עוד הצעה פופוליסטית ומזיקה, שכלל אזרחי ישראל יממנו מכיסם. ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, עם כל הסיבות מדוע.
מזה זמן רב שח"כ אורלי לוי-אבקסיס מקדמת את הצעתה לאפשר משכנתאות במימון של 90% לאוכלוסיות מוחלשות, בערבות המדינה. איני מטיל ספק בכוונותיה הטובות של חברת הכנסת הנכבדה, אלא רק ביכולתה להבין את חוקי הכלכלה – לעיתים הם מורכבים ולא אינטואיטיביים.
העלילה בנושא זה התפתחה בהתאם לתסריט קבוע וידוע מראש: ח"כ שאפתן, פעיל חברתי או איש ציבור המעוניין בחשיפה תקשורתית ובחיזוק התדמית החברתית שלו/שלה, מעלה הצעה שנועדה "להקל" על ציבור מסוים. ההצעה מגדירה את הזכאים להטבה כך שאוכלוסייה רחבה ככל שניתן תוכל ליהנות מההקלה – ואם לא הם אז ילדיהם, או חבריהם, או ילדים של חבריהם. גם ה"הקלה" הכלולה בהצעה מוגדרת היטב, כך שהציבור הרחב יבין בקלות את המשמעות של אותה הקלה.
מאידך, הצעות אלה נזהרות לא לפרט את העלות האמתית של ההצעה, ולהסביר מי צפוי לשאת בה. בנוסף, ברוב ההצעות מסוג זה, התועלת מההצעה ברורה ושקופה, אך עלות ההצעה היא עקיפה, עמומה ולא מובנת לציבור שאין לו הבנה מעמיקה במקצוע הכלכלה. ואם כלכלנים יעזו למתוח ביקורת ולהסביר עד כמה ההצעה גרועה, אז לא נורא. מספר הכלכלנים הוא רב, ובדרך כלל ניתן למצוא לפחות כלכלן אחד שיסביר ש"בתנאים מסוימים ההצעה עשויה להשיג תוצאות חיוביות". ואם לא יימצא אפילו כלכלן רציני אחד שיצדיק את ההצעה, ניתן (כמו במקרה של יאיר לפיד לגבי ההצעה למע"מ אפס על דירות) לקבוע שההצעה נועדה לזוגות צעירים, לא לכלכלנים.
טעות 1#: לא "המדינה תשלם"
בנק ישראל, בגלל חששו מפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית, אינו מאפשר לבנקים לתת משכנתא לרכישת דירה מעל שיעור מסוים משווי הדירה, בדרך כלל בסביבות 70%. כאן באה אורלי לוי-אבקסיס ומציעה שהבנקים יתנו 90% משכנתא במקום 70%, ואל לבנק ישראל לחשוש מפגיעה ביציבות, כי המדינה תיתן ערבות ל-20% הנוספים. כלומר, אם הלווים לא יחזירו את ההלוואה, החשיפה של הבנק למשכנתאות תישאר לכל היותר 70%, כי עבור ה-20% הנוספים הבנק יקבל צ'ק מהמדינה.
כמו במקרים רבים אחרים בהם מציעים ש"המדינה תשלם", זהות הנושאים בנטל נותרה עמומה. אבל סוד גלוי הוא שבמרתפים של משרד האוצר לא קבור שום אוצר – לא מטבעות זהב וכסף, לא יהלומים, ואפילו לא דולרים או שקלים. לכן, כל שקל ש"המדינה תשלם" יבוא בהכרח על חשבון כלל האזרחים, בצורה של העלאות מסים ו/או של הקטנת השירותים החברתיים שהממשלה מספקת.
קיימת טענה שאין בערבות כזו סיכון אמתי כי בסופו של דבר הלווים יחזירו את הכסף ולא יהיה צורך במימוש הערבות שתיתן המדינה. טענה זו חסרת בסיס. על סמך ניסיונן של מדינות רבות בעולם, ערבויות שנותנת המדינה בהחלט כרוכות בסיכון. פעמים רבות הערבות ממומשות והמדינה אכן צריכה לשלם (מכיסי האזרחים) את ההתחייבות שלקחה על עצמה. דוגמה בולטת היא המקרה של אירלנד – שהעניקה ערבויות לבנקים ב-2008 ונגררה עקב כך למשבר פיסקלי חמור.
