מדיניות ההרתעה מול עזה נכשלה, הגיע הזמן להכרעה

כאשר בכירים ישראלים טוענים כי “אי אפשר להכריע טרור במלחמה”, הם רק מחזקים את מדורת הג’יאהד שמתדלקת את חמאס

פגיעת רקטה בבית באשקלון | פלאש90

ניצחון במלחמה בנוי משני מרכיבים עיקריים. המרכיב הראשון הוא ממשי, מוחשי וניתן למדידה, והוא שיתוק או השמדת יכולתו הצבאית של האויב. המרכיב השני הוא מדומיין, נפשי ופסיכולוגי, ומורכב משכנוע האויב שהוא הובס ולכן אין לו ברירה אלא לבטל לחלוטין את רצונו לשוב ולהילחם.

המרכיב הראשון הוא תנאי לקיומו של המרכיב השני, שכן כל עוד יש בידי האויב כוח צבאי ויכולת להפעיל אותו, הוא לא יבטל את רצונו להילחם. משהושג המרכיב הראשון יש סיכוי שייווצר גם המרכיב השני, הנפשי, אך אין הדבר הכרחי, שכן גם אויב מובס מבחינה צבאית יכול להמשיך במאמציו לחזור לכוחו ולחדש את המלחמה. שלום מושג רק אחרי שהושגו שני יעדי המלחמה: השמדת כוחו הצבאי של האויב ושינוי מוחלט במצבו הנפשי. הדוגמה הברורה ביותר לכך היא גרמניה ותבוסתה בסוף מלחמת העולם השנייה.

אלא שלשם השגת שלום כמו בין גרמניה ושכנותיה צריך לצאת למלחמת חורמה שתחסל מרכיבים משמעותיים מכוחו של האויב (וגם מאוכלוסייתו), ותפגע קשה בכלכלה ובתשתיות. כדי להימנע מסוג כזה של מלחמה יקרה לשני הצדדים פיתח העולם את תיאוריית ההרתעה: כדי למנוע מלחמה אינך צריך לחסל פיזית את האויב, ודי לך אם תשתק את רצונו להפעיל כוח בשל המחיר הגבוה שהוא ישלם על כל פעולה. באמצעות ההרתעה אתה מקבל בפועל מצב של שלום, עם כל היתרונות שמצב זה מעניק, מבלי שהשקעת את המאמץ וספגת את האבדות הכרוכות במלחמה.

אלא שהרתעה היא מצב נפשי, וככל מצב נפשי היא מועדת לשינויים כאשר התנאים שיצרו אותה משתנים. הגורם המזיק ביותר להרתעה הוא כאשר הצד המרתיע מאבד את כוחו ומסוכנותו, ובמיוחד אם הוא מאבד את רצונו להשתמש בכוח שבידיו. מצב של איבוד ההרתעה מסוכן מאוד, שכן בכל רגע עלול הצד שהיה מורתע לשוב לזירת הקרב.

בין הכרעה להרתעה

התכניות הצבאיות של ישראל עברו שינוי תהומי לאורך השנים. עד מלחמת לבנון הראשונה (1982), הדוקטרינה הישראלית קבעה שיש להכריע את האויב ולחסל את כוחו ואת רצונו להילחם, וזאת כדי להגיע למו”מ על שלום מתוך עמדת כוח שתאפשר לישראל לכפות את תנאיה על אויביה.

מאז חלו שינויים גדולים באורח החשיבה בישראל, ודוקטרינת ההכרעה הוחלפה בדוקטרינת ההרתעה. האחרונה אמורה להתקיים בזכות הטכנולוגיה הצבאית המפותחת שהשיגה צה”ל, יחד עם היכולת, הרצון והכוונה להשתמש בטכנולוגיה הזו במקרה הצורך. מקבלי ההחלטות בישראל אינם רוצים להיות אחראים להלוויות של חיילים, ולכן הם יעשו הכול כדי להימנע ממלחמה ויסתפקו ביצירת הרתעה.

כוחות צה”ל בגבול הרצועה | פלאש90

השלום עם מצרים וירדן מהווה עבור המדינאים הישראלים הוכחה בצדקת גישתם. נהוג לחשוב אצלנו ששתי מדינות ערביות אלו חתמו על הסכם השלום מכיוון שהם שינו את המצב הנפשי שלהן, והן חשות שישראל חזקה ולא ניתן יהיה לחסלה במלחמה. השלום מתקיים לא בגלל אהבתם הגדולה של המצרים והירדנים לישראל, אלא בגלל שהם חוששים מהמחיר הגבוה של הפרת ההסכמים.

שמן למדורה

גם במלחמה שמנהלת ישראל נגד חמאס מתקיימים שני המרכיבים: חמאס והארגונים האחרים הפעילים ברצועה מפעילים ארסנל גדול ומגוון של כלי נשק. חלקם תקניים ומיוצרים במפעלי נשק מהטובים בעולם, דוגמת טיל הקורנט הרוסי שפגע השבוע באוטובוס החיילים, וחלקם מייצור מקומי שיעילותו מוגבלת. לארגוני הטרור בעזה יש גם סוגים אחרים של כלי מלחמה, ממנהרות תקיפה ועד בלוני תבערה. ניתן לקבוע בוודאות כמעט מוחלטת, שכל עוד יש בידי ארגונים אלה כלי נשק מכל סוג שהוא, הם ירצו להשתמש בו ויפעילו אותו בכל פעם שתהיה סיבה להפעלתו.

