוד האתי היתה משמעותית ביותר להצפת הנושא.
    יש במאמר כנעה לבון טון הצדקני. קוד אתי הוא חשוב בכל מקום
    הקוד הספציפי הזה צריך אולי לעבור מספר תיקונים
    אך הבירור הענייני של מה ראוי חשוב שייעשה
    אם היה באתר זה קצת יותר איזון באשר להצעות שעולות ע"י אנשי הבית היהודי- הוא היה אמין יותר.

  3. דווקא הדוגמא שהבאת – מכינת עלי – היא דוגמא המוכיחה שהדרך שאתה מציע, השפעה מבפנים, איננה עובדת. המכינה ניתבה אלפי נערים לשרות קרבי. רבים מהם הגיעו לקצונה וזה הטריד מאד את יוסי שריד ז"ל. אבל הממסד השמאלני מצא דרך להתמודד עם זה. בדרגות סג"מ – רס"ן הדתיים מהווים באופן משמעותי אחוז גבוה מאד משדרת הפיקוד. אבל ככל שעולים בדרגות הם מתמעטים והולכים. בדרגות תת אלוף יש היום אחד (אולי שניים) וגם להם מציקים ומצרים את צעדיהם (ע"ע תת אלוף וינטר).
    אתה עושה את אותה טעות שעשה בגין ז"ל כשעלה לשלטון. הוא היה ג'נטלמן פולני כאשר צד שמאל של המפה נלחם בלי "בג"צ ובלי בצלם".
    אבל היום התחיל להתברג דור חדש של פוליטיקאים ימניים במשרות בכירות. דור שלא מתבטל בפני "אליטות" השמאל. וזה עובד !! איך יודעים ? השמאל צועק. וצועק חזק. בכל שני וחמישי "הדמוקרטיה בישראל נהרסת".
    נגד הנבזות של האקדמיה השמאלנית שום "פלורליזם" ו"העצמה" לא יעבדו. רק מכות חזקות בכיס.
    אחרי שהימין יגמור "לעשות סדר" באקדמיה, במערכת המשפט ובמערכת התרבות, אפשר יהיה לדבר על פלורליזם.

    1. יפה מאוד אבל לא סותר. הפרופ' מדבר על הצמחת אלטרנטיבה למוקדי הכח. באקדמיה, בעמותות ימין, במערכת המשפט, בתרבות, בבכירי צהל. כמובן שכדי להצמיח אלטרנטיבה כזו חייבים לשבור את החסמים. למה? כי יש התנגדות. מוקדי הכח לא יוותרו על כוחם בהתנדבות. לכן נדרשת תנועת מלקחיים. מצד אחד לוחמה רעיונית מוסרית במימון ממשלות זרות של עמותות שמאל, במשפטנים שחוטפים את השלטון בכח. ומצד שני הצמחת מוקדי כח אלטרנטיביים על ידי חינוך אחר. למשל, לא לאפשר למכון הרטמן ובינה לעשות אינדוקטרינציה שמאלנית לקהל שבוי של מפקדי צהל, ומצד שני – כן לאפשר למכינות לפעול בצורה של גידול מנהיגים ערכיים, לאומיים ציונים. אין ברירה. צריך להסיר את הכפפות. כי ההגמוניה השמאלנית מאוד כוחנית. היא נלחמת בכל האמצעים – הכפשה בתקשורת, פתיחת תיקים, יללות בעיתונים על הרס הדמוקרטיה וכו'. אין לוותר לה. דרוש הרבה מאוד אומץ נחישות ואמונה בצדקת דרכינו. יש המון ערכים שהשמאל משתמש בהם לרעה על מנת להחליש את עם ישראל. אסור לתת להם להמשיך.