יתירה מכך, מבחינה מקרו-כלכלית מימוש כזה צפוי להגיע בעיתוי הגרוע ביותר האפשרי, והנזק עלול להיות קטסטרופלי. קיים מתאם גבוה בין ההסתברות להיווצרות מצב בו הרבה לווים בשוק המשכנתאות לא יצליחו להחזיר את ההלוואות והיווצרות של מיתון במשק. והדבר אינו מקרי. מיתון במשק מלווה כמעט תמיד בעלייה בשיעור האבטלה, בפגיעה בהכנסות משקי הבית ובהקטנת יכולת החזר ההלוואות מצדם. ברם, דווקא במצב של מיתון יורדות הכנסות המדינה ממסים בחדות, הוצאותיה עולות (במיוחד אם המיתון משולב עם משבר ביטחוני או עם זעזועים בשוק ההון), הגירעון התקציבי והיחס חוב-תוצר מזנקים ועלויות הגיוס נוסקות. דווקא במצב כזה הנזק המקרו-כלכלי והפיסקלי הכרוך במימוש הערבויות יהיה הכבד ביותר, ועלול לגרור את המדינה למשבר חמור.
טעות 2#: מחירי הדירות לא ירדו
מנקודת המבט של שוק הדירות ומחירי הדירות, 90% משכנתא תשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה למטרת המדיניות המוצהרת – הקטנת הלחצים לעליות מחירים. הרי לחצים אלה נובעים מהתפתחות פערים בין הביקוש להיצע – ההיצע מוגבל וקשיח ואינו נותן מענה לביקוש המוגבר לרכישת דירות. הענקת ערבויות מדינה לנוטלי משכנתאות תגביר עוד יותר את הביקוש לרכישת דירות.
מי שהתלבט האם לרכוש או לא לרכוש דירה, בוודאי יושפע מהמדיניות של "90% משכנתא" ויחליט לרכוש. מי שהתלבט האם לרכוש דירה של ארבעה או של חמישה חדרים, יחליט לנצל את טוב ליבה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (בחסות משלמי המסים ומקבלי שירותי הממשלה) ויבחר באופציה של חמישה חדרים. באותו זמן, כמות הדירות הנבנית ומספר החדרים שיתווספו לשוק לא יושפע מטוב-ליבה של הח"כית. לכן, הפער בין הביקוש להיצע יגדל עוד יותר והלחצים לעליית מחירי הדירות יתגברו. תכנית 90% משכנתא תתרום לניפוח בועת הנדל"ן.
טענה מעניינת שהועלתה לאחרונה היא שלמרות שקיימת כיום הגבלה של 70% משכנתא לזוגות צעירים, רבים מהם כל כך צמאים לדירות, עד שנוטלים הלוואות לכל מטרה ומגיעים ל-90% משכנתא בתנאי מימון הרבה יותר גרועים – אז מדוע לא להעניק להם לפחות מימון נוח להלוואות שהם ממילא נוטלים?
אך גם כאן, שוב אנו חוזרים לעניין התמריצים. לפי היגיון זה, על המדינה גם לספק בחינם בירות לאלכוהוליסטים – הרי אחרת הם ישתו משקאות עם תכולת אלכוהול גבוהה יותר. כמובן שטענה כזאת היא חסרת היגיון – היא מניחה שזוגות צעירים מאופיינים בהתנהגות דטרמיניסטית, חסרת שליטה עצמית של עדר חסר דעת. היא גם מתעלמת מהעובדה שאנשים מגיבים לתמריצים ומשנים את התנהגותם בהתאם. אם המדינה תספק משכנתא של 90%, מדוע ירצו הזוגות הצעירים להסתפק באותה דירה שהתכוונו לרכוש עם משכנתא של 70% ולא ישדרגו לדירה מפוארת יותר, תוך ניצול תנאי המימון הנוחים יותר, על-ידי לקיחת הלוואה עוד יותר גדולה?