המצב מול עזה אינו שונה בעיקרון מהמצב מול מצרים וירדן, שכן התחושה בציבור היא שדי להרתיע את ארגון החמאס השולט כדי ליצור עמו מצב של שלום קר אבל קיים. מאז שהטרוריסטים של חמאס תפסו בכוח הזרוע את השלטון ברצועה, בחודש יוני 2007, ישראל מנסה לבנות מצב של הרתעה מול חמאס, פעם באמצעות חיסולים ממוקדים (שיח’ אחמד יאסין, צלאח שחאדה, אחמד אלג’עברי), פעם באמצעות חיסול מנהרות תקיפה ופעם דרך הפצצת מטרות שטח. אבל אף פעם המטרה איננה לחסל את תנועת חמאס ואת השלטון במדינת עזה, אלא להשלים עם קיומו ולהרתיע אותו מלפעול נגד ישראל.

לכאורה זו גישה נכונה, שכן חמאס לא הולך לשום מקום והאחיזה הצבאית והאזרחית שלו ברצועה חזקה ועמוקה מידי באופן ששכנע את ארגוני המודיעין הישראלים, ודרכם את מקבלי ההחלטות, ש”אין מה לעשות”: “אי אפשר להכריע טרור במלחמה” ,ולכן “לא נצא למלחמה שרבים מבנינו עלולים להיהרג בה רק כדי להחזיר את אש”ף לרצועה”.

אלא שברגע שישראלי אומר זאת הוא מגביר בקרב אנשי חמאס את התחושה שישראל חלשה ואיננה מסוגלת להפעיל את כוחה, כי היא איבדה את הרצון להשתמש בנשק הכה מתקדם שלה. התחושה הזו היא השמן על מדורת הג’יהאד שמחזיק מבחינה האידאולוגית את ארגוני הטרור ברצועת עזה.

להיות או לא להיות

וזה בדיוק מה שקרה השבוע: ביום שני ושלישי ירו אנשי הכוח הצבאי של חמאס יותר מ-400 טילים ופגזי מרגמה אל שטח ישראל. מה הייתה בריטניה עושה למי שמשגר נגדה 400 טילים, או אפילו טיל אחד בלבד? מה תעשה צרפת למישהו שיעז לשגר טיל אחד נגדה? מה יעשה כל נשיא אמריקני למקסיקו אם זו תעז לשגר פצצת מרגמה אחת לארה”ב? ישראל החלה לפעול נגד מטרות חמאס, וראשי חמאס – כדי לעצור את מכונת המלחמה העלולה לחסל את הישגיהם – החליטו לנצור את האש והכריזו על הפסקת אש.

ישראל נגררה למהלך ונפלה לתוך המלכודת, שכן חמאס מופיע כרגע כגוף היחיד הקובע מתי תתחיל מלחמה עם ישראל, מה יהיה גובה להבות האש ומתי תסתיים המלחמה. אתם מבינים? ארגון טרור מכתיב למדינה חזקה את תנאיו להפסקת אש, ובמצב אבסורדי זה ממשלת הפחדנים צריכה לקבל החלטה מה היא עושה עם חמאס.

אין פלא אפוא שממשלה כזו מסכימה שמדינה עוינת כמו קטאר, התומכת בכל תנועות הג’יהאד הסוניות, תעביר עשרות מיליוני דולרים במזומן לארגון החמאס כדי לשמן את גלגליו, לפרנס את פקידיו ולחזק את יכולתו לעמוד מול ישראל ולהכתיב לה את תנאיו. קטאר תומכת בחמאס באופן גלוי בעיקר בבניית תשתית למדינת חמאס בעזה, כולל תשתית צבאית, וערוץ הג’יהאד התקשורתי אלג’זירה הוא זרוע התעמולה שלה נגד ישראל.

אבל החמור מכול בעניין העברת הכסף הוא העובדה שקטאר עושה זאת בשליחותה של איראן, ששליטיה – העומדים בסנקציות כלכליות חמורות – אינם רוצים שקט ושלווה בין ישראל ועזה. הם רוצים להבעיר מלחמה בין ישראל וחמאס כדי שהכיסוי התקשורתי יפסיק להתמקד באיראן  ובהרס שרעה ברחבי המזרח התיכון.

מצב אבסורדי זה, שבו ישראל מאפשרת לקטאר לתמוך כספית בטרור החמאסי ונכנעת לתכתיבים של ארגון הטרור, ללא ספק יעמיד את ממשלת הימין של ישראל בפני השאלה של “להיות או לא להיות”.

לחצו כאן לכל הטורים של ד”ר מרדכי קידר

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

35 תגובות למאמר

  1. לגבי עזה האם אתה מציע לצאת למלחמת חורמה שתחסל מרכיבים משמעותיים מכוחו של האויב וגם מאוכלוסייתו ?
    האם תסתפק באש ארטילרית סטטיסטית שתלך ותגבר או שאתה מעדיף להצעיד חיילים ישראלים בתוך הלשביה של עזה ?

