על רקע הכוונה האמריקנית לסגת מאפגניסטן ערכו בכירים בטהרן פגישות פגישות רבות במדינה השכנה, וזאת במקביל להמשך הסיוע לארגוני הטרור הפועלים בה
ביום שני השבוע התקיימה בטהרן הוועידה הבינלאומית להגנה ולביטחון במערב אסיה, שעסקה בין השאר "במאבק בארגונים קיצוניים ופתרון סכסוכים אזוריים", ו"בדרכים לשים קץ להתערבותן של ארה"ב וישראל באזור". בכינוס נטלו חלק גורמים פוליטיים וביטחוניים מאסיה ומאירופה ובכירים איראניים ובהם פיירוז אבאדי, רמטכ"ל צבא איראן לשעבר, אחמד וחידי , שר ההגנה בממשלתו של אחמדינג'אד ומפקדו לשעבר של כוח 'אלקודס', ועלי שמח'אני מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי.
במהלך הדיונים בסוגיית אפגניסטן אישר שמח'אני כי נפגש עם עם נציגי טאליבן בסוף דצמבר 2018 בניסיון לקדם את שיחות השלום במדינה, אך שלל את האפשרות שאיראן תנהל מגעים גם עם ארגוני טרור כמו ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית (דאעש). הוא אף הביע חשש מהתבססות המדינה האסלאמית באפגניסטאן והזהיר מפני חזרה על תסריט דומה כמו בסוריה ועיראק.
איראן הביעה גם את חששה מהמגעים שהתקיימו בחודש שעבר באבו דאבי בין ארה"ב לבין הטאליבן, בהשתתפות נציגים מערב הסעודית ופקיסטן. בעקבות מגעים אלה קיימו גם מספר גורמים איראנים פגישות עם נציגי הטליבאן בטהרן ובאפגניסטן, והבהירו כי ימשיכו לקיים אותם.
שמח'אני נפגש במהלך ביקורו גם עם נשיא אפגניסטן אשרף גאני ובכירים אחרים במשטרו, שידעו על פגישותיו עם הטאליבן. על פי התקשורת האיראנית והאפגנית, בפגישות נדון שיתוף פעולה בנושא טרור וסוגיות בילטרליות, ובמהלכן אמר שמח'אני כי נוכחות ארה"ב באזור היא המקור לאי-היציבות בו.
זמן קצר לאחר ביקורו של שמח'אני באפגניסטן הגיעה לטהרן משלחת מטעם הטליבאן ונפגשה עם סגן שר החוץ סיד עבאס אראקצ'י בידיעת ממשלת אפגניסטן. ראש לשכתו של הנשיא רוחאני אשר את דבר הפגישה ואמר כי איראן אינה המדינה היחידה שנפגש עם הטאליבן. לדבריו, איראן חוששת מהתפשטות אי-היציבות באפגניסטן לתחומה ומעוניינת לתרום להתנעת תהליך השלום במדינה.
גם ארצות הברית מעוניינת לקדם דיאלוג בין הממשלה האפגנית לבין הטאליבן כדי למצוא הסדר פוליטי למשבר המתמשך במדינה. בטאליבן מתעקשים על נסיגה מלאה של הכוחות האמריקניים מהמדינה לפני הצטרפות לתהליך שלום כלשהו, והארגון הודיע לאחרונה כי הוא שולט לחלוטין ב-61 מתוך 407 המחוזות במדינה ובשאר המחוזות הוא ממשיך במאבקו להשגת שליטה.
במקביל, דווח כי שליטת הממשלה או השפעתה בשאר המחוזות עומדת על קצת יותר ממחצית. בתוך כך הזהירו דיפלומטים אמריקניים לשעבר כי דבריו של טראמפ על דילול הכוחות באפגניסטאן עלולים לסבך את המאמצים להשגת שלום.
שיחות וחיסולים
בדבריו בכנס, שמח'אני דחה מכל וכל טענות אמריקניות לפיהן ביקשה איראן לנהל שיחות ואמר כי הייתה זו דווקא ארה"ב ש"בקשה ממני פעמיים במהלך ביקורי האחרון באפגניסטן לנהל עמה שיחות". לטענתו, הוא סירב לכך "נוכח נטייתה של ארה"ב להפר את החוק הבינלאומי כמו גם את התחייבויותיה, דוגמת הסכם הגרעין".
שמח'אני הוסיף בעקבות החלטת ארה"ב להוציא את כוחותיה מסוריה כי וושינגטון לא מלאה תפקיד משמעותי בהבסת דאעש בסוריה, ואילו באפגניסטן היא ממלאת תפקיד שלילי ולא מלאה אחר התחייבויותיה להשליט סדר ושלום במדינה. לדבריו, המצב הנוכחי שם מחייב את יציאתה גם מאפגניסטן, כדי שזו תזכה בביטחון.
הפעילות האיראנית באפגניסטן מנוהלת בשני מאמצים עיקריים. מצד אחד היא מנסה להצטייר כגורם מתווך ומתון ומנהלת מגעים מול הממשלה ומול הטליבאן, ומצד שני ממשיכה לספק אמצעי לחימה לגורמים שונים ומבצעת התנקשויות, כפי שחשפו לאחרונה גורמי ביטחון אפגניים ואמריקניים.
