כחש בהוצאה מחודשת: כתב אישום מלב אוהב

משפט קסטנר עומד בליבו של הספר, אך על כס הנאשם נמצא הממסד הציוני של ראשית ימי המדינה

מכר את נשמתו לשטן, ולא רק הוא. קסטנר | ויקיפדיה

על מדפי ספריית התיכון החרדי שבו למדתי ניצבו כמעט אך ורק ספרים שנכתבו על ידי מחברים חרדים. הספרים היוצאים מן הכלל הזה היו מעטים מאוד, וכל אחד מהם נזקק לסיבה טובה כדי להישאר שם. הישן והמהוה שבספרים הללו – והם כולם היו ישנים מאוד – היה כרך בשם 'כחש'.

ספריית התיכון לא הייתה המקום הראשון שבו נתקלתי בספר הזה. לפני כן שאלתי אותו מספרייה חרדית אחרת. גם שם היה העותק לא רק ישן אלא גם מרופט במיוחד, וניכר שידיים רבות משמשו בו. כמו בספריית הסמינר, גם שם הוא לא נמצא במקרה.

'כחש' מאת בן הכט, סופר ותסריטאי אמריקני עטור פרסים, עוסק בהשתלשלויותיה וגלגוליה של פרשת קסטנר, מנקודת מבט ביקורתית מאוד כלפי מנהיגי הציונות. בימים אלה הוא חוזר אל מדפי חנויות הספרים, לאחר שהוצאת 'סלע מאיר' יזמה מהדורה עברית מחודשת שלו, עם עריכה ועדכון של התרגום מאנגלית.

'כחש' הוא ספר בלתי ידוע למרבית האוכלוסייה הישראלית, למעט החרדים כאמור. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1961. תשע שנים חלפו עד שהוא ראה אור גם בעברית. בשנים הללו כבר הרפתה במעט אחיזת הצבת של מפא"י בחברה הישראלית. אולם המאורע שהכט מתאר בספרו התרחש הרבה לפני כן, ב-1955. מדינת ישראל הייתה עוד צעירה ואפופת הילת זוהר עבור יהודי התפוצות. עבור תושביה שלה היא הייתה משאת נפש קדושה, ומנהיגיה, כפי שמציין הכט בחמיצות, זכו ליחס של דוד ושלמה השבים לכיסאות מלכותם בירושלים.

הכט היה פעיל ציוני נלהב שתמך בחום בהקמת מדינת ישראל, אבל לבו מעולם לא הלך שבי אחרי בן גוריון והמנהיגים הציונים הסוציאליסטים. עמודים לא מעטים בספר מוקדשים למילות הלל ושבח דווקא לאנשי האצ"ל והלח"י, שהכט מעניק להם את מלוא הקרדיט על הקמת מדינת ישראל. במפא"י, הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית, לעומת זאת, הוא רואה יהודים אנגלופילים, 'גלותיים' אפילו, שחלקו כבוד לשררה גם כאשר זו חנקה את העלייה לארץ בספרים לבנים, מכסות, ובגידה עזת מצח בכוונות הצהרת בלפור.

מילותיו החמות של הכט שמורות לאנשים שתפס כגיבורים בעלי גאווה לאומית ההולכים נגד הזרם: בגין, ז'בוטינסקי, טרומפלדור, שנים-עשר עולי הגרדום. "פרופסור יוסף קלוזנר, ההיסטוריון הנודע של ישראל, קבע: 'מדינת ישראל הוקמה על מפרקותיהם השבורות של השנים עשר'", כותב הכט. קלוזנר, היסטוריון דגול וחוקר ספרות, מיקד את חקירותיו ההיסטוריות בתקופות רחוקות בהרבה מאשר עידן קום המדינה, אבל זה לא הפריע להכט להעניק לו את כתר 'ההיסטוריון של ישראל': הוא אמר את הדברים הנכונים, וזה מה שהיה חשוב להכט.

"יהודי היידיש" מול הממסד השבע

ההטיה האידאולוגית של הכט ניכרת בכל עמוד – למעשה, הוא כלל אינו טורח להסתיר אותה. אך למרבה המזל, ההטיה האידאולוגית איננה הדבר היחיד המאפיין את המחבר. הכט הוא סופר מבריק, אידאולוג כן, ובעיקר יהודי שההצלחה המקצועית והחיים הנוחים שנהנה מהם בארצות הברית לא הקהו את רגישותו לבני עמו. גם מי שאיננו יודע דבר על פעילות ההצלה שהכט היה מעורב בה בשנות השואה, יכול להרגיש מקריאה ב'כחש' שאש הכבשנים באירופה צרבה את נשמתו של הכט בשנות המלחמה, בזמן שרוב יהודי ארצות הברית תמכו בלי פקפוק במדיניות של 'אמריקה פירסט'.