  2. סגן שר הבטחון, אלי בן דהן, רחוק משמאלנות. כדאי להקשיב לאמירתו שבחשיבותו של טרור העפיפונים צריכים אנו לא להגזים (-“כאן הערב” 19/06/2018). גם בנט, חבר בקבינט, אינו מהתומכים בפעולה קרקעית בעזה (- ישראל היום, ראיון ליהודה שלזינגר 04.10.18 / 06.10.18) , ראש המל”ל לשעבר, יעקב עמידרור: “איראן בסוריה צריך לפנות .. אנרגיה .. לשם, אם צריך .. תמורת זה ..ויתור בעזה – ..לעשות את זה” (- מעריב FM 103 15.08.18) “לחסל מסה גדולה של מפקדים. אפשר לעשות זאת ואז תפרוץ מלחמה. אני לא חושב שזה נכון לנו”(- מעריב 103 FM 04.10.18) .
    |
    לדעתי, מלחמה כלל אזורית, עקב מלחמה בעזה, עלולה:
    לחשוף אמצעי לחימה סודיים שנבנו בעמל רב כדי להפתיע את האויב, וקשה להחליפם בחדשים.
    להסעיר את דעת הקהל בעולם, עקב הרג “לא פרופורציונלי” (כשההכנסות של רוב היצור בישראל הן מלקוחות בחו”ל).
    להקטין נכונותן של מדינות זרות לשתוף פעולה עם ישראל, עד כדי פגיעה בעצמתה. (דוגמא אחת מרבות: ישראל בקשה מיוון להחזיק בשטחה חלק ממטוסי הקרב מחשש שמטר הטילים ימנע מהם להמריא מהארץ).
    לגיס מאות מיליונים מוסלמים במזה”ת ללחץ צבורי שיאיים על ממשלותיהם, להלחם בישראל כנקמה על ההרג הרב שהיהודים עשו באזרחים שהם אחיהם לדת.
    להרבות את תאבונם של גורמים חזקים במרחב ושל ג’יהאדיסטים להצטרף בעתיד למלחמה משותפת בישראל, עקב הערכה מחודשת של יכלתה, לפי מה שיתגלה במלחמה הקרובה. כמובן, גם ההפך אפשרי. “המלחמה היא ממלכת אי הוודאות”. אפילו לנצחון האויב עלינו יש סכוי. אפשר שדחית המלחמה היא עקב הכנות טכנולוגיות ואחרות להקטנת סכוי זה.
    לפגוע בהספקת המים והחשמל בישראל. (פקוד הערף המליץ לצבור מים ומזון בבתים).
    לפגוע פגיעה ישירה בעשרות אלפי יהודים.
    לאפשר חטיפת חילים.
    להוצאה כספית של עשרות או מאות מיליארדי שקלים על לחימה ועל שקום, ע”ח בתי”ח וחיי קשישים. כל הנזק מהשרפות בעוטף עזה שקול לעלותן של כמה שעות במלחמה.
    לחיב אותנו לחזור ולשלוט ברצועת עזה, בלי שת”פ של הבטחון המסכל הפלסטיני.

  3. הפחד משתק.

    במידה ויוחלט לפעול – הפעולה ההגיונית היא כדילקמן:
    אין אפשרות לשלום בדורות הנוכחיים עם עזה.
    אין אפשרות להשאיר את תושבי עזה בטווח קסאמים מישובים במדינת ישראל.
    מדינות ערב הפכו את עזה לבסיס קדמי של הג’יהאד שאינו מחוייב לאמנות בין לאומיות מסייעות לאירגוני טרור לשלוט תוך שהן מתנערות מהשלכות מעשיהן.
    באין יכולת למוטט את שלטון הטרור – יש לאפשר לאוכלוסיה העזתים להתפנות – זכותם של אנשים לא להיות נשלטים ע”י אירגון טרור. (כמובן שלא לפנות אותם לישראל כי הם שטופי שנאה ומהווים סיכון ביטחוני אבל יש עוד מקומות בעולם).
    יש לכבות את החשמל ואת אספקת המים והמזון לנתק קשרים ולהטיל עליה מצור ובמקביל לאפשר לסירות לצאת מעזה (ואפילו לספק סירות) לרחבי הים התיכון. שהעזתים ישוטו להם לסוריה לבנון אלג’יר תוניס לוב ומרוקו אותן מדינות שלא מקיימות קשרים עם ישראל אותן מדינות שגרשו ושדדו את היהודים אותן מדינות שתומכות באירגוני הטרור.

    ירי פלסטיני יתקל בהודעה שעל תושבי צפון הרצועה להתפנות לדרומה כדי להוציא את אשקלון מטווח הקסאמים ואת שדרות מטווח המרגמות שלאחריה ירי לעבר כל חתימה טרמית במרחב הנ”ל.

    המצור יוסר אך ורק לאחר הסגרת ראשי החמאס למשפט בישראל (או הוצאתם להורג ע”י האוכלוסיה המקומית).
    אבל סביר שרצועה תתרוקן מתושביה עקב ההפגזות וישראל תשלוט עליה בבלעדיות.

  4. אותם “בכירים בישראל” שטוענים שאי אפשר לנצח את הטרור, לא טוענים זאת כי הם מאמינים בזה אלא בגלל שהם לא רוצים שנכריע את הטרור, הם רוצים לנצח את המדינה היהודית.
    בבד בבד לטענה שאי אפשר לנצח את הטרור הם גם דאגו ליתר בטחון לסרס את צה”ל בכל צורה ואופן, כדי שלא ינצח את הטרור והחודשים האחרונים שלפנינו הם דוגמא והצלחה אדירה שלהם.
    לצה”ל שלפני חמישים וארבעים שנה זה לא היה קורה.

    וראש “ממשלת הימין” בנימין נתניהו הוא נושא נוסף לדבר עליו בהקשר הזה

    1. כן, ה”בכירים” האלה רובם בוגרי (בוגדי) התכנית של קרן ווקסנר.

    2. אכן אותם “בכירים” בד”כ בוגרי (בוגדי) התכנית של קרן ווקסנר.