טעות 3#: גורם הסיכון יגבר
מנקודת המבט של רוכשי הדירות, מדיניות של 90% משכנתא עלולה להיות נוראית. גם עם משכנתא של 70%, עבור רוב רוכשי הדירות רכישת דירה היא השקעה ממונפת ומסוכנת יותר מכל עסקה אחרת שביצעו או יבצעו בימי חייהם. לא רק שהם משקיעים ברכישת דירה את רוב חסכונותיהם (ולעיתים קרובות גם של הוריהם או של קרובי משפחה אחרים), אלא שהשקעה זו ממונפת – כלומר מתבססת על הלוואה שמשלימה את החסכונות האישיים והמשפחתיים. בתקופה של ירידת מחירי הדירות השקעה כזו עלולה להתברר כטעות קשה.
רוכשי הדירות בארה"ב בשנת 2005 ותחילת 2006 היו בטוחים שהם מגשימים חלום ושעסקת רכישת דירה היא עסקה מצוינת – העסקה הבטוחה והסולידית ביותר שניתן להעלות על הדעת, הרי מחירי הבתים בארה"ב תמיד עולים. כמה שנים לאחר מכן, אחרי שמחירי הדירות ירדו בעשרות אחוזים ושיעורי האבטלה זינק, הם בוודאי קיללו את רגע העסקה המצוינת. גם בישראל היו תקופות של ירידות מחירים מתמשכות אך הדרגתיות – למשל בין 1997 ל-2007 ירדו מחירי הדירות בשיעור ריאלי של כ-20. אין שום ביטחון שירידת המחירים הבאה תהיה איטית והדרגתית כמו הקודמת – יתכן שתתרחש ירידה מהירה ופתאומית, כמו בארה"ב, באירלנד, בספרד ובאין ספור מקרים אחרים. הגדלת מימון המשכנתאות ל-90% תגדיל עוד יותר את שיעור המינוף ועבור משקי בית רבים היא תהפוך את ההשקעה הכי מסוכנת לעוד יותר מסוכנת.
![היו דברים מעולם; בתי רפאים באירלנד, 2012. צילום: By Terence wiki [CC0], via Wikimedia Commons](https://mida.org.il/wp-content/uploads/2015/11/1024px-NewHouseNoGarden_GhostEstate_Bridgetown_CoWexford_Apr2012.jpg)
טעות 4#: לא צריך לעודד רכישת דירות בישראל
שתי תחושות הרווחות בקרב רוב הציבור, בעידוד בלתי פוסק של כלי תקשורת רבים, הן שקשה מאד לקנות כיום דירה וששיעור הבעלות על דירות נמוך מדי וחשוב מאד להגדילו. תחושות אלה מייצרות רוח גבית חזקה מאד להצעות פופוליסטיות לסיוע ברכישת דירות למשקי בית שאין בבעלותם דירה, מסוג ה-"90% משכנתא". תחושות אלה, במידה רבה, שגויות.
עקב הריבית הנמוכה והעלייה הניכרת בשיעורי התעסוקה ובהכנסות משקי הבית, הקושי ברכישת דירה כיום אינו גדול יותר מאשר בעבר (ההשוואה המקובלת בעיתונות הכלכלית – מחירי דירות במונחים של שכר ממוצע למשרת שכיר – חסרת היגיון, על כך הרחבתי במאמר אחר. ראו כאן).
שיעור הבעלות על דירות בישראל – כ-68% – דומה לממוצע האירופי. יש קבוצות שלמות (סטודנטים, רווקים, פרודים וגרושים טריים, זוגות צעירים בשלב ראשוני של בניית קריירה) אשר לעיתים קרובות מעדיפות דיור בשכירות על פני ההשקעה הכבדה בזמן ובממון שכרוכה בדיור בבעלות. לשיעור בעלות גבוה מדי על דירות מגורים יש גם חסרונות משמעותיים ברמה המקרו-כלכלית, ובראשם הקטנת גמישות כוח העבודה (עקב העלויות הכבדות יותר במעבר בין דירות בבעלות לעומת מעבר בין דירות בשכירות).
