העלאת שכר המינימום תפגע בעובדים החלשים

העלאת שכר המינימום פוגעת בעובדים ובענפים החלשים. לפני שמברכים על העלאת שכר המינימום, כדאי להכיר את ההשלכות

מיישרים את הפוליטיקאים לדבריה, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש | פלאש 90

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה אתמול בהעלאה נוספת של שכר המינימום ל-5,300 שקלים, החל מהחודש הבא. זוהי הפעימה הרביעית בשכר המינימום, שעלה בסך הכל ב-23% בשלוש השנים האחרונות. שר האוצר משה כחלון הסביר כי  צעד זה יביא "לצמצום הפערים בחברה ולחיזוק העובדים". נראה כי רוב העיתונאים הכלכליים מסכימים עם העלאת שכר המינימום, וביקורת אובייקטיבית מפני  סיכונים אפשריים שעלולים לצוץ אינה נשמעת בעיתונות הכלכלית.

אך סיכונים כאלה קיימים בהחלט. מחקרים רבים שניסו לבחון את ההשפעה של שכר מינימום על האבטלה מצאו כי העלאת שכר המינימום הגדילה ברוב המקרים את האבטלה במשק, במיוחד בקרב קבוצות מוחלשות באוכלוסייה שמאופיינות בשכר נמוך מאוד. עבור אותן אוכלוסיות, שכר המינימום מציב בפני המעסיקים את הברירה אם להעלות את השכר או לפטר. פעמים רבות, בעיקר בעסקים בעלי מתח רווחים נמוך, פיטורים הם האפשרות היחידה.

בישראל, כפי שניתן ללמוד מהגרף, עלה שכר המינימום מאז 1995 בקצב מהיר יותר מקצב גידול השכר הממוצע והחציוני במשק. רמת שכר המינימום גבוהה משמעותית ביחס למדינות ה-OECD, כשמשווים אותה לשכר החציוני.

מחקר של משרד האוצר מ-2016 בחן את השפעת השינויים בשכר המינימום על התעסוקה והשכר במגזר העסקי בישראל ומצא כי העלאת שכר המינימום מובילה לעלייה בשכר הממוצע במגזר העסקי. אך עליה זו לא מטיבה עם העובדים, מאחר שחלק גדול ממנה נובע מפיטורי עובדים.

המחקר הראה כי שכר המינימום מוביל לפיטורים בהיקפים המשמעותיים ביותר, בעיקר בענפים עם רמות השכר הנמוכות ביותר: שירותי אירוח ואוכל, ניהול ותמיכה, אומנות, בידור ופנאי ושירותים אחרים. השכר בענפים אלו קרוב לשכר המינימום, והמשמעות היא שעם עדכון שכר המינימום צפויים רבים מהמעסיקים בהם לאבד את הרווחיות, או לפטר את עובדיהם.

המחקר גילה גם יחס הפוך בין גובה שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע; לבין שוק התעסוקה. כלומר בגלל שהיחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע בישראל גבוה יחסית, הפוטנציאל שהמשק הישראלי יפגע מעליית שכר מינימום נוספות בעתיד גבוהה יותר.

הממצאים של משרד האוצר אינם מפתיעים. לא מעט מחקרים מראים שהעלאת שכר המינימום פוגעת בקבוצות החלשות באוכלוסייה. כבר לפני עשור בדקו חוקרים אמריקנים את השפעת עליית שכר המינימום, ומצאו כי ככל שעולה שכר המינימום כך יותר ויותר בני נוער, גברים אפרו-אמריקאים והיספאנים מאבדים את מקום עבודתם. ואלה הן האוכלוסיות שבהן ממילא השכר הוא הנמוך ביותר.

לא יוצאים מהמשבר

תומכי שכר המינימום מצביעים על כך שלמרות נבואות הזעם, שיעור האבטלה לא עלה כתוצאה מהפעימות הקודמות שהעלו את שכר המינימום. אבל זוהי אשליה מסוכנת. בהחלט ייתכן שהמשק הישראלי החזק של היום, המתאפיין בביקוש גבוה לידיים עובדות, יצליח להתמודד עם הפעימה ושיעורי האבטלה לא יעלו. אולם אצבע זריזה מדי על הדק שכר המינימום לא נותנת את אותותיה מיד. הנזקים נחשפים כשהמשק נחלש ומתחיל מיתון.

