"המינהל התקין" בשירות השמאל

הטענות לפיהן כל פסיק בספר החוקים צריך לעבור תהליך של דיון מרתוני ובחינה אינסופית הן רק עוד דרך לטרפד רפורמות שאמורות לשרת את כלל הציבור

טריק שנועד לטרפד כל רפורמה. ח"כ איתן כבל | פלאש90

"מנהל תקין" שם קוד לשמירה על ניקיון כפיים ועל תהליך קבלת החלטות ראוי ורציני במשרדי הממשלה ובכנסת. שתי יוזמות חקיקה, בפער של חודש ממחישות איך הרטוריקה החשובה, של שמירה על המנהל התקין הופכת לכלי שרת בידי השמאל.

לפני מספר שבועות עבר בכנסת התיקון לחוק הרשות השניה. מדובר ביוזמת חקיקה של ח"כ שרן השכל שעברה בוועדה מיוחדת בראשות ח"כ יואב קיש, שלמעשה פותחת את שוק התקשורת לתחרות.

שוק התקשורת בישראל עוצב לפני כמעט שלושה עשורים, מתוך תפישה ששידורי טלוויזיה הם משאב ציבורי שהמדינה למעשה מעבירה לקבלן ביצוע חיצוני – בתחילה לערוץ השני ולאחר מכן גם לערוץ 10.

ח"כ יואב קיש | פלאש90

כיום מגבלת הערוצים כמעט ולא קיימת. אפיקי שידור אינטרנטיים חדשים מתרחבים במהירות ושידורי הטלוויזיה פסקו מלהיות משאב ציבורי. מתוך תפיסה זו, הוביל ח"כ קיש בוועדה פטור כמעט גורף מרגולציה לערוצים שמחזור ההכנסות השנתי שלהם נמוך מ- 80 מיליון שקלים בשנה.

גם הרגולציה וחובות התוכן על ערוצים גדולים הוגמשו וכעת קל יותר להיות ערוץ מסחרי בישראל. מעבר לכך, קוצצו חלק ניכר מסמכויות הרשות השניה להתערבות בתוכן, ובכך למעשה נפתח שוק הטלוויזיה לתחרות, במה שניתן להגדיר כאחת הרפורמות החשובות של הקדנציה הנוכחית.

לאורך כל הדיונים בוועדת קיש, נשמעו קולות מצד פקידי ממשלה, חברי הכנסת מהאופוזיציה ונציגי ארגוני שמאל, לפיהם מדובר בתהליך חפוז ולא רציני הנעדר עבודה מקצועית נאותה. זאת למרות שבעשור האחרון הגישו את מסקנותיהן בנושא מספר ועדות מקצועיות, ולמרות שעות ארוכות של דיונים בכנסת ובמשרדי הממשלה השונים.

הטוענים לחיפזון שבו ודרשו להותיר למשרדי הממשלה לגבש תכנית מקצועית לכדי חקיקה שאמורה לעבור בחוק ההסדרים. לכאורה טיעון מנצח – עוד חודש לפה או לשם לא יהרוג את השוק, ויאפשר עבודה מקצועית במשרדי הממשלה החיונית לקבלת החלטות נאותה.

אלא שאם נשווה את תוצאות ועדת קיש לתוצאות חקיקת חוק ההסדרים נבין שמדובר בסך הכל בטריק קטן שנועד לטרפד כל רפורמה בתקשורת. הטריק הזה אגב, יכול לחזור בכל דיון שתרצו.

תוקעים את החקיקה

בשבוע שעבר דנו בוועדת הכלכלה בפרק התקשורת מתוך חוק ההסדרים. את הוועדה מנהל ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני, אותו אחד שאחראי לחוק 'ישראל היום' ולא מגדולי החסידים של שוק חופשי.

לפי טיעוני "המנהל התקין" שעלו בוועדת קיש ניתן היה לצפות שהפרק שעיקרו הפחתת רגולציה ושהגיע אחרי עבודה מאומצת של משרדי הממשלה יעבור בקול תרועה. אלא שציפיות לחוד ומעשים לחוד.

שני סעיפים מרכזיים עמדו על הפרק. הראשון היה ביטול סמכויות הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו לפקח על שידורי פרסומות: אורך השידורים, היקף השידורים, תוכן השידורים וכדומה. ההצעה הותירה רק מניעת הטעיה ופגיעה ברגשות הציבור בסמכות הרשות השניה. ההיגיון היה פשוט – בעולם של תחרות, אין סיבה לפיקוח כל כך הדוק מטעם המדינה על שידורי הערוצים.