גם אם, מסיבה כלשהי שנסתרת מעיני, הממשלה תחליט שראוי להעלות את שיעור הבעלות על דירות מגורים (נניח מ-68% ל-80%), ותהיה מוכנה להקדיש לכך משאבים רבים על חשבון משלמי המסים ומקבלי השירותים החברתיים, העיתוי כיום הוא ככל הנראה הגרוע ביותר האפשרי ליישום החלטה כזו. עדיף לנקוט במדיניות הזו כאשר מחירי הדירות יהיו בשפל, יהיה עודף היצע בשוק הדירות והמטרה המוצהרת של הממשלה תהיה להעלות את מחירי הדירות. אבל מישהו כאן כנראה התבלבל.
_____
ד"ר מיכאל שראל עומד היום בראש פורום קהלת לכלכלה. בעבר שימש ככלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.
כשלים לוגים ואי דיוקים במאמר:
ראשית: ההיקש בין ערבות המדינה לכמה עשרות אלפי משפחות מוחלשת, על 20 אחוז מהמשכנתא לבין, ערבות של מאות מיליארדים (לפחות) של ממשלת
.אירלנד לבנקים,.
שנית: הבנקים נתנו במשך שנים ונותנים היום משכנתאות של 80 אחוזים,וגם היום הם נותנים לכל מי שמראה הכנסה קבועה (אף אם לא גבוהה) משכנתא
. של 80 אחוז
שלישית:
מטרת החוק לא להוריד את מחירי הדיור, אלא מאפשר למעוטי יכולת (בדגש עליהם) לרכוש דירה, בדרך כלל ,הסכומים נמוכים, בפריפריה כדי לחסוך להם תשלומי שכירות חינם. תשלומי משכנתא, גם במינוף של 90 אחוז, על דירה של 500 או 700 אלף ש"ח אינם גבוהים באופן יוצא דופן, ומי שמשלם שכירות יכול לשלם עבור משכנתא כזו.
רביעית:
הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה שאין 'זמן טוב' לעידוד רכישת דירות. כאשר אף אחד לא עושה כלום להוריד את המחירים, אין ברירה אלא לעשות צעד בכיוון האוכלוסיות החלשות. אם כטענת שראל, ימתינו לזמן טוב, האוכלוסיות החלשות יאלצו להמתין לנצח,
ולבנתיים לכלות את ממונם.
לבסוף, אני לא מתרשם מטיעונך והנפנוף בטענה שרק כלכלנים מבינים, ורק כלכנים יודעים מה טוב. אני בטוח שגברת לוי התייעצה עם מי שצריך.
מעבר לכך, בושה לנפנף במקצוע הכלכל כבסיס להערכות עתידיות. היומרה של הכלכלן לתפקד כנביא היא אבסורדית לאטר אינספור כישלונות העבר.
בנוגע לעלות לא ואתה ולא כותב המאמר יודע כמה זה יעלה.אם נניח שיש כשלושים אלף זוגות חדשים בשנה וחצי מהם ירצה לקחת ערבות מדינה של200000 ש"ח מדובר בשלוש מאות מליון כל שנה סכום די גבוה אם תשאל אותי אבל לא מטורף.
פעם ששוק הנדל"ן לא גרר משקיעים לא הייתה בעיה לתת הלוואה באחוזים גבוהים ביום שגם ככה השוק מטורף הסרת המגבלה רק תלהיט אותו יותר.
זה שאתה מגדיר את החוק כך לא אומר שהוא ישמש דווקא למרות אלה. למשל אמן מכיר כמה אנשים שאנו דירות זכאים למרות שמשפחתם עשירה רק בגלל שהם לא מרווחים הרבה, כמו כן ידוע הסיפור על החרדים שאנו דירה במודיעין, אנשים שרושמים דירה על קרובי משפחה להימנע ממס ועוד.
אני שמח שאתה מעריך אחת הצרכן הישראלי דבר עם תנועת פעמונים הזדמנות ותבין כמה הוא "נבון"
הגיע הזמן לעשות צדק ותיקון חברתי לשכבות החלשות!!!! שנים על גבי שנים נעשו עוולות נגד דיירי הדיור הציבורי , החלשתם עד כדי כך שלא יכלו לרכוש דירות.כעת שמגיעה הצעה מח"כ לתיקון העוולות ולתת "קפיצה" לשכבות החלשות …קן מאנדהו…ומתקומם חוצפה!!! ….
