ובינתיים בחברון: עסקים כרגיל

אני לא יכול להתעלם מהתחושה שהיה ועדיין יש כאן תת-תפקוד משווע של מערכות הבטחון, ולא ברמת החפ"ש שלא הבין בטלפון את הדיווח, אלא ברמת הקברניטים. מרגע שהתקבלה ההחלטה ללכת על עסקת גלעד שליט, הייתה ההנהגה חייבת להבהיר מעבר לכל ספק שהמחיר של החטיפה הבאה יהיה לא פרופורציונלי. שכל מתכנן חטיפה יסוכל. שכל ארגון שינסה לחטוף […]

אבל אני לא הרמתי קול

קודם הם נתנו זכות שיבה לגויים גמורים, אבל אני לא הרמתי קול, כי לא רציתי להראות חשוך. אחר כך הם נתנו איחוד משפחות לפלסטינים, אבל אני לא הרמתי קול, כי לא רציתי להראות לאומני. אחר כך הם נתנו את הנגב לחמולות בדואיות, אבל אני לא הרמתי קול, כי זה רחוק ומדברי. אחר כך הם נתנו […]

טשרניחובסקי: אני – לי משלי אין לי כלום

תמיד היה לי מקום של חיבה מיוחדת לטשרניחובסקי. יש לי מבחן מובהק ליתרונו על ביאליק: כאשר ברצוני לקרוא שירה עברית טובה מתחילת המאה הקודמת, אני פותח ביאליק פעם אחת על כל עשר פעמים שאני נוטל לידי את טשרניחובסקי. ובהן צדק: זה נכון עוד הרבה לפני שידעתי שהוא היה מקורב לרוויזיוניסטים, ואפילו לפני שגיליתי את היוונים. […]

הווסטיבולום בן 40

לא רק פרס חוגג יום הולדת, גם רן ברץ מנצל את מעמדו הבינלאומי ושררתו המידתית על מנת לפרסם ברבים את יום הולדתו. בלוג ממרום ארבעים שנות