מחדל משטרתי: מסתננת תקפה תושבות דרום תל אביב – וברחה לשבדיה

המסתננת מואשמת בתקיפה וחויבה לפצות את אחת הנפגעות בעשרות אלפי שקלים, אך המשטרה לא הוציאה צו עיכוב יציאה והנאשמת ברחה עם משפחתה

תקפה וברחה | צילום מסך

עיישה חסן חסיין עומאר, מסתננת סודנית שבימים אלו מתנהל נגדה הליך פלילי, עזבה את ישראל בחודש שעבר וככל הנראה שוהה עתה עם משפחתה בשבדיה. עומאר מואשמת בשתי עבירות תקיפה, והיא חויבה במסגרת תביעת נזיקין לפצות את אחת מקורבנותיה ב-92 אלף שקל.

מתשובות שקיבלנו מהרשויות השונות – המשטרה, הפרקליטות ורשות ההגירה – עולה כי למרות ההליכים הפליליים והחוב הגבוה שתלויים נגד עומאר, המדינה לא הוציאה נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ. "כל מה שהיא עשתה זה ברשות ובאישור המדינה", אומרת ל'מידה' עו"ד מיכל פומרנץ, המייצגת את המסתננת בתיק הפלילי, בעניין יציאת מרשתה מהארץ. פומרנץ, שהתמחתה ועבדה בארגון השמאל הקיצוני 'האגודה לזכויות האזרח', מייצגת בקביעות מסתננים אלימים ומשפחות מחבלים שביצעו פיגועי טרור מחרידים. פעולותיה המשפטיות נעשות לעתים קרובות במסגרת עמותות נתמכות הקרן החדשה לישראל, דוגמת 'המוקד להגנת הפרט' ו'המוקד לפליטים ומהגרים'. בתיק של עומאר, פומרנץ מונתה לפרקליטה מטעם הסנגוריה הציבורית.

פומרנץ אמנם טוענת כי התיק בעניין מרשתה "ממשיך להתנהל", אך בפרקליטות המדינה מסרו ל'מידה' כי לפי החוק, היעדרותה של חסיין עומאר מישראל משמעותה הקפאה מוחלטת של ההליך המשפטי העומד נגדה. "לא ניתן להרשיעהּ בהיעדרהּ (בכל עבירה שהיא), ובכל מקרה לא ייגזר דינה למאסר בהיעדרה", נמסר מהפרקליטות.

מול שבדיה קיים הסכם הסגרה, אך בפרקליטות סירבו לומר אם ידרשו את הסגרתה של המסתננת הסודנית. בנוסף, המתלוננת הראשית, אלישבע גדעון בת ה-69, איננה יכולה לגבות מהמסתננת שתקפה אותה את החוב בן עשרות אלפי השקלים שנפסקו לטובתה במסגרת הליך אזרחי נפרד, כל עוד היא לא שבה לישראל.

"אין לי כסף, אני חסרת אונים", אומרת גדעון ל'מידה'. "המסתננת הסודנית תקפה אותי – ובמקום שתיענש, תיכנס לכלא ותשלם לי פיצויים נתנו לה פרס: טיסה לשבדיה עם כל המשפחה. מה זו הקומבינה הזו? למה אף אחד לא אמר לי שהיא עזבה את הארץ ושאני יכולה לשכוח מהעונש ומהכסף? נולדתי לפני קום המדינה, המשפחה שלי נלחמה על הארץ הזו, אבל עכשיו המדינה בוגדת בי וזורקת אותי לכלבים. המדינה שיתפה פעולה עם העמותות והמיליונים שלהן כדי לעזור למסתננת אלימה לחמוק מעונש. נטשו אותי".

הצדקת האלימות

ב-9 באוגוסט 2015 תועדה עומאר, מסתננת סודנית בת 44, חובטת מספר פעמים באמצעות קרש עם מסמרים, בגדעון ובפעילות נוספות משכונות דרום תל אביב, בהן גם מובילת המאבק שפי פז. האירוע התרחש ברחוב וולפסון שבדרום העיר. כתוצאה מהתקיפה נפלה גדעון לרצפה ונגרמו לה חבלות. "קיבלתי מכה בצוואר, הרופאים בבית החולים אמרו לי שהיה לי מזל גדול, סנטימטר אחד לפה או לשם והייתי בסכנת חיים", אומרת גדעון. בנוסף תקפה המסתננת הסודנית גם את פז, שלפי כתב האישום נגרמו לה "סימנים אדומים ושריטות בידיה, שהינם חבלה של ממש".