  5. הרחקת עזה מציפורניו של אבו מאזן היא מטרה זמנית ראויה, עד שנפנים פה בישראל, שהפתרון היחיד לסיום הסכסוך עם הפלשתינאים הינו השבת הריבונות על השטחים וקליטת התושבים (יש דרך בטוחה וראויה, לא אפרט כאן), אך אין ספק שלא נעשה בצורה תקינה עד כה. האם יתכן שאף אחד מהמומחים וקובעי המדיניות לא מבין את מאפייני המנטליות המזרחית מוסלמית פנאטית של אוייבנו, באמת לא מוצאים מענה מתאים ?
    למעשה זה די פשוט. המאפיינים – הערכה לכח וכבוד וערגה לשהידיות. התגובה ההולמת – כח ברוטלי לא מידתי. לכאורה, זה סותר את ערכי המוסר והנאורות המערבית אך בטווח הארוך, זה הרבה יותר אנושי וחוסך חיים, בשני הצדדים. מבחינתם, מוות של בודדים זה דבר חיובי ומשרת את התעמולה. פגיעה המונית, ללא הישג מובהק היא אסון שיש להימנע ממנו ומחייב המתנה להזדמנות נוחה יותר.
    לאחר יצירת ההרתעה, בזמן שהם ממתינים ומנסים להתעצם, יש לנצל לפגיעה בניסיונותיהם ולקידום מטרותינו. לא סתם לחכות לעימות הבא.

  6. ובאשר לתכלית הלחימה בעזה
    כדי להגן על ישראל נשאר לממשלה להיות משחק על האצבע הקטנה של החמאס. או לכבוש אותה בדם חיילינו כדי…….
    שתי אפשרויות: אחת למסור אותה לחמאס אחר בשם אבו מאזן. שניה לשלוט בעזה דהיינו להכריז עליה ריבונות אחת ולתמיד, בכוח זה שלרצועה אין פתרון אחר (כמו גם ליו”ש), והחלטה זו גדולה במיליון מידות על ממשלת נתניהו, ולמען האמת על כל ממשלה הנראית לעין (כולל זו שבנט מתיימר להקים…)

    אז איפה אנחנו? תחשבו בעצמכם.

    1. צריך לכבוש את עזה, כמה שזה יעלה (מדבר בתור מילואימניק) – לא יתכן שמדינה ריבונית שמחזיקה צבא לא קטן לצורך שמירה על ריבונתנו לא תשמור על הריבונות המינימלית ועל ביטחון האזרחים.
      להישאר תחת איום טילים זה כמובן לא אופציה. ולהילחם מלחמת חורמה נגד החמס.

      לאחר מכן, למי שרוצה מתושבי הרצועה – לתת תושבות קבע (לא אזרחות) – כולל אפשרות להצביע לעיריות המקומיות שיתנהלו בבחירות דמוקרטיות תחת שלטוננו ותחת עיננו הפקוחה.
      כל השאר מוזמנים לממש את תעודת הפליט שלהם.

      גם אם ימשיכו קני טרור לפעול נגדנו המצב שלנו יהיה הרבה יותר טוב מעכשיו. יחד עם זאת נראה, שעם הניסיון שצברנו, בדומה לשליטה ביהודה ושומרון – ניתן יהיה להגיע גם לרגיעה בטחונית.

  7. 1,000,000 $ לכל ראש חמאס שיוצע כפרס – ומהר מאד לא יהיה חמאס יותר.

    נוסה בהצלחה רבה בקולומביה של שנות ה 80 באדיבות פבלו אסקובר שחיסל רשת טרור גדולה פי כמה מחמאס ועשתה שמות בקולוביה במשך 40 שנה.

  8. אי אפשר לנצח את הטרור במלחמה-כשמסרבים לצאת למלחמה בלי לקשור את הידיים.
    במצב הנוכחי עדיף להמשיך בהתנהלות הקיימת כי אם נצא למלחמה נאבד הרבה חיילים יקרים ולא נשיג שום דבר בטווח הארוך חוץ מאוכלוסייה פגועה שתתודלק מהר מאוד בשנאה נגדנו.
    כדי לנצח צריך קודם להבין שני דברים שהעולם המערבי שכח:
    א.״כזו וכזו תאכל החרב״-במלחמה נפגעים גם חפים מפשע בדרך. זו דרכו של עולם ואין סיבה להרגיש רע מה כם שעדיף להרוג אזרח אויב מאשר לאבד חייל שלך, פשוט כי אתה מחויב לבני עמך לפני שאתה מחויב לאחרים.
    ב.״העט חזקה מהחרב״-אנשים שעוסקים בהפצת אידיאולוגיה נגדנו, בין אם הם אנשי דת, תקשורת או חינוך, הם גרועים יותר מהרוצחים הגרועים ביותר שיצאו מהרשות הפלשתינית ועונשם והיחס אליהם צריך להיות בהתאם.
    רק כשנפנים את שני העקרונות של המלחמה הללו, נוכל באמת לומר: באתי, ראיתי, ניצחתי.