לימים יתאר הכט את התקופה הזו באוטוביוגרפיה שלו:

היהודים הבלתי-מתבוללים, יהודי היידיש – דיברו על זוועתם בעיתונים היהודיים. בבתי הכנסת יהודים בכו והתפללו. באלפי בתים שבהם יידיש הייתה שפת הדיבור קוללו הרוצחים הנאצים ומעשיהם. אבל אלה היו היהודים הנעולים הרחק, שנהנו רק מאוזנם חסרת התועלת של יהודים אחרים, ואולי של אלוהים. היהודים האמריקנים שניהלו עיתונים ואולפני סרטים, שכתבו מחזות וספרים, שנשאו בעמדות רמות בממשלה והיו בעלי עוצמה בחיים הפיננסיים, התעשייתיים ואפילו החברתיים של האומה – שתקו.

הכט סירב לשתוק. מביא עמו את עטו המפורסם והמוניטין המקצועי שלו, הוא הצטרף ל'קבוצת ברגסון', קבוצת פעילים רוויזיוניסטים בארה"ב, בהנהגת הלל קוק שכינה עצמו 'פיטר ברגסון'. הוא נרתם למאבק להעלאת המודעות לגורלם של יהודי אירופה. הכרת התודה שזכו לה חברי הקבוצה הייתה טינתו העמוקה של הממסד היהודי-אמריקאי המבוסס והשבע, על הארגונים הציונים השונים שפעלו בו. פרוטוקול של מחלקת המדינה מאותה תקופה, למשל, מתעד את נחום גולדמן, מנהיג ציוני מוביל ומייסד הקונגרס היהודי העולמי, מסביר לפקידי מחלקת המדינה כי הלל קוק איננו מייצג את היהדות האמריקנית, ומציע לגרש אותו מארה"ב או לגייס אותו לצבא.

את דעתו על היהדות המאורגנת בארצות הברית ועל הארגונים הציוניים גיבש הכט מן הסתם באותן שנים שבהן סיגל לעצמו תפקיד של קול קורא במדבר. כשהוא משרטט את השתלשלות משפט קסטנר הוא עושה זאת בכאב, בחריפות, בזעם – ובלי שמץ של הפתעה.

למרות הכל, ציוני נלהב

משפט קסטנר יישאר כנראה אחד הפצעים הפתוחים והסוגיות הבלתי מוכרעות בתולדות מדינת ישראל, אבל למעשה, קסטנר עצמו אינו המוקד האמיתי של הספר. הכט משתמש במשפט קסטנר כסיפור מסגרת לסיפור האמיתי: אדישותה של ההנהגה הציונית בשאלת הצלת יהודי אירופה. כשהוא מצטט את חיים ויצמן מדבר על היהודים המבוגרים שנגזר עליהם 'לשאת ולסבול' כי אינם אלא 'אבק כלכלי ומוסרי'; כשהוא מביא את דבריו של יצחק גרינבוים, ראש ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, שהכריז ב-1943 כי בשום אופן לא יפנה מכספי היסוד להצלת יהודים בארצות הגולה; כשהוא מגולל בפרוטרוט מקפיא דם את שליחותו של יואל ברנד, שנשלח על ידי אייכמן להציע 'יהודים תמורת משאיות' וחזר בידיים ריקות – הכט הוא קטגור של ההנהגה הציונית כולה.

בשום נקודה בספר אין הוא רואה מול עיניו רק את אותו עסקן שולי יחסית, רז'י-רודולף-ישראל קסטנר, שבחר להציל מיוחסים מעטים מיהודי הונגריה ונמנע מלהזהיר את כל השאר לגבי הגורל הצפוי להם. קסטנר, אליבא דהכט, היה רק הסימפטום.

בין אם קסטנר מכר את נשמתו לשטן – כמאמר השופט בנימין הלוי – ובין אם היה אדם בעל כוונות טובות שמעד בשגגה, אי אפשר לקרוא את 'כחש' ולא לחשוד כי ההנהגה הציונית של אותם ימים מכרה בעצמה את נשמתה לשטן בלי נקיפות מצפון מרובות, וכי המטרה המקודשת של הקמת מדינה סוציאליסטית לנוער עובד ורענן הסיטה הצדה את הדאגה לגורלם של יהודי אירופה. לו עשה היישוב היהודי ככל שביכולתו להציל כמה שיותר מיהודי אירופה, אומר הכט, היה זה שווה יותר מתריסר מדינות ישראל. סביר שגם בשעה שהתנהל משפט קסטנר בירושלים, רוב מנהיגי המדינה חלקו עדיין על חוות הדעת הזו.