עומאר טענה כי היא חבטה באותן נשים לאחר שהן התקיפו אותה ואת בני משפחתה. "לא הייתי קוראת להן 'קורבנות', ולא ברור בכלל שהן חטפו מקל", אומרת פומרנץ, שגם מגלה הבנה לאלימות שנקטה מרשתה. "גם אם חוטפים מקל, אם זה קורה אחרי שדוחפים את הבת שלה, אז כן, זה שם דברים בפרופורציה אחרת. שפי פז לא קורבן בשום צורה, היא אישה גזענית ואלימה", אומרת פרקליטת המסתננת מטעם הסנגוריה הציבורית.

גדעון מכחישה בתוקף כי תקפה את משפחתה של עומאר. כתב האישום מחזק את גרסתה. מה שעומאר מכנה תקיפה, היה למעשה הרחקת נכדהּ בן החמש של המסתננת מערימת פסולת שגדעון וחברותיה פינו, במסגרת פעילות ניקיון משותפת עם מג"ב ועם העירייה. "אני בת 70 עוד מעט, מעולם לא הרמתי יד על אף אחד", אומרת גדעון, "אני מוכנה ללכת למכונת אמת שאף אחד לא נגע בנכד שלה. רק אמרתי לו שלא יתקרב לזבל. זה הכל".

דחיות חוזרות ונשנות

יממה לאחר שהטיחה מקל עץ ממוסמר בפז ובגדעון שוחררה עומאר לביתה, בערבות כוללת של 3,000 שקל. אחת הערבות למסתננת האלימה היא אשת השמאל הקיצוני אורלי פלדהיים, שייחלה בעבר למותם של לוחמי מג"ב ("תנוחו בקבר") והשוותה בין ישראל לנאצים ("ישראל מתוחכמת מספיק שלא להשמיד" מסתננים ופלסטינים). פלדהיים, שהפקידה ערבות בסך 1,500 שקל, הייתה בעברה אחראית למחלקת הסרטים התיעודיים של קשת ומשמשת כיום כיועצת אמנותית לקרנות הקולנוע.

לאחר השחרור בערבות שקלה המשטרה לסגור את התיק נגד עומאר בשל טענה לחוסר ראיות, אך בסופו של דבר נמצאו לא פחות מ-20 עדים וראיות התומכים בגרסתן של גדעון ופז. באפריל 2016, כשמונה חודשים לאחר התקרית, הגיש מחוז תל אביב של משטרת ישראל את כתב האישום. עומאר מואשמת בשתי עבירות: 'תקיפה סתם', שהעונש המרבי עליה הוא שנתיים מאסר בפועל; ו'תקיפה הגורמת חבלה של ממש', שדינה עד שלוש שנות מאסר. במהלך הדיונים העירה השופטת בתיק, איטה נחמן מבית משפט השלום בתל אביב, כי נגד עומאר ישנן ראיות חזקות וכי המסתננת האלימה תתקשה לחמוק מעונש.

דבריה של השופטת לא נפלו כנראה על אוזניים ערלות, וסנגוריה של חסיין עומאר מצאו דרכים יצירתיות כדי להימלט מאימת הדין. כתב האישום הוגש אמנם לפני למעלה משנה וחצי, אך בכל פעם שהתקרב מועד דיון מסוים, התרחש ריטואל קבוע של בקשת דחייה מטעם הסנגוריה הציבורית, בתואנות שונות ומשונות. באוקטובר 2016 למשל, שלחו פרקליטיה של עומאר בקשה לעיכוב הליכים בשל "נסיבות חייה המורכבות". בפעם אחרת ביקשה פומרנץ את הרישום הפלילי דווקא של גדעון ופז, בניסיון להפוך את המציאות על פיה ולהציג את הקורבנות כעברייניות. בדצמבר 2016 כתבה עו"ד פומרנץ לבית המשפט כי "מצבה הנפשי" של הסודנית ובני משפחתה "אינו בטוב, וכל הגעה לבית המשפט גוזלת מהם כוחות נוספים והופכת עבורם להתמודדות נפשית לא פשוטה". כלומר, עצם ההגעה לבית המשפט היא משימה קשה מנשוא עבור מי שתקפה אישה המבוגרת ממנה ביותר מעשרים שנה. השופטת בתיק הייתה קשובה ל"התמודדות הנפשית" של חסיין עומאר יותר מלעינוי הדין של קורבנותיה, ודחתה את הדיון לחודש מרץ.

