השמאל טרח במשך שנים לחנך אותנו שחמאס הוא נציגם הרשמי של הפלסטינים ופרטנר להידברות. עד שמגיע זמנה של האוכלוסיה לשלם על מעללי נציגיה
השמאל חינך במשך שנים ארוכות את הציבור הישראלי שחמאס הוא נציגם הרשמי של הפלסטינים בעזה, בו ראוי להכיר ואיתו יש להידבר • אך כאשר מגיע זמנם של האזרחים לשלם את המחיר על המנהיגים שבחרו להם, השמאל שוכח הכל: פתאום חמאס איננו נציגו של העם הפלסטיני אלא אויבו, ומהציבור הישראלי מצופה להבליג ולהכיל • עדי בן-חור דורש שמילה של השמאל תהיה מילה
מזה תשע שנים שהציבור הישראלי שומע שוב ושוב כי החמאס הוא הנציג הרשמי של "העם הפלסטיני בעזה". תשע שנים בהן הוא נתבע לכבד את ההנהגה הנבחרת החדשה, ולהתעלם מקולות המחנה השפוי – השפוי באמת – שהתריע כי כל דיבור שהוא על דמוקרטיה יציבה במזרח התיכון הוא סר טעם ומסוכן. אבל היו פה קולות שהסיקו ההיפך. כאלה שאמרו בקול בוטח, בזמן שמצרים בערה, כי "החדשות הרעות הן שהערבים רוצים דמוקרטיה … תחת שמיכת החירות החדשה שתכסה את מדינותיהם, יסתבר שהם לא באמת שונאים אותנו וכבר הפנימו שלא נושמד". או כפי שניסחו זאת יו"ר 'בצלם' ומנכ"ל ארגון הסרבנות 'אומץ לסרב' לאחר ההתנתקות:
ישראל צריכה לדבר עם החמאס … כמדינה דמוקרטית אנחנו חייבים לכבד את הכרעת הפלסטינים גם אם היא לא נראית לנו … החמאס זכה באמון העם הפלסטיני וקיבל ממנו מנדט לנהל את מאבקו לעצמאות.
ובין לבין, היו גם כאלה שהעריכו את היכולת של החמאס לשלוט ואת הרצון שלו ברגיעה, כפי שסיפר לנו רביב דרוקר בשנת 2007, כי "(אנחנו צריכים) הכרה דה-פקטו בשלטון החמאס וניהול יחסים איתו … יש לה יתרון ברור אחד … כתובת היא כתובת. מילה היא מילה. החמאס מעוניין, על-פי טובי המומחים שלנו, ברגיעה".
והנה, לאחר תשע שנים, מתרחש דבר מוזר: דווקא עכשיו, דווקא בזמן מלחמה, אותם אנשי רוח ומומחים מגלים לפתע לעם ישראל שהחמאס בעצם לא מייצג את הפלסטינים. "מאבקו לעצמאות" של העם הפלסטיני מתנהל, מסתבר, בניגוד לרצונו המוחלט של הציבור הפלסטיני.
איזה צירוף מקרים מפתיע! נזכרתם שחמאס הקים דיקטטורה – דווקא בזמן שהוא בחר לו כמסתור לשיגור רקטות את אותה אוכלוסיה ממש, שבמשך תשע שנים לא חדלתם להלל את בחירתה. כעת, מסתבר לכם פתאום שהוא בכלל פועל בניגוד לרצונה.
הבעיה היא שכבר הצלחתם לשכנע אותי, את כולנו, ועכשיו אנחנו מצפים מכם לעמוד במילה שלכם: חמאס הוא "הנציג הרשמי" של העם הפלסטיני, ועל האחרון לשאת בתוצאות. מאוחר מדי לשכתב שוב את ההיסטוריה, ולדרוש מאיתנו להקריב את בנינו על מזבח התובנה החדשה שלכם. זה לא רק חורג מגבולות המוסר – זה חורג מגבולות ההיגיון שאתם קבעתם.
אז אכן, הגיע הזמן להתייחס לחמאס כנציג הרשמי של העם הפלסטיני; נציג שכבר תשע שנים זומם ומחכה לרגע שבו יפיל ויחסל את הגברים, הנשים והילדים שלנו.
אתם מבינים, אבירי-זכויות-השלם-את-החסר שלנו? אתם אדוני המלחמה. אתם בניתם את מכונת המלחמה הזו בעזה, הענקתם לה את הלגיטימציה, שימנתם אותה, סיפקתם לה חומת מגן אנושית בשם ה"דמוקרטיה הערבית", והענקתם לה דלק לתדלוק עצמי בדמותם של ילדים קטנים. וכפי ששר בוב דילן על אדוני מלחמה שונים אבל דומים:
אתם גרמתם לפחד הגדול שידע אי פעם בן האדם – והוא הפחד הגדול מכל – הפחד להביא ילדים לעולם. כך – הרגתם את ילדיי שעוד לא נולדו – נשמות טובות בלי קבר ושם.