החרדים שקראו בשקיקה את 'כחש' הזדהו עם כתב הקטרוג על הציונות הסוציאליסטית, אבל הכט היה ציוני נלהב שתמך בהקמת המדינה. אלא שיותר מכך היה יהודי נלהב, ואולי אפשר אף לומר: אדם נלהב. "אני רואה את האנושות כדמות משוגעת המאיימת לקפוץ מבניין גבוה", הוא מקונן ב'סוף דבר'. את הספר ניסה לכתוב כאזהרה, הוא מסכם. חיי אדם מאבדים את קדושתם כשהאנושות מחליטה לסגוד לבעלי השררה וללכת אחרי מנהיגיה בלי הסתייגויות. הכט לא התכוון לתאר את המדינה היהודית כתופעה יוצאת דופן בדברי ימי האנושות. את ספרו הוא פותח במילים: "בימי חלדי הורישו הממשלות את האדם מלפניהן ונטלו את מקומו. הן אף נטלו את מקום האלוהים. הממשלות דוברות בשם האדם, חולמות עבורו, ובאורח שרירותי אף חורצות את גורלו לחיים ולמוות".

בפרק הסיום הוא לא נמנע מלציין שאת התקווה לעתיד האנושות ראה דווקא בישראל, דווקא בקולות קוראי-התיגר על השררה שנשמעו באולם הצר של בית המשפט הירושלמי. הזעקה שהקימו "היא אחת מקולות התקווה המעטים ששמעתי בדורנו". ההקדשה שחיבר לספר, הקדשה לפרקליט צעיר שעמד ללא חת בפני הממסד כולו, נכתבה בהשראת אותה תקווה: לשמואל תמיר, כותב הכט, "ויקם איש בישראל".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

39 תגובות למאמר

  1. מאתר מידה אני מצפה למאמר ביקורת קצת יותר מאוזן. הציונים היו מיעוט באירופה וארה"ב. פחות מ 5% . הישוב היהודי בישראל מנה אז 1/2 מיליון ומתוכו יצאו לעלה מ 30,000 צעירים להתנדב בצבא בריטניה. חיים ויצמן הקריב את שני בניו במלחמה הנוראה הזו. לפני 1939 מנהיגים כמו ארלוזרוב וז'בוטינסקי פעלו ללא לאות להשיג רשיונות ולשכנע יהודים לעלות ארצה ולהימלט מאירופה. לכן בפרספקטיבה נכונה, המנהיגות הציונית התגיסה למלחמה בנאצים ועשתה כל מה שהיתה יכולה. בזמן שהחרדים רק התפללו, והתנגדו לציונים. קסטנר שנוי במחלוקת. אך בזכותו ניצלו רבנים חרדים. גם בימינו רוב החרדים לא מתגייסים לצבא. מי מציל אותם מאויבי ישראל? שוב הציונים שמתגיסים לצבא.
    לתשומת לב עורך האתר: חובבי קונספירציות יאהבו את הספר ואת הפרשנות השגוייה של המאמר.

    1. אתה לא מדייק, ועובדה שהיו האצל והלחי שהמשיכו להאבק בממשלת המנדט הבריטי.
      אם ממשלת המנדט הבריטי היתה מבטלת את הספר הלבן, היתה אפשרות להציל כמה מאות אלפי יהודים ממדינות מרכז אירופה, שבחלק מתקופות המלחמה איפשרו ליהודים לצאת משיטחן אם יש מדינה שמוכנה לקבלן, אך לא היה להם לאן לצאת.
      הספר הלבן הגביל את מספר הסרטיפיקטים לעליה למספר זניח של כמה עשרות אלפים.
      הסוכנות העדיפה לתת את הסרטיפיקטים ל"חלוצים", כלומר לצעירים חברי תנועות נוער ציוניות.
      לא היתה מיכסת קבלה ל"קפיטליסטים בעלי הון". כלומר, היו עשרות אלפי יהודים בורגנים עם רכוש אשר אילו היו מנחים אותם, אולי היו מקבלים גם הם סרטיפיקטים לעליה, אך בגלל שהם היו עשירים, זה לא התאים לאג'נדה של המנהיגים הסוציאליסטים שפחדו שאם הם יגיעו, אז הם יתנגדו לתנועות הפועלים.
      אני מניח שמנהיגי הישוב בארץ לא האמינו שישנה כזו השמדה יעילה ושיטתית של יהודי אירופה עד סוף המלחמה, ואם הם היו יודעים זאת בתחילת המלחמה, הם היו מתנהגים אחרת, אלו נסיבות מקילות אך בפרוש לא מגיע להם שום ציון לשבח על התנהגותם בזמן המלחמה.

    2. צריך לקרוא את הספר נידונה לחיים מאביהו רונן השמאלני הקיצוני כדי להבין את עומק הכשלון ופשיטת הרגל של הציונות השמאלנית. עמדות המפתח של משתפי הפעולה עם הגרמנים היודאנרטים וראשי הקהילה היהודית מינוים של הגרמנים לא היה בהם גם לא חרדי אחד. הביטוי החרדים התפללו הינו ביטוי בזוי ואנטישמי. מקביל לביטוי הבזוי של ויצמן אודות יהודי אירופה כאבק אדם שנידונו לכליה. צריך לקרוא את עדויותיהם קורעי הלב של ניצולי שואת הונגריה בספר כחש כדי להבין לאיזה עומק של שפל הדרדר קסטנר. קסטנר לא שנוי במחלוקת. הוא מכר את נשמתו לשטן. בכל מקום ברחבי העולם בארצות הברית החרדים עמדו בראש המאבק להצלת יהודי אירופה. בזמן שהעסקנים הציונייים המקצועים להוציא את הרביזיוניסטים הכשילו פעולות הצלה למען יהודים . לא חובבי קונספירציה יאהבו את הספר, אלא שוחרי אמת גם זו הכואבת וצדק ואוהבי בני עמם בכל לב.

