מה שמותר לשמאל: הפרקליטות מפלה נגד ימנים באכיפת הסתה להשתמטות

הפרקליטות מסרבת להגיש כתב אישום נגד ארגון השמאל 'מסרבות', אך כן האשימה רבנים שסייעו למשתמטים מפינוי יישובים. פעיל ב'מסרבות': סירבתי בגלל שוברים שתיקה

"סרבניות מצפון" | צילום: פייסבוק, מסרבות

פרקליטות המדינה אוכפת באופן מפלה את החוק האוסר על הסתה להשתמטות: ארגוני שמאל המסייעים למשתמטים זוכים להגנת הפרקליטות, בעוד רבנים שסייעו למשתמטים מפעולות פינוי יישובים הואשמו בהסתה. כך עולה מתשובת הפרקליטות לפעיל הימין שי גליק.

גליק פנה לפרקליטות בדרישה לחקור את תנועת 'מסרבות – רשת סרבנות פוליטית', המהללת את ההשתמטות מצה"ל על מנת להגשים מטרות פוליטיות ברוח השמאל הקיצוני. לפנייתו השיבה עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים). בתשובתה ניסתה ליטמן לתרץ את האפליה בטענה שהרבנים העבירו כסף למשתמטים, ואילו 'מסרבות' עוסקים ב"דיבורים גרידא", כלשון המכתב. ואולם טענה זו אינה נכונה, משום ש'מסרבות' מעניק למשתמטים ייעוץ משפטי בשווי אלפי שקלים.

"ליווי בירוקרטי"

בדף הפייסבוק של 'מסרבות' נכתב כי מוענקים "ליווי בירוקרטי, תקשורתי ואישי" למשתמטים. ה"ליווי הבירוקרטי" כולל בין היתר מתן ייצוג משפטי למשתמטים שנכלאים בכלא צבאי בגין סירובם להתגייס. בכתבה מיום שבת האחרון, שפורסמה באתר השמאל הקיצוני 'שיחה מקומית', העידה למשל המשתמטת הדס טל כי היא מיוצגת על ידי עורכת דין מטעם הארגון. "אולי אנסה לשנן שוב את המספר של נועה לוי, עורכת הדין שלי מ'מסרבות'", כתבה טל על חוויותיה מהכלא הצבאי. עו"ד לוי, אחת ממייסדות 'מסרבות', מייצגת משתמטים נוספים מלבד טל. לוי מוגדרת "סרבנית בעברה" ואף משמשת כפעילה במפלגת חד"ש.

בשיחה עם 'מידה' מאשר דרור מזרחי, איש הייעוץ והאסטרטגיה של 'מסרבות', כי העמדת עורכי דין לרשות המשתמטים, על חשבון התנועה, מהווה חלק בלתי נפרד ממדיניות 'מסרבות'. "כל אדם זכאי לייעוץ משפטי", אומר מזרחי ל'מידה'. "מי שבחר לסרב ורוצה (ייצוג משפטי) פונה אלינו ונסייע לו".

אז בעצם אתם מקלים על מי שלא רוצה להתגייס ולוקחים את עלות הייצוג המשפטי עליכם?

"כן".

בחוק העונשין קיים סעיף האוסר "הסתה להשתמטות" וקובע כי "מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית" – דינו חמש שנות מאסר. מזרחי, ששימש בעבר כדובר ויועץ פרלמנטרי של יו"ר מרצ זהבה גלאון וב-2013 התמודד על מקום ברשימת מרצ, מכחיש כי 'מסרבות' עובר על החוק. "אנחנו לא קוראים לאנשים לסרב", הוא אומר. "אנשים שבכל מקרה בחרו לסרב פונים אלינו. מקבלים תמיכה ציבורית. לא קוראים למישהו לעשות משהו שכרוך בעבירה על החוק, חלילה". בשלב זה בחר מזרחי לסיים את השיחה.