אתם אלה שטוענים את האקדח של החמאס כל פעם מחדש – ומדברים על צלם אנוש. אתם, אדוני המלחמה.
מצויין.
זה לא כל כך פשוט, זה לא שחור ולבן.
יכול להיות שאילו ישראל היתה מדברת עם החמאס, כן היינו מגיעים להסדר.
הרי יש טרור מלמטה ויש טרור מלמעלה. יש הרואים את הפעולה בקיבייה כפעולת טרור. את המחסומים בגדה כטרור, את הסגר על עזה כטרור.
"בצלם" פועלים למען השלום ונגד המלחמה.
זה דווקא מאוד פשוט.
החמאס רוצה בהשמדתנו. נקודה. הוא אומר זאת בפה מלא ולא מוכן לעולם להתפשר על כך. על מה בדיוק ננהל איתו מו"מ? על דרך הוצאתנו להורג?!
חמאס הוא ארגון טרור מחרחר מלחמה. "לדבר" עם חמאס משמעותו השלמה עם רשע מזוקק. השלמה עם החמאס, משמעותה מלחמה נצחית (או התאבדות).
ויש לי חדשות בשבילך, יש גם אמת. לא מספיק שיש הזויים ה"רואים" בכל צעד הגנתי של ישראל "טרור". יש טרור, שבו המטרה היא רצח של אזרחים חפים מפשע על מנת לזרוע פחד. ויש אמצעים הגנתיים נגד טרור, כגון סגר ומחסומים. שנולדו עקב הטרור, ויעלמו לאחר הטרור. יש גם טעויות, כגון הפעולה בקיביה. אבל לא ניתן להשוות מקרה בו רשלנות הובילה למוות, לבין מקרה בו המטרה היא המוות.
"בצלם", בתמיכתם בארגון הרשע חמאס, פועלים למען המלחמה ונגד השלום.
יש מרחק בין להכריז לבין לבצע. אני מקווה שהחמאס לא יצליח לממש את תוכניותיו. כפי שנחתמו הסכמים בגבולות אחרים בין קבוצות ברחבי העולם, כך גם ניתן להגיע להסכם עם העזתים.
החמאס זרק את הפת"ח מהגגות. אבל מנקודת הראות של החמא"ס, אנשי הפת"ח היו מושחתים. אומנם זו לא הדרך המתורבתת לנהוג באופוזיציה…
ישראל לוחצת על חפים מפשע לקום ולהתנער מהחמאס, גם בעזרת המחסומים.
אני מאמין שיש אפשרות להמנע משפיכות דמים נוספת.
היכן ראית סתירה בין ביצועי החמאס לבין הכרזותיו? אם יד אלוהים לא הייתה מקשה את לב חמאס, ולאחר חטיפת שלושת הנערים הם לא היו יורים רקטות, היינו מתעוררים עוד כמה חודשים עם חדירה של מאות מחבלים דרך מנהרות לקיבוצי עוטפי עזה. כמה יהודים אתה חושב שהיו נטבחים בתרחיש כזה? תסכים איתי שמאות יהודים זוהי הערכה זהירה ביותר.
חמאס לא הפסיק לשגר רקטות לעבר תושבי ישראל מאז 2001. לפני הגירוש, אחרי הגירוש. לפני המצור, אחרי המצור. 13 שנה של מציאות קבועה – חמאס יורה לעבר אזרחים שלא עשו לו מאומה.
כל אגורה מן הסיוע העולמי הם השקיעו ברקטות ובמנהרות. ואת עזה הם דרדרו לגהנום. מי ששר בחתונות מוצא להורג. גוויות קשורות לאופנועים מטאטאים את הרחובות. יש לך רשע יותר גדול מזה?
את שפיכות הדמים הנוספת ניתן למנוע ע"י חיסול שלטון החמאס. בדיוק כמו שחיסלו את שלטון הנאצים.
שמע…
קראתי לפני כמה ימים את סיפורו של ישראלי שהכיר באיזה כנס בחו"ל פלסטיני מעזה. עוד בתקופת אוסלו. הם שמרו על קשר במהלך השנים עד שהחמאס על לשלטון בעזה.
כתנועה דתית, הם מעוניינים לכבוש את הארץ מידי הפולשים. אז כאשר אתה כותב: "חמאס יורה לעבר אזרחים שלא עשו לו מאומה", אין זה נכון, לפי נקודת מבטו. הקיבוצים הוקמו בסמוך לגבול עם עזה כדי לשמור על הגבול. כחלק מתפיסת הביטחון של ישראל בהקמתה.