    3. המאמר יותר ממאוזן. כדי להבין זאת יש לקרוא גם את ספר המחקר של אילה נדיבי, 'בין קראוס לקסטנר – המאבק להצלת יהודי הונגריה'. או לכל הפחות את המאמר עליו מאת אבינדב ויתקון: https://www.inn.co.il/News/News.aspx/289891
      הס' חושף את האסון שבמדיניות השתיקה של מנהיגי היישוב, שדבקו בתכנית של קסטנר לקנות מהנאצים בכסף יהודים תוך שמירה על חשאיות, כפי שדרשו זאת הנאצים. גישת קראוס, הייתה הפוכה, חשיפת סוד השמדת היהודים לעולם הרחב. קראוס ניהל את המשרד הארצישראלי מטעם תנועת המזרחי בבודפשט וקסטנר ראה בו יריב פוליטי. קראוס רתם נציגים דיפלומטיים זרים, להצלת רבבות יהודים. הוא זה שרתם לפעולה גם את ראול וולנברג אחד מרבים. לבסוף הממסד המפא"יניקי דאג להדביק את כל פועלו של משה קראוס לראול וולנברג כדי להעלים מהתודעה הציבורית את מי שהצליח להציל כנראה כמאה אלף יהודים וזאת ללא כל תמיכה כספית מהסוכנות הציונית שזרמה כל כולה לקסטנר שהציל כ-1700 יהודים מתוכם רבים רבים מבני משפחתו שלו. מנגד קסטנר דאג לחבל בפעילות ההצלה של קראוס שמסר שלא אחר אלא קסטנר הלשין על השיטות שלו לנאצים. היה זה קסטנר שלאחר השואה פעל להצלת פושעים נאצים במשפטי נירנברג אחד מהם קורט בכר שהמציא את הוצאת שיני זהב מגוויות המומתים בגזים בפולין ועסק בשוד רכוש יהודי הונגריה. לאחר שניצל ע"י קסטנר הפך בכר לאיש עסקים מולטי מיליונר בגרמניה. הכט מדווח ב"כחש" כי העו"ד ש. תמיר הצליח להתחקות אחר מכתבי מליץ היושר קסטנר שהתאמץ להציל פושעים נאצים נוספים ביניהם דיטר ויסלצני, קרומיי ועוד. זה מעולם לא הפריע לאליטת השמאל להפוך את קסטנר לגיבור….
      אגב, לפני כשנתיים דן מרגלית אז כבעל טור קבוע ב"ישראל היום" הביא מידע מעניין של חומר ארכיוני אשר חשף את לחצי ממשלת מפא"י (בן גוריון ושרת) על שופטי העליון שדנו בערעור משפטו של קסטנר כדי לזכותו. בקשה לקיום משפט חוזר שהגיש תמיר ב-22 ביולי 1962, בנימוק של גילוי חומר חדש, נדחתה על ידי נשיא בית המשפט העליון.

    4. לצערי המאמר די מדוייק ומאוזן לגמרי.
      קסטנר מכר את נשמתו לשטן,אחרת איך נסביר שהוא יצא להגנתו של רוצח כמו קורט בכר לאחר המלחמה.
      לבוא ולומר קונספירציה על כל תיאוריה שלא גדלנו עליה מילדות זה לא חכם ופזיז.

    5. בנו של וייצמן ,מייקל ז"ל התגייס כבריטי.!!
      כל זה בסדר.
      יצאו להילחם בנאצים מכאן,זה ברור.
      זה לא סותר המנעות מהצלת יהודי אירופה ועוד..
      קסטנר כנראה ממש שיכנע לא לברוח!!
      יהודים על גבול סלובניה!
      ו…סטיבן וייז,רב רפורמי, ראש הקהילה בארהב, מנע בכל דרך את דרך ניסיונות הפעילים להצלת היהודים, 10,000 איש התכנסו ביאנקי סטאדיום..
      עוד נדבר על פישעי יהודה לייב מגנס.

  2. בשולי הדברים: הוצאת"סלע-מאיר" עושה עבודת קודש כמו גם הוצאת שלם. סוף סוף הימין חושב ועושה בכיוון הנכון, אבל עדיין נדרש למצא פתרון לליבת הבעיה שהיא : המרצים בפקולטות למדעי הרוח אשר ככל שהדבר מפתיע , ואף אין על כך כתבות ומחקרים מתאימים, הם הקובעים את רוח הזמן.

