גואטמלה מזדרזת להתייצב לצד ישראל, ולא בפעם הראשונה

לא רק העברת השגרירות לירושלים: לגואטמלה מגיע קרדיט גם על העברת תכנית החלוקה

ועדת אונסקופ | ויקיפדיה

הכרזתה של גואטמלה כי תצטרף למגמה שהחלה ארה"ב ותעביר את שגרירותה מתל אביב לירושלים, היא שידור חוזר של רגע היסטורי אחר, מלפני כמעט 70 שנה, ב-14 במאי 1948.

שעות לאחר שהכריז בן-גוריון על הקמת המדינה, האו"ם ערך בניו יורק דיון של הרגע האחרון בהצעה ערבית למנוע את הקמת המדינה היהודית. במהלך הדיון, הנציג האמריקאי עלה לדוכן כדי להכריז באופן רשמי על הכרתו של הנשיא טרומן במדינת ישראל. למרות ההתנגדות הנחרצת של מזכיר המדינה ומזכיר ההגנה, טרומן עיין בתנ"ך, והביע את אהדתו כלפי העם שנאבק על קיומו. דקות ספורות לאחר מכן, השגריר גרסיה גראנדוס הודיע כי גוואטמלה היא המדינה השנייה מכירה במדינה הצעירה.

גראנדוס ידע היטב על מה הוא מדבר: הוא היה חבר ב-UNSCOP, הוועדה שהקים האו"ם בקיץ 1947 על רקע הפרעות הערביות, כדי לבחון את המצב בארץ ישראל. גראנדוס, נוצרי מוערך, מונה לשגריר הראשון של מדינתו בישראל, ולימים כתב ספר – "כך נולדה מדינת ישראל" – ובו תיאר את קבלת הפנים החמה שלה זכו חברי הוועדה כאשר הגיעו לתל אביב. "חשבתי על ההמונים שגדשו את הכיכר ומילאו את הרחובות, מוחאים כפיים ומריעים. רק אז הבנתי לראשונה את חשיבות ביקור הוועדה עבור העם היהודי. בידינו הייתה ההחלטה לחיים ולמוות".

השגריר גראנדוס עם יצחק בן צבי

גראנדוס לא היה הנוצרי היחיד שאמונתו הובילה אותו לתת כתף להקמת המדינה. חברי UNSCOP התרשמו מהפיתוח היהודי של הארץ, אך סירבו להיפגש עם נציגיהם של 250 אלף פליטים יהודי ששוכנו במחנות עקורים ברחבי אירופה עד להגעתה של ספינת המעפילים אקסודוס. הספינה, שעליה היו 4,500 ניצולי שואה, הותקפה על ידי הבריטים כשהתקרבה לקו החוף.

הכומר ג'ון גראוול, נוצרי שתמך במטרות הציונות, היה החבר הלא יהודי היחיד בוועדה שהתנדב לראות במו עיניו את ההתקפה הבריטית על האקסודוס. הוא מיהר לירושלים ומסר עדות משכנעת בפני הוועדה. הוא תיאר כיצד הספינה ננגחה שבע פעמים לפני שהועלתה לחוף על ידי מלחים חמושים, שירו והיכו למוות ילדים חסרי אונים. "באקסודוס לא היה נשק", גראוול חזר וטען. "הם השיבו מלחמה באמצעות תפוחי אדמה, קופסאות שימורים ובאגרופים". הפליטים הוחזרו בסופו של דבר לגרמניה. במשך חודשים סערה דעת הקהל העולמית מהפרשה, מה שהביא להכרה של הוועדה במשימה ההומניטרית הניצבת בפניה.

ברית הקנדים

הכומר וויליאם האל השפיע אף הוא על ועדת אונסקו"פ באותו קיץ, ובעיקר על הנציג הקנדי, השופט אייון ראנד. הכומר האל, שאף הוא היה קנדי, פעל בירושלים משנת 1935 והיה עד באופן אישי לחוסר הצדק שממנו סבל היישוב היהודי מצד הבריטים והערבים כאחד. בארוחת ערב משותפת תיאר האל בפני השופט ראנד את עמדותיו. לימים הודה ראנד כי הפגישה הזו העניקה לו תובנות על המחלוקת וסייעה לו להעריך מחדש את העשייה הציונית. ראנד היה חבר בעל מעמד בוועדה, ומכיוון שקנדה הייתה חלק מחבר העמים הבריטי, הנטייה האנטי בריטית שלו גרמה לטלטלה משמעותית. הוא נקט עמדה חד משמעית שלפיה בריטניה נהגה בחוסר הגינות כאשר הגבילה את ההגירה היהודית ואת רכישת הקרקעות.

רוב חברי הוועדה המליצו על סיום השליטה הבריטית על ארץ ישראל, ולחלק את הארץ לשתי מדינות – יהודית וערבית, שביניהן יהיה קשרים כלכליים, וכן המליצו להותיר את ירושלים תחת נאמנות בינלאומית. תכנית החלוקה של האו"ם (החלטה 181) אושרה על ידי האסיפה הכללים של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 ברוב של 33 מול 10 מתנגדים ו-10 נמנעים.

הסוכנות היהודית אימצה את ההחלטה, אך הערבים שיגרו כוחות חמושים כנגד התכנית. כאשר המנדט הבריטי הסתיים ב-14 במאי 1948, והלחימה בין היהודים לערבים הסתיימה בחלוקה דה פקטו של ארץ ישראל. כך היהודים יכלו להכריז על לידתה מחדש של מולדתם ההיסטורית.

ב-14 במאי 1948 בשעה 16:00, דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל, ובהכרזתו קבע כי זכותו ההיסטורית והמוסרית של עם ישראל על מולדתו, "הוכרה בהצהרת בלפור ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין־לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ־ישראל".

70 שנה מאוחר יותר, ארצות הברית וגוואטמלה מתוות את הדרך בהכירן בירושלים כבירת ישראל וכמדינות הראשונות שמעבירות אל בירתו הנצחית של עם ישראל את שגרירויותיהן.

הכותב הוא סגן נשיא השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. גרביה גרנדוס הוא מחסידי אומות העולם. האם הוא מונצח כראוי במקומותינו?

  2. ישר כוח לגואטמלה ולכל שאר ידידינו ברחבי תבל.
    ולעומת זאת, לדיראון עולם ייזכר ג'ורג' מרשל המתועב, מזכיר המדינה האמריקני, שפרץ בהתקפה היסטרית ופתטית של שנאה, כששמע שהנשיא טרומן מתכוון להכיר במדינת ישראל.