שמים סגורים: חברת אל-על נגד אזרחי ישראל

העתירה נגד הטיסות הישירות של חברת התעופה ההודית מעל סעודיה מבקשת לשים מקל בגלגלי תהליכים מדיניים וכלכליים רגישים וחשובים

פגיעה מתמשכת בלקוחות. צילום אילוסטרציה | Pixlr

חברת אל-על הגישה השבוע עתירה לבית המשפט העליון בבקשה למנוע את הפעלת קו הטיסות החדש והישיר בין ישראל להודו, שנוצר בזכות הסכם עם סעודיה המאפשרת לטיסות לעבור מעל שטחה. ראשי אל-על התעוררו בבוקר בהיר אחד וגילו ש'אייר אינדיה', חברת התעופה הלאומית של הודו, קיבלה אישור מיוחד לטוס מעל ערב הסעודית ישירות לישראל, וזאת בניגוד למסלול הארוך יותר ויקר להודו של אל-על, דבר שמהווה לטענתם "תחרות הלא הוגנת". הגיוני? לא ממש . למעשה, לא רק שמדובר בטיעון חלש מבחינה כלכלית, זו גם עתירה מיותרת לחלוטין שטוב יעשה בית המשפט אם ידחה אותה. ראשית כל יש לציין כי הטיסות מעל סעודיה הן חדשות טובות מאוד לצרכן הישראלי. הודו נמצאת בשנים האחרונות על המסלול המהיר להפוך למעצמה עולמית, ומהווה יעד תיירותי ועסקי נחשק. ההסכם החדש הוא רק חלק מהקשר החם והמתהדק בין ישראל להודו, קשר ממנו שני הצדדים מרוויחים היטב.

נתניהו וראש ממשלת הודו מודי | פלאש90

העובדה כי מטוסי החברה ההודית יוכלו לעבור מעל סעודיה בדרכם לישראל וחזרה, צפויה לגלח כשלוש שעות מזמן הטיסה ולחסוך לנוסעים כסף רב. במשרד התיירות גם מקווים שפתיחת הקווים הישירים תקפיץ את כמות התיירים ההודים המבקרים בארץ, כפי שקרה למשל עם הפעלת הקו הישיר מבייג'ינג, שהכפיל את מספר התיירים הסינים שהגיעו לישראל תוך שנתיים. לא פחות מההישג הכלכלי, מדובר גם בהישג מדיני חשוב. לאור השינויים במזרח התיכון בשנים האחרונות, החשש מפני התעצמות איראנית ועלייתה של ישראל ככוח טכנולוגי וכלכלי מוביל באזור, מדינות ערב הסוניות מחפשות לחזק את היחסים עם ישראל, מה שפותח לנו מרחב הזדמנויות חדש ומבטיח. רוב הקשרים אמנם נמצאים כרגע מתחת לפני השטח, אך גם בעיתונות הערבית ניתן למצוא גילויים גוברים והלכים של אהדה לישראל. ההסכמה הסעודית לטיסות מעל שטח המדינה היא אמנם צעד קטן יחסית, אך משמעותו גדולה עבור האזור כולו.

