עירית שובי הביתה

שידור ציבורי לעולם לא יהיה הבית של הימנים, אבל ימנים כמוך שמככבים בשידור הציבורי נותנים לו לגיטימציה שלא מגיעה לו

מחכים לך בשידור המסחרי. עירית לינור | צילום: פייסבוק

שלום לך עירית לינור.

יצא לנו לדבר פעם או פעמיים, אבל אנחנו לא ממש מכירים. הטור הזה מנוסח כמכתב אישי ולא סתם כטור דעה, מסיבות שבוודאי מובנות לך היטב: אני רוצה לגרות אותך לכתוב לי מכתב תגובה וכך להגביר את מספר הקוראים באתר מידה.

אני, בניגוד אלייך, ימני מלידה. עצם הקיום שלך, כמי שנולדה להיות שמאלנית אבל ראתה את האור והתפכחה, מהווה הוכחה ניצחת לצדקתי ולצדקת הימין, וזה ליטוף לאגו האינטלקטואלי הקולקטיבי של כל מי שחושב כמוני. לכן את כל כך חשובה לימין.

מאותן סיבות בדיוק, את חשובה גם לגלי צה"ל: עצם הנוכחות שלך שם נותנת לגיטימציה לתחנה. את השכפ"ץ האולטימטיבי המגן מפני האשמות בשמאלנות. בהחלטה להשעות אותך בעקבות הביקורת שהשמעת נגד הנשיא ריבלין, בחרה גלי צה"ל לפעור חור גדול במעטה ההגנה שהענקת לה. בליסטראות הבוץ והרפש מוטחות בתחנה הצבאית לא רק מצד ימין, אלא גם מצד כמה שוחרי חופש ביטוי שמאלנים שמתחזקים הגינות בסיסית.

אז הושעית משידורים לשבוע, ובמכתב הזה אני מבקש ממך – אל תחזרי לשם. גלי צה"ל זה לא הבית, לא של החיילים וגם לא שלך. כי עוד לפני שגלי צה"ל היא תחנה צבאית – מה שזה לא יהיה – גלי צה"ל היא שידור ציבורי. והשידור הציבורי לא יכול להיות הבית של הימנים.

זה לא רק העובדה שעצם קיומו של שידור ציבורי הוא הגשמת אידאולוגיית שמאל – התערבות ממשלתית בשוק פרטי ללא צורך. חשוב מכך, השידור הציבורי הוא מנגנון לשימור כוחה של האליטה המצומצמת שמחזיקה במשאב ציבורי יקר ערך ללא כל צורך לדפוק חשבון לציבור, ותוך שכפול עצמי שמתחרה רק בסטרפטוקוקים שהתנחלו זה מכבר בגרוני.

ככל שהולך השמאל ומצטמצם בשיח הישראלי, כך הולכים ומצטמצמים גבולות השיח שהוא מוכן לאפשר בתוך המעוזים התקשורתיים שבהם הוא עדיין נאחז. הצנזורה שמופעלת נגדך השבוע רחוקה מלהיות מקרה בודד. אני לא מדבר רק על מקרים מובהקים, כמו צנזור מערכוני "לאטמה" בתקופתה הקצרה ברשות השידור. אני מדבר על צנזורה בלתי מודעת שמתבטאת יום יום בעבודתם של עורכי ומפיקי התכניות: מגוון הדעות המיוצג בתחנה על ידי מרואיינים – ולא רק מגישים – מייצג את מדינת ישראל כפי שהיא נראית מלמטה. מתל אביב.

בשידור הציבורי, הימני לעולם יהיה אורח. לאורך ולרוחב השידור הציבורי אין ימני אחד שמקבל רצועת שידור בלי בייביסיטר. היומרה לווסת את הגיוון הפוליטי בהתבטאויות המושמעות בשידור היא כל כך תלושה מהמציאות האנושית, שרק עשורים של ניתוק מוחלט ואדנות מתחסדת יכולים לאפשר למישהו לחשוב שזה בכלל אפשרי. את מחיר האיוולת משלמים בשבוע הזה את ומאזינייך.

תפני גב לשידור הציבורי. אל תלכי שולל אחרי משובות הרייטינג, כי המדיום חזק יותר מכל מסר: כשאת מדברת ברדיו ציבורי, לא חשוב כמה ימניות המלים שיוצאות לך מהפה. המסר לעולם יהיה "אנחנו נאורים מספיק כדי לתת גם לימנים לדבר, לכן מגיע לנו להמשיך לשלוט באוויר הציבורי".

ואת הרי יודעת שלא מגיע להם. ההשעיה שלך היא מכה קשה לתדמיתה של גלי צה"ל. את יכולה לחזור בעוד שבוע כאילו כלום לא קרה, ואת יכולה לגבות מהמוסד המיותר הזה את המחיר האולטימטיבי.

