לקראת ביקור נתניהו: כל מה שצריך לדעת על יחסי ישראל הודו

היחסים עימה כוננו רק לפני 25 שנה, ובסוגיה הפלסטינית היא רחוקה מלהיות חברתנו הטובה ביותר. ובכל זאת – היחסים עם מדינת הענק מתחממים

נתניהו ומודי | פלאש90

ראש הממשלה נתניהו ימריא מחר לביקור מדיני בהודו, ביקור המהווה נקודת ציון חשובה ביחסים בין שתי המדינות. שיא הביקור צפוי להיות נאומו של נתניהו בכנס השנתי של משרד החוץ ההודי ומכון המחקר ORF: בכנס ישתתפו נציגים בכירים של 86 מדינות, ביניהם שר החוץ המצרי, סגן שר החוץ הרוסי וראש ממשלת שבדיה לשעבר. נתניהו נבחר להיות הנואם המרכזי בכנס.

היחסים בין ישראל לבין הודו נמצאים במגמת עלייה איטית וארוכה, ששיאם החברות אישית והחמה בין נתניהו למודי. אך לא תמיד זה היה כך: הודו התנגדה להצעת החלוקה ב-1947 וכוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל רק בשנת 1992 – למרות שעוד קודם לכן קיבלה סיוע ביטחוני מישראל. נתניהו הוא ראש הממשלה השני לבקר בתת היבשת – קדם לו אריאל שרון ב-2003.

ברקע התבססות הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נמצאת הצמיחה הכלכלית המהירה בהודו, בשיעור ממוצע של 8% בשנה. המשק ההודי עבר תמורות משמעותיות שבאו לידי ביטוי בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה. בתנאים אלה מצאו חברות ישראליות רבות את דרכן לשוק ההודי, כאשר התחומים הבולטים הם נשק ומשק המים.

גם במישור הדיפלומטי הרשמי הולכת הודו ומתקרבת לישראל: הודו התנתקה בפעם הראשונה מהגוש האנטי-ישראלי באו"ם כשב-2014 נמנעה בהצבעה בעניין דו"ח ועדת האו"ם על מבצע צוק איתן. ביטויים המשמשים דיפלומטיים כדי לנגח את ישראל בזמן מתיחות מול עזה, כגון "בלתי מוצדק" (unwarranted) או "תגובה בלתי פרופורציונלית", הולכים ונעלמים בהדרגה מאוצר המלים של הסגל הדיפלומטי ההודי. לצד המגמה החיובית הזו, הודו עדיין נאחזת בתפיסות השחוקות בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי: הממשל ההודי עדיין שואף למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, מתנגד להתנחלויות ומסתייג מהכרזת טראמפ על הכרה אמריקאית בירושלים כבירה הישראלית. השגריר האמריקאי לשעבר בהודו דויד מלפורד הסביר בעבר כי "למרות היחסים הטובים עם ישראל, האינטרסים של הודו בפורומים כמו האו"ם לרוב נצמדים לאלו של תנועת המדינות הבלתי מזדהות – בעיקר בנושאים הקשורים למזרח התיכון".

להחיות את עסקת הענק

לצד פיתוח מדיניות חוץ שקולה וזהירה יותר, האינטרס הכלכלי הברור מול ישראל משרת את שאיפתה של הודו לעצב את דמותה הלאומית כמעצמה מתגבשת. הממסד ההודי מקדיש מאמצים רבים לשימור האינטרסים הרחבים שלו עם מדינות המזרח התיכון והעולם המוסלמי, ומנגד – מסתייע בישראל לצורכי חדשנות טכנולוגית וטיפוח הקשר עם ארצות הברית והמערב. בניגוד למקומה השולי של הסוגיה פלסטינית בביקור של מודי בארץ, בהודו מדווחים כי לאור ההצבעה נגד החלטת טראמפ, וכי לאור הביקור של מודי ברמאללה בשנה הבאה, תדגיש הודו את תמיכתה בפתרון שתי המדינות.

למרות רוחות האכזבה שעוררה ההצבעה באו"ם, הביקור הקרוב נועד לסייע לשתי המדינות לקדם את האינטרס הכלכלי בסבך המערכת הגיאופוליטית. שני הצדדים שואפים לחזק את קשרי המסחר ושואפים להגדילו מ-4 מיליארד ל-10 מיליארד דולר. דיווחים ראשוניים מרמזים כי חלק מרכזי מהשיחות בין המנהיגים יתמקד בפיתוח משותף של מוצרים ביטחוניים והחייאת עסקה בטחונית בשווי 500 מיליון דולר, אשר בשבוע שעבר דווח על ביטולה. לפי דיווחים, ישראל תנסה להשיג הסכם סחר חופשי בין המדינות, והודו צפויה להסדיר קו טיסות ישיר של חברת אייר אינדיה, בעקבות הגידול בתנועה בין שתי המדינות: ב-2016 חל גידול של 22.8% בתנועה, ומספרם של הנוסעים בין שתי המדינות בטיסות ישירות עמד על שיא של 158 אלף.

שגשוג הקשרים בין ישראל להודו הוא הישג לימין המתחזק בהודו לאחר שנים רבות של שלטון השמאל. אך הסוגיה הפלסטינית נותרת סלע מחלוקת, ששורשיו נעוצים במרכזיותה של הודו בקבוצת המדינות "הבלתי מזדהות". בתנאים הללו חידוש העסקה צפוי להיות הניצחון הצנוע שנתניהו יכול להביא עימו.