בטווח הארוך העלאת שכר המינימום פוגעת בגמישות שוק העבודה. זה חמור משום שכששכר המינימום עולה מעסיקים לא רק מפטרים עובדים, הם גם מתקשים להעסיק עובדים חדשים. התוצאה תהיה התארכות תקופות האבטלה. היום, עם שיעורי האבטלה הנמוכים, החשש הזה נראה בלתי מטריד.

אבל אסור לשכוח שמבחינה פוליטית, הורדת שכר המינימום היא כמעט משימה בלתי אפשרית. זה נכון בשגרה, ונכון שבעתיים בזמן משבר כלכלי. זאת למרות שבזמן מיתון מה שהמשק צריך הוא תנאים שיסייעו למעסיקים לגייס עובדים, ולא יפריעו. כאשר תיקלע ישראל למשבר כלכלי – וזהו תרחיש בלתי נמנע בטווח הארוך – שכר המינימום הגבוה צפוי להקשות מאוד על יציאה ממנו.

 

הבְּרוך האיטלקי

איטליה סובלת כיום  מכמעט 12% אחוז אבטלה לעומת 6% אבטלה במדינות ה-OECD. האבטלה בקרב הצעירים באיטליה היא מהגרועות במדינות ה-OECD ועומדת על כמעט 38%. האיטלקים, בעיקר במהלך שנות ברלוסקוני, נהנו מהטבות נדיבות: חוקי עבודה מגוננים, שכר מינימום גבוה אשר נקבע בהסכמים קיבוציים הכוללים מעל 80% מהעובדים במשק, וגם הוצאות רווחה גבוהות מאוד אפילו בהשוואה למדינות הסוציאל-הדמוקרטיות הסקנדינביות.

דו"ח ה-OECD על איטליה משנת 2017 מראה כי שכר המינימום ונטל עלויות הסכמי העבודה על המעסיקים האיטלקים גבוה משמעותית בהשוואה בינלאומית. עלויות אלו נעות בין 74%-80% מהשכר החציוני – גבוה הרבה יותר מאשר כל מדינה ב-OECD שיש לגביה נתונים. העלויות האסטרונומיות האלה הן שמונעות מעסקים רבים את היכולת להעסיק עובדים בשכר מינימום ולהישאר רווחיים, וכך מוצאים עצמם כל אותם צעירים ללא עבודה.

מתברר שכ-10% מהעובדים מקבלים שכר נמוך משמעותית משכר המינימום. השכר הזה משולם בשחור, ללא דיווח, משום שהוא לא חוקי. אבל היקפי התופעה מעידים על כך שלאף אחד אין איטרס לאכוף את שכר המינימום, משום שאכיפתו לא תוביל להעלאת השכר של אותם עובדים – אלא דווקא לפיטוריהם. נתון זה הוא בעל משמעות מיוחדת לישראל, שבה גם כך ההערכה היא שכרבע מהתוצר לא מדווח. שכר מינימום גבוה מעלה את הכדאיות של השוק השחור.

לא רק האבטלה הגבוהה פוגעת במשק האיטלקי. גם פריון העבודה והתוצר לנפש נמצאים בקיפאון בשנים האחרונות. לכן השכר הריאלי באיטליה לא צפוי לעלות בשנים הקרובות, אם לא יתבצעו רפורמות.

התחזית הקודרת על הקושי להוציא כלכלות ממשבר מתממשת באיטליה: הורדת שכר המינימום תאפשר להכניס למעגל העבודה מאות אלפי צעירים ולתת למשק זריקת מרץ. אבל ראש הממשלה ג'נטילוני יודע היטב שאם יעז לעשות זאת, הוא לא יצליח להמשיך לקדנציה נוספת.