לראיה טענו משרדי הממשלה שוועדת קיש ביטלה את סמכויות הרשות השניה לפקח על שידורי הערוצים עצמם, וממילא צריך להחיל את אותו העיקרון גם על שידורי פרסומות. אלא שמבחינת חברי הכנסת, שוב לא מדובר במהלך מקצועי עמוק ומשמעותי, והראיה לכך היא שיושבת ראש מועצת הרשות השניה התנגדה להצעה. ברור לכל שהיא למעשה מתנגדת לביטול הסמכויות שלה, אך די בכך כדי להפוך את העניין ללא מקצועי מבחינת הח"כים ובכך לדחות את החקיקה.

משרדי חברת יס | פלאש90

הנושא השני על הפרק היה ביטול חבילות הבסיס של 'יס' ו'הוט'. במצב כיום, המדינה מחייבת את החברות לשווק חבילות בסיס הכוללות מגוון ערוצים משלל תחומים. כך נוצר מצב של סבסוד צולב בו מי שרוצה לצפות בעיקר בתכני דוקו או דרמה נאלץ לסבסד תכני ספורט וילדים ולהיפך.

ההצדקה לפיקוח על חבילת הבסיס נבעה מההבנה שמדובר בשוק דואופוליסטי עם שני שחקנים בלבד, אך עם כניסת סלקום ופרטנר לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית וכניסת אמזון ונטפליקס לשוק הישראלי, השוק הופך תחרותי יותר ויותר ואין מקום להמשיך עם הרגולציה.

מעבר לכך, בכדי לאפשר להוט וליס להוריד מחירים ולהתחרות על המחיר לצרכן ביקשו משרדי הממשלה לבטל את חובת חבילות הבסיס. במשך שעתיים, ניסו חברי הכנסת להבין מה בדיוק יציעו החברות לצרכנים ובאיזה מחיר. במשך שעתיים, לא הצליחו נבחרי הציבור להפנים שמטרת החקיקה היא להוריד מאחריותם את המחיר ואת הרכב החבילות שתצענה הוט ויס ולהעביר אותו לאחריות התאגידים הפרטיים.

בסופו של דבר, גם צעד זה, אליו התייחסו שני דו"חות של ועדות מקצועיות ושהוכן על ידי משרדי הממשלה הוגדר על ידי חברי הכנסת כלא מבושל מספיק וגם ההצבעה עליו נדחתה.

אם נשווה את "חקיקת הבזק" של קיש ל"חקיקה המקצועית" של כבל נבין שחקיקת הבזק כביכול נעשתה ברצינות וביסודיות שלא נופלות מהדיונים בחוק ההסדרים. כל הטענות על חקיקת הבזק נועדו, אז כמו עכשיו, למנוע את פתיחת השוק לתחרות וקיצוץ בסמכויות הרגולציה.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על דיונים לא רציניים וחפוזים, קחו בחשבון שמאוד יכול להיות שכל מטרת הטיעונים הללו היא לתקוע את החקיקה בדיונים אינסופיים ובכך למעשה לפגוע שוב בכלל הציבור.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. חלק מהמאמר לא ניתן לקריאה בגלל מודעות, ביקשתי להסיר וגוגל מחקה את הכתוב אבל לא את ריבוע המודעה, ישלי הרגשה שזה מכוון.

    1. בסוף גם מידה קשורים לקרן לישראל החד"ששששה
      לא יאמן!!

  2. הציבור רוצה סיגרים חופשי מטייקונים. הציבור רוצה שיקנו לאשתו תכשיטים ולפנק את הבנדוד בכמה עשרות מיליונים באיזה עסקת צוללות. הציבור רוצה אסיר משוחרר בתור שר הפנים. הציבור רוצה לפנק את נובל אנרג'י. והשמאל עם המנהל התקין שלו כל הזמן מקשה על הציבור.

    1. השמאל זה גולאגים וצפון קוריאה. מה יותר נקי כפיים ממוות? פשוט ובהיר

    2. לא. הציבור רוצה רגולציה שחונקת את החופש, הכלכלה והחיים. הציבור רוצה מסירת שטחים לפלסטינים שמעודדת טרור רצחני. הציבור רוצה אזרוח המסתננים, מה שיבטיח את חיסול המדינה הסופי המוחלט והנפלא.
      הציבור באמת רוצה את כל זה, אבל הממשלה הנוראה מונעת זאת בגופה. אפשר לחשוב שהממשלה הזו נבחרה באופן דמוקרטי על ידי מרבית הציבור – חה, הצחקתם אותנו.
      אולם על דאגה. למרבה מזלנו, פקידים אוהדי השמאל ושאר השומרים והמשתינים על הסף, דואגים לממש את החזון המלבב לו שואף הציבור. לכן, חשוב שכל ארבע שנים, כשאנחנו הולכים להצביע מי יהיו פקידי המדינה, שנזכור לבחור את הפקידים הנכונים. ממש כפי שבחרנו, ברוב מוחץ, את כל אחד ואחד מן הפקידים הנוכחיים. הרי ידוע לכל, כפי שמלמדים אותנו בשיעורי האזרחות, שנבחרי הציבור ומגשימי רצונותיו וצרכיו, אינם חברי הכנסת והשרים (איזה רעיון מגוחך) אלא הפקידים, השופטים ושאר שומרי הסף ומחריבי הבית.