צריך לשקול הדפסת עיתון מיוחד למודעות על דירות ב500-700 אלף, מרוב שהשוק מפוצץ בהן. הדרך היחידה להתקדם בצורה כלכלית, היא שחרור אדמות מדינה ווהקלות תב"ע בפריפריה. עם כל הכבוד לת"א והצע העבודה שם, העיר חנוקה וסתומה, אי אפשר לזוז אלא ברגל או על אופניים/קטנועים.ז
עד לפני עשור וחצי ניתן היה לקנות דירה בישראל בלי הון עצמי של 30% ואף בנק לא התמוטט, בנק ישראל והכותב צריכים לעשות חשבון נפש על הנזק העצום שהבנק גרם
לפעמים אינטואיציה של חכית מזרחית ללא דוקטורט בכלכלה יותר טובה מהחכמים שהביאו אותי לפי פחת
מה הקשר למזרחית? למה צריך לתקוע עדתיות לכל מקום?
מדובר בחכית מוכשרת אך כזו שאינה מבינה את חוקי ההיצע והביקוש.
א. הטענה שהקושי בקניית דירה כיום אינו גדול יותר מאשר בעבר – אינה נכונה. המדד הוא מספר המשכורות שצריך בכדי לרכוש דירה. בעבר היו צריכים כ 50 משכורות והיום הרבה יותר מ 100. מכאן זוג מהעשירונים הנמוכים, חסר הורים עשירים, יתקשה מאוד לקנות דירה בישראל. הוא לא יתנחם בכך שקיים איזשהו יתרון למדינה שאחוז גדול יחסית גר בדירות שכורות או אצל הוריו
ב. למרות זאת, הטענה של שראל שהצעת חוק זו היא 'כוונות טובות שמובילות לגיהנום'. להזכירכם, המשבר הכלכלי העולמי של 2008 החל מכך שהבנקים נתנו ב'נדיבות' משכנתאות עתק לאוכלוסיות חלשות. הם עשו זאת גם בשל לחצים פוליטיים לעזור לשחורים / אוכלוסיות מוחלשות. ואז, למרבה הפלא התברר שרבים מהם אינם מצליחים לעמוד בתנאי ההחזר. הם נזרקו באכזריות מבתיהם שהועמדו למכיכה ע'י הבנקים. בסופו של דבר בעלי הון קנו שפע נדלן במחירי מציאה. מצב העניים בארה'ב הורע
מי שרוצה להיטיב עם החלשים לא צריך לסבך אותם עם הלוואות אותם יתקשו להחזיר.
הצעת חוק פופוליסטית ורעה, אך לא גרועה כמו הגדלת ההשקעה בדיור ציבורי שמעמיסה 100% מההשקעה בדיור על כתפי משלמי המיסים.
מעניין לדעת אם הצעות פופוליסטיות של פוליטיקאים בישראל יוצאי דופן או שכל העולם מתנהל ככה.
מרגיש לי שבארה״ב יש יותר מודעות לדברים כאלה – מעניין לדעת אם אני צודק
אתה לא צודק.
https://en.wikipedia.org/wiki/Community_Reinvestment_Act
ההצעה לא תשנה שום דבר גם אם תתקבל כלשונה וזה בגלל ההחזר החודשי. הבנק מחויב לתת משכנתא בתנאי של החזר משכנתא של עד שליש מההכנסות. החזר של 90%, בודאי אצל משפחות קשיי יום, יעבור את ההגבלה הזאת. כך נשארנו עם שתי אפשרויות: 1. הלקוחות הללו ימשיכו לא לקבל משכנתה רק מסיבה אחרת. 2. לווים שלמרות הגדלת המימון יצליחו לעמוד בתנאי של שליש מההכנסות – אז באמת שהם לא מהווים סיכון לבנקים ואין סיבה לא לתת להם משכנתה.