באופן תמוה, פרקליטות המדינה בחרה לצדד בעמדתו של מזרחי שלפיה פעילות 'מסרבות' אינה נגועה בפלילים. "עמדתנו היא כי אין לפתוח בחקירה", כתבה ליטמן במענה לגליק. במכתבה, מצאה המשנה לפרקליט המדינה הסבר יצירתי מדוע שלא לפתוח בחקירה נגד 'מסרבות'. לדבריה, אכיפה נגד מסיתים להשתמטות תיעשה רק "במקרים קיצוניים בלבד".

המכתב של המשנה לפרקליט המדינה:

סרבנות ללא גבולות

בהמשך המכתב, מפרטת ליטמן מהם אותם "מקרים קיצוניים" בגינם היא תורה על פתיחה בחקירה: "(כאשר) קיימת כוונה ברורה של העבריין שהמוסת ינהג בהתאם לה, ושהמעשים נושאי ההסתה יבוצעו, וכן במקרים בהם קיימות נסיבות מחמירות, דהיינו שלא מדובר בניסיון הדחה 'שבדיבורים' גרידא, אלא בהדחה המלווה באמצעי פיתוי של ממש, כגון אמצעים כספיים".

על פניו, נראה כי 'מסרבות' בהחלט עומדים ברף הגבוה אותו מציבה המשנה לפרקליט המדינה כדי לפתוח בחקירה. ב'מסרבות' לא מסתפקים ב"דיבורים גרידא", כלשון ליטמן, אלא פועלים גם במישור המעשי.

בארגון רומזים לסרבנים הצעירים כי אין כל פסול באי אמירת אמת לשלטונות הצבא, וכי לגיטימי מצדם לטעון לבעיה בריאותית, פיסית או נפשית – גם אם זו אינה קיימת – כדי לחמוק משירות פעיל. "סרבנות פוליטית אינה מבדילה בין אופני שחרור מן השירות הצבאי: קב"ן, אי-התאמה, כליאה, פטור מטעמי בריאות או פרוטקציה", מדגישים בארגון. במילים אחרות, לתפיסת 'מסרבות' אין צורך לשלם מחיר אישי על השתמטות, בדמות ישיבה בכלא צבאי.

"די לרצח בעזה – סרבו"

כיאה לארגון שמאל קיצוני, 'מסרבות' מצייר את צה"ל וישראל כקלגסים אכזריים, בעוד הפלסטינים קורבנות תמימים וטהורים. ביולי האחרון, למשל, בזמן שמדינת ישראל ציינה שלוש שנים למבצע צוק איתן בו נהרגו 73 חיילים ואזרחים ישראלים, ב'מסרבות' התמקדו אך ורק בהרוגים הפלסטינים, בלי להבחין בין מחבלים לאזרחים. בארגון בחרו לרתום את הלחימה בטרור החמאס כדי לשדל צעירים וצעירות שלא להתגייס. "צה"ל שיטח שכונות שלמות, מנע כניסת חומרי בנין לתיקון ההרס והותיר את עזה חבולה ומכוסה פליטים", כתבה נעה לוי, וחתמה את הפוסט בקריאה ברורה שלא להתגייס: "כשאנחנו מסרבות לשרת את הכיבוש, אנו מסרבות גם לשרת את הלוחמנות, האכזריות והמצור". לפוסט צורפו תמונות של בגדים מגואלים בדם, כהזדהות עם ערביי עזה, והכיתוב: "מעל 200 הרוגים בעזה. די לרצח. סרבו". כלומר, ישנה כאן לכאורה קריאה ברורה לסרבנות.