פגיעה נוספת בלקוחות

מי שפחות התלהבו מכל הסיפור היו כאמור אנשי אל-על, שמיהרו להגיש עתירה לבית המשפט העליון בטענה ל"תחרות לא הוגנת" מול החברה ההודית, שזוכה לתנאים מועדפים בנתיב הטיסה החדש. מבחינת ראשי חברת התעופה הלאומית של ישראל, אם הם לא יכולים כרגע לטוס מעל סעודיה אז אף אחד לא יכול, גם במחיר של פגיעה נוספת בלקוחות שיאלצו לשלם יותר עבור מוצר נחות. אם הטיעון הזה שמע לכם מוכר, זה לא במקרה. מדובר בגרסה מחודשת של אחד מהטיעונים הישנים והשחוקים נגד מסחר בינלאומי: יצרנים מקומיים המתלוננים על תחרות מצד חברות זרות, הנהנות מתנאים טובים יותר לייצור במדינות אחרות. על פי טענה זו, אם העבודה זולה יותר או שהמשאבים זמינים יותר במדינה אחרת ולכן גם מחירי המוצרים, יש לחסום את הייבוא משם כדי להגן על השוק המקומי. במקום לנסות להתייעל ולהוריד מחירים, מעדיפים היצרנים המקומיים להילחם בתחרות ושלמר את כוחם באמצעיים משפטיים ובירוקרטיים. מדובר כמובן בשטות מוחלטת. אין ספק שישנן מדינות בהן התנאים נוחים יותר לביצוע עבודות מסוימות, אז למה לא לתת להן לספק לנו אותן במחיר זול יותר? עץ הוא משאב טבעי זמין וזול יותר בשבדיה מאשר בישראל, מה שהופך את התחרות מול 'איקאה' לפחות הוגנת מבחינת חברות הרהיטים הישראליות. האם חיינו היו טובים יותר אם היינו חוסמים את כניסת החברה השבדית לשוק? מובן שלא, בדיוק ההפך. ההתעקשות על "תחרות הוגנת" בתחום החקלאות מול מדינות עם אקלים נוח יותר הביאה למצב האבסורדי בו אננס למשל נחשב בארץ כמוצר יוקרה, בעוד שבמדינות אירופה ניתן להשיגו בחצי מהמחיר. תארו לעצמכם מצב בו היינו נאלצים להסתמך על מכוניות ישראליות בלבד, ביגוד והנעלה מקומית ומוצרי חשמל כחול-לבן. איך היו נראים חיינו אם היינו מקבלים את כל המוצרים האלה באיכות ירודה ובמחיר מופרז, במקום לקנות אותם מהמדינות המתמחות בייצורם? האם בשם ה"תחרות ההוגנת" הייתם מעדיפים לנסוע ברכב מקרטע, להשתמש בטלפון ובמחשב איטיים ולחכות בתור כדי לקבל קומקום או תנור?

שנים ארוכות של הפסדים

גם הטענה לפיה אל-על היא חברה ישראלית ולכן יש לסייע לה לא עומדת במבחן הכלכלי. למרות סיוע ממשלתי נדיב במיוחד מדי שנה, אל על היא חברה לא יציבה באופן קיצוני אשר סיימה  בהפסדים קשים בלא פחות מארבע מתשע מהשנים האחרונות(2008, 2009, 2011, 2014). רק בשנה האחרונה קרס השווי של אל על ביותר מ50%, ומבחינה עסקית בלבד היא הייתה אמורה לקרוס מזמן. כמובן שישנן סיבות ביטחוניות ומדיניות להמשך האחזקה של חברת תעופה לאומית, אך ברור שבשורה התחתונה, המשך קיומה של החברה לא תלוי בכל מקרה ברווחיותה.

מטוס של אל-על | פלאש90

לא ברור אם כן מה הטעם בעתירה הזו, מלבד האינטרס הכלכלי הצר של חברה אחת שגם ככה אינה מאוזנת מבחינה כספית. חברת התעופה הלאומית שלנו מנסה לחסום צוהר לנורמליזציה מול העולם הערבי, שיביא גם לחסכון עצום לנוסעים לחו"ל ויהווה קטר צמיחה כלכלי ומדיני, רק בשביל לשמור על מעמד ותקציבים אותם היא מקבלת מהממשלה בכל מקרה. חבל מאוד שבמקום לאפשר למהלך הרגיש של הפשרת היחסים עם סעודיה לעבור בשקט הראוי לו, החליטה הנהלת אל-על לשבור את הכלים ברעש גדול. יש לקוות שגם שופטי העליון יתייחסו כך לסוגיה ולטיעונים הקלושים בהם נאחזת אל-על, ולא יתנו ידם לחסימה של מהלך היסטורי. לצערנו למדנו בשנים האחרונות כי בג"ץ יכול להיות יצירתי מאוד בפרשנות לאקטיביזם השיפוטי שהנהיג. אם בג"ץ יחליט שלא לפסול את העתירה המיותרת הזו על הסף הוא ייתן את ידו לפגיעה נוספת בכלכלה הישראלית, ביעילות שעליה יכולים רק לחלום פעילי BDS ברחבי העולם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. צריך פשוט להגביל את בג"צ בחוק יסוד השפיטה ע"י זכות עמידה ואי שפיטות של סוגיות חוץ וביטחון כמו בכל מדינה מתוקנת. כך העתירה הזו הייתה נדחית על הסף.

    1. לא רק בענייני חוץ וביטחון.
      גם בתחום הכלכלי בג"ץ מאוד מסוכן!("ע מתווה הגז). ובתחום החינוך!(ביטול הענישה הפיזית התחיל הידרדרות בלתי ניתנת להכחשה ברמת החינוך בישראל) ועוד ועוד.

  2. זוהי עתירה כל כך הזויה, כל כך מופרכת. אפילו אפרים קישון לא היה מצליח לחשוב על סיפור כזה. בנוסף לכך, אין לעותרים שום זכות עמידה ולבג"ץ אין שום סמכות לקבוע את נתיבי הטיסה של אייר אינדיה. לכן די ברור שהעתירה הזו הולכת להתקבל.