  4. כתבה טובה וחשובה.
    רק לא ברורה לי ההתנגדות לחקיקה אנטי-אקטיביסטית (בג״צ, תרבות, אקדמיה, תקשורת…)
    מדובר בתחום שיחסית בחיתוליו עקב חששנות כרונית של הימין ובעיקר של פוליטיקאים מהימין, זה יעיל וזה צריך לבוא בנוסף לכל הפעילות האקטיבית שציינת.
    אין סיבה שנבחרי העם לא יבטאו את רצון העם, כמו בכל מדינה אחרת

  5. "הקוד האתי מיותר. הוא קורבני ומשדר נחיתות. יש צורך בהעצמה ובתחושת מסוגלות. לשם כך אין צורך לסרס את האקטיביזם, אלא לפעול להרחבת הפלורליזם."

    עוד שמאלני שאומר לי מה נכון. אתעלם ממך כמו כל אלו שהתעלמתי מהם בעבר.

    1. טעות !
      איך ניתן לדעת שה "קוד האתי" נכון ?
      רק לשמוע את הכעס שלהם .
      ולשם שינוי , לא ניתן להתלהמות שלהם
      שנרד מהעץ ..ונתכופף כבימים ימימה .
      צריך לדפוק בברזל כשהוא חם.
      קצת מזכיר לי אילוף סוסי פרא –
      אתה עולה עליהם והם משתוללים ומנסים בכל דרך להוריד אותך מעליהם .
      ברגע שהתאמצת שהתמדת..הסוס ניכנע..
      .. וקיבלת – סוס ממושמע -או ככנוע..
      או מה שלא תרצה לקרוא לזה.
      ז"א כניעה -היא הפסד ! .
      לא מבין ..עד שנעשה מעשה ממשי לשנות משהו ..באים ..מי ..שבא..
      אז מתי יתחיל השינוי באמת ?? 

  6. "יש להוסיף ולהשקיע על מנת שקבוצות נוספות תגענה לעולם המשפט, האקדמיה והמנהל הציבורי כשהן חמושות בתודעה מעמדית־אידאולוגית מפותחת ובנכונות לקחת חלק במערכה, ללא רגשי נחיתות או מורא. אג'נדות מתהוות על ידי פעילות חיובית של קבוצות מצטרפות, ולא הודות לשיבוש פעילותן של הוותיקות"

    במציאות פתוחה וליברלית אני מסכים עמך לחלוטין. אולם מול הימין הליברלי ניצב שמאל דכאני ואלים השולט על תקציבים ומונע גישה מכל מי שאינו נמנה על שורותיו. שמאל אשר סותם פיות באוניברסיטאות, מפלה לרעה אנשי ימין, אינו מהסס לבקש תמיכה מגורמים בינלאומיים – תמיכה ב- bds, אינפורמציה כוזבת – ראה דו"ח גולדשטיין ועוד -אנו נמצאים בבעיה.
    הכרסום היחסי בעוצמת השמאל מלווה באופן הדוק במתן ביטוי לרצון הבוחרים – לראשונה מאז 1977 – בשדה הפוליטי.

  7. פימיניזם, מגדר, רב תרבותיות מזרחיות וכו'
    ממש מזל שיש את אתר מידה כדי לציין את הסיסמאות הללו. הרי זה ברור שלא נמצא אותן בידיעות או בעיתון הארץ.
    מזל שיש את מידה.
    מעבר לזה המסר הכללי נכון.

  8. הקוד האתי מיותר, מי שמתבטא בעד החרמה המדינה או מוסדותיה עובר על הדין הפלילי, ויש לחקור ולהעמיד לדין.
    אין ולא תהיה סתימת פיות באקדמיה.
    ימין יכול להתעצם ולהביע דעותיו גם באקדמיה ולא צריך קוד אתי בשביל זה.
    במיוחד לא מאיזה הזוי דתי.

