אבו מאזן ואנשיו מחזיקים עשרות עצירים ללא משפט, והעולם שותק

בזמן שבקהילה הבינלאומית זועקים על כל צעד הגנתי של ישראל, הרש"פ מבצעת מאסרים שרירותיים כאמצעי לחיסול ביקורת נגד השלטון

שלילה של זכויות היסוד. מחמוד עבאס | פלאש90

במשך שנים רבות מגנים הפלסטינים ותומכיהם ברחבי העולם את ישראל על מעצר חשודים בטרור ללא משפט, אבל מתברר שגם לרשות הפלסטינית יש מדיניות דומה המאפשרת לאחד מבכיריה להורות על מעצר של כל פלסטיני, ללא קשר לאופי העבֵרה שביצע.

לעומת הנוהג המקובל ברש"פ, ישראל מחזיקה חשודים בטרור במעצר מנהלי בהתבסס על חוקים כגון "צו בדבר הוראת ביטחון", ומשתמשת בהם גם נגד אזרחים ישראלים, ולא רק פלסטינים. משמעות הדבר היא שישראל אינה מבחינה בין פלסטינים לישראלים בכל הקשור למאבק בטרור.

בעוד הקמפיין נגד המעצרים המנהליים של ישראל נמשך, פעילי זכויות אדם ועורכי דין פלסטינים מספרים כי הרשות הפלסטינית עורכת מעצרים בלתי חוקיים ושרירותיים נגד תושביה, וכך נחשפים שוב הסטנדרטים הכפולים של הפלסטינים ותומכיהם הבינלאומיים.

זה למעלה מעשור מעכבת הרש"פ פלסטינים ללא משפט עד לתקופה של שִשה חודשים, על פי צו בחתימת אחד מפקידיה הבכירים – בדרך כלל מושל שמינה יו"ר הרשות, אבו מאזן. אך בעוד ישראל משתמשת במעצר מנהלי ככלי לסיכול טרור, הנהגת הרשות הפלסטינית מחזיקה אנשים ללא משפט כאמצעי להשתקתם ובמטרה למנוע מהם להשמיע כל סוג של ביקורת נגד אבו מאזן ומנהיגים פלסטינים אחרים. זאת בניגוד לטענתם כי הדבר נעשה למען שמירה על ביטחון הציבור ומניעת אלימות.

בישראל זכאים עצורים מנהליים להיפגש עם עורך דין, לקבל ביקורי משפחות ולערער על כליאתם, אך מהפלסטינים העצורים בידי הרשות הפלסטינית זכויות יסוד אלה נשללות. אבל עובדה זו אינה מעניינת במיוחד ארגוני זכויות אדם האובססיביים ביחסם לישראל.

"פקודה בלתי חוקית"

כיצד פועלים אפוא המעצרים המנהליים של הרשות הפלסטינית?

לטענת עורכי הדין והפעילים הפלסטינים לזכויות אדם, מושל פלסטיני או אחד הפקידים הבכירים מורשים להוציא צו מעצר נגד כל פלסטיני, מכל סיבה שהיא.

אף שלא ברור בהתבסס על מה רשאים מושלים ופקידים בכירים של הרשות הפלסטינית להורות על מעצרים, ישנם משפטנים שלדבריהם הפרקטיקה הזאת מבוססת על חוק ירדני משנת 1954, שעדיין תקף ביו"ש. למרות שחוק זה בוטל בעצם על ידי בית משפט ירדני לפני שנים רבות, הרשות הפלסטינית ממשיכה להשתמש בו נגד אזרחיה.

עורך הדין והשופט לשעבר דאוד דיראווי אמר כי הפרקטיקה של מעצר פלסטינים בפקודת מושלים ופקידים בכירים של אבו מאזן היא 'בלתי חוקית' ו'מנוגדת לחוקה', וציין כי בית המשפט הפלסטיני הגבוה לצדק פסק נגד פרקטיקה זו.

"כליאה בלתי חוקית היא פשע שעליו נקבע עונש בחוק", הסביר דיראווי. "מי שנפגע ממעצרים כאלה זכאי לתבוע פיצויים בגין נזיקין. זוהי אחת ההפרות המסוכנות ביותר של חֵרויות היסוד".