הצרפתים יושבים בבית

צרפת היא עוד דוגמה מצערת לחשיבות של שוק עבודה גמיש. כמעט 9% מהצרפתים מובטלים, מעט יותר מהממוצע ב-OECD, אך מצבם של הצעירים הצרפתיים גרוע בהרבה. שיעור האבטלה בקרב צעירים מגיע ל-25% ובפרברי המהגרים אף ל-40%. הצעירים הצרפתיים נהנים מהגנות רבות בחוקי העבודה, בין היתר קביעות לאחר מספר חודשים ושכר מינימום גבוה מאוד. מובן שתנאים אלו מרתיעים מעסיקים מלקבל עובדים חדשים וחסרי ניסיון, אותם כמעט ולא יוכלו לפטר.

צרפת מדגימה ששכר המינימום הגבוה מזיק גם בטווח הארוך: ככל ששכר המינימום גבוה, תקופת ההכשרה של עובדים – קרי, התקופה שבה הם לומדים את המקצוע, צוברים ניסיון ומניבים למעסיקם תפוקה נמוכה יותר מעלות ההעסקה שלהם – מתארכת. לכן בצרפת מעסיקים נמנעים מלהעסיק עובדים צעירים. הללו יושבים בבית במקום לצבור ניסיון ולהניע את המשק.

השפעה חמורה נוספת של שכר מינימום גבוה היא עליה בהון השחור. ההערכות הלא רשמיות הן שכ-20%-30% מהתוצר בישראל אינו מדווח. כפי שראינו בדוגמא של איטליה, כששכר המינימום עולה, יש תמריץ גדול להעסיק בשחור. זו בעצם הדרך היחידה להעסיק את מי שתפוקתו נמוכה מהמינימום.

השכר עולה, המחירים עולים

דבר אחרון שחשוב לזכור כשמדברים על שכר מינימום, הוא ששכר זה מה שמשולם לעובדים שמייצרים את המוצרים שאנו צורכים. העלאת השכר הזו לא נקטפת מהעצים, אלא מהמחיר שאנו משלמים על אותם מוצרים. כלומר, זמן קצר לאחר עליית שכר המינימום אפשר לצפות לעליית מחירים שתביא לשחיקה של אותה עלייה בשכר.

אין זה סוד שהכלכלה הישראלית חזקה מאין פעם. הישראלים יכולים להרשות עצמם יותר מאי פעם, והכלל זה נכון לכל שכבות החברה. אך השפע הסובב אותנו לא יכול להצדיק החלטות פוליטיות חסרות אחריות, שיקשו על היציאה מהמשבר הבא.

הכותבים הם חוקרים בעמותת 'בצדק' הפועלת לקידום ערכי היהדות בכלכלה הישראלית ובראשם חירות, אחריות אישית וערבות הדדית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

23 תגובות למאמר

  1. כקרוב לתפיסה חברתית ימנית, אני בעד שכר מינמום(לפרק של הוראת שעה) , אך לא לעלות בצורה לא ראלית וחזירית!

  2. צודק. להוריד מיד את שכר המינימום לשקל בשעה. המחירים ירדו ושכר המינימום החדש יספיק ןיותר
    וכמובן שלעשירונים העליונים לא צריך להוריד את המשכורת. שהרי שכרם כלל וכלל לא משפיע על רמת המחירים.

    1. לא צריך שכר מינימום כלל וכלל. האם נשמע לך הגיוני שהממשלה תקבע שעליך לשלם לפחות 400 ש"ח לביקור אינסטלטור? אין לכך שום תועלת. או שאף אחד לא יהיה מוכן לשלם מחיר כה גבוהה, ואז הכל יעבוד בשחור (אם נניח הממשלה תקבע שכל קריאה המינימום שלה הוא 100 אלף ש"ח). או שגם ככה אינסטלטורים גובים יותר לביקור ואין לחוק שום משמעות (כמו הדוגמא שלך, מינימום של שקל לשעה) – או הכי גרוע, האינסטלטורים מעכשיו יאלצו לעלות את המחירים, ולכן אנשים יזמינו פחות אינסטלטורים. כלומר, גם האינסטלטורים יפגעו, וגם הצרכנים.
      אתה חייב לבחור אחד מהשלושה. אין אפשרות שבאופן קסום המחיר יעלה והדרישה לשירות תישאר זהה.
      עכשיו תחליף אינסטלטורים בשכר מינימום לכלל המשק לשעה ותבין את גודל האבסורד. או שתחליט שלוגיקה זה לחלשים ולעזאזל העובדות ותמשיך כמו פנאט דתי לדבוק בהעלאת שכר המינימום.