חוק ברזל: מי ששימש כל ימיו פקיד ציבורי ובפרט מי שלמד באוניברסיטה ממשלתית הדעה שלו שווה כקליפת השום ופחות מזה. אין לדעה של שראל כל ערך. הוא פקיד ממשלתי שמעולם לא ניסה להפוך שקל אחד לשניים באיזו השקעה שהיא, אין לו מושג כיצד נראה ומורגש מאבק קיומי יום יומי בשוק החיים כשכל הזמן מונף מעליך חרב המיסים. פקידים מהסוג של שראל אין מקום למאמר שלהם באתר שככל שהבנתי תומך ברעיונות שוק חופשי וקפיטליזם. הממשלה בכלל אינה צריכה להתערב בשוק המשכנתאות, לא לדאוג לבנקים ולא ללווים. המעורבות הממשלתית ההרסנית דוחפת לכיוון השוק האפור האם האדון שראל שוכר דירה ומשלם שכר דירה חודשי או שהוא בעלים על דירה ומשם הוא מטיף עצות לנאבקים על קיומם? חוזר להתחלה אין לדעה של שראל כל ערך של ממש
יקירי אתה בור או לא יודע להביע את עצמך
דבר לעניין
התיאור של הכלכלן אינו עולה בקנה אחד עם מה שתיאר זליכה בתכנית מגש כסף. מה לעשות?! זליכה הוכיח את אמינותו לאורך השנים
היכן הוכיח זליכה את אמינותו? איזה עסק משגשג הוא הקים וניהל עד היום?
יש במאמר כמה הנחות עבודה סמויות יותר או פחות. שמשותפות להנהגה הכלכלית של ממשלת ישראל שהכותב הוא נציג שלה. כנראה הן נכונות אני לא מתווכח אני רק מתייחס אליהן
א. בגלל העבר הרחוק וגם הקרוב מאוד מתייחסים לבנקים וגם לציבור כמו לחבורת ילדים מפגרים עם גפרורים וג׳ריקן בנזין שצריך להגן עליהם מעצמם מבחינת התנהלות כלכלית חסרת אחריות כי ביום של השריפה יאשימו את הממשלה למה לא מנעה אותה..
ב. הבנקים הם החברות הכי חשובות במשק ליציבות הכלכלה שחייבים לשמור עליהם יציבים בכל מחיר.
ג. כל שקל שיכנס לכיס של הציבור אם בגלל הגדלת האשראי או בגלל סיבה אחרת יגרום לעליית מחירי הדיור שכן מדובר בסחורה במחסור עם ביקוש קשיח.
הפחד הגדול הוא שבנק ישראלי יתמוטט. כי למה אין מוסד שקוראים לו ״מכולת ישראל״ שיימנע מחנויות מכולת להתמוטט?
לכן יש את ההוראה של בנק ישראל של משכנתא עד 70% מערך הנכס, ולכן קיימת הרגולציה שמונעת תחרות דואגת לריווחיות, לא מאפשרת הקמה של בנקים חדשים ,או כניסה של בנקים נוספים מחול.
כאמור למרות כל הכלכלנים עם השכר המכובד שעובדים בסניף ובמטה אנחנו לא לגמרי סומכים עליהם אחרת למה שהבנק לא יבדוק יכולת החזר של הלווה ויקבל החלטה בעצמו על גודל ההלוואה וישלם את המחיר במקרים שהוא טועה כמו שהוא עושה במקרים שאיש עסקים גדול עושה תספורת.
אם כתוצאה מהמיתון המובטל לא יוכל לשלם את שכר הדירה מצבו יותר טוב לעומת לווה שלא עומד בתשלום משכנתא (חוץ מזה שייקחו לו את הבית וימכרו בחצי מחיר, הוא גם עדיין יהיה חייב את רוב הקרן לבנק כי בהתחלה משלמים את הריבית ) וגם הוא יהיה חסר כל וכל התשלומים ששילם עד עכשיו ירדו לטמיון
אבל מה עם שוכר שלא חסך ולא קנה נכס? מה עם הסיכון שלמרות שעבד כל חייו ביום פרישתו גם הוא יהיה חסר כל?
איפה הוא יגור? איך הקצבה והפנסיה המסכנה שלו תאפשר לו לשכור דירה? לא עדיף למדינה לעודד אותו שיקנה נכס משלו כמו שהיא מחייבת אותו להשקיע בקרן פנסיה?