לצד המונופול הממשלתי על שתי רשתות הרדיו הארציות, האוויר מלא בתחנות רדיו אזוריות. אני בטוח שרבות מהן ישמחו לקלוט אותך. חלקן יוכלו אפילו לשלם לך את השכר הראוי.

אז עירית, שובי הביתה. אל חיקה של התקשורת המסחרית. שם יכול הבוס השמאלני שלך לתעב כל מילה שיוצאת לך מהפה, אבל הוא לא יעז לסתום אותו כי כל מילה שלך היא כסף ממפרסמים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. שידור ציבורי לעולם לא יהיה בית לאדם חופשי בן חורין. שידור ציבורי וחופש הם תרתי דסתרי. ממש כשם שקומוניזם או סוציאליזם וחירות האדם הם שני דברים סותרים. היית מוכן לעבוד בפרבדה גם אם יאפשרו לכתוב מה שאתה רוצה כאשר מסביבך ומעליך ומתחתיך עבדים?

  2. מה הקשקוש הזה?
    עירית לינור, דמות ימנית, שמרנית ולאומית, צריכה להיות במקום בו דעותיה יגיעו לכמה שיותר אזנים..אתהמשווה את מידת ההשפעה של רדיו אזורי כלשהו למידת ההשפעה של גלי צה"ל?

  3. אתה טועה ובגדול. עירית צריכה להמשיך בגל"צ. הנזק שהיא גורמת שם לשמאל הוא אדיר.
    השמאל הבקיע השבוע שער עצמי בהשעיה של עירית לינור. כשרואים את התמיכה הענקית בה מתחילים להבין שאת חשיבות העבודה שהיא עושה בגל"צ. אסור להותיר את הזירה לרזי ברקאי, רינו צרור, יעל דן וטלי ליפקין שחק. האם אתה יודע מדוע בגל"צ מוכנים לסבול את אראל סג"ל ואורחיו שמעון ריקלין , גלית דיסטל אטבריאן ודרור אידר. זה עולה לשמאלנים בבריאות. הרבה בריאות. אבל מסתבר שזו התכנית עם הרייטינג הכי גבוה בגל"צ. ואראל סגל עושה עבודת קודש. צריך ללמוד מבן גוריון וממפא"י. "עז ועוד עז, דונם ועוד דונם" , ככה הימין ישתלט בסוף על התקשורת.
    כל מי שקרא את תגובות השמאל לפרשת עירית לינור , הצליח לראות את הפאניקה שאוחזת בשמאל בגלל עירית ובגלל אראל. אם הם פוחדים, סימן שאראל ועירית עושים עבודה טובה.

  4. הבעיה כנראה שגלצ סיפק לה פרנסה.
    רבים מתכופפים כדי להתפרנס

  5. היום, עו"ד יורם שפטל הפציר בעירית לינור לא לחזור לגלי צה"ל אלא לחבור ל-103FM בו יש לו פינה קבועה ומואוזנת ביותר כל יום חמישי בצהורים. "כאן יקבלו אותך עם זרועות פתוחות" – הוא אמר.

  6. כיפק לאירית לינור. דווקא חשוב שיהיה מבוגר אחראי בין כל הילדים הפלצנים בעגלי צהל.

  7. ואם יותר לי בצנעה להוסיף – עלינו הימנים להימנע מלהאזין לגלצ ולשאר התחנות ה"ציבוריות" הללו כולל ערוצי הטלוויזיה המטופשים 2,10 וכאן. יש לייבש את הביצות הסרוחות הללו

  8. היא אחראית על תוכנית מאוד חשובה
    קצת סבלנות השבוע יעבור
    והיא תחזור.

  9. הפתיחה שלך בפניה אליה ילדותית נאיבית, היא גורמת לקוראים להמשיך לקרוא עם התיחסות לא רצינית לדבריך.מה אתה רוצה שהיא תגיב? לא ממש העלת נושא.

    על גלי צה"ל היתה מוטלת החובה להגיב, בסופו של דבר נשיא המדינה שנפגע על ידי נציג הרשת והרשת יוצאת לידי חובה במכה קטנה על היד.

  10. הערך המוסף של עירית לינור הוא לא בכך שהיא "שמאלנית שגילתה את האור" , עירית לינור היא אחת מהעיתונאים החדים והמבריקים ביותר שהיו פה מאז ומעולם , אז מעט כבוד בבקשה .

  11. בעמדות הפולטיות והמדיניות מעריך מאוד את עירית לינור.
    בעמדות החברתיות שלה אני מאוד נגדה!