    2. צודק. בשוויץ אין שכר מינימום כלל! והשכר הממוצע של הפועל השווייצרי הוא הגבוה ביותר באירופה. ללא שכר מינימום ובתנאי תחרות של שוק חופשי. ראה איזה קסם!
      ובוונצואלה מדורו הכריז לא מזמן בחגיגיות על העלאה של 50%-100% בשכר המינימום…וראה איזה פלא, לפועל ההמוצע בוונצואלה אין כסף להאכיל את משפחתו. ראה איזה קסם!

  3. למה הימין מתנגד לשכר מינימום?

    מה עם חמשת הממים של ז'בוטינסקי?

    קשה להבין מה המטרה של המאמר הזה, הרי רוב רובו של הימין אינו משתכר שכר מעל שכר מינימום, אז מה הרעיון בעצם, לבעוט בדלי?

    1. קראת את המאמר בכלל? התשובה כתובה כבר בכותרת.

      ולחמשת הממים של ז'בוטינסקי אין כל קשר ליחסי העבודה בין עובד ומעסיק, אלא לחובת המדינה כלפי אזרחיה. מה גם שלא איש ימין חייב להסכים עם כל מה שז'בוטינסיקי כתב.

    2. "למה הימין מתנגד לשכר מינימום?" כי הוא מזיק לכולם, מלבד עובדי המגזר הציבורי החיים מפרנסתם של אנשים יצרניים ולא ניתן לפטר אותם.
      "מה עם חמשת הממים של ז'בוטינסקי?" ז'בוטינסטי לא קיבל תורה מסיני. הוא גם טעה. חמשת הממים הם טעות הנובעת מהשפעה סוציאליסטית.
      "רוב רובו של הימין אינו משתכר שכר מעל שכר מינימום" – המטרה של הימין אינה לדאוג לימין, אלא למדינה. מלבד זאת, התפיסה שלך כאילו העלאת שכר המינימום באופן קסום גם תעלה את שכר כל העובדים המשתכרים מינימום וגם אף לא עובד אחד יפוטר היא לא פחות מאשליה עצמית. העלאת שכר המינימום תפגע הכי הרבה בעובדים החלשים, שמשתכרים מעט. כי רבים מהם יפוטרו. היא גם תפגע בכל האחרים, מכיוון ששכר כל המוצרים והשירותים יעלה – הרי השכר הוא מרכיב ביצור של כל אחד מהם. כיום אתה לא רואה את הנזק הנגרם, כי ישראל בתנופה כלכלית (למרות מה שהחמוצים אוהבים להגיד) אבל זה קורה, ויקרה ביתר שאת בשעת משבר.

    3. ההנחה שרוב רובו של הימין אינו משתכר שכר מעל שכר המינימום נגועה בהתנשאות.
      אם אתה שואל מה הרעיון, כניראה שלא קראת את הכתבה.
      לבעוט בדלי ? אם אתה רואה את העולם כימין נגד שמאל, ומניח הנחות חסרות בסיס שרוב הימנים משתכרים מתחת לשכר המינימום, אז כן, כניראה שהכותב באמת רוצה לבעוט בדלי…

    4. ההנחה שרוב רובו של הימין אינו משתכר שכר מעל שכר המינימום נגועה בהתנשאות.
      אם אתה שואל מה הרעיון, כניראה שלא קראת את הכתבה.
      לבעוט בדלי ? אם אתה רואה את העולם כימין נגד שמאל, ומניח הנחות חסרות בסיס שרוב הימנים משתכרים מתחת לשכר המינימום, אז כן, כניראה שהכותב באמת רוצה לבעוט בדלי…

    5. הימין הכלכלי (לא ימין פוליטי) הוא בעד חופש – כלומר מינימום התערבות של הממשלה בכלכלה.
      שכר מינימום זו התערבות בוטה בחופש של המעסיק והמועסק לקבוע את תנאי התעסוקה כרצונם.