  9. על פי רוב אני קורא בשקיקה את מאמריו של דר’ קידר, אבל הפעם אני ממש לא מסכים.
    סוף מעשה במחשבה תחילה. אין מה לצאת למלחמת חורמה מול חמאס לפני שנחליט מה נעשה אחרי שנחסל את הארגון הזה.
    חיסול חמאס – אם אכן כך יוחלט – ידרוש כתישה מאסיבית של הרצועה בעזרת ח”א וארטילריה במשך שבועות. במהלך הזמן הזה ההתנגדות לפעולה כזו בעולם תלך ותגבר, אפילו מצד ידידות אמיתיות כמו ארה”ב של טראמפ. בנוסף, ישראל תשותק חלקית, כולל התנועה האוירית בנתב”ג ורוב התנועה הימית, על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית. אחר כך צריך יהיה להזרים כוחות ולכבוש את השטח. להערכתי זה יקח שבוע עד שבועיים שבמהלכם ייהרגו מאות חיילי צה”ל. בשלב הזה יתחיל שלב חיסול האלמנטים הטרוריסטיים בשטח. אני מעריך שעד לייצוב השטח יחלפו שנתיים עד שלוש, שבהן ייהרגו עוד מאות חיילים.
    אחרי כל הנ”ל נשלוט ברצועה. האם אנחנו מעוניינים להשאר שם ולנהל את כל הרצועה על כל תושביה? לדעתי לא, לפחות לפי דעתם של רוב אזרחי ישראל (ועכשיו יאמרו לי:”טוב, אז נגרש אותם למצרים”. הלואי, אבל זה לא יקרה ובואו נהיה מציאותיים). אז מה נעשה? אולי נעביר אותה לכנופיית אבו מאזן ונבנה במו דם חיילינו את הבסיס למדינה פלסטינית גם ביו”ש? או אולי פשוט נצא משם וזהו? אה, אבל אז חמאס ישוב וישתקם בתוך כמה חודשים.
    בקיצור, אני יודע שזה לא נשמע טוב, אבל במצב הנוכחי יש לנהל את הסכסוך מתוך הבנה שאין טעם לנסות להכריע אותו בזבנג. זה פשוט לא יביא את התוצאות הרצויות.
    מעבר לזה: דר’ קידר מדבר שנים על “תכנית האמירויות” שלו. לי התכנית הזו נשמעת מאד הגיונית. האם המצב כיום, שבו פיצלנו את עזה ויו”ש והן כבר כיום שתי אמירויות נפרדות שעוסקות רוב הזמן בהשמדה עצמית לא בסיס טוב לתכנית הזו? האם לא כדאי לחכות בסבלנות לכך שהתכנית הזו תמשיך ותתקדם מעצמה על ידי הפיצול של אויבינו?

  10. קצת חבל לצאת למלחמה ולשלם את המחיר עליה כאשר מי ששולט בשיח ובתודעה ינסה ליצור תחושה של כישלון לא משנה מה תהיה התוצאה ויצא אחר כך למסע רדיפה אחרי קצינים וחיילים. זה היום התפקיד שהשמאל לקח על עצמו והם מצליחים בזה לא רע בכלל. במצב הזה הקצונה הבכירה משותקת ולא יכולה לקבל הכרעות קשות כי כל אחד מהם חושב על השם והקריירה האישית שלו וממילא לא מדובר בקרב נגד פלישה או הגנה על הבית מפני כיבוש כמו ביום כיפור וששת הימים אלא במלחמה בכנופיות שעושות אמנם נזק וגורמות להרג אבל השיח התקשורתי מתייחס אליהם כאל הקורבנות האמיתיים ואף אחד באמת לא רוצה לצאת גיבור על חלשים. בסופו של דבר הבנים יחזרו הביתה ויחכו להם הפרקליטים בוגרי קרן ווקסנר ושאר העמותות ויתחילו לפשפש בכל כדור שנורה וגם יקריבו לדין כמה חיילים כדי להרגיע כביכול את המפלצת האירופית ובעיקר כדי לדאוג לקריירה האישית של עצמם. תוך שנה שנתיים המצב יחזור לקדמותו מכיוון שכסף קטארי או אירופי או אמריקאי ייצור את אותה תוצאה בדיוק. כל עוד השמאל שולט באירופה ובתקשורת הישראלית, בפרקליטות ובבתי המשפט אין למצב הזה פתרון לכן נתניהו בחר לוותר על הקרבה מיותרת של חיילים במלחמה מיותרת שלא תשיג כלום וליברמן פשוט ניצל את הטעות הטקטית הפוליטית, אישית של נתניהו כדי לצאת גיבור לפני הבחירות.

  11. לפני שקופצים בששון לקראת מבצע, נא לשאול את השאלות הבאות:
    האם מותר לצה”ל להפציץ הפצצות כבדות בלי הקש בגג ?
    האם המשפטנים הפסיקו להתעלל בחיילים?
    האם יש נכונות מצד הממשלה וצה”ל להטיל מצור אמיתי, הפסקת מים חשמל דלק מזון ויצירת “משבר הומניטרי” ?
    אם אחת התשובות לשאלות הנל היא – לא- אז אין טעם במבצע צבאי רחב היקף. חבל על חיי החיילים, התחמושת, שיתוק המשק . ולהגיע בסוף לאותה תוצאה עלובה.

    1. פצ”ר אי-דיוט!

      אין שום מניעה בחוקי לחימה “להקיש בגג” – זה הפצ”רים בוגרי (בוגדי) קרן וקסנר שהכניסו לך את זה לראש.

      אין שום מניעה למנוע הכנסת מים וחשמל וכו. חוקי מלחמה דורשים לאפשר להכניס צרכים הומאניטריים – 2 ליטר מיים פלוס חצי קילו קמח לאדם, אולי קילו זרדים לחימום. זהו. טלוויזיה, חשמל וריבה אינם “צרכים הומאניטריים”.

      אחרי חדשיים באמת לא יהיה צורך להכניס חיילים, אידיוט.

  12. מלחמה מוצלחת בטרור בהחלט אפשרית, ועל כך תעיד המחתרת הטמילית שחוסלה בסרי-לנקה (שהיתה חזקה בהרבה מהחמאס) והטיפול במחתרת המוסלמית הקטלנית במיאנמר בשנה האחרונה.
    הדבר היחיד הנחוץ הוא הידיעה שאי אפשר להמנע מפגיעה באזרחים (מעורבים ולא מעורבים).

    כדוגמא, לישראל פצצות מפצחות בונקרים, ומקומם של הבונקרים בהם מסתתרים מנהיגי החמאס ידוע. אם יפצחו בונקרים אלו, גם אם הם נמצאים מתחת למבנים אזרחיים – כדוגמת בתי חולים, הרי החמאס יאבד מנהיגים ואנשי צבא בכירים, והנותרים יהיו חשופים מחוץ למרכזי השליטה והבקרה שלהם, והיעילות שלהם תהיה פחותה.

