פקידים שיכורי כוח ומשפטנים עריצים הפכו את השלטון לגוף חסר חיים וסמכויות. לראש הממשלה לא נותרה ברירה אלא לצמצם את כוחה המופרז של מערכת המשפט.
בשנים האחרונות למדתי שיעור מוזר. כמה וכמה פעמים יצא לי להיתקל בקצינים בכירים לשעבר שהפגינו אומץ לב יוצא דופן תחת אש, אך נוטים לגלות פחדנות ורפיסות בלתי נתפסים כשהדבר נוגע לחיים הציבוריים והפוליטיים. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בלוחמים עזי נפש בשדה הקרב, שזכו בעיטורי מופת ובצל"שים, שאמרו לי כי הם תומכים בעמדותיי, איחלו לי הצלחה בקמפיינים הציבוריים שהובלנו, אך סירבו לצרף את שמם לעצומה או להביע עמדה בפומבי מחשש לביקורת הציבורית שיחטפו.
לעתים לא יכולתי להימנע מהמסקנה שהפער המדהים שבין האומץ הנדיר שהפגין אותו אדם בשדה הקרב לבין פחדנותו בזירה הציבורית מעיד כי הרצון לצבור פופולריות ולהצטייר כגיבור היה מן הסתם חלק מרכזי מהסיבות לאומץ שהפגין אותו אדם. אין בכך אגב כל פסול.
אינני מחסידיו של גל הירש. אני סבור שגישות ההכלה וההשתבללות שהנחיל לצה"ל ותורת הלחימה הפוסט-מודרנית בה הוא דוגל גרמו לביטחון ישראל ולצה"ל נזקים משמעותיים. עם זאת, הבוקר הוכיח גל הירש כי הוא אמיץ לא רק בשדה הקרב כי אם גם בחיים הציבוריים. דבריו כנגד מוקדי הכוח הבלתי נבחרים וכנגד בעלי האינטרסים שמנהלים בפועל את מדינת ישראל מעידים כי הוא אינו חושש להתעמת עם המוקדים המסכנים באמת את הדמוקרטיה הישראלית. בהתחשב בכך שהירש נתון תחת חקירה וגורלו נתון במידה לא מועטה להשפעתם של חלק מאותם גורמים מעידים על אומץ לב יוצא דופן לא רק בשדה הקרב אלא גם בחיים הציבוריים.
השילוב הזה שבין הון-עיתון-פקידים שיכורי כוח-ומשפטנים עריצים שהפכו את החוק לאות מתה ואת השלטון למומיה חסרת חיים וסמכויות הוא הבעיה האסטרטגית היסודית שמעיבה על חיינו. בעיה אסטרטגית שמונעת ומסכלת כל אפשרות להתמודד עם האתגרים והבעיות האחרות הניצבות לפתחנו.
אין לי אלא להצטער על כך שמינויו של הירש סוכל, הגם שאני חולק קשות על דרכו המקצועית.
עצתי למקבלי ההחלטות היא שגם המועמד הבא למפכ"ל יהיה אדם שמבין כי המשימה הראשונה שתוצב לפתחו כמפכ"ל תהיה לנקות לפחות את המשטרה מעושי דברם של אותם גורמים אנטי-נבחרים. אותם גורמים שהפכו את הדמוקרטיה הישראלית לבדיחה שבה הממשלה אינה יכולה למנות את המועמדים שרצתה לתפקיד הרמטכ"ל (יואב גלנט), המפכ"ל (גל הירש), נגיד בנק ישראל (יעקב פרנקל), לשנות את עונש המינימום לזורקי אבנים או להדיח את הממונה על ההגבלים (דיוויד גילה) שתוקע את מתווה הגז וגורם לנזקים של עשרות מיליארדים.