      מינימום התערבות היא ענין אידאולוגי עקרוני שלא קשור להאים יש או אין תועלת כלכלית מצעד זה.

    6. תעשה לי טובה ואת התיאוריות על ימין כלכלי תשאיר בבית הספר.
      אני מאוד מאמין בחוסר התערבות של הממשלה אך אי התערבות יכולה להתקיים במקום בו יש שוק חופשי ואמיתי מה שאין בישראל בכלל! לטעון שלמדינה אסור להתערב בענייני שכר מיני' זה דיי צבוע בעוד שמצד השני הממשלה לא מאפשרת פתיחה של שווקים לתחרות, אז לפני שבאים עם תיאוריות שוק למיניהם כדי לזכור שבישראל אין שוק אפילו לא בסטה בטח שאין תחרות ובוודאי שלא מדובר בשוק הוגן אולי למעט סלולאר וגם הוא לא מושלם. אז אם רוצים להתחיל ליישם את התיאוריות הקפיטליסטיות רצוי להתחיל בחולי האמיתי ולא להיות חכם על חלשים.

  4. זה לא שכר המינימום שמעלה את אחוז האבטלה , אלא דווקא הקושי לפטר.
    עסק שלא יכול להרשות לעצמו לשלם שכר מינימום לעובדיו, ראוי שייסגר, מכיוון שהוא כנראה מנוהל גרוע.
    הקושי לפטר עובד, מיני הגנות שונות ומשונות שנהוגות באירופה על מנת להגן על זכויות העובדים, הופכים את העובד ולעיתים אפילו את המועמד לעבודה לאויבו הגדול של בעל העסק.

    1. עובד שלא יכול לתת תפוקה שמצדיקה שכר כלשהו צריך להיות מפוטר

    2. נניח שזה נכון, ועסק שלא יכול לשלם שכר מינימום לעובדיו מנוהל גרוע, ועליו להיסגר. ונניח שאמנם ייסגר. מי ירוויח מזה? גם העובדים יאבדו את מקום עבודתם, וגם המעביד.
      בכלל, ההתנשאות הזאת, אם אתה לא יכול לשלם לעובדים שלך כמה שאני חושב שצריך, סימן שאתה לא מנהל טוב.

  5. זה לא שכר המינימום שמעלה את אחוז האבטלה , אלא דווקא הקושי לפטר.
    עסק שלא יכול להרשות לעצמו לשלם שכר מינימום לעובדיו, ראוי שייסגר, מכיוון שהוא כנראה מנוהל גרוע.
    הקושי לפטר עובד, מיני הגנות שונות ומשונות שנהוגות באירופה על מנת להגן על זכויות העובדים, הופכים את העובד ולעיתים אפילו את המועמד לעבודה לאויבו הגדול של בעל העסק.

  6. כמו שבמחירים מפוקחים לא מורידים את המחיר מתחת למה שנקבע כך בשכר לא יעלו את המשכורת מעבר למינימום. זאת בעיה אמיתית שצריך לקחת בחשבון.

    1. זה עניין עונתי. כל עוד יש תקופה של צמיחה או אינפלציה המשק יצליח להתמודד עם הגזרה של שכר מינימום. בזמן צמיחה גם ככה יש ביקוש לעובדים אם לא בתעשייה אחת אז בתעשייה אחרת.
      בשווקים שבהם המעסיקים מתחרים על העובדים המשכורות שלהם יעלו .
      (מתחרים ביניהם או בינם לבין המגזר הציבורי).
      למשל בבניין פועל בניין סודני יכול להרוויח יותר ממהנדס צעיר שמנהל את הפרוייקט שגם הוא מרוויח לא רע.