הכותבת היא מומחית לפוליטיקה הודית ודוקטורנטית במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה ביחסי הודו והמפרץ הפרסי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. איזה אתר חדשות נהדר, רק לאחרונה גיליתי אותו. לא צריך את התקשורת שמגוייסת נגד מדינת ישראל (ערוץ 2 ערוץ 10 וידיעות אחרונות).

  2. למה לא, בואו נמשיך לטפוח לעצמנו על השכם.
    אצלנו שיט רית , מזוקן אנונימי וכעת דרעי מורשע הפך את המאגר הביומטרי למנדטורי
    וגם בהודו המאגר מנדטורי
    צמד חמד של מדינות ישראל והודו
    המאגר של הודו כבר נפרץ (שלוש נקודות)

  3. בהודו מיעוט מוסלמי גדול (כמאתיים מליון) ביריבות הסטורית עם הרוב ההינדי.
    כתוצאה מכך, הודו תמיד תעדיף "לפייס" מיעוט מוסלמי זה באמצעות גינוי ישראל, כתחליף מילולי לוויתורי אמיתיים לטובתו. אותו דבר לגבי שמירת יחסיה עם המדינות המוסלמיות והערביות בסביבתה
    (בדיוק כך גם נוהגת צרפת).
    לכן, בתחום הבנלאומי אין מה לצפות מהודו, גם לאחר שתחלף בה המשטר, כי האינטרסים שלה נשארו זהים.

    1. מדיניות הפיוס (יותר נכון התרפסות) בפני המיעוט המוסלמי הולכת ונמוגה. שורשיה בניסיון של ראשי מפלגת הקונגרס למנוע את החלוקה. הניסיון נכשל אבל ההבטחות שניתנו למוסלמים נשארו. עכשיו יש שילטון אחר שבחלקים נרחבים שלו, כולל הצמרת, יש מגמה לבטל את המדיניות הזאת כליל. בהקשר זה ראוי לציון נצחון ה BJP במדינת אוטר פרדש (200 מליון אנשים !) שבעקבותיו מונה לראש ממשלה נזיר הינדואי שבעברו הקרוב התבטאויות קשות ביותר נגד מוסלמים. ימים יגידו….

  4. המפלגה של ראש הממשלה מודי צריכה להילחם באליטות הישנות בהודו (מפלגת "הקונגרס" המייסדת), כמו אצלנו, גם שם הן מנסות לבלום את ההתקרבות לישראל. זה הרקע להצבעה המאכזבת של הודו נגד הנשיא טראמפ בעניין ירושלים, ולביטול עיסקת רבע מליארד הדולר עם רפאל. אלא שמודי פועל, וגם העיסקה הזו חוזרת אלינו. עוד רבה הדרך עם הודו, והפוטנציאל העצום עוד יוגשם.

  5. אין חברות אישית בפוליטיקה.
    חבר אישי של ביבי ? מה הקשקוש הבולשביקי
    הזה אמור לרמז ? שאם לא יהיה ביבי,היחסים ינזקו ?
    מורי מבין את איום האיסלאם,אבל הודו נשלטת בצורה
    מוחלטת בידי שכבת פיאודלים אקדמאית מרקסיסטית
    ששולטת בכל כבר כמה דורות.
    והשלטון האמיתי בהודו,היה ונותר עוין.מורי הוא
    ענין זמני.האצולה הפיאודלית האקדמאית המרקסיסטית
    נשארת.היחסים עם הודו זמניים כמו היחסים עם
    איראן וטורכיה.אסור לשכוח את זה.
    היחסים נובעים בגלל אינטרס הודי,לא בגלל איש
    הטוויטר/פייסבוק/טלויזיה.

    1. שונאי ישראל רואים ונחרדים: היצוא הישראלי הפך לגדול יותר מהיבוא, יחס חוב תוצר הולך ומשתפר, יתרות המט"ח גבוהות, מספר שיא של רכבים חדשים נמסרים לאזרחים, היחסים המדיניים של מדינת ישראל עם הודו, רוסיה, יוון, מצרים וסעודיה מתהדקים ומאפשרים עסקות כלכליות אדירות, מדינות אפריקה מחדשות את הקשרים עם ישראל, בישראל חל שיפור עצום בתשתיות ברכבות ובכבישים, הישראלים נמצאים גבוה-גבוה מבחינת תוחלת החיים ונמוך-נמוך מבחינת תמותת תינוקות, יש בישראל גידול עצום במספר מכשירי ה-MRI, נפתח בית חולים חדש באשדוד ונפתחו שני בתי ספר נוספים לרפואה, הוקמו מתקני התפלת מים וכבר לא מדברים על מפלס הכינרת, שיעור האבטלה מעורר קנאה, ההשקעות בהייטק שוברות שיאים, החברות הגדולות בעולם פותחות כאן מרכזי פיתוח, יתרות המט״ח חצו את רף 100 מיליארד הדולרים. אז איך יפסיקו שונאי ישראל את החגיגה הזאת? ירחיקו את נתניהו מהגה המדינה על ידי שטיפת מוח יומיומית בתקשורת נגד כל צעד שנתניהו עושה.