שלוש שנים לצוק איתן – עדיין מסרבות למצור!*****Noa Levy, סרבנית ופעילה במסרבות, כותבת:"לפני 3 שנים בדיוק היה קיץ נורא …

Posted by ‎מסרבות‎ on Thursday, 20 July 2017

בארגון מסתייעים בסרבני הגיוס על מנת שישכנעו בני נוער נוספים שלא ללבוש מדים. "בבחירה שלי לסרב הושפעתי הרבה באמת מכל האנשים שעשו זאת לפני", אומר המשתמט אופיר אברבוך, שהשתחרר לאחרונה מהכלא הצבאי בשל סירובו להתגייס. בסרטון בעמוד הפייסבוק של הארגון מסביר אברבוך כי אם לא היה פוגש במשתמטים אחרים "ייתכן שבכלל לא הייתי יודע על האפשרות הזאת והייתי חושב שבאמת שלהתגייס לצבא לשירות משמעותי או אפילו לשירות לא משמעותי – היא הבחירה היחידה".

כלומר, אברבוך מודה כי הפעילות ההסברתית בזכות ההשתמטות היא זו שהניעה אותו שלא להתגייס. במקביל, 'מסרבות' מתגאים בכך שהם מניחים את המצע הרעיוני שעל בסיסו מקבלים צעירים דוגמת אברבוך את ההחלטה שלא להתגייס לצה"ל. בתנועה מעידים כי הם מציעים "חיבור" של צעירים וצעירות לפני גיוס "לפעילים ולסרבניות נוספות". להגדרתם, הם מעניקים "פלטפורמה לדיון פוליטי-ביקורתי על החברה הישראלית בכלל ועל הכיבוש הצבאי בפרט". כלומר, קיימת לכאורה "כוונה ברורה", כלשונה של ליטמן, כי צעירים לא רק ישתמטו, אלא גם שיסחפו אחריהם בני נוער נוספים שיעברו על החוק.

לדברי אברבוך, בתקופת התיכון, במעמד קבלת הצו הראשון, הוא דווקא היה מעונין לבצע "שירות משמעותי" בצבא, אך "אחרי שלמדתי ושמעתי הרבה על מה שהצבא עושה… הבנתי שאני מתנגד לשימוש באלימות בכל דרך שהיא". אחד ההסברים שלו מדוע שינה לחלוטין דעתו הוא "צפייה בעדויות של שוברים שתיקה". כידוע, מרבית העדויות של שוברים שתיקה הן אנונימיות, לעתים ללא הקשר של מקום או זמן – ולכן גם לא ניתן לאשרן או להפריכן. במקרים הבודדים שבהם פעילי הארגון העידו בפניהם ובשמם המלא – הם התגלו כלא נאמנים תמיד לאמת, בלשון המעטה. למרות זאת, אברבוך קיבל השראה מה'עדויות' של שוברים שתיקה: "הבנתי שגם בן אדם טוב שחושב שהוא מגיע לשם (לשטחים) והוא ישפיע לטובה", הוא מסביר, "אז כשהוא מגיע לפעילות המבצעית אז הוא בעצם, כל הערכים הצבאיים וכל מה שהוא וכל הפקודות שהוא מקבל, וכל הלחץ שמסביבו, הוא לרוב מכריע לעומת הערכים מהבית".

"לא פקידה ולא טנקיסטית, סרבנית ופמניסטית"

ב'מסרבות' מבקשים לשכנע צעירים וצעירות כי גם גיוס לתפקיד מנהלתי בצבא אינו לגיטימי. בתמונת הקיר של דף הארגון בפייסבוק מופיע למשל שלט מהפגנה שעליו נכתב: "לא פקידה ולא טנקיסטית, סרבנית ופמניסטית". בארגון מפרסמים מכתב של הדס טל, שכאמור מרצה בימים אלו מחבוש בכלא צבאי, בו היא כותבת כי "שום תפקיד — גם אם התפקיד הספציפי הוא בלתי אלים ויכול להיתפס כתפקיד 'מוסרי', לא יצדיק מבחינתי שירות שפעילותו העיקרית היא אלימה".