    3. למשה –
      אם לגרירת הרגליים האומללה בראשות איתן כבל שתוארה בכתבה אתה קורא "מנהל תקין", אשריך.
      ובאשר לנו, אשרינו שיש חברי כנסת שלמדו להתמודד ולהתגבר על הטריקים המלוכלכים של עובדי הציבור הבלתי נבחרים ושל הח"כים מן השמאל – לטובת כולנו.
      ובקשר ל"ציבור", חשבתי לתומי שהשמאל מאשים תמיד את אנשי הימין, שהם מדברים בשם הציבור ללא צדק וללא סמכות. נחמד לראות שתומך שמאל כמוך למד גם הוא לדבר בשם הציבור, כביכול. חבל רק שהציבור מעולם לא שמע על כל "הרצונות" שאתה שם בפיו.

    4. אם כבר מדברים על הציבור, אז כנראה שהציבור רוצה השקעה של קרן קיסריה בקרן פיטנגו של חמי פרס (הבן של שמעון פרס) והפסד מיליוני שקלים שהם כספי ציבור שלא שולמו כמס:

      http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1265246

      הציבור רוצה שחרור מהחוק לעסקים של בוזי הרצוג ואהוד ברק:

      http://rotter.net/forum/scoops1/161117.shtml

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=465894

      https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000506496

      הציבור רוצה שחרור מהחוק לעניינים של אבי גבאי ובזק:

      http://rotter.net/forum/scoops1/414500.shtml#13

      הציבור רוצה שחרור מהחוק לציפי לבני ולבחיר ליבה:

      https://www.themarker.com/advertising/1.2561196

      הציבור רוצה שחרור מהחוק לזהבה גלאון ולמחמד נפשה:

      http://rotter.net/forum/scoops1/162403.shtml

      https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=18371737

      הציבור רוצה שחרור מהחוק ליאיר לפיד ולחבריו מנוער:

      http://rotter.net/forum/scoops1/453976.shtml

      http://rotter.net/forum/scoops1/454011.shtml#206

      http://rotter.net/forum/scoops1/455051.shtml#63

      וכנראה שהשמאל עם "המינהל התקין שלו" מבין בדיוק מה הציבור רוצה.

    5. אז ככה
      1. מי שסללה את דרכו של האסיר המשוחרר דרעי חזרה לפוליטיקה ולממשלה כמנהיג ש"ס הייתה טליה ששון! חברת מר"צ כי הפוליטיקאים בשמאל יודעים היטב מיהו דרעי. תמיד אפשר לגנוב עם דרעי את הסוסים. כזכור הוא זה שסלל לממשלת רבין את הדרך להסכמי אוסלו.

      2. באשר לכל יתר הקשקושים כבר נקבע ע"י היועמ"ש שלנתניהו אין ולא היה קשר לפרשת הצוללות. אבל למה לך להקפיד בקטנות? אתה תמשיך להפריח בדיות התקשורת גם אם העובדות הפוכות. מזכיר לכם את "קול הרעם מקהיר"?

      3. מעניין מדוע איש לא חקר את אהוד ברק שבהיותו שר הביטחון שינה עבור ידידו קרסני את עמלת הסוכן. אה.. ברק גם הזמין כמות עצומה של מטוסים לחיל האוויר בניגוד לעמדת בכירי הביטחון.
      וגם, כשר הביטחון הוא נהג להתפנק במיטב הסוויטות בבתי המלון היקרים ביותר באירופה ובארה"ב. יחד עם זוגתו. על חשבון הציבור. אבל ברק הקיבוצניק הוא מהמחנה "הנכון"…. לא יתכן שהוא נהנתן… ועוד על חשבון משלמי המסים???..
      4. שמעון פרס פונק על ידי חבריו הטייקונים בהרבה יותר מאשר סיגרים. רק עבור מסיבת יום הולדתו ה-90 שילמו ידידיו הטייקונים מיליוני דולרים ומתוכם מיליון דולר לברברה סטרייסנד וחצי מיליון לביל קלינטון. אבל שמעון פרס הוא הרי מהמחנה "הנכון". לא יתכן שהוא היה נהנתן גם אם הקפיץ את הוצאות משכן הנשיא מ-40 מיליון ל-60 מיליון בשנה…ואם כן, אז מותר לו. הוא הרי הביא לנו את השלום המיוחל ומזרח תיכון חדש…
      משעשע…

  3. שיחה טיפוסית בין שר לפקיד ורגולטור –
    שר: לעכב, לסחוב, לדחות ולמסמס, זה כל מה שאתם עושים. אתם באמת חושבים שזה תפקידכם?
    הפקיד והרגולטור: yes minister!

    (בתקווה שאני לא היחיד שזוכר את סדרת הטלוויזיה הנפלאה ההיא.)