הקפיטליסט היומי

חשיפה: גיורא איילנד – נתניהו עמד לתקוף באיראן, אובמה הטיל ווטו

03/09/2013 תגובות 7

בלעדי: ראש-הממשלה בנימין נתניהו עמד להורות על תקיפה באיראן אך ביטל את הפעולה בעקבות לחץ אמריקני, כך על-פי גיורא איילנד, אלוף (במיל.) ולשעבר ראש המועצה לבטחון לאומי • איילנד, שהעלה את הטענה בכנס סגור של אגף חברה וביטחון לפני כשבועיים, הוסיף כי לישראל "יש יכולת אמיתית להשמיד את תוכנית הגרעין של איראן", וכי יתכן כי הווטו שהטילו האמריקנים קשור למרוץ לנשיאות בארצות-הברית, שהיה אז בעיצומו (כתב: רותם סלע)

סודות מחדר המטות; (אלוף במיל.) גיורא איילנד. צילום: פלאש90

"באותו זמן חשב ראש הממשלה כי הגענו לצומת של הכרעה בנושא האיראני, ותכנן להוציא לפועל תקיפה", אמר איילנד בכנס שהתקיים ב-19 באוגוסט, וציין כי "ישראל אמנם לא צריכה עקרונית אישור אמריקני לפעולות צבאיות, אלא אם כן האמריקנים דורשים חד-משמעית שנמנע מפעולה כלשהי". לטענת איילנד, דרישה כזו הועלתה בפגישה בין נתניהו לגורמים אמריקניים, בה הובהר לו כי התקיפה המתוכננת אינה באה בחשבון מבחינתם, מה שהוביל לביטולה.

מאז ביטול המתקפה המתוכננת ועד היום המשיכה תוכנית הגרעין האיראנית להתקדם. כיום, טוען איילנד, ניצבת ישראל שוב בפני ברירה קשה. "חלף זמן והגענו לאותה צומת בדיוק, עם פחות זמן כשהברירה היא בין הדבר לכולרה", אמר איילנד. לדבריו, "גם אי-החלטה היא החלטה דרמטית".

מעוניינים להישאר מעודכנים – לחצו כאן להצטרפות לקפיטליסט היומי בפייסבוק 

בשיחה עמנו, אישר איילנד את טענותיו: "בהרבה מאוד נושאים ישראל יכולה לבצע דברים באופן עצמאי. בבנייה בירושלים, בתקיפה בעזה או בנושאים אחרים הנוגעים לגזרה שלנו אנחנו לא צריכים לשאול את האמריקנים כשאנו פועלים, גם אם הם לא אוהבים את זה. עם זאת כשמדובר במשהו שנוגע לאינטרסים אמריקניים רחבים אנחנו לא יכולים לפעול בניגוד לשיקול הדעת שלהם". איילנד אישר כי באותו זמן הגיע נתניהו למסקנה כי יש להקדים ולתקוף באיראן.

אין אישור לתקוף. אובמה משוחח עם נתניהו

הבחירות לנשיאות דחו המתקפה

התרחיש הטוב ביותר לישראל, סבור איילנד, הוא התקפה אמריקנית באיראן. "חוסר ההתלהבות האמריקנית לפעולה בסוריה מאותת שהאפשרות הזו לא ריאלית". בנוגע לאישור להתקפה ישראלית, כאן השאלה פתוחה. "יש משתנים שהשתנו מאז השנה שעברה בעיקר בכל הנוגע לענייני הפנים של ארצות-הברית, שהייתה אז בעיצומה במערכת בחירות". כזכור, באותו זמן היה אובמה נתון במצוקה, נוכח כישלונו בעימות הטלוויזיוני עם רומני. ייתכן כי הוא העדיף להימנע מהצתת מלחמה, שעלולה הייתה לפגוע בקמפיין הבחירות.

גם ללא התקפה באיראן הייתה אותה תקופה רוויה פעילות הקשורה בפרויקט הגרעין האיראני. כך, למשל, ביטל נתניהו בתחילת אותו חודש ישיבה של הקבינט הביטחוני, בעקבות הדלפה של דיון בו ניתנה סקירה של זרועות הביטחון על התקדמות פרויקט הגרעין. יתכן כי הדיון היה אמור לעסוק בנושא הפתרונות הצבאיים האפשריים למשבר האיראני.

איראן עצמה נאלצה להתמודד עם לחצים דיפלומטיים הולכים ומתעצמים, שכללו את סגירת השגרירות הקנדית על רקע תמיכת האיראנים בבשאר אסד; הצהרה של צרפת וגרמניה כי הן תומכות בסנקציות חדשות על סחר וייצוא נפט מאיראן; ומניעת כניסתם של עשרים דיפלומטיים איראניים לארצות-הברית, שביקשו להגיע לעצרת האו"ם בניו-יורק.

האם הנסיבות הקיימות בימים אלה יאפשרו לנתניהו לתקוף? קשה להעריך. אך בעוד הסיפור הסורי והיסוסיו של אובמה כובשים את הכותרות, חשוב לזכור כי הדרמה האמיתית נשארה הספירה לאחור לקראת הפצצה האיראנית.