דרך אגב הואיל ורכישת נדלן היא השקעה אז למה לא לעשות את זה מכספי הפנסיה? במקום להפריש לקרנות שיפסידו בזמן מיתון אולי אפשר להזרים חלק מההפרשה של העובד והמעסיק להחזר הלוואת המשכנתא.
מיכאל שראל ושאר מתנגדי 90% משכנתא, כמה דירות יש לכם כבר?
במאמר של מיכאל באתר מידה מוצגות 4 "טעויות נפוצות" כביכול של התומכים בחוק, אנסה להתייחס אחת אחת.
1#
אכן כאשר הממשלה נותנת ערבות, אם היא ממומשת היא אכן מגיעה מכספי משלם המיסים על זה אין ויכוח, אבל
1. כאשר נותנים אפשרות לבנקים לתת 90% אין הכוונה שהם חייבין לאשר את זה לכל מי שמבקש, כמו שהיום מותר להם לתת עד 75% אבל הם בודקים כל בקשה לגופה לפי מגוון קריטוריונים ושיקולים שבודקים היסטוריית אשראי רצץ ותחום תעסוקה, יחס החזר הכנסה, וכמובן על פי החוק הקיים רק לדירה יחידה ניתן לקבל יותר מ50%, שיקול דעת כללי, התנהלות תקינה ובמקרה הצורך צירוף ערבים, כל אלה ימשיכו ולהיפך, ניתן להוסיף בחקיקה עוד תקנות עבור מבקשי 90% כגון, רצף תעסוקתי 3 שנים אחורה, יחס החזר הכנסה נמוך עוד יותר מהמינימום כיום, הגבלה על מכירת הנכס תוך זמן קצר מדי כדי למנוע ממשקיעים לנצל את החוק הזה, ועוד המון דרכים יצירתיות שניתן לחשוב עליהם במקום להפחיד (כמו שהיה עד לפני שנתיים עם המימון הנוסף דרך חברת EMI )
2. הערבות הנדרשת מהמדינה היא רק על ה15% שבין ה75% שנותנים היום לבין ה90% המדוברים, היות וגם במקרה של ירידת מחירים סביר להניח שהמחירים לא ירדו לרמה של 50%, כך שאם הבנק או הלקוח ימכרו את הנכס נניח ב75% במקרה הגרוע ביותר, הלווים עצמם יחוייבו לשלם את ה15% הנותרים (אם לא סילקו עדיין במסגרת תשלומי המשכנתא) ורק אם הם יפשטו את הרגל המדינה תצטרך לממש את הערבות ולשלם, מובן שהסיכויים קלושים שכל אלה יקרו בהיקף גדול (ואם כן מצבינו יהיה בכי רע בכל מקרה וההשפעה של החוק הזה יהיה זניח)
2#
1. אחוזי העיסקאות של משקיעים רבים, ונגדם צריך להפעיל את המאמץ ולא נגד רוכשי דירתם הראשונה למגורים (פשוט בושה, לקרוא לצעירים שרוצים קורת גג פרטית שתהיה שלהם בעוד 30 שנה = אלכוהוליסטים??!!)
2. לגבי הטענה שבעקבות החוק החדש אנשים יבחרו דירות יותר גדולות, אפשר להגביל את החוק על דירות עד גודל או שווי מסויים, או להגביל אותו לדירה ראשונה ולא רק יחידה, בקיצור הכל אפשרי עם קצת רצון טוב, כמה רע הבן אדם יכול להיות כדי להתנגד לחוק כזה?