באופן לא מפתיע, גם הדיון שנקבע לחודש מרץ נדחה. במקביל הפסידה עומאר בתביעת הנזיקין האזרחית, וב-23 באוגוסט נמסר לה מסמך אזהרה על תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדה, בסכום הקרוב ל-92 אלף שקלים. המסתננת סירבה לחתום על המסמך של ההוצאה לפועל, וכעבור כשלושה שבועות, ב-13 בספטמבר, המריאה עם בני משפחתה לשבדיה.

מחדל משטרתי כפול

עזיבתה של עומאר את גבולות הארץ חושפת התנהלות בעייתית כפולה מצד המשטרה: עצם ההחלטה שלא להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד מסתננת בלתי חוקית שמתנהל נגדה הליך פלילי בעבירות שדינן עד שלוש שנות מאסר; והעובדה שאף גורם רשמי לא טרח ליידע את המתלוננות, אלישבע גדעון ושפי פז, כי האישה שחבטה בהן במקל ממוסמר עזבה את הארץ. עד לרגע זה מסרבת המשטרה להודות כי עומאר אכן יצאה מישראל. "כלל הנתונים הנוגעים לנאשמת לרבות נושא נוכחותה בארץ, יימסרו לבית המשפט במסגרת הדיונים המתקיימים ושצפויים להתקיים בנוגע לתיק זה, ולא באמצעות כלי התקשורת", נאמר בתגובת המשטרה. עם זאת, ברשות האוכלוסין אישרו בפנינו כי עומאר עזבה לשבדיה בחודש שעבר.

הפעם הראשונה שבה נודע לגדעון ופז כי האישה שתקפה אותן עזבה את ישראל הייתה בסוף ספטמבר, בעקבות מפגש אקראי של מספר תושבות דרום תל אביב עם פומרנץ. "היא לא בישראל יותר, הכל בסדר", אמרה פומרנץ. כעבור מספר ימים הופיעה כתבה ב'הארץ', ובה דווח כי עומאר עזבה את ישראל. בכתבה, שצידדה באופן חד-צדדי בגרסתה של המסתננת (שפי פז הגיבה במאמר נגדי), נכתב כי "באופן פרדוקסלי", דווקא בעקבות האלימות שנקטה עומאר, יזכו המסתננת ובני משפחתה "בהגנה, בהכרה, בשירותי חינוך ובריאות, ובהמשך — במעמד אזרחי שיבטיח את עתידם… שיאפשר להם ליהנות מביטחון, שלווה ועתיד בטוח". במילים אחרות, המונח "האלימות משתלמת" מעולם לא היה מדויק יותר.

הדיון בתיק הפלילי נגד עומאר אמור היה להיערך אתמול (שני). יממה לפני הדיון ביקשה הסנגוריה הציבורית לדחות שוב את מועד הדיון. בנימוק לבקשת הדחייה נכתב כי מתקיימים "מגעים מתקדמים" בין המשטרה לבין פרקליטיה של עומאר מהסנגוריה הציבורית. המגעים בין הצדדים כנראה מתקדמים ביותר, שכן הסנגוריה טענה בפני בית המשפט כי הם "עשויים להביא לסיום התיק ולייתור ההליכים המשפטיים". במכתב הנימוק לדחייה אין אזכור לעובדה כי הנאשמת כלל אינה שוהה בישראל, עובדה שכשלעצמה אינה מאפשרת את קיומו של הדיון.