    לאמיתו של דבר, בגלל רשימת מקבלי המשכורות, סביר להניח שישראל מכירה את השמות והכתובות של כל אחד מעשרות אלפי פעילי החמאס ובני משפחותיהם, כך שאפשר לפגוע בהם וברכושם באופן אישי.

  13. הגיע הזמן לשנות קונספציה ולהבין סוף סוף שהעימות האמיתי הוא מול איראן כאן, ושההחלטות שמתקבלות הן לא של סינוואר אלא קאסם סולימאני ונסארללה ושחמאס היום הוא ארגון פרוקסי של איראן בפועל. אנו יודעים שמנהיגים שלהם מבקרים קבוע באיראן ואחד מהם גם גר כרגע ברובע הדאחייה בלבנון. זן כבר לא מלחמה של ישראל מול חמאס, אלא מול איראן. האם אנו רוצים לרדוף כרגע אחר הנוצה במלחמת הכריות הזו? יש סבירות היום שהמלחמה בדרום מהר מאוד תעבור לצפון. ממש כפי שב- 2006 העימות החל בעזה עם חטיפת יגאל שליט ומהר מאוד התפתח לפעולה של חיזבאללה ומלחמת לבנון השנייה. ישראל אז לא תיפקדה כראוי כיוון שלא קראה נכון מי עומד מולה כל הזמן הזה – איראן, וחיזבאללה היה אז אירגון שהוכיח יכולות מרשימות מאוד. על כן לפני שיוצאים למלחמה צריך קודם לקרוא מי האויב, והאויב הוא איראן שלו לווינים: חמאס, ג’יהאד איסלאמי וחיזבאללה בלבנון וסוריה, ובנוסף היום המצב האסטרטגי בעייתי יותר מכיוון שהתנאים הגיאופוליטיים היום עוד יותר בעייתיים עם רוסיה. מה עושים – לא ברור, אבל גם לא יהיה חכם לאפשר לאויב להחליט מתי יפרוץ העימות.

  14. לדוקטור קידר .
    אני חושב שאתה מפספס הבדל תהומי בין המדינות שההן נלחמנו בעבר לבין האירגונים שאנחנו נלחמים בהם היום.
    למדינה יש ראש שרוצה להשאר ראש מדינה .במידה ותפרק לחלוטין את כוחו יעלו כוחות אחרים שיפרידו את ראשו מגופו בשמחה (ראה לוב ).
    לארגון החמאס אין מדינה לשלוט בה .רק רובים לשלוט באוכלוסיה .
    אתה לא יכול ליצר הרתעה מולם .אתה כן יכול ליצר מצב של סף הכרעה כשאתה שולט על עוצמת האש וכמות הנפגעים מהצד השני ומחזיק אותם במצב של כמעט חוסר שליטה על אירגונים אחרים ועל האוכלוסיה .
    בשביל זה אתה צריך להיות מוכן לומר את זה בפומבי לכל העולם וגם לגבות את זה במעשים נחרצים מהירים ומאד אגרסיבים .
    צריך ליצר שליטה מוחלטת בקצב האש .במיקוד שלה ולא להגיב על אש מהצד השני בצורה אוטמטית .
    זה כנראה יעלה לנו ביותר הרוגים פצועים ונזק כלכלי ואולי גם בהשתתפות של עוד כמה גורמים במרחב שישמחו להצטרף למרחץ דמים .
    ואם אתה רוצה להכריע תכין תוכנית מדינית ליום שאחרי ותציג אותה לעולם .ותכין תוכנית צבאית ליום הקובע.
    ברגע שהחלטת לצאת למלחמה אל תהסס אפילו לשניה .
    תתחיל בכל הכוח ואז תגביר ואל תוריד את הרגל עד שהתוכנית שהכנת מיצתה .
    וזה לא שאני בעד מלחמה אבל אם כבר אז קצר ואגרסיבי

  15. אי לא הצי פתרון סביר. מרדכי קידר לא הציע, המגיבים לא הציעו. לגיא בכור יש הצעה, לבקש מארה”ב שתפעיל לחץ על מצריים לקבל את כל העזתים שירצו להמלט. ספק אם זה אפשר מרצונה של מצרים וספק אם החמס יאפשר זאת. גם ההצעה שהעלה פה מישהו לספק להם סירות לברוח לאירופה לא תתקבל באהבה על ידי אירופה. אין פתרון. כל לחץ שיפעילו עליהם יביא אותם לירות טילים על תל אביב.
    הצרה היא שהתפשרות אתם תעודד את המחבלים בגדה המערבית להבעיר את האש.

  16. למה אתם הולכים רחוק? רוסיה נצחה במלחמה בסוריה ע”י שימוש בחיל האויר בלבד. גם הנצחון על דעאש הושג ע”י הרס הערים בהם שלט. מה שנשאר לעשות זה לתכנן את הטקטיקה.

  17. תגובה תקיפה תגרום להרעה ביחסים שלנו עם ערב הסעודית, מדינות המפרץ, דעת הקהל בעולם הערבי, יתכן אפילו שתזיק להסכמי סחר עם מצריים וכו

  18. אני חושב שאין לישראל מה לחפש שוב בעזה
    בטח שחיילנו לא יסתובבו שם שוב
    אני חושב שהרתעה תוכל לשוב על ידי חיל התותחנים
    ניתן לשטח שכונות שלמות אחרי שניגרום לתושבים לברוח
    שכונה אחרי שכונה עד שהתחננו להפסקת אש.
    אחרי זה יהיה שקט הרבה זמן

    1. יש לפרסם מראש תעריפון:
      כל טיל שנורה מרצועת עזה יגרום להשמדת בניין ברצועה.
      להכין מראש רשימה של בניינים ולפרסם אותה!
      אין צורך להפציץ לפי הסדר. אין צורך בהפצצות יקרות של חיל האוויר. מספיק ירי תותחים.
      גם הקש בגג של השכונה אפשר לעשות באמצעות ארטילריה.
      אם הפלסטינים מתאמצים ומאתגרים את כיפת ברזל בעשרות שיגורים מקבילים, גם צה”ל יכול להתאמץ יותר.