מרכז 'מוסאוא' לזכויות האזרחים הערביים בישראל מספר כי התקבלו אצלו תלונות רבות של פלסטינים על המעצרים הבלתי חוקיים שעורכת הרשות הפלסטינית. מ'מוסאוא' נמסר כי מעצרים אלה היו 'בלתי חוקתיים' והם מהווים הפרה חמורה של זכויות האדם, וכי אין למושלים ולפקידים הבכירים כל סמכות להורות על מעצרו של איש.

בשנה שעברה קיימה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת אַ-נג'אח, המוסד הפלסטיני האקדמי הגדול ביותר ביהודה ושומרון, סמינר המוקדש למעצרים המנהליים של הרשות הפלסטינית.

דיקן הפקולטה ד"ר מועאד חטאב אמר כי רוב המומחים הפלסטיניים למשפט תמימי דעים כי מעצרים ללא משפט מהווים הפרה של החוק והחוקה הפלסטיניים. גם הוא הצביע על כך שבתי המשפט הפלסטיניים פסקו שוב ושוב נגד הנוהג של החזקת אנשים ללא משפט.

עורכת הדין עלה אל-בדארנה, שערכה מחקר על המעצרים המנהליים של הרשות, מצאה כי רובם בוצעו ללא ידיעת המושל או הפקיד הפלסטיני הבכיר שבשמם נעשו. "מעצר אנשים בהוראת המושל מתרחש לעתים ללא ידיעתו", אמרה אל-בדארנה.

"גם כאשר מביאים את דבר המעצר לידיעת המושל, העצור עצמו אינו מובא בפניו. כשנשאל על כך על ידי המשפחות, המושל מכחיש לעתים קרובות כי ידע על המעצר. החוק הירדני קובע כי אדם הנעצר בהוראת המושל, יש להביאו בפניו, אבל לא כך קורה עם העצורים ללא משפט בידי הרשות הפלשתינית ".

אל-בדארנה ציינה גם כי העצירים המנהליים נלקחים למעצר על בסיס הערכות של כוחות הביטחון הפלסטיניים, מבלי להתייחס למי שהורה לכאורה על המעצר – המושל או הפקיד הבכיר. במקרים מסוימים, המושלים והפקידים שהפכו עצמם לזרוע לאכיפת החוק משתמשים במעצרים מנהליים כדי להימנע מיישום צווים של בית המשפט. כך לדוגמה, בית משפט יכול להורות על שחרורו של עציר, אך זה יישאר עדיין מאחורי סורג ובריח אם מושל או פקיד בכיר חותמים על צו מעצר נגדו.

והעולם שותק

קחו למשל את מחמוד עסידה משכם, העיר הערבית הגדולה ביהודה ושומרון. לאחר 37 ימים במעצר, הורו מספר בתי משפט פלסטיניים לשחררו, אך כדי להימנע מיישום פסקי הדין מסרו כוחות הביטחון של הרש"פ לעסידה צו מעצר בחתימת מושל שכם. עציר נוסף משכם, ענאס ג'ודאללה, הוחזק במעצר בפקודת מושל שכם אף שבית משפט החליט לשחררו לחופשי.

בשנת 2016 נעצר העיתונאי רג'יד טבסייה ל-17 יום בפקודת מושל העיר קלקיליה. טבסייה סיפר כי נחקר על אופי עבודתו העיתונאית ועל המעסיק שאצלו עבד. הוא שוחרר לבסוף ללא כתב אישום וללא צורך בערבות. בדצמבר 2017 קיבלו ארגונים פלסטינים לזכויות אדם תלונות משבעה פלסטינים שטענו כי נעצרו ללא משפט בפקודת מושל. שניים מהם שוחררו מאז, וחמשת הנותרים עודם עצורים ללא משפט.

רג'יד טבסייה | צילום מסך

הפלסטינים אומרים כי הרש"פ משתמשת במעצרים מנהליים  בעיקר ככלי נגד מתנגדיה הפוליטיים ולהשתקת מבקרים, ולא כאמצעי זהירות למניעת פשע, כטענתה.

ח'ליל אסף, ראש איגוד העצמאים ביו"ש, גינה את פרקטיקת המעצרים אותה הגדיר 'פשע', וקבע כי מטרתו העיקרית היא השתקת הביקורת על הרשות הפלסטינית. בהתייחסו ליו"ר אבו מאזן, תהה אסף: "כיצד יכול מי שעומד בראש הרשות הפלסטינית ומפר את החוק לבקש מעמו שיציית לחוק? בלתי מתקבל על הדעת שמישהו יפר את החוק. מעצר כל אדם בפקודת המושל או פקיד בכיר היא פשע שדינו עונש".