השופטת נחמן קיבלה את בקשת הדחייה, והדיון בתיק נדחה לדצמבר הקרוב. בהחלטה נכתב אמנם כי סנגוריה של חסיין עומאר ידאגו לכך שמרשתם השוהה בשבדיה תתייצב לדיון בדצמבר, אך קורבנות התקיפה משוכנעות כי הסיפור הסתיים. "זו פארסה", אומרת שפי פז ל'מידה'. "אין לנו ספק שהיא לא תחזור לישראל ולא תיתן את הדין על מעשיה, ושלאלישבע לא תהיה דרך לגבות ממנה חוב של 90 אלף שקל. פומרנץ השתמשה בכל הטריקים האפשריים לדחות את הקראת כתב האישום, שוב ושוב ושוב, בעוד מצבה הנפשי של אלישבע הולך ומידרדר".

לדברי פז, "יש תחושה שלא רצו שנדע שהמסתננת שהכתה אותנו עזבה את הארץ. אין לנו בעיה עם זה שהמסתננת האלימה הסתלקה מחיינו, ולמען האמת היינו מאוד שמחות אם כל המסתננים יעברו כמקשה אחת מדרום תל אביב לשבדיה. אבל היה צריך להוציא אותה מישראל רק אחרי שריצתה את עונש המאסר שלה בישראל ושילמה פיצויים, לא לפני. זה שולח מסר חמור לכל המסתננים העבריינים, כמו זה שתקף אתמול קשיש, שאם הם יחטיפו לנו הם יזכו במגורים בשבדיה".

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה, כשכבר באותו היום נעצרה החשודה במעשה. בהמשך הוחלט על הגשת כתב אישום כנגד החשודה. מדובר בתיק פלילי המתנהל בימים אלו בבית המשפט. כלל הנתונים הנוגעים לנאשמת לרבות נושא נוכחותה בארץ – ימסרו לבית המשפט במסגרת הדיונים המתקיימים ושצפויים להתקיים בנוגע לתיק זה, ולא באמצעות כלי התקשורת. משטרת ישראל רואה בחומרה כל מעשה אלימות ותמשיך לפעול למיצוי הדין עם כל אדם שינהג באלימות, בכל מקום ובכל זמן. לגבי שאלות הנוגעות לסוגיות הסכמי הסגרה וכדומה, יש לפנות לגורמים הרלוונטיים".

מפרקליטות המדינה נמסר: "המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה איננה מוסרת פרטים על בקשות הסגרה, בין שהוגשו ובין שלאו, למעט מקום שבו מתנהלים הליכים גלויים ופומביים בביהמ״ש. אין בכך כדי לאשר או להכחיש את הנטען בפנייה. לפי החוק, לא ניתן להרשיעהּ בהיעדרה (בכל עבירה שהיא) ובכל מקרה לא ייגזר דינה למאסר בהיעדרה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. המשטרה והפרקליטות כל מה שמעניין אותן זה חקירות נתניהו על בקבוקים, סיגרים וגלידות.
    להעיף את אלשייך הביתה מהר ולעשות ניקוי אורוות בפרקליטות.
    דרך אגב , תראו איך הכסף האירופי מחלץ מסתננים מעבירות פליליות.

  2. להכניס את זה לרשימת "דברים שקרו במשמרת של הליכוד בזמן שביבי היה עסוק בריבים עם עיתונאים זוטרים ולהשוות למי יש יותר גדול באו"ם".

  3. המסתננת עזבה את הארץ יחד עם משפחתה.זאת תוצאה יותר טובה מכל משפט פלילי שהיה מתקים. ראוי לשבח את מי שהניח לה לברוח במקום לעמוד למשפט ולהיות בבית סוהר על חשבוננו ותמיכה כספית לילדיה,

    1. מסכים עם המגיב.
      כל מסתנן שעוזב את הארץ – מי שמקבל פרס זה לא הוא אלא אנחנו.
      אני אקצין ואומר, שאני מעדיף שמסתנן שביצע אונס יגורש מיידית מהארץ, ולא ישב 10 שנים בבית מלון של שב"ס.