  3. גם קבוצת ברגסון, וגם קסטנר לא הצליחו להושיע. היהודים באירופה ובהונגריה בפרט היו לכודים במלכודת מוות ארורה ובלתי-חדירה. ועם זאת צריך לזכור את ניצוצות הגבורה היהודיים בתוך האפלה: הבריגדה היהודית שלחמה בגבורה באיטליה ואת פעולותיה הברוכות עם הניצולים במחנות העקורים, את מרד ורשה הנואש וההירואי שהיה ההתקוממות הלאומית הראשונה של עם כלשהו שהיה נתון תחת הכיבוש הגרמני, את שיתוף הפעולה הבריטי-יהודי בפעולות של הפלמ"ח וההגנה בעומק לבנון של משטר וישי, את הלחימה המופתית של היהודים הפרטיזנים ביערות אירופה, את מתנדבי היישוב ששירתו בחיל החפרים הבריטי ביוון וצפון-אפריקה, את קרוב ל-700 אלף היהודים ששירתו בצבאות בעלות הברית, את קבוצת הנוקמים של אבא קובנר, את ההתיישבות החקלאית של היישוב שסיפקה מזון לכוחות בעלות הברית בצפון-אפריקה. יהודים מכל קצות הקשת הפוליטית והדתית שהראו גבורה מופתית למען אחיהם.

    1. ההשמדה של יהודי הונגריה היתה ממש בסוף המלחמה, היתה היעילה ביותר מכל ההשמדות (כארבע מאות אלף בתקופה של שישה שבועות בלבד), כאשר גורלם של היהודים שנוסעים ברכבת לפולין היה כבר ידוע להנהגה היהודית. את ההשמדה ביצעו כמה מאות נאצים בלבד (בסיוע כמה אלפי משתפי פעולה הונגרים).
      מספיק שההנהגה היהודית היתה מגלה ליהודים את הגורל הצפוי להם ואומרת – שכל אדם לנפשו – כדי שעשרות אלפים (ואולי אף מאות אלפים) יצילו את עצמם באמצעות בריחה, הסתתרות אצל ידידים גויים, תשלומי שוחד, ואף התקוממות אלימה. זה היה סוף המלחמה, מכונת המילחמה הנאצית היתה מרוסקת, הצבא הסובייטי היה קרוב, וכל שבוע נוסף של השרדות היה קריטי.
      כל מה שההנהגה היהודית היתה צריכה זה להגיד את האמת כפי שהיא ליהודים, במקום לנסות להגיע לעסקאות מפוקפקות עם הנאצים.
      מזמינים אדם ומשפחתו לנקודת כינוס לצורך נסיעה ברכבת לפולין – האם לא צריך להגיד לו לאן הרכבת נוסעת, ושאם יעלה עליה – מחכה לו מוות בטוח?

    2. המפלגה השולטת בהונגריה "צלב החץ" הייתה אוהדת הנאצים וכלאה את היהודים בגיטאות כבר ב1942. בהונגריה בסוף 1944 היו מוצבים כוחות צבא גרמנים בסד"כ של אוגדות. זה שהמשימה של קסטנר הסתיימה בכשלון חרוץ ושאייכמן הערים עליו איננו נתון בספק. אבל צריך לזכור שהשקר וההונאה היו מלאכתם של הנאצים ובה הם היו רבי-אומנים. קסטנר איננו האידיוט היחיד שהנאצים הערימו עליו. הייתי ממקם את קסטנר באותה משבצת עם צ'מברלין. אדם שהנאצים הצליחו לרמות אותו ושגרם לנזק עצום למרות ואולי בגלל רצונו לעשות טוב.

    3. המציאות עולה על כל דמיון (כלל מפתח לחיים עלי אדמות..) אנשי מפא"י לא רצו את "אבק האדם"בארץ,זה הפריע לחזון..הפתרון שנמצא להם באירופה נראה מתבקש ..

      בבית הספר לא ילמדו על כך..

    4. שכתוב של היסטוריה. אתייחס רק לאיזכור של אבא קובנר. קראו את ספרו של חיים לזר חורבן ומרד על צדו האפל והפוליטי של קובנר. אל תרתעו מן האמת. היא כואבת אבל היא הכרחית. הגבורה שראוי להעלותה על הנס היא הגבורה היום יומית של אחינו היהודים התמימים והטובים בלשונו של ויצמן , אבק אדם, ששמרו על צלם אנוש בתנאים הנוראים ביותר, שלא בגדו באחיהם שלא התנכרו לאחיהם

    5. חלק מהתגובות הן של חובבי קונספירציות כמו Dodly . כאילו שהציונים רצו חס וחלילה במותם של היהודים. זה הלך מחשבה מעוות ומנוגד למציאות. עורך מידה אמור להבין שמאמר כזה עלול להוביל לכך ולא לפרסמו כאן.

