הכומר ויליאם הכלר "לא היה רק התומך הראשון של הרצל, אלא גם העקבי, המתמיד והבלתי נלאה ביותר" • מדוע גם 85 שנה לאחר מותו, הוא עדיין אינו זוכה להכרה הראויה לו?
הוא היה שותפו הקרוב של בנימין זאב הרצל בראשיתה של התנועה הציונית. פעילותו סייעה להכשרת הקרקע מדינת היהודים במולדתם ההיסטורית. הוא ניצל את קשריו בבתי מלוכה כדי לסייע להרצל להיפגש עם מנהיגי תבל חשובים. הרצל אף הודה לו במהלך הקונגרס הראשון ב-1897. מעטים הם האנשים שפעלו כמוהו בצורה נלהבת ואינטנסיבית כל כך למען הציונות והעם היהודי. למרות זאת, רק מעטים עוד יותר מכירים את שמו. זהו הכומר ויליאם הנרי הכלר, נוצרי אדוק וציוני בכל נימי נפשו, שהפך לחברו של הרצל ול"שר החוץ" של התנועה הציונית.
85 שנים לאחר מותו – מועד שיצוין בחודש ינואר הקרוב – הכלר אינו מונצח ברחבי המדינה שהוא סייע בהקמתה. אף רחוב אינו נושא את שמו, אף מבנה, אף מוסד. אחד מאנשי המפתח של התנועה הציונית בימיה הראשונים, ואחד מאבות הציונות הנוצרית, והאיש שמשמש כהשראה לשגרירות הנוצרית הבינלאומית, הארגון הנוצרי-ציוני הגדול בעולם, כמעט ונשכח. כעת הגיע הזמן שמדינת ישראל תכיר תודה לאיש שפעל למען הקמתה.
ויליאם הכלר לא היה הנוצרי הראשון שראה חשיבות דתית בשיבת היהודים למולדתם, אבל הוא היה הראשון שפעל באופן פעיל למטרה זו, לצד התנועה הציונית שהחלה להתגבש. הוא נולד בשנת 1845 למשפחה אנגליקנית אדוקה, והחל לפעול למען הציונות שנים לפני שהרצל החל בפעילותו הציבורית. כנוצרי-אוונגליסט, הוא האמין בכך ששיבת היהודים לארצם היא צו מקראי. נאמן לציווי הזה, הוא נפגש עם ראשי תנועת חובבי ציון, במטרה לסייע להם בהעלאת יהודים לציון. לאחר שקרא את ספרו של הרצל, "מדינת היהודים", הוא מיהר לדפוק על דלתו כדי להיפגש עם בעל החזון ולעודד אותו להגשים את חלומו.
באותם ימים הכלר כיהן בתפקיד הכומר של שגרירות בריטניה בווינה, והוא ניצל את קשריו במשפחת המלוכה בגרמניה כדי לפתוח דלתות בפני הרצל ברחבי אירופה. בשלב הראשון, הוא סייע לקיום מפגש עם פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן, כדי לשטוח בפניו את התכנית המדינית ליישוב יהודים בארץ ישראל. הוא גם התלווה להרצל במסעו לארץ, וסייע לו לפגוש את הקייזר הגרמני, וילהלם השני. הכלר אף שימש כשליח מיוחד מטעם ראש ממשלת בריטניה בקשרים עם פעילותו של הרצל.
בקונגרסים הציונים הראשונים הכלר השתתף באופן פעיל – ואף זכה למילות תודה מיוחדות מהרצל על פועלו במהלך הקונגרס הראשון. הרצל אף ציין כי להכלר ולהשראתו התנ"כית הייתה השפעה רבה על פעילותו, מכיוון שאיש הדת הנוצרי ראה בו משה בן ימינו שמוביל את עמנו לארץ המובטחת. "הכלר לא היה רק התומך הראשון של הרצל, אלא גם העקבי, המתמיד והבלתי נלאה ביותר", כתב עליו לימים ההיסטוריון וחוקר הציונות הנוצרית, ד"ר פול מרקלי. השותפות הקרובה בין הרצל והכלר אף מתוארת בספר "הנסיך והנביא" מאת קלוד דוברני.
הכלר נשאר ציוני נלהב גם לאחר מותו של הרצל, ועמד בקשר עם מנהיגים יהודים ונוצרים עד למותו. שנים לפני מלחמת העולם השנייה הוא קרא ליהודים לעזוב את אירופה והתריע מפני אסון כבד. למרבה הצער, איש לא שמע לו.
בינואר 1931 הוא הלך לעולמו. המורשת שהותיר אחריו הכלר לא נעלמה. ארגונים נוצרים ציוניים, ובראשם השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, כמו גם מיליוני נוצרים ברחבי העולם, ממשיכים ללכת לאורו של ויליאם הכלר, ידידו הגדול ביותר של העם היהודי. כמוהו, גם אנחנו, בשגרירות הנוצרית הבינלאומית, רואים בהקמתה של מדינת ישראל במולדתה ההיסטורית כעניין של צדק היסטורי וכבעלת חשיבות בינלאומית. ועם זאת, למרות תרומתו הרבה להקמת המדינה, הוא לא זכה כאן להנצחה. כעת, 85 שנים לאחר מותו, הגיע תורה של מדינת ישראל לפרוע את החוב, ולהנציח את אחד מהאנשים שפעלו בצורה נלהבת כל כך למען הקמתה.