Print Friendly
  • גלעד

    הטענה המובאת בכותרת, כי לישראל “יש יכולת אמיתית להשמיד את תוכנית הגרעין ש איראן”, אינה זוכה להתייחסות במאמר. זו טענה מרחיקת לכת, ובעלת חשיבות עצומה, והיא עומדת בניגוד להערכות של הרבה גורמים אחרים. מן הדין היה להרחיב עליה את הדיבור בגוף המאמר, או להמנע מפרסומה בכותרת בלבד.

    • עמיש שחם

      לא קראתי ולו הערכה אחת סבירה שבססת את הטענה שישראל לא יכולה לפגוע במטרות נקודה באיראן. קראתי כל מיני עבודות של אנשים שלא מכירים את הסוגיה מקרוב ומלקטים את המידע שלהם מאתרי האינטרנט כדי לשרת את האידיאולוגיה שלהם. היכולות המבצעיות של צה”ל הן עניין סודי, אבל בהחלט אפשר לומר שלישראל יכולות לתקיפה מדוייקת בטווחים של 2000-3000 ק”מ וביננו, אפילו יותר.

  • Pingback: Britannia Radio » Israel Up Date

  • רוני

    אין לביבי את האומץ והתעוזה בשביל לתקוף באיראן,לדאבוננו הרב

    • Anonymous

      והערכה אחת סבירה שלישראל יכולת להשמיד? אני מניח שבני גהץ לא יפרט אבל הערכתו של מר שחם לא מספיק משכנעת

  • רעם

    אומנם אילנד נחשב בחור רציני ואמין אבל קשה לי פשוט להיסתמך על הודעה לקונית שישראל יכולה להתמודד עם הבעיה האירנית. דיי להסתכל על מרחבי אירן ועל מיקומי מרכזי הגרעין שלהם. ואת מיקומנו אנו ואפשרויות התקיפה. ואפילו הדיוטות כמונו מבינים את הבעיות.
    ניתן להסב נזקים אבל קשה להאמין שאפשר לחסל את הבעיה ואנו באותו רגע נותנים למפלצת הזו ששמה אירן להתחיל במיתקפה לגיטימית נגדינו. הייתה להם מולחמת התשה עם עירק של 10 שנים ויכולה להיות להם עוד אחת. הם יכולים להכיל. ומה איתנו??א

    • עמיש שחם

      מה הדיוט כמוך מבין? אם אתה מסב נזק למתקן כלשהו משמע שאתה יכול להגיע ולהטיל עליו פצצה. כלומר, אתה יכול גם להשמיד את המתקן. לכן אינני מבין את הטיעון המוזר שלך.

      מתקפה איראנית עלינו? איך? עם מה? 800 טילי השיהאב שלהם אינם חסינים מיירוט וגם לא מתקיפה מונעת שלנו. בנוסף בהחלט ישראל תצטרך להעניש את האיראנים ע”י פגיעה מאסיבית בתשתיות שלהם, לפחות שייאלצו להוציא סכום נכבד מכספי גניבת הנפשט שלהם.

  • עמיש שחם

    בסופו של דבר אין לנו ברירה או לתקוף באיראן בהסכמת ארה”ב או בניגוד להסכמתה. אני מבין שבניגוד להסכמת ארה”ב יהיה לנו קשה יותר פוליטית ומבצעית, אבל בדברים אסטרטגיים קריטיים אסור לנו לטעות ולהניח לאיראנים לשים את ידם על נשק גרעיני.

    אם היום מאיימת איראן בתקיפת ישראל אם ארה”ב תתקוף בסוריה, אז מה יהיה אם יהיה לך פצצה גרעינית?

עוד במידה

  • הסכסוך הישראלי פלסטיני אדוני המלחמה

    אדוני המלחמה

    השמאל טרח במשך שנים לחנך אותנו שחמאס הוא נציגם הרשמי של הפלסטינים ופרטנר להידברות. עד שמגיע זמנה של האוכלוסיה לשלם על מעללי נציגיה

  • אסלאם על תרבות הבושה בעולם הערבי

    על תרבות הבושה בעולם הערבי

    רבים בעולם הערבי מנצלים את תרבות כבוד המשפחה ומשתמשים באונס ובאלימות במינית ככלי נשק במהלך לחימה ועימותים.

  • חברה יהדות וציונות כתבה ראשית פוליטי צוק איתן: הקונצנזוס החדש והשמאל שנותר מאחור

    צוק איתן: הקונצנזוס החדש והשמאל שנותר מאחור

    צוק איתן משנה את החברה הישראלית. מהן סיבות הקונצנזוס? מה חושבים בעולם? והאם נפערת תהום בין השמאל הציוני לשמאל הקיצוני?

  • חברה צבא מי מפחד מיהדות? דת, צבא ומח

    מי מפחד מיהדות? דת, צבא ומח"ט גבעתי

    מכתב ששלח אל"מ וינטר לפקודיו עורר תגובות אנטי-דתיות חריפות, אודות כפייה. סקירה קצרה של יחסי דת-צבא בעולם המערבי חושפת כי מקורן בבורות.

  • עולם כשה

    כשה"ליברלים" של טוויטר שועטים לפוגרום

    כך הפכה ישראל למוליך התיעוב העצמי של השמאל הליברלי המערבי, בעוד הגבול הדק שבין אנטי-ציונות לאנטישמיות הולך ומיטשטש עם הזמן.