  4. ברגע שהתנועה הלאומית היהודית בחרה צד במהלך מלחמת העולם הראשונה, תמכה במעצמה אחת – בריטניה – והפנתה עורף למעצמה שנייה – גרמניה – היא איבדה את שתיהן וחפרה את הבור של המלחמה השנייה..
    גרמניה ראתה ביהודים בוגדים ונקמה בנו בסיבוב הבא, ומבחינת הבריטים היינו בכיס שלהם בלי אלטרנטיבה, ולכן נסוגו מכל ההתחייבויות שלהם.

  5. עצבות.
    תיסכול.
    כאב.

    המגיבים כאן פשוט לא מודעים להיסטוריה כפי שהייתה בשנות האימה והזעם בשואה.

    סיפרו העוצמתי של 'הכט' ראוי להילמד בבתי הספר,
    עוצמת השקר, השינאה, הרוע שהגיעו מצד הצד היהודי הציוני שהיה ברובו נגוע בשינאה עיוורת כלפי כל דבר יהודי, מעורר השתאות ותמיהה לפעמים,
    מהיכן היא מגיעה ?!

    כל מי שמחפש רקע היסטורי אמיתי, ראוי לו שיקרא בסיפרו, שיעיין בספר 'מן המיצר' של וייסמנדל שמתאר עם מסמכים מקוריים ( המון מסמכים שנכתבו ע"י גויים אמריקאים-אנגלים-שוויצרים ועוד ) את מאות ההתכתבויות הנואשות עם רוב הצמרת הציונית באותו זמן, ונענה בשלילה רבתי !!!

    כתוב בתנ"ך בספר דברים 'לי נקם ושילם',
    יבוא היום ואלוהים בורא העולם ינקום באלו שלא נקפו את אצבעם כשאחיהם בוססו ונרצחו בדם קר !

    נ.ב.
    ראוי לציון חלקם המועט מאוד של האנשים שכן עשו ככל יכולתם, והספרים הנ"ל מתארים זאת בהרחבה.

    1. עדיף שתבחר באהבת החינם ושתשים את השנאת חינם בצד במיוחד לפני ראש השנה ושלא תקטרג על בני ישראל אלא תקבל ותסלח על טעויות בנות שבעים שנה כי אנחנו כולנו באותה סירה..

      הרי הקהילה היהודית בישראל תחת המנדט הבריטי היתה באותם ימי רעה במצור ורדיפה של הבריטים והערבים, כמו בכל העולם.

      העולם הישן ראה ביהודים מצד אחד גזע נחות ופרזיטי ומצד שני את סוכני השינוי האדום שצריך להכות בהם בשביל לשרוד.. השואה היתה פרוייקט בתמיכה של האליטה האירופאית בכל מדינות אירופה כולל המודיעין האנגלי לכן השמיים מעל אושוויץ היו תמיד בהירים.

      באותו אקלים מה בן גוריון ומפאי כבר היו יכולים לעשות? מבחינת האנגלים היינו בכיס שלהם וכבר לא היה אכפת להם מההבטחות הישנות שלהם. יותר עניין אותם הנפט הערבי..

      עדיף שנזכור מי הפושעים האמיתיים שפגעו בנו ורדפו אותנו ולא נאשים את עצמנו.

      לא היתה לנו מדינה ריבונית, לא היתה שליטה על הנמל מי נכנס ומי יוצא. בן גוריון היה בקושי ראש מפלגה של מיעוט של כמה מאות אלפים. הוא היה צריך חקלאים וחיילים ובוחרים שייבחרו בו, לא רבנים שייתחרו בו על המלוכה.
      ( ובכל זאת הוא בנה עשרות ישובים בארץ ישראל והקים את הממלכה. וכל זה לבד בלי אליהו הנביא לידו. מקסימום אליהו גולומב וחיים לסקוב ויגאל אלון )

      גם בארהב וגם בבריטניה רוח התקופה היתה של גזענות ואנטישמיות זה שלבסוף הם נלחמו אחד בשני זה נס כי הם לא היו כל כך שונים אחד מהשני. גם היהודים בארהב הרגישו שהם הולכים על קרח דק.

  6. הוא ידע על המשרפות ומחנות הריכוז אבל לא סיפר ליהודי הונגריה?
    אם היה מספר אלפים היו ניצלים?
    מדוע? מדוע החזיק בבטן? מה המניע?

    אגב וויקיפידיה מאד מאד מפרגנת לו (אם באמת הוא לא סיפר)

    1. קסטנר ידע על אושוויץ כבר בתחילת המלחמה והזהיר את היהודים.
      אך היהודים דחו אותו ולא האמינו לו. רובם היו אנטי ציונים חרדים או ניאולוגים .
      בסוף הוא ויתר על מאמץ נוסף לשכנע את היהודים.
      גם בימינו יש מי שמזהיר אותנו מסכנות אך אנו בוחרים להתעלם.

