הדילמה הדרוזית של צה"ל: ניצחון לחאדר הוא הפסד לישראל

תבוסה של המורדים בסוריה תחזק את אסד, חיזבאללה ואיראן. תפקידו של צה"ל רחב יותר מהגנה על כפר דרוזי אחד מעבר לגבול

המערכה בדרום סוריה – זו שמדי פעם 'זולגת' גם אלינו – שוב התקרבה לגבולות מדינת ישראל. מכונית תופת התפוצצה בחאדר, כפר דרוזי הממוקם כשני קילומטרים מגבול ישראל ומול הכפר מגד'ל שמס. הידיעות על הרוגים דרוזים גרמו להתקהלות של מאות תושבים דרוזים מרמת הגולן ומהגליל, שפנו לכיוון גדר הגבול בדרישה לתגובה ישראלית. 15 תושבים הצליחו לפרוץ ולעבור את הגדר כדי "להגן על האחים". צה"ל נאלץ לחצות את הגבול בעצמו כדי להחזירם.

עד מהרה – כנראה לאחר פניות ממנהיגי הקהילה הדרוזית ומאישים כמו ח"כ אכרם חסון ממפלגת כולנו – שוחררה הודעה מטעם לשכת ראש הממשלה: "צה״ל ערוך ומוכן לסייע לתושבי הכפר, וימנע פגיעה או כיבוש של הכפר חאדר מתוך מחויבות לאוכלוסיה הדרוזית" . אבל גם זה לא הספיק. השייח' הדרוזי עלי מעדי פנה בקריאה לחיילי וקציני צה"ל הדרוזים לעזוב את יחידותיהם ולהגיע לגולן כדי להציל את אחיהם בחאדר. בשעות הערב פרסם ברשתות החברתיות ארגון לא מזוהה בשם 'ההתנגדות העממית של חאדר', אולטימטום ובו הוא דורש מישראל להפסיק לסייע לג'בהת אל-נוסרה, שאם לא כן יירה הארגון רקטות 'המכילות חומרים רעילים' .

לבסוף נרגעו מעט הרוחות. לאחר קרב קשה ולא מעט הרוגים, חזרו כוחות סוריה וחיזבאללה אל עמדותיהם. חאדר ניצל, בינתיים, וישראל נפטרה מהדילמה שעלתה לרגע על שולחן הקברניטים. אבל מהי בעצם הדילמה של חאדר?

דגלי סוריה במג'דל שמס

המלחמה בסוריה – הנמצאת כבר בשנתה השביעית – מגלה סימני האטה. המשטר הסורי הצליח לשרוד את השנים הללו, כאשר בעזרת נחישותם של פטרוניו האיראנים והרוסים הוא גבר לבסוף במספר חזיתות על המורדים שניצבו כנגדו. השטחים שנשלטו על ידי ה"מורדים" מחד ועל ידי המדינה האסלאמית (דאעש) מאידך, החלו לחזור לידי השלטון ובעלי בריתו. סוריה – שקרוב למיליון מאזרחיה נהרגו ושליש מאוכלוסייתה הפכו לפליטים – חותרת עתה לכיוונו של סטטוס-קוו חדש.

בידי הקבוצות השונות הלוחמות במשטר הסורי נותרו מעוזים מעטים, ואחד מאלה נמצא בדרום סוריה. כאן, סמוך לגבול ישראל, נמשך המרד. ישראל למדה להכיר את הקבוצות הלוחמות, מתוקף היותם השכנים מצפון, וכחלק מפרויקט "שכנות טובה" הפעיל באזורים צמודי הגבול. מדובר בפלגים מצבא סוריה החופשי, כמו גם פלגים אסלאמיסטיים יותר ובהם ג'בהת אל-נוסרה ששינתה את שמה ל"היאת תחריר א-שאם".

ישראל טיפלה כבר ביותר מ-5,000 פצועים סורים מאזור דרום סוריה. סיוע ישראלי, רפואי והומניטרי, ניתן ברוב השטח הנשלט על ידי המורדים. לצבא סוריה החופשי, כמו גם לבעלי בריתו מהפלגים האסלאמיסטיים יותר, ישנו אינטרס משותף עם מדינת ישראל, והוא הלחימה במשטר אסד ובבעלי בריתו – איראן וחיזבאללה – והכרעת ארגון דאעש.