המילה "מוסר" חוזרת על עצמה פעמים רבות במונולוגים של המשתמטים, שכאמור מקבלים במה נרחבת אצל 'מסרבות' ורבים מהם גם זכו מהארגון לייצוג משפטי צמוד מהתנועה. אברבוך, שהשתחרר לאחרונה מכלא צבאי, רומז בדבריו כי צעירים שבוחרים להתגייס לצבא – כלומר לנהוג על פי חוק – הם בלתי מוסריים. "אני רוצה שכל נער שבוחר להתגייס לצבא ייקח אחריות מוסרית על הדבר שהוא עושה", אומר אברבוך. "גם אם הוא בוחר בבחירה שרוב הנוער לוקח פה, להתגייס לצבא, והעובדה שהוא הולך עם הזרם, לא מקלה מהאחריות המוסרית של הבחירה עצמה". אברבוך מתאר את הגיוס הצבא כ"בחירה" בעוד שכידוע צעירים בישראל מחויבים על פי חוק בשירות, אלא אם קיבלו פטור מטעמי דת או בריאות.

'מסרבות' אינו הארגון היחיד שמעודד צעירים שלא להתגייס. עמותות דוגמת 'פרופיל חדש', 'יש גבול' ו'בלדנא' מקדמות גם הם סירוב לשרת בצבא ממניעים פוליטיים – בציבור היהודי, הדרוזי והערבי. פניות של שי גליק לפרקליטות וליועמ"ש בדרישה לפתוח בחקירה נגד ארגונים אלו לא זכו לתגובה.

מה שמותר לשמאל אסור לימין

בעוד שהפרקליטות נמנעת מלאכוף את חוק ההסתה להשתמטות מצד שמאל – היא פועלת לעשות כן מימין. ב-2014 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד הרבנים שלום דב וולפא ושבתאי ווינטרוב בגין הסתה של חיילים לאי ציות לפקודה. שני הרבנים ערכו כנס הוקרה ללוחמי גדוד שמשון שהניפו שלט עליו נכתב "גדוד שמשון לא מפנה בחומש". בעקבות הנפת השלט, שיצא נגד הכוונה לפנות מתיישבים מהיישוב שבצפון השומרון, נשפטו החיילים במשפט צבאי ביחידתם ונגזר עליהם 20 ימי מחבוש. במעמד טקס ההוקרה, חילקו הרבנים תעודות 'גיבור ישראל' לקרובי משפחות החיילים שנכחו באירוע, יחד עם מעטפות ובהן כסף מזומן כתמורה לימי המחבוש.

הרב וולפא הואשם בהסתה לאי ציות גם באירוע נוסף, כשמסר במהלך כנס, לעיני המשתתפים ומצלמות התקשורת, חבילה המכילה 20 אלף שקל להורי חייל שסירב פקודה ולא יצא עם יחידתו למשימה הקשורה לפינוי מאחז רמת מגרון. הרבנים הבטיחו גם תשלום עתידי לכל חייל שיסרב לפנות יישובים. "מדובר בכתב אישום פוליטי הזוי שמטרתו להשתיק את הימין לקראת הגירוש הבא", טען וולפא בתגובה לכתב האישום נגדו.

ליטמן הגנה על הגשת כתב האישום נגד וולפא וווינטרוב, אל מול ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד 'מסרבות'. "עניינם של השניים שונה" כתבה ליטמן, והוסיפה: "מעבר לתכנים המסיתים ממש, לוותה חומרה יתרה כאשר אלה העניקו גמול כספי לסרבני פקודה ולבני משפחתם".

מעשיהם של שני הרבנים פסולים, ומובן שאף רב לא צריך לשדל חיילים במדים לסרב פקודה, אך קשה להתעלם מתחושת האיפה ואיפה והאכיפה הסלקטיבית מצד הפרקליטות. בארגון 'מסרבות' העניקו לאותם צעירים פלטפורמה רעיונית, חברתית וכלכלית לעבור על החוק – כולל ייצוג משפטי בחינם. בהחלטתה שלא לפתוח בחקירה בחשד להסתה להשתמטות, ליטמן התעלמה מדבריו החדים והחריפים של המשתמט הצעיר אברבוך: "בבחירה שלי לסרב הושפעתי הרבה באמת מכל האנשים שעשו זאת לפני. לולא הם, ייתכן שבכלל לא הייתי יודע על האפשרות הזאת".