הנה דוגמה נוספת כיצד הרשות הפלסטינית הממומנת על ידי המערב שמה ללעג את מערכת המשפט שלה וממשיכה לפגוע באופן שיטתי בזכויות אדם ולתקוף את חֵרויות היסוד. בעולם שבו כל אחד מהפקידים הבכירים של אבו מאזן יכול לחתום על צו מעצר, הציבור הפלסטיני יכול רק להמשיך לחלום על מדינה שבה ישלטו חוק וסדר.

מה שמטריד במיוחד אינה העובדה שמנהיגות הרש"פ פועלת כמשטר רודני (זה הרי צפוי לחלוטין למי שיודע איך הדברים עובדים אצל אבו מאזן ונאמניו), אלא השקט הקבוע והאדישות מצד הקהיליה הבינלאומית וארגוני זכויות האדם. אלה המאשימים את ישראל ברצח כשהיא נוקטת צעדים ביטחוניים נגד הטרור יעשו שירות טוב לפלסטינים אם יחדלו לשמור על שתיקה לנוכח רמיסת זכויות האזרח תחת הרשות הפלסטינית.


המאמר פורסם במקור באתר מכון גייטסטון. מאנגלית: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. איזו תמימות, מזכיר את שרנסקי שרצה לקדם דמוקרטיה בעולם הערבי. מוברק, אסיסי, נאצר, סאדאת ואבו מאזן בעיקר עוצרים ועצרו מוסלמים פנאטים, שבבלגיה, אנגליה וישראל [ואפילו אמריקה של טראמפ] היו נהנים מזכויות שונות. אבו מאזן הוא לא חבר שלנו, הוא ערבי ששונא אותנו, אבל אלה שהוא עוצר עוד יותר מסוכנים לנו. מי שעושה מילואים יודע שהשיתוף פעולה בין צהל לפלסטינים ביו"ש עובד לא רע כבר כמה שנים, בשקט בשקט ובלי תקשורת, והם עושיםפ עבודה מלוכלכת שהילדים שלנו עדינים מדי בשבילה.

    1. לעשות אוטסורסינג לביטחון ישראל לכנופיית ברברים זה רעיון כושל ולא מקורי בכלל. רבין כבר אמר שאשף ילחמו בחמאס "בלי בג"ץ ובלי בצלם". תעשה טובה, תלמד מההיסטוריה לפני שאתה מציע לנו לחזור עליה

    2. כבר עשינו את זה אמיר, זה המצב בשטח לפחות בעשר השנים האחרונות ואולי יותר. אולי חיילים ותיקים ממיני יודעים מתי זה התחיל. אנחנו והפלסטינים חולקים בינינו את השיטור והמודיעין ביו"ש. אתה לא יודע את זה? זה חדש לך? איפה אתה חי? עכשיו להתחיל לחנך את אבו מאזן לדמוקרטיה יהיה אסון כמו הניסיון להילחם ברוסיה שכבשה את אפגניסטן דרך מוסלמים מתונים, או כמו הרעיון של שרון ובגין ז"ל להקים את "אגודות הכפרים" בראשית שנות השמונים כדי להילחם באש"ף. את החמאס ואת אל קאידה קיבלנו דרך רעיונות כמו של אבו טועמה.

    3. אמיר ש,
      רק לשם הדיוק יש לציין, שאווטסורסינג לבטחונה של מדינה הוא רעיון עתיק יותר מרבין.
      כך למשל נהגו שתי ה"רומא"-ות, המזרחית והמערבית, כל אחת בתורה. כשלא יכלו לסמוך על צבאן, עברו לשלם כפר לאויב (שבטים ערבים וגרמאנים, בהתאמה) כדי שלא יתקוף ואף יגן עליהן מפני אחרים.
      למעשה זה נהג מקובל גם בין חברות אזרחיות שכבר אינן סומכות על המשטרה. שם קוראים לזה פרוטקשן.
      בתכלס, בכל המקרים הללו מדובר בסוג מסוים של דחיית ההכרזה על פשיטת רגל.