    1. הבנתך מוגבלת…הכוונה לקבל פיצוי כספי ממשרד התחבורה…

  3. כשהטיל הראשון יפגע במטוס נוסעים שיעדו ישראל – יחזרו כל הנוסעים לאל-על.
    החברות הישראליות הן היחידות שבמטוסיהן מותקנת מערכת הגנה נגד טילים, ומאז ומעולם התגאו שאינן טסות מעל מדינות עוינות.
    זה היתרון היחסי של אל-על.
    בהתחשב בעובדה שאיראן, סעודיה, תורכיה, וגורמים אחרים מפזרים טילים נגד מטוסים בידי שלוחיהם השונים באזור המפרץ, ושמערכות פתוחות לציבור מראות את כל תנועות המטוסים, לא רחוק היום שארגון טרור יבצע מארב טילים למטוס שיעדו ישראל. היה כבר נסיון כזה בעבר באפריקה.

    1. הטיעון שלך הוא טוב ואם עוד אנשים יחשבו כמוך שהחשש מפיגוע מצדיק תוספת זמן טיסה ותשלום, יהיה לאל-על זכות קיום. אולם, אם אחרים מוכנים לקחת את הסיכון ולטוס בחברה זרה מעל מדינה ערבית זו זכותם המלאה. אין לבית המשפט זכות להתערב בכך.

  4. היות ובג"ץ לא דחה את העתירה על הסף, עם קנס כבד, הרי מצעד האיוולת המפשטי נמשך.
    עכשיו צריך להגיש בג"ץ נגד המסת הקרחונים באנטרקטיקה, כי זה עלול להעלות בחצי מילימטר את הגלים בחוף שרתון.

  5. המדינה משתתפת בהוצאות הבטחון של אלעל, אך לא של אייר אינדיה. אולי צריך לתקן גם את חוסר השוויון הזה?

  6. מאמר מוזר בהתחשב באכסניה. על פי ההגיון של הכותב על הצרכן הישראלי לתמוך בהגבלת הסחר האירופי כנגד מוצרים שיוצרו מעבר לקווי 67 אם המוצרים שמקורם בקווי 67 יזכו לפטור.
    גם הטיעון בזכות היחסים המופלאים עם המדינות הסוניות סובל מאותו עיוורון. הערבים הסונים יקבלו סיוע ביטחוני מישראל ובתמורה יסייעו לחברות זרות לגבור על המתחרות הישראליות. אכן חוכמה מדינית מרחיקת ראות.
    ביחסי סחר יש לעמוד על הדדיות גם אם יש בכך פגיעה (לטווח קצר) בלקוחות ישראליים.

  7. המאמר יפה, מנתח את המצב טוב וצודק בהחלט.
    רק שלקראת הסוף הוא חוטא בדמגוגיה:
    המאמר מציין שהחברה במצב כלכלי גרוע ומוכיח זאת בכך שב4 מ9 השנים האחרונות החברה סיימה בהפסדים אך מתעלם מהעובדה שההפרש בין השנים רק הולך וגדל מה שמצביע דווקא על שיפור בהתנהלות הכלכלית של החברה

  8. אל על היא חברת תעופה מחורבנת שמאבדת את המונופול שהיה לה בקוים לאסיה. תא הנוסעים שלה נתקע בשנות ה-90 של המאה הקודמת, המטוסים ישנים (לכל מסידי הבטחון: בטיחות מכנית חשובה יותר) והמחיר גבוה משל מתחרותיה העדיפות בהרבה.

    עד לפני שנתיים, רוב הטסים מאוסטרליה לישראל טסו אל על בשילוב עם קוונטאס או תאי. מאז שקתאי פסיפיק החלה לטוס ישירות מהונג קונג לתל אביב, רוב הנוסעים במסלול הזה עברו אליה. רק יהודים זקנים שרואים בטיסה עם אל על הצהרת נאמנות לישראל ממשיכים לטוס אל על.

  9. חברת אל על ממשיכה עם הסלוגן ״הכי בבית בעולם״. אבל מחלקת את עתון הארץ ו ידיעות שמסבירים לנו כמה רע בישראל ומדוע לא צריך לטוס בחברה ישראלית (אקיבוש, 2 מיליון ילדים רעבים, רוצחים במדים ועוד). שלחתי להם מכתב ושאלתי מודע לא מחלקים עתן ישראלי באמת את ״ישראל היום״, מעולם לא קבלתי תשובה