מהפרקליטות טרם נמסרה תגובה לכתבה. לכשתתקבל תגובה נפרסמה כאן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. מעניינת הבחירה בלשון נקבה, "מסרבות" ולא "מסרבים".
    זו אופנה מעניינת שקשורה בודאי לשיח הזהויות, כאילו ארגון נשי לגיטימי מארגון גברי (ראו ארגון "זוכרות", שמנוהל בידי גבר ובועד המנהל שלו יש רוב גברי
    http://zochrot.org/he/content/21
    )

    בהקשר הסרבנות, זו בחירה תמוהה.
    לנשים קל מאוד להשתמט- הן פשוט יכולות להצהיר על דתיות, כמו ~35% מהמלש"ביות. לא צריך סיוע משפטי ולא בטיח.
    מעניין אם השם מסייע או מפריע בשכנוע בנים להשתמט.

  2. מי שלא רוצה להתגייס, בלי טובות, לא צריך. מה הטעם לגייס בכוח חיילים שיפריעו יותר משיעזרו, יורידו את המורל ביחידות, ידביקו את חיילינו ברעל שלהם ויפיצו את תבוסתנותם בשורות לוחמינו?
    אלא מאי, מן הדין שהמדינה תנקוט בצעדים מאזנים על מנת שהמשתמטים לא יפתחו פער בהתקדמותם האזרחית על המתגייסים. שלוש שנים בכלא מול שלוש שנות שירות נראה לי צעד מאזן ראוי.
    במצב הנוכחי בו הפרקליטות מאוכלסת צפונבונים (ליטמן?) זה לא יקרה. אבל אל יאוש, אנחנו בדרך לנקות את האורוות. טיעונה של ליטמן שהפיתוי הכספי מחמיר את העברה שכנע אותי, אבל היא לעולם לא תצליח להסביר למה העברה חדלה להיות עברה כשאין פיתוי כספי לצידה. למה עברה מפורשת בחוק העונשין, מהרגע שהיא לא מוחמרת היא נעלמת ואינה עוד עברה? צפונבונית, אמרתי? אז קדימה, לנקות את האורוות!!

    1. גיוס היא חובה אזרחית בדיוק כמו תשלום מיסים.
      אותם חיילים שמסרבים מסיבות "פוליטיות" אולי לא נחוצים ואף מזיקים, אך טיפול קשוח בהם ירתיע חיילים אחרים שכן נחוצים מלסרב מסיבות "פרטיות".

  3. זו לא אותה נורית ליטמן שגוררת רגליים בהעמדותו לדין של עזרא נאווי ?
    משהו רקוב בממלכת הפרקליטות…..
    ואיפה שרת המשפטים איילת שקד ?

  4. איילת שקד – יש לך הרבה עבודה ! לשלוח את הפרבדאים הביתה.

  5. השמאל שולט בכול נקודות המפתח במדינה .
    כך שאין סיכוי לשינוי לא בפרקליטות לא בבג"צ לא בצבא לא במישטרה לא בתיקשורת ובעוד נקודות מפתח במדינה . צריך מנהיג חזק שינקה את אורבות השמאל הקיצוני והאנטישמי .

    1. רוב המסרבים הם ילדי שמנת של האשכנזים השמאלנים בנים ממשיכים והנכדים שלהם שחושבים שהם יותר הומנים מאחרים הדבר הראשון שפלסטינים או הערבים יעשו שיכנסו אלנו ידפקו קודם כול אותם

  6. בגדול, חופש הביטוי צריך לסבול גם עמותות כמו "מסרבות", וגם אנשים כמו וולפא.
    יש הבדל גדול בין עבירה על החוק לבין עידוד לעבירה על החוק, למעט כמובן הסתה לאלימות וכיו"ב.

    כמובן שהאפליה הבוטה של הפרקליטות כלפי הימין היא הבעיה העיקרית.