3#
העיסקה היחידה שהגיוני להתמנף עליה מינוף גבוה, היא רכישת נכס למגורים מכיוון שאין מדובר רק בהשקעה פיננסית אלא בקורת גג שבכל מקרה זקוקים לה, ושוב יש מגוון דרכים לוודא שמי שלא יוכל לעמוד בירידות לא יקבל את המימון הגבוה
4#
"לא צריך לעודד רכישת דירות בישראל" זהו משפט הלועג לרש, בני ה30 היום, אלה שמרוויחים משכורות יפות יחסית, רוצים לקנות דירה כדי לא לשלם שכירות בגיל פנסיה, לא צריך לעודד אותם בשביל זה, הם פשוט לא יכולים להשיג את ה25% הראשונים, ומי אתה, ליברל מזוייף שתגביל את הבנקים לתת לא לתת להם יותר מ75%? כלומר גם אם המדינה לא רוצה לתת ערבות, שתפתח את השוק הזה ושהבנק יוכל להחליט למי הוא נותן כמה
לסיכום, מזמן לא נתקלנו בהצעה יותר צודקת ונבונה מזו, והלוואי וכל צופי מגש הכסף יתרכזו בפתרונות אמיתיים כגון אלה במקום לקטר על אלף ואחת דברים בו זמנית מה שלא יצמיח שינוי.
כל הוספה של מגבלה באמצעות חקיקה נוגדת את רעיון השוק החופשי וכלכלה חופשית וזכות החירות של בני אדם. וזאת גם בלי להתייחס הפשוטה, ששקול דעת פקיד כלומר התמודדות עם סכנה שאותרה על ידי פקיד ובדרך המומלצת על ידי פקיד חסרת ערך והרסנית
לי אין דירה. בדיוק בגלל זה אני חרד מהמצב בו כל דרדק שמצליח להביא 200K ש"ח קונה דירה בשני מיליון. זוהי דרך בטוחה להעלות עוד יותר את מחירי הדירות.
מבלי להתייחס לטענות הכלכליות היפות, המצב בפועל מאז שבוטלה האפשרות ליטול משכנתא של עד 90 % ( דצמבר 12 או 13() הוא שהזוגות הצעירים לוקחים מלא הלוואות קטנות מכל מיני כיוונים(ע"ח קרן השתלמות, מהעבודה, מההורים , מחברות אשראי, שוק אפור וכן הלאה.. ) מלבד המשכנתא שלוקחים ב75% העיקר שיהיה להם "הון עצמי" הבנקים קיבלו הוראה לעצור את זה אך כוחות .השוק חכמים יותר והבנקים עוצמים עין.
בשורה התחתונה עם יחזירו את ערבויות המדינה או חברות ביטוח אשראי זה רק יסדיר את המצב ויאפשר ביטוח של חלק מהאשראי שגם ככה הבנקים והלקוחות הצעירים חשופים אליו
אכן שטות וזה בהחלט לא יוזיל.
אבל לא חדש שיש הרבה שטויות בתחום הזה- כמו יועצי משכנתאות שמשלמים להם אלפי שקלים כדי להשיג את אותו תמהיל שאפשר להשיג בבנק עם קצת בדיקה ומיקוח.
כמה דירות יש לך?
יופיטר כמה דירות יש לך???
אתה נגד התערבות אז תן לבנקים להחליט כמה לתת! החוק הקיים אוסר על חברת אי אם איי לבטח בביטוח פרטי את הבנקים על המימון הגבוה, מה תגיד על זה?
לא הבנתי את ההתנפלות. אני אכן נגד התערבות, מה שמתרחש היום הוא העדר התערבות ? אני אכן נגד התערבות אבל בעד שקיפות כחלק מחוקי מסחר הוגנים שזהו בתחום פעילות המדינה. הבנתי שחברת הכנסת מבקשת לאפשר לבנקים חופש פעולה, טעיתי???
ולאד, האם קראת את מה שכתבתי? כתבתי בפירוש שרק מי שיכול לעמוד בהחזרים יקבל את ההלוואה אז למה אתה כותב כל דרדק?
וכמה אנשים יכולים לעמוד בהחזרים של 1.8 מיליון ב30-35 שנים?
יופיטר אני כנראה לא הבנתי אותך. אם אתה מתנגד להתערבות ודאי שצריך לתת לבנקים להחליט כמה ולמי לתת
הפתרון במקום אחר.
יש לאפשר לכל משוחרר צבא לקבל 300,000 ₪ מענק חד פעמי לרכישת דירה מהמדינה ולא לנסות להתערב בשוק חופשיבשום דרך.
מי שאין לו יקנה דירת חדר ויתקדם לאט ומי שיש לו יקנה דירה גדולה יותר.