    1. קסנופוב חביב והזוי חילוני. קוד אתי יהיה על אפך ועל חמתך כיוון שהוא יעיל ויסגור את הבאסטה של ההטיה הפוליטית באקדמיה. גם אם תמשיך להתעלם מכך שמחברו הוא פרופסור חילוני. ההבדל בין אותו פרופסור חילוני לבין צעקני סתימת הפיות הוא שהוא משתייך לשמאל הנורמלי ולא לתנועת האנרכיה במסווה פוליטיקה פוסט מודרנית שהאקדמיה השמאלנית מקדמת כיום.

    2. רוני ההזוי הדתי.
      קוד אתי לא יהיה.
      ולא משנה כמה פליקפלקים לאחור תעשה.
      וכן אני מתנגד להכפשת המדינה ולקריאה להחרמה על ידי גורמים באקדמיה.
      אבל זה טבעה של אקדמיה.
      כל אחד יכול לבוא, אפילו אתה ולהשתמש בזכותו האקדמית להרצות ערכים ימניים בקדתדרות ל"מדעי" הדשא.
      מדעי הדשא הם כל מה שאינו מתימטיקה/פיסיקה/כימיה/הנדסה.
      אגב אני הימין האמיתי.
      אתאיסטי, הדוגל בטרנספר ל"פלשטינים", א"י מורחבת מהליטני ועד לתעלת סואץ.
      ומעורבות מינימלית של המדינה בחיי הפרט.
      אתם בדיחה לאומית.

  9. "הקוד האתי מיותר. הוא קורבני ומשדר נחיתות. "
    מילים כדרבנות.

    תודה פרופ' לבל.

  10. "הכל פוליטי" כתבה שימבורסקה.
    "חם היום" מלמל דודו.
    "משעמם", נהם יוחנן.

    1. המרצים ו התקשורת לא צריכים 3 המגיבים המשובצים האחרונים.
      מה שמוכיח שצריך להשתמש בכל הכלים העומדים כדי לשבור את ההגמוניה השמאלנית שמקעקעת כל נסיון של הימין להרים ראש .[ מרצים ששולטים ביד רמה בטונברסיטאות ז"א מינוי מרצים חומר לימודי ..וטון אחיד ( שילטון הפחד בכיתות).]
      משום.. שכל התנגדות ואפילו הקטנה ביותר ,"והלא חשובה ע"י אחרים ]!
      נהדפת בכזו עוצמה ע"י התקשורת .
      מוכיחה ..שכל פעולה ולו הקטנה ביותר מועילה .
      הכח של המחנה הפשיסטי שמאלני שנטע שורשים כל כך עמוקים בשדות החשובים של
      המדינה שדרושה /דרושים פעולות קטנות וגדולות ובכל מידה אפשרית חוקית ולגטימית כדיי לשבר הגמוניה זו.

      וכל לגלוג על הניכתב או הכותב

      הוא עלוב.

  11. האם הממשלה צריכה לנסח ולהחיל קוד אתי לחנויות המכולת ?
    די ברור שכל ישראלי נורמלי יראה זאת כהצעה מגוחכת.

    מדוע, איפוא, לא מגוחך הקוד האתי למוסדות ההשכלה הגבוהה ? ברור. אלו גופים ציבוריים, הכפופים לרגולציה של משרד החינוך, ומתוקצבים ע"י המל"ג.

    וזאת בדיוק הבעיה !

    אין כל הצדקה, לא עניינית ובוודאי לא מוסרית, לעיסוק המדינה בהשכלה הגבוהה.
    קיים בשוק ביקוש לשרותי השכלה גבוהה. כשיש ביקוש, יהיו יזמים שיציעו לו פתרון.

    ההנחה הסמויה שעומדת בבסיס המצב הקיים – רק 'אמא ממשלה' יכולה וצריכה לספק את הביקוש – הנחה זו שגויה עניינית, ורעה מוסרית.

    סערת הקוד האתי היא אחת מתוצאת הלוואי (הפחות מהותיות) מעיסוק המדינה בהשכלה הגבוהה.