ראש המטה ללוחמה בטרור במשטרת מחוז הראט הגובל באיראן האשים לאחרונה כי היא עומדת מאחורי חיסול סוחרים ואנשי ביטחון אפגניים. לדבריו, הקונסוליה האיראנית בעיר בהכוונת משמרות המהפכה עומדת מאחורי שמונים אחוזים ממעשי הרצח במחוז. גורמים אפגניים אחרים טענו כי איראן מנסה לזרוע פילוג בין הקבוצות האתניות במדינה.
בנוסף לכך, גורמים אמריקניים וכוחות הקואליציה הפועלים באפגניסטן האשימו את איראן כי היא מסייעת לארגונים שונים לפגוע בכוחות האמריקניים, ואף מציידת אותם באמצעי לחימה.
ניסיונות השפעה
קיום של מספר פגישות תוך זמן קצר בין איראנים לגורמי ממשל אפגניים ולטליבאן מאותת כי איראן מאותת כי טהרן מעוניינת להיות חלק מן ההסדרים המתגבשים, דווקא על רקע האצת המגעים מצד וושינגטון לקדם את מאמצי השלום באפגניסטן. להסדרים אלה עתידה להיות השפעה ישירה על אינטרסים ביטחוניים איראנים בגבול הרגיש, והיא מעבירה מסרים לפיהם ביכולתה גם להשפיע (גם לשלילה) על שחקנים ותהליכים מרכזיים במדינה.
גורמים אזוריים רבים בעלי אינטרסים סותרים ממשיכים לבחוש בקדרה האפגנית הרותחת, וגם אם יותנע בסופו של דבר תהליך שלום, הרי הדרך להשגתו תהיה ארוכה ומפותלת והוא יצטרך להביא בחשבון גם את האינטרסים של מדינות אחרות.
רוסיה למשל אירחה בנובמבר 2018 כינוס בנושא בהשתתפות נציגי ממשלת אפגניסטן והטאליבן שהסתיים בכישלון, גם נשיא טורקיה ארדואן אמר בשבוע שעבר כי בכוונתו לארח באיסטנבול את מנהיגי פקיסטן ואפגניסטן כדי לקדם את השלום. הודעתו של טראמפ לפיה יבחן לצמצם את הנוכחות האמריקנית באפגניסטן מזריקה מימד נוסף של דחיפות.
איראן מצדה מעוניינת להתנתק מכבלי הכיתור וההשפעה האמריקנית בסביבתה האסטרטגית המיידית. עזיבת הכוחות האמריקניים את עיראק וזו המתוכננת מסוריה וצמצום אפשרי של נוכחותה באפגניסטן, נתפסת באיראן כעוד "ניצחון שמיימי" והוכחה כי נחישותה ופעילותה החתרנית במוקדים שונים מביאה לתוצאות.
איראן חוששת בעיקר מהגברת נוכחות גורמי המדינה האסלאמית באפגניסטן ומאפשרות להגעת פעילים נוספים, וזאת במיוחד לאור מספר התקפות ראווה שבצע הארגון על אדמתה. כמו כן איראן סבורה כי הסדר במעורבות יריבותיה ומתחרותיה הבולטות (ארה"ב, סעודיה, פקיסטן וטורקיה) לא יקדם את סוגיות הקשורות לגבולה המשותף עם אפגניסטן, בעיקר מעבר גורמי טרור וסמים לשטחה.
על רקע זה תמשיך טהרן במדיניותה לסייע לגורמי טרור שונים נגד הממשל האפגני ונגד הכוחות המערביים הפועלים במדינה, ובה בעת להציג עצמה כגורם מתווך מול הטליבאן והממשלה.
סא”ל (במיל.) מיכאל סגל הוא חוקר בכיר ומומחה לנושאים אסטרטגיים, תוך התמקדות באיראן, טרור והמזרח התיכון. שירת בצה”ל בחטיבת המחקר של אמ”ן בתחומי איראן והפלסטינים. סגל כותב עבור מרכז המידע למודיעין וטרור במרכז למורשת המודיעין (מל”מ), ומשמש כיועץ בתחום מחקר סיכונים ואיומים לחברות פרטיות.
הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
מי שישים לב יראה שהעולם לא מחולק.המדינות מאכלסות דתות שונות.זרמים שונים.עמים שונים.גזעים שונים.שבטים שונים.וזה לא עובד ביחד
אז במדינות מסוימות יש חלוקה ברורה נגיד צפון ודרום.או חבל מסויים.אז עוד אפשר לתת להם אוטונומיה.או עצמאות.אבל מה עושים כשהמיעוט מפוזר בכל המדינה? אז כנראה שצריך להחזיר את העולם לחלוקה לפי דת לפי שבט ולפי זרם.עובדה שזה לא עובד.בכל מקום המיעוט חותר תחת המדינה.וכל מיעוט שואף לביטוי עצמי ובדלנות.לכן לעולם לא יהיה שקט עד לחלוקה.זה נכון לאפריקה.ולמדינות ערב.וחלקים רבים בעולם כולל מדינות המערב בחלקן.למעט המיעוט המוסלמי במערב שאינו רוצה שלום ומפוזר במדינה שם אין פתרון מלבד החזרתם לארצם.