    2. קסטנר ידע ולא הזהיר
      נראה לך שמאות אלפי יהודים היו מגיעים לתחנות רכבת ונכנסים מרצונם החופשי לרכבות לאושוויץ אם היו יודעים מה מצפה להם שם?
      לדברי איכמן, הסיכום היה שתמורת זה שקסטנר והנהגת יהודי הונגריה תשתוק ולא תפריע לו, הוא יאפשר לחלץ ברכבת מסויימת (היו מספר רכבות) לשוויץ מקורבים עליהם ימליץ עם רכושם.
      מבחינת איכמן, היה כדאי לו לוותר על כמה אלפי יהודים ולהשמיד בלי התנגדות כמה מאות אלפים תוך החרמת רכושם, באמצעות המנגנון המצומצם מאוד שהיה אז בידיו.
      ברור שהנאצים הצליחו להונות את יהודי הונגריה. השאלה היא אם ההנהגה של יהודי הונגריה שכבר ידעה מה קרה ליהודי פולין, שתקה עבור טובות הנאה או שתקה בגלל שחשבה שתצליח למשוך זמן, או שהנאצים הונו בהצלחה גם אותם.

    3. איך קסטנר היה יכול להזהיר? לא היה לו פייסבוק או ווצאפ אפילו לא עיתון. והיהודים לא האמינו לו כי היה ציוני. אם היה צועק ברחובות או הולך בין בתי היהודים. היהודים היו משליכים אותו לנאצים תוך דקות.

  7. שכתוב של היסטוריה. אתייחס רק לאיזכור של אבא קובנר. קראו את ספרו של חיים לזר חורבן ומרד על צדו האפל והפוליטי של קובנר. אל תרתעו מן האמת. היא כואבת אבל היא הכרחית. הגבורה שראוי להעלותה על הנס היא הגבורה היום יומית של אחינו היהודים התמימים והטובים בלשונו של ויצמן , אבק אדם, ששמרו על צלם אנוש בתנאים הנוראים ביותר, שלא בגדו באחיהם שלא התנכרו לאחיהם

  8. רוב התגובות כאן חלקיות ומעודדות בורות בדיוק כמו הכתבה עצמה. מציע לקרוא מחקרים הסטוריים רציניים על הנושא ובראש ובראשונה את השני הכרכים עבי הכרס "חץ בערפל" מאת טוביה פרילינג. מבט קצת יותר עמוק ורחב על הנושא. לתנועה הציונית היו מעט מאד אפשרויות באותה תקופה.

    1. האם כותב הכתבה היסטוריון? אם לא, אז העורך מתבקש לשלוח את המאמר לבדיקה של מומחים לנושא. ואולי אז יסיק מסקנות אם להמשיך בפרסום הכתבה הזו, שמעודדת תגובות טרולים שמתאימות לאתר קונספירציות.

  9. יש יהודי ציוני אחד, נואם מוכשר, שמזהיר מפני איראן גרעינית. אתמול הוא נשא נאום באו"ם. אבל המוני יהודים בחו"ל וגם בישראל לא משתכנעים.
    אז למה למען השם היהודים בהונגריה היו צריכים לשמוע את קסטנר ??
    זה לא שקסטנר היה צדיק. וגרינוולד בהחלט צדק. אבל כל המתלוננים בדורנו = גיבורים לאחר שהמלחמה הסתיימה.

  10. קראתי את הספר של בן הכט נדמה לי במהדורה ראשונה אם איני טועה
    אבל לאחר שקראתי את ספרו של תמיר תיק פלילי 246
    הבנתי הרבה דברים עד כמה על ארגונים היהודים לא לעשות יותר מדי רעש
    על מה שנעשה בפולין.
    אני מתנצל שדק עכשיו ראיתי את הכתבה
    ברצוני להוסיף נוספת אבי ז"ל הכיר את קסטנר אישית
    כשהי' כלוא באותו מאסר עם חנה סענעש

    1. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים גיליתי את הספר. אינני זוכר כיצד. הייתי אחוז חרדה מהציונות שכל מה שיש לה להציע זה חומר משמר אומה, בצורה של מאגרי חומר נפץ: טילים, פגזים רקטות…. החומר המשמר החדש לעם ישראל הרתיע אותי מאוד. חיפשתי חומר משמר אחר וכמובן- עלתה השאלה של החומר המשמר מקדמת דנא- היהדות.
      הספר של בן הכט עשה בזהות שלי אינדוקטרינציה טוטלית והתחרדתי – תוך קריאה ב"פשעי הציונות"- בפסוקים הזוועתיים של בן גוריון וחיים ויצמן על אבק האדם ועם הסלקטיביות בעניין ההצלה- על הניסיון להשכיח את העבר ,כשם ששכחתי שאני פולני- ישכחו התימנים את תמניותם,
      — החרדיות התגלתה לאט כאליה וקוץ גדול תחוב בה – אליה שומנית ומלאה שנאות ועקמומיות בכל נושא האדם וערכו- יצאתי קרח מכל כיוון. ועכשיו אני מחפש מסרק- כשנשרו כבר כל השערות.