      ברגע שתהיה דפלציה המשקים לא יודעים להתמודד עם "חוקי המגן והפיקוח על מחירים", לא יצליחו להתאים את עצמם לתנאי הקצה החדשים להקטין את שכר העבודה ואת המחירים לצרכן ואז אנחנו נראה תמונות כמו בשפל הגדול – נראה המוני מובטלים עומדים בתורים למרק ולבתי תמחוי ובמקביל מפעלים שלא מצליחים להתחרות בחו"ל ונסגרים, נראה אנשים רעבים בלי כסף לקנות מזון ובמקביל השמדה של סחורות חקלאיות בשביל שהמחירים לא יירדו והחקלאים לא ייפגעו ו"שוק שחור" של מוצרים זולים שהחקלאי הצליח להחביא מהמדינה לא להשמיד אלא למכור מתחת לשולחן.

      ולמרות שהפיקוח הממשלתי יגרום לתופעות הקשות האלה המסקנה שכולם ילמדו תהיה שצריך עוד פיקוח.

      חוץ מזה יש את עניין דמי האבטלה שהם גם סוג של שכר מינימום כי אף אחד לא ילך לעבוד בשכר זהה או נמוך למה שיוכל לקבל אם יישב בבית.

    2. הכותב לא מציין מה שכר המינימום שהוא היה מתיר או בכלל אם יש צורך בשכר – כי לפי דבריו אם לא מרוויחים שכר הגון עבור עבודה, זה לטובת העובד. אולי אפשר לחיות מחיוכים מטבלאות שמראות שעניים אוהבים לחיות בלי שכר בכלל, ואגב בראש המאמר תמונה של יו"ר המעסיקים ברוש וההסתדרות ניסנקורן, אבל אין תמונה של ביבי, יצויין כי ביבי ולהליכוד העלו כמעט פי שניים את שכר המינימום – בשנים האחרונות, וזה לא מעט הסיבה שהימין בשלטון גם ביבי הרי מכנה את החמוצים ותעשיית הדיכדוך כמשהו רע, המאמר הזה הוא מאמר חמוץ הבז לשכר הוגן .

      האם ביבי חושב אחרת בעצם – אז למה נתן ידו במשך כהונתו להעלת שכר המינימום או לי נהג בחכמה ? אין ספק שאדם שמרוויח מעל לממוצע, לא זקוק לשכר מינימום, אבל יותר מחמישים אחוז מהמועסקים מרוויחים פחות – חלק גדול מהם מצביעי ליכוד וימין ואפשר אולי וצריך לבדוק זאת כמה מצביעי ימין יש בניהם, לפי כותב המאמר ככול שירוויחו פחות, מצבם ישתפר.

      ועוד איך יש קשר לחמשת הממים של ז'בוטינסקי, מפני שהימין של מנחם בגין, דוד לוי, וחלק גדול מהליכוד האמינו ומאמינים בגישה חברתית רגישה כלפי חלשים. זה תמיד היה חלק מגישת הימין המתון, הליברלי.

      מה לעשות האלקטורט של הימין רובו, אינו משתכר ברמות גבוהות. אפשר לבדוק זאת. אולי אני טועה, אולי לא, אבל עובדה היא שבעיירות הפיתוח למשל. הרוב מצביע לימין, כותב המאמר מציע להיפטר מהם? להוריד אותם עוד קצת למטה?

      אוי לימין עם גישה כמו של כותב המאמר, אפשר יהיה לספור את הזמן עד לריסוק המלא של הימין, חוסר חמלה, חוסר איכפתיות של אנשים כמו כותב המאמר בהחלט מביאה אותנו למצב שבו הימין יתרסק.

      אגב אני מוכן להתערב שלא מדובר באדם שהקים עסק, יצר מקומות, או אדם שחי בקרב מצביעי ימין מסורתיים בעיירות פיתוח, נראה אותו מציע להם להסתפק בפחות משכר המינימום. נראה לי שמדובר בכלכלן – ואו בעל מקצוע "חופשי" אחד שיודע שבכל מקרה ירוויח מעל לממוצע, אני בספק אם הוא בכלל חי את המציאות. איך בדיוק הטענה שלו ששכר נמוך עדיף לעניים היא פחות מדמגוגית, ואולי בדומה למשל על הסוס שהורידו לו מהמזון עד שקרס זו הגישה הממולצת של כותב המאמר והבוז שלו לעניים שמורגש במאמר הזה המשופע בטבלאות "מלומדות".
      לפעמים ככול שאדם מסתכל בטבלאות "מלומדות" הוא מאבד את הקשר למציאות.