מי שמכיר את הפוליטיקה הישראלית יודע כי אין פתרון קסמים לעוצמה המופרזת שצברו היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט העליון והפקידות הבכירה. כפי שהעיד לאחרונה שר המשפטים לשעבר הפרופ' דניאל פרידמן היו בעבר מספר מקרים של "העמדות לדין וחקירות שאין להן הסבר מתקבל על הדעת" כנגד פוליטיקאים שביקשו להתעמת עם עוצמת מערכת המשפט. כתוצאה מכך "הפוליטיקאים מאוד חוששים מהעובדה שאם לא ינהגו כפי ש"ראוי לנהוג" עלולות להיות לזה השלכות לא חיוביות ביום סגריר".
ראש הממשלה נתניהו יודע כי כל ניסיון לשנות את שיטת מינוי היועץ המשפטי או את הרכב הוועדה למינוי שופטים זקוק לרוב של לפחות 65 ח"כים, אולם המציאות היא שבכל קואליציה ישנם גורמים בתוך הימין והליכוד שרואים עצמם מחויבים לביצור עוצמתה של מערכת המשפט או חוששים לעתידם במידה ולא יתייצבו להגנתה.
בממשלה שכיהנה בשנים 2009 עד 2013 היו אלו בני בגין ודן מרידור מ'הליכוד', בקדנציה הקודמת היה זה יאיר לפיד וסיעת 'יש עתיד' ובקואליציה הנוכחית התנדבו משה כחלון ו'כולנו' לשמש כשכפ"צ של מערכת המשפט. רק בסוף השבוע האחרון נשבע כחלון אמונים למערכת המשפט בראיון שהעניק לסימה קדמון ב'ידיעות אחרונות'.
ניתן אם כן להבין מדוע נתניהו נרתע מניסיון גורף להחזיר את המערכת המשפטית לגודלה הטבעי ומסתפק בניסיון למנות לתפקידים בכירים את האדם שיגרום הכי פחות נזק במסגרת שיטה עקומה. כעת נראה שחוסר המשילות הגיע לממדים כאלו שיחייבו את ראש הממשלה לחרוג במידת מה ממדיניותו ולהחזיר את הוינשטיינים לגודלם הטבעי. בסופו של דבר בתחום הזה, בניגוד לרבים אחרים, נתניהו עדיין לא הביא בשורה. עתה, המבחן עומד שוב לפתחו. האם הוא יציב גבולות בפני התערבותם המופרזת של המשפטנים או שתהליך כרסום הסמכויות של הממשלה והכנסת והעברתם לידי גורמים בלתי נבחרים ושיכורי כוח יימשך.
איילת מתבלבלת
וטיפ קצר גם לשרת המשפטים איילת שקד: העובדה שהמשנה ליועץ המשפטי רז נזרי חובש כיפה על ראשו אינה הופכת אותו למועמד טוב לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. נזרי הינו אכן אדם נעים הליכות והוא גם חובש כיפה וקורא 'מקור ראשון', אך הוא דוגל באותה גישה המבקשת להעביר את סמכויות השלטון מידי הממשלה הנבחרת לידי החונטה המשפטית בכדי שזו תכפה על כולנו נורמות של צדק ומוסר אוניברסאליים הנהירות רק לאנשי משרד המשפטים ותומכיהם ברחוב שוקן. אימפריאליסט שיפוטי דתי (ואולי גם ימני) הוא פסול ולא ראוי בדיוק כמו אימפריאליסט שיפוטי שמאלני. המועמד הראוי ליועמ"ש יהיה זה שיבטיח ויוכל להוכיח כי בכוונתו לצמצם את מעורבות היועמ"ש בתחומים לא לו, ולא זה שמעורר אצל השרה אשליות שווא כאילו ירתום שיטה פסולה ועקומה לשירות שר מזדמן.
הכול טוב חוץ מחלק ארוך ומיותר שעוסק בהצדקת נתניהו. ולא הוא לא יעשה דבר גם עכשיו מן הסתם (גם לא שקד ובנט).