את גלעד שליט וחבריו לשמירה החמאס תפס לא מוכנים בזכות מנהרה. אני לא מאמין שהמנהרות לא היו ידועות לאנשי הביטחון. היה איזה סיפור על קצין בכיר שטען באוזני אנשי אחד הישובים שלא ניתן לחפור מתחת לקרקע עד לישוב… עובדה שהם הקריבו כ-160 ילדים במהלך החפירות.
הנאצים רצו לכבוש את המזרח כדי ליצור מרחב מחיה כחלק מתפישת עולם של קולוניאליזם. להשאיר בגרמניה רק את התרבות הנעלה ואילו את התעשיה הכבדה להעביר מזרחה. הגרמנים לאחר המלחמה הבינו שבכוח זה לא יעבוד וכך כבשו את אירופה מבחינה כלכלית ופוליטית. כמובן לא שלטון מוחלט, אבל גרמניה בהחלט דומיננטית באיחוד.
כלומר אני מאמין שהיה ניתן לשכנע את החמאס לוותר על הרצון לשלוט בכל הארץ ולחסל את ישראל. פשוט עניין של נחישות ועוצמה לא מבוטלת.
החמאס הוא רק שם. מאחוריו נמצאים אנשים. גם הם נגיע למפקדים הבכירים ונחסל אותם, הרי לא נחסל את כל הערבים… אז כן צריך להגיע להסכם כלשהו.
אז כן, המנהרות הן רעיון מחריד. ניסיון לפגוע בישובי הדרום בטבח שטני. יש לחסל את מי שהורו על הקמת המנהרות. הם לא אנושיים. אבל כן יש לחשוב על שאר האוכלוסיה.
אין שום סיבה להתחשב בנקודת מבטם של אלו השוללים את עצם קיומך. על מה בדיוק תנהל מו"מ עם אדם כזה? על דרך ההוצאה להורד? זהו אבסורד מוחלט.
אני מסכים שיש מקום להסתכל על נקודת מבטו של האחר כשמדובר בפתרון סכסוך בין אנשים רציונלים. אבל לא כשמדובר בקנאים שהחליטו שמטרתם היא חיסולך.
לא כל הערבים הם חמאס. ניתן בהחלט לחסל את שלטונו של החמאס, ללא חיסול כל הערבים. ואפילו ללא חיסול כל אנשי חמאס. החמאס הוא לא רק שם. החמאס הוא שלטון. ושלטון, בניגוד לאידאולוגיה, קל מאוד להכחיד.
ולראיה, בעוד שהנאציזם לא הוכחד, שלטון הנאצים הוכחד לחלוטין. וזאת ללא שום שמץ של הסכם.
אם אתה רוצה לחשוב על טובתה של האוכלוסיה הפלסטינית, אין לך מעשה שיטיב עמה יותר מאשר מיגור שלטון החמאס.
אם אתה יכול למגר את שלטון החמאס ולתת לאוכלוסיה לבחור מנהיג אחר, לא דתי, כלומר לא רוצה להשמיד את ישראל, אתן לך את ברכתי. אבל מה אם האוכלוסיה תבחר שונא ישראל נוסף? אז יש לחסל את האוכלוסיה?
ראשית, יש לי אמונה שהאוכלוסיה הפלסטינית לא מטומטמת עד כדי כך, ולא תחזור על אותה טעות שוב ושוב. גם אם האוכלוסיה הפלסטינית תחזור על טעות זו, אין שום סיבה לחסל אותה. כי א) יתכן וההנהגה החדשה, גם אם היא קיצונית לפחות כמו החמאס, תלמד שדמה בראשה אם תפגע בישראל, ולכן תעזוב אותנו לנפשנו כל עוד אנו חזקים. ב) גם אם השלטון החדש לא ילמד ויתקוף אותנו שוב, נשמיד את השלטון החדש. במקביל, אם האוכלוסיה מתמידה בבחירת שלטון הפועל לחיסולנו, אין צורך לחסל אותה בתמורה. ניתן פשוט לתת להם כסף.
הידעת שעלות יום לחימה מסתכמת באופן ישיר במאות מיליוני שקלים? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4540054,00.html. באופן עקיף, הרבה יותר. במקום להוציא בעשור מעל ל10 מיליארד שקל על מלחמות בעזה (לפי חישוב של 4 מבצעים בעשור, כאשר כל מבצע באופן ישיר עולה בין 2 ל 4 מיליארד ש"ח), בסכום זה ניתן לתת 100 משכורות ממוצעות לכל בית אב בעזה ולעזור להם לממש את רצונם להגר למדינה אחרת. 70% מהם מעוניינים להגר (סקר ווינט http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4537161,00.html).