  11. בס"ד
    שלום רב, שמי שרון נריה בר-און, אני עיתונאי ושדרן רדיו הרוצה לרכוש/לקבל עותק של "כחש" על מנת להכין תוכנית רדיו בנושא.
    054-5417948

    1. אתמול קראתי את הספר,
      התקשיתי להשיג אותו בחנויות.
      מצאתי אותו בספריה ציבורית בפ"ת, אחרי התעקשות שיחפשו אותו.
      תנסה בספריות.

  12. הייתי מציע לכל הכותבים להמנע מ-presentism שהיא הנטיה לבחון ארועים ותהליכים הסטוריים על פי קני המידה והערכים העכשויים שלנו, ובמיוחד להמנע מהכללות בומבסטיות. אין ספק שבן הכט היה מה שאמריקאים קוראים larger than life שגילה את יהדותו מאוחר בחייו ופעל בדרכו להציל את יהודי ארופה ולקדם את המאבק הציוני. וכמובן שהוא היה עתונאי, מחזאי ותסריטאי מהשורה הראשונה. אבל זה מוגזם להפוך את הספר שכתב למסמך הסטורי חשוב ומעין כתב אישום נגד ההנהגה הציונית והיהודית של אז (ושל היום?) קודם כל, היה קל מאד לשבת בניו יורק והוליווד ולבקר את הישוב היהודי בארץ ישראל ואת הנהגתו ולבסס את הבקורת הזאת על מקורות מוגבלים עם אג׳נדות פוליטיות. אם אפשר היה לעשות יותר להציל את יהודי ארופה או את חלקם היא שאלה עם הרבה תשובות מנוגדות. ואני לא חושב שכמי שנולד וגדל לאחר השואה יש לי את הסמכות המוסרית המלאה לענות על זה. הכט היה נשמע לי יותר רציני אם שוהה בארץ תקופה ארוכה והיה נפגש עם המתיישבים שבנו והקימו את המדינה ועם הלוחמים שהגנו עליה, כולל אנשי הפלמ״ח והקיבוצים ולא רק עם פרופסור קלוזנר וחבריו באצ״ל. בסופו של דבר הבקורת של נהנתן אמריקאי שיושב על גדות ההדסון ומתקיף את הישראלים האלו לא עשתה עלי רושם גדול.

  13. אתם דנים אם בן הכט צודק
    עצם הדיון ביניכם האם בן הכט צודק, מוכיח שהשתיקו מכם את משפט קסטנר
    שהרי הספר בעיקרו מעתיק קטעים מהמשפט !
    המסקנה שראשי המדינה שבדרך התרשלו מלהציל, ברורה מהתכנים של משפט קסטנר בלי הנופך שמוסיף הספר
    ולמרות שהתכנים המועתקים בעלי חשיבות ענקית, הם חדשים לכולם !!! כולל לדור המבוגר
    בקריאת הספר נדהמתי שלא ידעתי שהתכנים היו כל כך חדים במשפט קסטנר עצמו
    גיליתי שהמדינה השתיקה ממני שבית המשפט פירסם את ההכחשה שבתקופה השואה. זהו חטא על פשע
    בלי בן הכט, ההשתקה/הכחשה היתה מושלמת

  14. אתם דנים אם בן הכט צודק.
    עצם הדיון ביניכם האם בן הכט צודק, מוכיח שהשתיקו מכם את משפט קסטנר.
    שהרי הספר בעיקרו מעתיק קטעים מהמשפט !
    המסקנה שראשי המדינה שבדרך התרשלו מלהציל, ברורה מהתכנים של משפט קסטנר בלי הנופך שמוסיף הספר.
    ולמרות שהתכנים המועתקים בעלי חשיבות ענקית, הם חדשים לכולם !!! כולל לדור המבוגר.
    בקריאת הספר נדהמתי שלא ידעתי שהתכנים היו כל כך חדים במשפט קסטנר עצמו.
    גיליתי שהמדינה השתיקה ממני שבית המשפט פירסם את ההכחשה שבתקופה השואה. זהו חטא על פשע.
    בלי בן הכט, ההשתקה/הכחשה היתה מושלמת.

  15. קסטנר עשה עסקה עם הגרמנים לפדיון ולהצלת יהודי רומניה והונגריה .
    ויחד עם יואל ברנד רצו להשיג את הכסף לעסקה כדי להציל את יהודי הונגריה ורומניה . הסוכנות היהודית הציונית הסגירה אותם לבריטים שהם כאילו מרגלים עבור גרמניה כדי להכשיל את העיסקה של קסטנר ולא רצו להציל את יהודי הונגריה ורומניה כי היו דתיים וחרדים ולא רצו שיבוא לארץ ישראל וישנו את הדמוגרפיה לטובת הדתיים והחרדים.
    לכן הציונים תפרו לו תיקים ששיתף פעולה עם הגרמנים והאשימו אותו ורצחו אותו כדי להסתיר ולקבור את האמת.
    אבל צדק משמים נשקף ואמת מארץ תצמח