מאחורי הסיבוב: הבלוג של יהודה הראל

נגד האידאולוגיה

בעולם רווי שינויים תכופים האידאולוגיות הנוקשות יכולות רק להפריע. יהודה הראל קורא לשחרר את המחשבה ולהחיות את הערכים

אידאולוגיה. אילוסטרציה. צילום: יונתן זינדל /פלאש90

האידיאולוגיה, או בגרסה הגרמנית "השקפת עולם" (Weltanschauung), היא אקסיומה ומיתוס מפורטים שבכוחם לפרש את העולם, לחזות את העתיד, להסביר את כל התופעות והאירועים בעבר, בהווה ובעתיד. האידיאולוגיה שהיא מין דת חילונית, קובעת מה רע ומה טוב וגם מפרטת את המטרות הוודאיות בעתיד אליהן נכון לחתור.

האידיאולוגיה אינה נובעת מבחינה רצופה של המציאות המשתנה, אלא להפך: האידיאולוג רואה את המציאות דרך משקפי האידיאולוגיה שאינה תלויה בעניין, בנסיבות או בתקופה. באידיאולוגיה אין סימני שאלה. ישנם רק הרבה סימני קריאה.

האידיאולוגיה משחררת מהתלבטויות ומחשיבה.

האידיאולוגיה היא תמיד נכונה, קבועה, נצחית ואמיתית וכל סטייה ממנה מגונה ונחשבת לאופורטוניזם מחוסר עקרונות.

האידיאולוגיה כרעש

אנו חיים בתקופה של שינויים חדים ומואצים בכל שטחי המדע, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. העולם המורכב והגלובאלי עושה את חיזוי העתיד למשימה בלתי אפשרית. אפילו הצורך החיוני  לקלוט ולהבין ולהיערך מול השינויים החלים בהווה נעשה קשה ומחייב יכולת ומאמצים.

היכולת לקלוט במהירות את השינויים, לעבד את האינפורמציה ולהשתנות מול השינויים התכופים בסביבה, נעשתה למבוקשת גם בשוק העבודה.

למול כל זה, האידיאולוגיה רק מפריעה. היא מספקת נוסחה קבועה ובלתי משתנה, שכל אירוע ויהיה מפתיע ככל שיהיה, מהווה הוכחה נוספת לצדקתה ובו בזמן היא מפריכה את כל האידיאולוגיות האחרות שגם הן מפרשות את המציאות בצורה המתאימה להן. כך מהווה האידיאולוגיה מחסום ורעש המונעים קליטת אותות מהסביבה המשתנה.

האידיאולוגיה מקנה למאמינים שחרור מהתלבטויות, בטחון, שקט ושלווה. בכך, האידיאולוגיה גם סותרת את החירות, חירות המחשבה של הפרט.

קורבנות האידיאולוגיות

המאה העשרים הייתה המאה של האידיאולוגיות אשר התיימרו להנדס את החברה, הכלכלה, האדם והעולם.

הניסיונות לעיצוב העולם על פי האידיאולוגיות הנאציות והקומוניסטיות הסתיימו בכישלון מוחלט ובעשרות רבות של מיליוני הרוגים ונרצחים.

ניסיונות אלו אינן נחלת העבר. היום ניצב העולם בפני איום האידיאולוגיה של האסלאם הקיצוני שמאמיניו משוכנעים בנוסחת השריעה הכוללת בנוסף לפילוסופיה דתית גם כללים מפורטים לפוליטיקה, לכלכלה, לחברה, לתרבות ולחיי היום יום של כלל האנושות.

אידיאולוגיה וערכים

למרות כל זאת, שלילת האידיאולוגיות אינה שלילת הערכים. הערכים האנושיים, התרבותיים והלאומיים שונים מאידאולוגיה בכך שהם אינם תכנית ביצוע מפורטת וכוללת וכיוון שכך הם אינם תלויי תקופה, אינטרסים, מפלגה וכדומה.

הערכים שקיימים מאות שנים יתקיימו, כנראה, גם בדורות הבאים. כאלה הם בין השאר, האמת, הצדק, החרות, ההומניזם, הנדיבות, המשפחה, החכמה וגם היהדות וארץ ישראל.

עוד משהו

כל תיאוריה היא אפורה, אך עץ החיים ירוק תמיד.
– יוהן וולפגנג פון גתה

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. כל הערכים האנושיים המקובלים היו אידאולוגיה,כלשונך,בתחילתם עד שהן התקבלו בחברה כך יקרה עם האידיאולוגיות של ימנו חלקן יעלם וחלקן יתקבל.

  2. שכחת עוד אידאולוגיה הרסנית שפעילה כיום – הרלטיביזם המוסרי/ הרב-תרבותיות הקוסמופוליטית. מיישמה העיקרי של אידאולוגית החורבן הזו כיום הינו ברק אובמה, ונביאה הוא נועם חומסקי. ועל המוות וההרס שתורת העיוועים הזו מותירה בכל מקום, אין צורך להוסיף ולפרט.
    והכל בכוונה טובה, כמובן, ומתוך רצון לשפר את העולם…

  3. אגב, חשוב לציין בנקודה זו:
    שמאלנים חילונים גם אתם סוג של דתיים!!!

  4. מה שאתה מכנה אידאולוגיה, נהוג לכנות פילוסופיה.

    אני מציע לך לצפות באיון הזה עם ירון ברוק. הוא לגמרי מסכים איתך שיש המון פילוסופיות שהרסו להרבה אנשים את החיים, אבל בשונה ממך הוא מציע אלטרנטיבה.

    https://www.youtube.com/watch?v=089xOB9bbhU

  5. קצת מבולבל.
    כמעט כל המאמר על זה האידיאולוגיה היא לא משתנה. ואז בסוף כתוב ש:
    "הערכים האנושיים, התרבותיים והלאומיים שונים מאידאולוגיה בכך שהם אינם תכנית ביצוע מפורטת וכוללת וכיוון שכך הם אינם תלויי תקופה, אינטרסים, מפלגה וכדומה."
    בנוסף, יהדות גם קצת דומה לאיסלאם מתאימה להגדרה של אידיאולוגיה..

    אני הייתי מחדד זאת כך:
    ערכים – הם רעיונות מופשטים, ואכן לא תלויים בנסיבות. כדי להגשימם צריך להניח כמה הנחות לגבי דרך הפעולה וכמה היא יעילה, אפשרית ולא גורמת נזק אחר. דרך הפעולה היא האידיאולגיה. היא מונעת ע"י ערכים אבל אף אחד לא יכול לצפות בוודאות לאן היא מובילה, או באילו ערכים אחרים היא פוגעת וכמה זה חשוב למישהו.

    אז כן: בעידן כזה במיוחד, צריך לבחור מקודם כל מה הערכים החשובים. ולזכור שצריך להיות מחוייבים להם ולא לאיזושהי אידיאולוגיה שמתיימרת להגשימם.
    בכל זאת השלב הבא הוא לבחור דרך פעולה להגשמה, וכאן יותר קל ליפול לאחת האידיאולוגיות.

    קצת מזכיר לי את ההבחנה של אסא כשר בין עמדות עקרוניות לעמדות מעשיות. (למשל בספר 10 שיחות עם אסא כשר)