  7. אם כך לדבריך שכל מעסיק יחליט כמה הוא רוצה לשלם לעובד ופתרנו את הבעיה. מעסיק יחליט שהוא רוצה לשלם לאותו עובד שהיום מקבל שכר מינימום שכר של 2500 – 3000 ש"ח. הרי מותר לו. עכשיו בוא נראה לפי התאוריה הזו אם המעסיק יצליח להעסיק אנשים. קבלת אבטלה מהצד הנגדי.
    דבר נוסף מצד אחד נאמר יפטרו עובדים מצד שני קשה להעסיק עובדים חדשים. אם כך מדוע לפטר מלכחתחילה?. שכר מינימום הוא הוגן ונועד לתת מינימום של קיום בכבוד דרך עבודה. גם בעבר דברו על פיטורין המוניים ואבטלה קשה לא דובים ולא יער. אגב חברות הקבלן וכ"א מרוויחות הרבה מאד כסף על גבו של העובד הנ"ל. להשאיר שכר מינימום. עם כל הכבוד לקפיטליזם לממשלה יש אחריות כלפי האזרח הקטן.

    1. נו באמת, אם המעביד לא יצליח להעסיק אנשים ב 3000 ש"ח לחודש, הוא ישלם להם יותר. אין דבר כזה אבטלה מהצד השני. בדיוק כמו בכל שוק אחר.

      מי קובע ששכר מינימום הוא הוגן? איך יכול להיות שכר אחד הוגן לכולם? יכול להיות שעבורך הוא הוגן. אבל תאר לעצמך בן אדם עם פיגור קל. הוא לא יכול לעשות הרבה, אבל מעדיף לעבוד בשביל 2000 שח לחודש, מאשר לשבת בבית. למה לאסור עליו? מה כל כך הוגן בזה שאתה אוסר עליו לעבוד? או בחור חרוץ וחסר ניסיון שמתחרה מול בחור שיש לו ניסיון. בלי שכר מינימום הוא יוכל לזכות בתחרות בזכות הסכמתו לעבוד בשכר נמוך, וככה לשפר את יכולת ההתחרות שלו בהמשך. אתה אוסר עליו להסתפק בשכר נמוך, ולמעשה מונע ממנו את האפשרות לרכוש ניסיון (או מאלץ אותו לעבוד בשחור).

      אם הממשלה תיקח אחריות על האזרח הקטן, אבוי לאזרח הקטן. תסתכל איך הממשלה מצליחה בכל דבר שהיא מתעסקת בו: חיפושי גז למשל. או מה היה פה כשממשלה דאגה לחלק באופן צודק טלפונים. ממשלות לא בנויות להצליח בכלום. צריך להפעיל אותן רק איפה שאין ברירה. ובעניין השכר יש ברירה ועוד איך.

    2. "ממשלות לא בנויות להצליח בכלום", האומנם?
      ממשלה שמייצגת את האזרחים שבחרו בה, ודבקה בדרך שבגללה בחרו בה – בהכרח תצליח.
      כל ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים, התמחו בציור גראפים של "פאוורפויינט" ובסקרים של מכון "דחף" ומינה צמח – שיתאמו את הגראפים של הפאוורפויינט אותם ייצרו.
      הייתי מסייג את המשפט ל: "ממשלות שמורכבות מיהודים שמתנהגים כמו בגלות, לא בנויות להצליח בכלום" – זה כבר יותר מדוייק.

  8. אני מסכים, במיוחד עם החלק האחרון של העלאת מחירים.
    ויש לי דוגמא מעולה, אני עובד בדומינוס פיצה, וכל פעם שמעלים את שכר המינימום במשק אנחנו מעלים מחירים ב1-3 שקלים.