אין צורך לשנות את הרכב הועדה. פשוט צריך לקבוע בחוק יסוד השפיטה שאין לבג"ץ סמכות לפסול חוקים. כמו כן, התערבות בהחלטות ממשלה תתאפשר רק אם נגרם נזק ספציפי לעותר וכמובן שסוגיות ביטחוניות, מדיניות, כלכליות ויחסי חוץ הן מחוץ לתחומו. צריך להחזיר את בית המשפט העליון להיות א-פוליטי כפי שהיה לפני . ההפיכה השיפוטית של אהרון ברק.
.???המועמד הראוי צריך להבטיח שיצמצם מעורבות בתחומים לא לו
נו באמת, תעשה טובה אל תתערב…. פחחחח
,מה, כבר אין חוק, הגדרת תפקיד
גל הירש היה נחשב אמיץ אם היה אומר את הדברים לפני שהחונטה דפקה אותו.
להיפך, דודו. דווקא אחרי שהוא הרגיש במעט את נחת זרועם נדרש ממנו יותר אומץ. גם ביבי רצה ללכת נגד המערכת עד פרשת המתנות, שלימדה אותו שאם לא ינהג כשורה ימצא את דרכו לכלא, ולא חשובה הסיבה. זה שגל הירש דיבר כפי שדיבר אחרי שידע כבר משהו מכוחם, זה בהחלט לכבודו.
תרצו או לא אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית ורק העם יקבע. גם מערכת המשפט לא תוכל לעשות מאומה אם העם יתקומם. אפשר להאשים את העם באדישות ולא אף אחד אחר.
ועוד משהו. יש לשאול את השרלטן כחלון על איזה חלשים מגן בג״צ שכן הוא נמנע מלטפל בחונטה בטענה זו. האם על האומללים בדרום תל אביב שמסתננים פושעים אפריקנים ( רק לפושע אפריקני יש 5000 דולר לצורך חדירה לא חוקית לטריטוריה לא לו) שמחרבנים להם בכניסות לבתים, גונבים להם את החצרות והופכים אותן לחמארות לעבריינים ושתיינים אפריקנים אלימים, רוצחים את הזקנות, וממררים את חייהם במשך 7 שנים בגלל שופטים הזויים שאינם אלא עורכי דין שלמדו קצת באוניברסיטה ולא קדושים עם כנפי מלאכים. בג״צ כדברי פרופ׳ מאוטנר הוא מרכז פעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת והעתיק פעילותו לשם. זו גניבת שלטון ברמיה ועל זה מגן הנבלה כחלון והנבלה ליברמן שחובתו היתה צריכה להיות לטפל במערכת הרקבון הנקראת מערכת המשפט הישראלית אחרי הטיפול שהיא נתנה לו 17 שנים בגלגלי האינקוויזיציה שלה..
העם שלח את נבחריו לעבוד עבורו וזו חובתם.
אהרון ברק התנגד לצירוף רות גביזון לבית המשפט העליון בטיעון ש"יש לה אגנדה". ברור שגם למערכת השיפוטית יש אגנדה: לנהל את המדינה בהתאם למערכת הערכים והמטרות של "הציבור הנאור". וכך אפשר יהיה לנטרל את העובדה המצערת שהימין הלא נאור זכה בבחירות. ברור שהערכים הליברליים אוניברסליים הנאורים שלהם אינם כוללים כניעה לדין הבוחר.
שפטל הבטיח לפרסם בקרוב בהחיים על פי שפטל חוברת מסכמת בה תהיה הצעה לפירוק הדיקטטורה של בג״צ. לדבריו הצעתו תהיה כזו שלחונטה לא תהיה דרך לחסום זאת וזה עתיד להיות לא קשה במיוחד לביצוע. ולדעתי הגיע הזמן שאם תרצו יכריזו על הפגנת ענק נגד הדיקטטורה של בג״צ.
ובאשר לניזרי אני מסכימה איתך לחלוטין. האיש הזה בצלמו של וינשטיין. הכיפה לא מעידה על דמוקרט אלא על עוד כיבשת דולי מאותו הזן.