  19. לבטל את הסכם השלום עם מצרים -זה מקור הרעה
    להפציץ את המעברים עם מצרים לעזה ולגרש את האוכלוסייה

    הערבים המצריים בעזה צריכים לחזור למצריים

    השטח הוא של מדינת ישראל – צריך להחזיר את כל מגורשי גוש קטיף לעזה ורפיח בבתים הנטושים של שכונת רימל

    רק חיל תותחנים ,פצצות טיפשות D9 לישר את השטח , ולהכניס גז רעיל לכל המנהרות שלהם

    רק אחרי שכולם יתפנו וננקה את השטח יהיו מורשים לחזור מי שלא חמאס

  20. באתר זה כתבתי תגובות רבות כנגד תיפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בכל מה שקשור בבעיות הפנים של ישראל והביטחון של תושביה היהודים.
    עם זאת, במקרה הנוכחי אני דוקא תומך בהחלטותיו ופעולותיו של ראש הממשלה, וסבור שהוא עשה את הצעדים הנכונים ובחר בפיתרון הכי פחות גרוע שאפשר.
    אני יכול להציג לכם פיתרון לבעיית הטרור מול החמאס בעזה, פיתרון שיקח כ-3 ימים, ולא יצריך מספר גדול של הרוגים מהצד הישראלי (אזרחים וחיילים).
    אולם פיתרון זה הוא דראסטי, ומחייב שינוי פאזה במוחותיהם ובנפשותיהם של כמעט כל תושבי המדינה. מכיון שברור שבמדינת ישראל אין כמעט מי שיהיה מוכן לחיות עם מימוש הפיתרון הזה (כמעט כולם יפי נפש), וראש הממשלה מודע לכך, הרי שיישום הפיתרון לא יתגשם, ועל כן הטרור מרצועת עזה יימשך.
    הבעיה כרגע מול הטרור מרצועת עזה היא לא ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלא הזרם האספסופי שדורש נקמה ופגיעה בחמאס אבל רק במינון נמוך. לו הקוראים היו דורשים מראש הממשלה את מימוש הפיתרון שיש לי, ומוכנים לסכן עבור הפיתרון את שלומם ואורח חייהם ולתמוך עד מוות בראש הממשלה ובחיילי צה”ל (מהרמטכ”ל ועד אחרון הש.ג.), הפיתרון היה ממומש, “ותשקוט הארץ 40 שנה”.
    מכיון שלתושבי מדינת ישראל אין זוג שאיתו אפשר ללכת עד הסוף ויהי מה, הרי שלראש הממשלה אין דחיפה מצד אחד לפעול כנדרש ואין גיבוי מצד שני כנגד הטענות שיועלו כלפיו וכלפי חיילי צה”ל.

    לפני שנים רבות נרצח באכזריות ילד בן 8 באחת ההתיישבויות ביו”ש. לאחר הרצח, אביו הסתובב חמוש בעוזי בכל הכפרים בסביבה ודרש מהמקומיים להסגיר לידיו את רוצחי בנו. הוא גם נקט בפעולות שפגעו במקומיים והיקשו עליהם את החיים. אף אחד לא התקומם מולו, אף אחד לא דיבר. לו היו הרוצחים מוסגרים לידי האב, אני רק יכול לשער באיזו אכזריות הוא היה מטפל בהם עד הנשימה האחרונה שלהם.
    זו הדרך לפעול באזורנו. רוב תושבי מדינת ישראל אינם מסוגלים לפעול כך ואפילו לא לתמוך בדרך כזו, ולכן ראש ממשלת ישראל, בין אם זה בנימין נתניהו ובין אם יהיה מישהו אחר, לא יוכל לטפל בבעיית הטרור מעזה באופן מוחלט.
    רק להזכירכם – בתחילת האינתיפאדה ה-1, הורה יצחק רבין “לשבור להם את העצמות”. כשצולמו חיילי גבעתי מכים מחבלים, ונשפטו על כך, הם לא זכו לגיבוי מוחלט וממשי מכל תושבי המדינה. נהפוך הוא, רוב תושבי המדינה היהודים הפקירו את חיילי גבעתי לחסדי התקשורת והשמאל.

    אין לכם למי לבוא בטענות אלא לעצמכם בלבד.

  21. הטעות שלך , מר קידר היא שאין לך עניין עם מדינה אלא עם אירגון טרור שיודע היטב שאין הוא מסוגל להכריע את ישראל למרות הצהרותיו. הוא מסתפק בהתשה. הצקה ומרור חיי התושבים. אין הוא מתחשב כמונו בדעת התושבים ולדעתו ככל שיהיה רע יותר. יהיה טוב יותר. ולכן כל פעולה צבאית תעזור לו. חיי התושבים בעזה אינם מעניינים אותו. הוא גם יודע שתמיד יהיה מישהו בעולם שיפגין נגדינו כי הוא האנדר דוג. ותמיד יהיה מי שיאמר שאין כאן מידתיות. (עוד מושג מטומטם).
    לכן אין מקום להשוואה בין חמאס לממשלות ירדן ומצריים.
    מה שכן. אחרי כל סבב של מלחמה היה שקט של 4 שנים. ואולי נשלים עם המצב שעלינו לצאת נגדם למלחמה אחת ל 4 שנים.