  12. אישית אני לא כל כך מבין למה גברת לינור היא כל כך גיבורה בסיפור הזה. אני לא מכיר את דעותיה ואת תוכניתה של עירית לינור באופן כללי, אבל אם בכל זאת יורשה לי להעיר על הדברים שאמרה בתכנית המדוברת, ארצה להצביע על שני דברים:
    א. רובי ריבלין לא קרא למרי אזרחי ולא נעליים. ריבלין אמר את אותן אמירות חסרות תוכן ולא-מזיקות שמצופה ממנו בתור נשיא, דמות ייצוגית א-פוליטית. הוא כולה דיבר על זה שאם יש לאנשים מה להגיד כנגד הממשלה חשוב שיעשו את זה לא רק בפייסבוק. כל מה שהוא אמר זה שהוא שמח שאנשים מנסים להשפיע על המדינה ולא מסתפקים בישיבה מול מחשב.
    נדמה לי שיש הסכמה די רחבה לאמירה כזאת: זכותה של האופוזיציה להפגין. זכותו של מי שמתנגד לממשלה להגיד את זה בפומבי. ככה עובדת מדינה דמוקרטית. ככה זה עובד כשהשמאל בשלטון וככה זה אמור לעבוד גם כשהימין שולט. העם אומר את דברו לא רק בקלפי, זכותו גם למחות ולצעוק את מה שהוא רוצה בשלטים, במכתבים, בפייסבוק וכן, בהפגנות. זה המשמעות של חופש הביטוי. ריבלין לא קרא למרי. מרי זה מהפך לא דמוקרטי, אלים, לא-הוגן ולא חוקי. ריבלין דיבר על הפגנה. זכותו.
    ב. דבריה של עירית לינור היו חצופים. עובדה. לפנות לנשיא המדינה ולהגיד לו שהוא מעולם לא היה יותר מפוליטיקאי זוטר ושהוא חתיכת חצוף זו חוצפה. אין מה לעשות. (בנוסף, להגיד שהוא לא נבחר בצורה דמוקרטית היא אמת חלקית בלבד כיון שהכנסת שבחרה אותו כן נבחרה בצורה דמוקרטית, אבל נניח לזה). זכותה של גלי צה"ל להגיד שלא כך מדברים אצלה על נשיא המדינה.
    עכשיו, אני לא יודע את מדיניותה של גלי צה"ל בעניין התבטאויות חריפות. אני לא מקשיב להם כמעט בכלל. אבל לגופו של עניין, השעיה לשבוע לא נראה לי עונש מופרז על חוסר כבוד שכזה. תפקידה של התקשורת לבקר את השלטון, אבל גם כשביקורת מוצדקת יש דרכים להביע אותה.

    1. דוד יקר, כמובן שאם נפלת מהירח ואתה לא מודע לשום דבר שקורה פה לאחרונה – אתה צודק!

      אבל בוא נסתכל לעומק, ריבלין אכן אמר דברים שיכולים להיחשב כסיסמאות שדופות. אבל מדובר פה בהפגנות פוליטיות בלתי דמוקרטיות – להפיל ממשלה באמצעות חקירות/הדלפות. אם יואשם ויימצא אשם – בבקשה, שייפול. אבל בדמוקרטיה אדם חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו, מה לא? ריבלין נתן פה גב רציני להפגנות המדשדשות וזה לא לעניין, בטח כשזה מריח כמו סכין בגב נתניהו (יריב פוליטי מר).
      מזכיר לי את אייזנקוט ו״החייל הוא לא הילד של כולנו״ יום לפני גזר הדין לאלאור.

      לגבי עירית, היא אכן פנתה בצורה לא מכבדת לנשיא המדינה. כשנשיא המדינה מרשה לעצמו להפוך פוליטי, הוא יחטוף פוליטיקה חזרה לפרצוף. חוץ מזה, יש משהו שהיא אמרה והוא לא נכון?

      לגבי גל״צ, זכותה להגיד שלא כך מדברים אצלה על נשיא המדינה – נכון!
      אבל תסכים איתי שאם כך, גם לא על ראש הממשלה (ועליו מלכלכים הרבה יותר גרוע. בכמויות אדירות, בטונים אכזריים ולא תמיד אמיתיים).
      מעבר לזה, עירית לא ״דיברה״ על הנשיא אצלם. היא עשתה זאת בטוויטר האישי שלה, שלא במסגרת עבודתה בגל״צ

      בקיצור, טהרנות תמימה כבר לא מרגשת אותנו בימין

  13. לדעתי יש לעשות הכל, כדי לעזור לעירית לינור להיבחר לכנסת- ברשימת הליכוד.
    חכמתה ושנינותה, ביחד עם שמה הטוב כסופרת מפורסמת וידועה, יאפשר רשימה טובה ומכובדת של הליכוד- לכנסת הבאה.
    אז עירית יקרה, הגיע הזמן להכנס לכנסת.