    2. אתה באמת חושב שיקרה לה משהו אם תחזור?
      היה סמוך ובטוח שכשהיא תחזור לכאן, היא תתקבל בזרועות פתוחות ובסיוע מצד המשתפ"ים משמאל. המשטרה מגלה אימפוטנטיות כשמדובר בדברים כאלה (לא רק מסתננים, גם אזרחי המדינה העבריינים נהנים מחסינות)

  4. העו"ד דין שמגינה על המסתננת הסודנית הבריונית המכה, היא עוד יותר גרועה ממנה.

    שלא לדבר על הגב' פלדהיים שמכנה את הישראלים כנאצים, אם אנחנו נאצים, אז למה היא כל כך רוצה להשאיר כאן את "הפליטים" המסכנים? היא צריכה לעשות הכל כדי להוציא אותם מכאן.

  5. לא מחדל אלא להיפך.

    צר לי על הנפגעת האומללה שלא קיבלה פיצויים, אבל התוצאה הסופית עדיפה פי כמה – המסתננת ומשפחתה עזבו את הארץ.
    מה אתם מעדיפים – שכל מסתנן שמבצע עבירה יעמוד לדין פלילי וישב בכלא בארץ, או שיעזוב/יועזב את הארץ?
    התשובה ברורה. בואו לא נהיה צדקנים.

  6. למה מחדל?
    פחות מסתננת.
    עדיף עונש של גירוש, גם אם זה מרצון, מאשר קנס כספי.

    1. נכון ששהות בכלא זה נזרק למדינה 10000 ש"ח חודשית אבל הקנס נעלם ויש לגבותו ממשלת שבדיה שלא בדקה תצהיר שקרי לכאורה של הסודנית בעת הכניסה

  7. על פי פס"ד אפשר לבצע גביה בשבדיה, אבל זה תהליך ארוך ויקר ולבטח יהיו מי שיטענו שם שמערכת המשפט הישראלית לא הוגנת ובכלל התעלמה מכל מיני, ע"ע גירוש המחבלת הזקנה מארה"ב בגין תצהיר הגירה שקרי.

    האם לנושא יש תהודה כלשהיא בשבדיה ?

  8. פעולות השמאל בכל העולם הם הוא הגורם לקריסת מדינות אפריקה במקום לשקמם
    נשות כלום מהשמאל (ריכוז הזויות) עוסקות בכלום
    ביום שנזהה סימפטיה של ערבים לפליטים סורים
    ביום שנראה חזון כבוד מסתננים למוצאם
    אולי יהיה מקום לסייע למהגרים הלא חוקיים

    הסיוע למהגרי עבודה ומסתננים שהם בעצם שכבת מעמד הביניים בארצות מוצאם הוא המשחית כיון שבדרך של ביסוס השמאל בכל העולם כורת את העתיד של הארצות שהם נטשו תמורת סיר הבשר
    ה

  9. לפי מיטב ידיעתי כאזרח לא עו"ד, הגוף האחראי על גבית חוב הוא הוצאה לפועל. בעל החוב צריך להגיש תביעה בהוצל"פ וביחד איתה לדרוש סנקציות נגד החייב. הסנקציות יכולות לכלול עיקול חשבונות בנק, צו איסור יציאה מהארץ ועוד. כל סנקציה כזאת כרוכה בתשלום עמלה להוצל"פ. העמלות הללו מצורפות לחוב, כך שאם בסופו של דבר התובע יצליח לגבות את החוב הוא יזכה להחזר על העמלות.
    אשרי המאמין.

  10. הסנגוריה הציבורית פועלת בעקביות נגד האינטרס הציבורי. היא אי של שמאלנים הפועלים נגד רשויות המדינה

  11. לכל המודאגים על כך שהפושעת הסודנית חמקה ללא עונש, הסירו חשש מליבכם. עכשיו היא ומשפחתה המקסימה הם העסק של השבדים. מיד כשהם יבצעו פשעים בשבדיה – וכולנו יודעים שהם יבצעו פשעים בשבדיה – רשויות החוק ינחתו עליהם כמו פטיש אוויר. ומשם כבר לא יהי להם לאן לברוח; אלא אם כן יבחרו בזכות השיבה ויחזרו לסודן, להמשיך שם במלאכת רצח העם, שבה עסקו ללא ספק לפני שהגיעו לישראל.