______
הכותב הוא מנכ"ל השגרירות הנוצרית הבינלאומית
אכן ראוי להנציח גוי אוהב ישראל כויליאם הכלר.
הנצחתו הראויה צריכה להיות לא פחותה, ואולי אף מכובדת יותר, מהנצחתם של גויים אחרים אוהבי ישראל (וינגייט, ולנברג, הלני המלכה, לואי אנדריוס), ובטח לא פחותה מהנצחתם של גויים שתרמו לישראל גם בהיותם נייטרלים יותר (הגנרל אלנבי, המלך ג'ורג').
זהו אינו רק עניין של כבוד לויליאם הכלר, אלא גם מחויבות של הכרת הטוב מצד היהודים ומדינת ישראל המייצגת אותם.
הלני המלכה התגיירה והייתה יהודייה.
ויליאם הכלר שבעיני צאצא של אחינו עשיו,הצד הטוב של עשיו ראוי להיות מונצח בהמון דרכים.צריך להביא את זה לידיעת ממשלת ישראל רחוב על שמו אולי תמונתו על נייר כסף ועוד בהמון דרכים.אבל הוא לא היחיד.לאורך כל ההיסטוריה צצו נוצרים אוהבי עם ישראל שתרמו רבות לעמנו.גם ניוטון היה דתי והאמין בתנך העיברי.
בימינו יש את השבט המדהים שנימצא בחגורת התנך בארצות הברית.שסוגד לתנך שלנו ולאלוהי התנך.איך הם צצו איך נהיו ככה איך איך פשוט לא להאמין.יד אלוהים בדבר.אלוהי צבאות ישראל כניראה עשה אותם כך.
שם האדמה משקשקת.המון ארועים של סופות שטפונות טייפון.אלוהים נתן להם אדמה רועדת משקשת כל הזמן.יש את הלחות האיומה שהופכת את האדם להזוי כימעט.הזיות שיכולות לפעמים לסטות לכיוונים לא טובים.אבל האל לא יתן.ויש את התנך ההזוי לא פחות משיחי אפוקליפטי מזהיר מדהים אלוהי.שלושת דברים הזויים אלה יצרו אומת נביאים.הם פשוט הפכו לנביאים.ככה האל העיברי רצה.מיתעלל בהם בליסוף ממש כמו שעשה לדוד המלך.לא קל לחיות שם כשהאדמה רועדת באופן תמידי.והם ליפעמים כועסים על האל הזה.אבל תמיד יחזרו אליו.אני קורא המון את התגובות של השירים היפים שלהם.תמיד יש בהם את הפשטות המקסימה הזו -הללו את אלוהים ,תבורך על האמונה חבר חדש.תמיד תמיד הם יחזרו לאבא התנכי.הוא הפך להם לאהבה לנחמה למיקלט לצור.וככה גם יאהבו אותנו.בעיני הם הצד הטוב של עשיו.היצירה שלהם מופלאה יצירת נצח.מכל שיר אני כימעט לומדת נהנית מיתפעלת.הם מלאים בחוכמה נבואית פשוט לא להאמין.הקימו לתחיה את התנך העיברי וחיברו אותו למאה שלנו החדשנית.בשירה הטפות סרטים קליפים ומה לא.מיסטיקה.מיסטיקה תנכית מדהימה עתידנית.הם פשוט החליפו אותנו.במקום שאנחנו נעשה את זה הם עושים את זה.ללמוד וללמוד עוד ועוד ועוד.במובן הכי בסיסי.איך איך יודעים ככה על אלוהינו.הוא האל ,שמיתעלל בהם גם מפצה אותם.נתן להם נבואה בשורה.ראיתי סרטים על האזור הזה בתקופת העבדות ונידמה לי עשו להם עוול.מי שכתב את התסריטים שם בהוליווד לרוב הם יהודים והיסתכלותם היא מאוד סטראוטיפית ביחס לאוכלוסיה הזו.הם לא קלטו את כל הפרספקטיבה.התנך העיברי נדבק בהם. בילדים שלהם מדור לדור. הם מורישים אותו לצאצאים שלהם מחנכים אותם לאמונה עמוקה ולאהבת השם.פשוט מדהים.עם של נביאים
יותר לאט בבקשה. קודם לגמור להפוך את הימנים הישראלים לרפובליקאים ורק אחר כך המרת דת.
עדיף להפוך לרפובליקנים, מאשר הג'נוסייד שאהוביך הפלסטינים מתכננים לנו.
רמי: בהנחה שאנחנו מצליחים להגמיש מספיק את ההגדרה של אהבה אני לגמרי מסכים
כשיעקב התפלל להינצל מעשיו הוא הזכיר אותו 'מיד אחי מיד עשיו' לפעמים עשיו מתנהג כמו 'אח' וגם מזה צריך להינצל.
דרך אגב הרצל בברור דיבר על הקמת מדינה יהודית והתנצרות המונית וגאה של יהודים, זה למה המסיונר האוונגליקני התלהב ממדינת היהודים. אבל כמו שהעם היהודי עמד בניסיונות של השנאה ככה גם יעמוד בניסיונות האהבה.
תודה על גלוי פיסת הסטוריה נשכחת.
מרגש ביותר!
מעניין וחשוב.
אכן לא יתכן שכל מיני עסקנים זוטרים זוכים שיקראו על שמם רחובות ואתרים ואילו דמות מרכזית בתולדות הציונות שהיווה משענת מכריעה להרצל בראשית דרכו איננו מוכר כלל.