      אבל לעצם העניין, פרופורציות צודק בנקודה המרכזית שלו. בלי קשר לדעתי על השת"פ עם האויב, ודאי שאין לי ענין להגן על זכויות האדם בממלכתו, כל עוד היא קיימת.
      מה שכן, המאמר הזה טוב בתור דמגוגיה נגדית. הוא פשוט עוד דוגמא למשמעות הכללית של "שלום עם הערבים", הנלמדת בקל וחמר מ"שלום בין הערבים".

    4. לאמיר-
      איכזבת. בסיפתח דבריך על הברברים ("רעיון כושל ולא מקורי") כבר חשבתי שתיתן את הדוגמא הרומאית. 🙂

    5. אופס, רק עכשיו קראתי את אבנר. מידה, אם אתם יכולים, תמחקו את התגובה שלי(הזו והקודמת).

  2. אלו שהביאו לכאן את כנופיית הפושעים הסאדיסטים הנקראת ״הרשות הפלסטינאית״, האשמה עליהם.

  3. חאלד אבו טועמה הוא אדם אמיץ.
    אני מקוה שהוא עצמו לא ימצא ביום מן הימים את עצמו במעצר שוא מסוג זה…

  4. צריך להכות בהם מצד אחד בעצמנו
    ולהעזר בהם מצד שני
    ושהם ילחמו אחד בשני
    זה לא ענין שלנו מעבר לנושא הביטחון.
    ואת משתפי הפעולה הסייענים
    צריך לסייע להם לעבור לחול

    1. זה עניין שלנו. עינויי אנשים בכל מקום עניין של כל אדם. כמובן, רחוק מהעין רחוק מהלב, אבל קרוב ליד הבית צריך שיהיה איכפת וצריך להתריע ולחשוף את דמותם, כאילו לא ידענו, של הערבים. הם מענים, רודפים, והורגים גם מוכרי קרקעות ליהודים, או המנסים למכור, או את אלה שהכתימו אותם בניסיון מכירה ליהודים. גם על כך צריך לשתוק? מאמר חשוב ביותר, שכמובן לא נמצא אותו בערוצי המונופול האנטי יהודי

    2. אם הם עוצרים אדם פלילי או שנלחם בהם
      זה לא עניין ישראלי.
      למעט כשהם פוגעים בסיען שבכ.או באדם המוכר אדמות ליהודים.שבמקרה זה
      יש לסייע לאנשים אלו להימלט לחול.
      בנוגע למכירת קרקעות חובה על הקונים להכין יחד עם המוכר תוכנית מילוט לחול.במקרה של סייען המדינה חייבת לסייע לו לצאת לחול.בשאר המקרים איננו יכולים להציל את העולם.ולהתמקד רק בנוגע אלינו.
      אין לי אחריות לסתם ערבי שלא קשור אלי.
      אתה רוצה להלחם בסודן ולהציל ערבים?
      זה תפקיד האום להתעסק בכך.

    3. מה שמתרחש מתחת לחלון שלי חובה להגיב. אחרת איננו בני אדם. סודן זה לא יהודה ושומרון. זה כאן בארץ ישראל. כאן נעשים מעשי פשע של ערבים. חובה להושיט יד ולהציל מעינויים .

    4. למרקוס-
      הגיוני. ואני מסכים איתך לחלוטין!
      מה שקורה לידך זה עניינך וחובה עליך להתערב.

      אני מקווה שזו תהיה תגובתך בדיוק כשהעולם יאסור על ישראל לבצע ברית מילה שברוב מדינות אירופה נחשבת כהתעללות בתינוקות חסרי ישע והמגמה הזו רק הולכת וגדלה…

      לחילופין, אם אי פעם מדינות ערב השכנות יצברו מספיק כוח, אני בטוח שתסכים שגם להם יש חובה מוסרית להתערב וליישר את ישראל לפי האידאלים שלהם.

      דבריך מזכירים מאוד את פוטין שגם הוא פועל בשם "החובה המוסרית" {צחקוק סרדוני מכיווני}, מבוטחני שתשמח להיות גם בצד השני של המשוואה.

    5. נ.ב מידה , מאוד לא לעניין שאתם מצנזרים הודעות מנומקות עם לינקים להוכחות.

  5. מרקוס תראה דוגמא אישית
    קח שלט ותתחיל להפגין
    אני תמה היכן אנשי השמאל
    ומדוע הם לא מפגינים