ישראל לא בחרה בשכניה שמעבר לגבול, אולם נראה כי כרגע ישנם כמה עניינים משותפים שבהם היא יכולה להסתייע בשכנים אלה ולסייע להם. לא בטוח שהדרוזים של חאדר, שאותם נזעקנו להושיע, רואים עין בעין את הצרכים הישראליים.

ראוי להזכיר כאן את הלינץ במג'דל שמס, שהתרחש ביוני 2015. שני פצועים סורים במצב קשה שהובלו באמבולנס צבאי הותקפו – יחד עם חיילי צה"ל ששמרו עליהם – בעקבות שמועה שפשטה בקרב הדרוזים כי מדובר בלוחמי ג'בהת אל-נוסרה שטובחים באחיהם מעבר לגבול. פצוע אחד נרצח בחבטות אבנים ומקלות בראשו, וחייל צה"ל ונגד נפצעו קל.

האירוע החמור הזה התרחש בשטחה של ישראל, והדרוזים שתקפו את חיילי צה"ל הוזנו ממידע שהגיע מצדו השני של הגבול. צה"ל הפיק לקחים, אך גם הפנים את הרגישות הנוספת של הזירה הסורית, בהיבט הדרוזי שלה: לפחות כמה מנציגי הקהילה ברמת הגולן לוקחים צד במלחמה. בכפרים כמו מגד'ל שמס עדיין מונפים דגלי משטר אסד ביום העצמאות הסורי.

רק לפני שבועיים נהרג, יש אומרים בהתנקשות, עיצאם זהר אל-דין, דרוזי וקצין בכיר בצבאו של אסד, ומי שהתפרסם באכזריותו חסרת המעצורים שבגינה כונה "החיה". יום למחרת, הכיכר המרכזית במג'דל שמס התמלאה בתמונותיו ובזרים לזכרו, וכך גם בכפר ראמה הגלילי. אחיו, אוסמה, נמצא בחאדר ומפקד על כוחות ה"שביחה"– המיליציות שמפעיל המשטר – ש-18 מחבריהן נהרגו בפיצוץ מכונית התופת ביום שישי האחרון, כולל שישה קרובי משפחתו של ח"כ אכרם חסון.

הדרוזים של אסד

לכן, כאשר השייח' מעדי מבקש מישראל לספח את הכפר חאדר לשטחה, וכאשר ח"כ אכרם חסון מתרברב שהשפעתו על ראש הממשלה חילצה הבטחה שצה"ל בכבודו ובעצמו יבטיח את שלומו של חאדר – כדאי לשים את הדברים בהקשרם הנכון.

ראשית, המלחמה בדרום סוריה אינה מתמקדת בדרוזים, ואין כוונה לפגוע דווקא בהם. הציר המרכזי היה ונשאר מורדים מול משטר, כאשר הדרוזים – מיעוט בסוריה ששילב ידיו עם המשטר מקדמת דנא – הם פשוט חלק מהציר הזה. בכפר חאדר נמצאות מפקדות משטר, אנשי חיזבאללה וכנראה גם יועצים איראניים. בני משפחתו של ח"כ אכרם חסון – שעליהם מתבקש צה"ל להגן – מהווים חלק מהמערך הזה, לובשי מדים ונשק. מי שלקח צד במלחמה, עשוי גם להיפגע ממנה.

תפקידו של צה"ל באזור הגבול איננו מתמצה בכפר דרוזי אחד, אלא בדילמה רחבה יותר הקשורה למידת הסיוע לכוחות מצדו השני של הגבול. המשמעות של הפסד למורדים או גירושם מהגזרה, מעבר לאסון הומניטרי, תהיה חיזוקו של חיזבאללה והציר האיראני בזירת הגבול עם ישראל. מצב זה ישרת אולי את תושבי חאדר (יש לציין, לא את כולם – אופוזיציה דרוזית קיימת גם שם), אבל לבטח לא את ישראל. ניצחונה של חאדר, יהיה הפסד גדול לישראל.