  22. ההבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה:
    ———————-

    אם נסתכל מה הפתרון הנכון לישראל בעת הזאת: השארת עזה סגורה ומנותקת מישראל.
    בשום פנים ואופן לא לאפשר לאש”פ לשלוט ביו”ש ובעזה.

    הפתרון הוא לפגוע בקווי המים ולסגור את הברז בצד הישראלי. פגיעה בעמודי החשמל בצד העזתי ובממתקני השנאים, פגיעה במשאבות הביוב.

    משזה יקרה, גם אם לאחר 48 שעות תגיע בקשה לפתוח את הברז ולהתיר כניסת סולר – זה לא מה שיאפשר את הפעולה. הלחץ של ביוב ברחובות שניתן לשאיבה, ללא מים בברזים יגרום לעזתים לעבור את הגבול לרפיח המצרים ומשם לסיני.

    כיום, השכר המשולם לעזתים גם באמצעות האום גבוה פי 10 מהשכר המצרי אז למה להם?

    אין שום טעם להכריע את עזה על מנת להעניק את השלטון לאש”פ שהוא גרוע מהחמאס אלא לגרום להגירה בכוון ההפוך של האוכלוסיה. בשנת 1831 התחילה הגירה של אוכלוסיה מצרית לישראל וכעת יש לגרום לתנועה בכוון ההפוך.

    האמצעי: מים, ביוב ואנרגיה – פשוט תהפכו את החיים בעזה לבלתי נסבלים.

    לגבי הפגנות גדר – אני לא מבין איך מאפשרים למנדהו להתקרב 700מ מהגדר ועוד לבצע נזק – מדובר בחלם. יש לירות בראשו של כל מי שמתקרב מעבר לקו מסויים לא מוכרז ולא מסומן. מש- 200 איש יקבלו בו זמנית כדור בראשם ויפלו ובשניה שלאחר מכן 200 נוספים ההתקהלות על הגדר תגמר מהר מאוד. פשוט דרוש אומץ של הדרג העליון ליישם מדיניות שהיא הפוך מהנרטיב של המדיה הדוברת עברית (לא כתבתי ישראלית).

    לגבי מפריחי בלוני נפץ – במה זה שונה ממי שמיידה רימון יד? מדובר בנשק ויש לירות על מנת להרוג מרגע זהוי הכוונה והאמצעי. כנ”ל לאבן – אבן היא נשק כמו סכין. מדיניות של הרת ידוי אבנים שהיא ביזיון כלפי חיילך היא התגלמות שורש הרע מזה כ- 40 שנים. מה אתה מצפה שהצד השני שחיי בקודים של המזרח התיכון שיבין כשעומד חייל עם נשק ומיידים בו אבנים והנל לא מגיב?

  23. עצוב כל כך שזו המציאות שמקבלי האחלטות אינם רוצים להכניע את האוייב

  24. כתנאי פתיחה – הפסקת הסחר! הפסקת העברת מים, חשמל, דלק וכל סוגי הסחורות לעזה. שימוש בסוללות תותחים במקום חיל אוויר לריסוק מתקני תשתית וטרור. מי שבחר להקים משגר בבית ספר או מפקדה מתחת בית חולים יאלץ להסתדר בלי בית ספר ובלי בית חולים.

    1. מדינת ישראל לא הוקמה על מנת להוכיח לעולם עד כמה היא מדינה שקטה נחמדה והומנית.
      היא הוקמה בלב הגונגל הרצחני המוסלמי כדי להוות מקום מקלט, בית חם ובטוח ליהודים!

      לשם כך היא צריכה להיות מדינה חכמה וחזקה,אגרסיבית,בועטת ויוזמת,
      ולשבור אחת ולתמיד את תדמית הנעבך היהודי הגלותי, המוכה והבוכה והזועק גוועלד!

      נסיונות מגוחכים להתחבב על הרוצחים האכזריים רק יגדילו אצל הרוצחים המתועבים את התאבון ואת הנסיונת לחסלה.

  25. מדוע לקטר? ולא לערוך בקור קצר ומשמעותי בקטר ולמסור לה דרישת שלום חמה מישראל??
    הגבול הם השמיים – והמטוסים לא יכזיבו.

    בקורי פתע משמעותיים באזורים לא צפויים זוכים לתהודה משמעותית.
    למדינה קטנה כמו ישראל יש כנפיים ארוכות.
    סיורי פתע באזורים מרוחקים יחדדו את השמיעה של האויבים.

  26. הבעייה שלנו עם עזה היא לא עם ארגון טרור, אלא עם 2 מליון ערבים. ראה את ההפגנות של עשרות אלפים על הגדר.

    המצב של המצור על עזה לא משחק לטובתנו. בתוך האינקובטור הזה ההמונים נעשים יותר ויותר חמומי מוח.

    אני לא בעד לתת לערבים כלום. אך אין לנו ברירה אלא לנהל אותם בתבונה רבה.עבודה סיזיפית. מקל וגזר.

  27. לא הבנתי שני דברים.

    ראשית, התשובה במאמר עצמו: איראן רוצה להבעיר מלחמה בין ילשראל ועזה. נו, אז על אחת כמה וכמה אין טעם שנשחק לידיהם. ישנן דרכים מדיניות מתוחכמות
    להחלשה ולניטרול של חמאס; הן פשוט לוקחות יותר זמן.

    שנית, הייתי מצפה ממאמר כזה שלא רק יסביר לנו מה הבעיה – הרי כולנו רואים חדשות – אלא יציע פתרון.