________________________

ד"ר ניר בומס ומורן לבנוני הם חוקרים במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. דווקא כדאי לנו מאוד לעזור לתושבי חאדר. הרי אם לא נפסיק לעזור כביכול לאוייביהם, הם הבטיחו לירות עלינו "רקטות שמכילות חומרים רעילים". מה יש לדבר, מדובר בנשמות טובות שממש מגיעה להם העזרה שלנו.

    1. האכזריות של הדרוזים שמשרתים ב"שביחה" של אסד לא נופלת מזו של דעאש. רק היהודים רחמנים בני רחמנים והאויבים שלהם יודעים את זה.

  2. המאמר חסר פרופורציה לחלוטין : השרדותו של חאדר אין משמעותה "נצחון לחאדר", ועוד פחות מכך "הפסד למורדים או גירושם מהגזרה", ועוד הרבה פחות מכך "הפסד לישראל". כפר דרוזי אחד שנשאר על תילו, ותושביו נשארים בחיים, לא מעלה ולא מוריד הרבה לתוצאות הכלליות של הלחימה בסוריה, או אפילו בגזרת הגולן. ולכן יש לישראל מה להרוויח מעזרה (בלי כניסה קרקעית) לחאדר, ואין כמעט מה להפסיד.

  3. המאמר חסר פרופורציה לחלוטין : השרדות חאדר אין משמעה "נצחון לחאדר", ועוד פחות מכך "הפסד למורדים או גירושם מהגזרה", ועוד הרבה פחות מכך "הפסד לישראל"', כפי שחוששים הכותבים.
    כפר דרוזי אחד שנותר על תילו, ותושביו נשארים בחיים, במיקום כה שולי בסוריה, לא מעלה ולא מוריד הרבה לתוצאות הכלליות של מלחמת האזרחים. לישראל יש מה להרוויח מעזרה (בלי כניסה קרקעית) לחאדר, ואין כמעט מה להפסיד.

    1. מהכפר חאדר יצאו פיגועים נגד צה"ל והיו ממוקמות שם באופן קבוע תצפיות של חיזבאללה. יכול מאוד להיות שכל זה הוא בכלל תחבולה של כוחות פרו-איראנים להכניס את הצבא למכתשה של מלחמת שלום אסד בסוריה.
      מה גם שראיינו דרוזי מרמת-הגולן הוא ביקש מצה"ל להכנס קרקעית ושכוחות צה"ל יאבטחו את הכפר. בעיני הכל נשמע כמו תחבולה אחת גדולה.

  4. רוב הדרוזים הגולניים – נקעה נפשם מסוריה ואסד והם מייחלים ליום בו יוכלו להפגין את ישראליותם בפומבי. חאדר הוא כפר עויין, תומכיו מוזמנים לחצות את הגבול ולא לחזור. מדינת ישראל חייבת להפעיל יד קשה מול אויביה מבפנים גם אם הם – רחמנא ליצלן – דרוזים ממג'דל. זה צריך להתחיל ממעשים: לעצור את המתפרעים והמסיתים ולהציע להם דממת מוחלטת או חציית גבול לצמיתות. אין באמצע. ואם הם מתקשים להחליט, אז לשלוח אותם לצד השני עם לחמניה ושוקו.

  5. כל הכבוד שאתם מיתיחסים להיתפתחויות באזור. למה ככה מעדירים אותנו במידע. אם אפשר עוד ועוד. מה קורה בלבנון ירדן סעודיה וכו.אני לא הייתי חותמת על ניצחון או הישג לאירנים לרוסים לאסד. זה עוד מערכה והם גם מדממים בבוץ ענק מאוד. השאלה מה בעתיד. הרי מיתח לשטח המאבק הוא למעשה בעיקרו שיעי סוני.הטורפים של האזור הסונים-טורקיה מיצרים סעודיה וגרורותיה…. הם כמו נמים. מימולם כמובן אירן והגרורות. ובבוץ ענק רוסיה.
    האם יהיה טריגר נוסף שיעיר ויעורר האם מצב הדשדוש ימשך. ומה מצב השילטון הסעודי בפנים ארצו האם הוא מספיק יציב.
    חסר נורא מידע וסקירה יומיומית על האזור. ביבי לא רוצה להעלות מדיה רלוונטית וגם לא מדיה לאומית. הרי אנחנו חיים פה באזור. למה לא משתפים את העם בהיתפתחויות. העם צריך לדעת על כל דבר.