תיאום הדוק עם מרבית כלי התקשורת, ניסיונות להדיח את חוקרי ה-FBI, תיאומים אסורים עם ארגונים "עצמאיים" הפועלים מטעם מטה המפלגה ועוד ועוד. ההדלפות ממטה קלינטון ממשיכות לעורר סערה. סיכום ביניים
בשבועות האחרונים מודלפים באתר 'ויקיליקס' עוד ועוד חומרים ממטה קלינטון החושפים שורה של פרשיות המציגות את המועמדת באור שערורייתי ובעייתי. ההדלפות הראשונות שוחררו לפני הוועידה הדמוקרטית, וגרמו למבוכה כאשר חשפו שהוועד הלאומי של המפלגה הדמוקרטית היה מוטה במהלך הפריימריז לטובתה ונגד יריבה ברני סנדרס. כזכור, בעקבות ההדלפות הללו נאלצה יו"ר המפלגה הדמוקרטית, דבי וסרמן־שולץ, להתפטר. מאז היו עוד כמה וכמה הדלפות מחשבונותיהם הפרטיים של בכירים שונים, שהחשובה שבהן היא הדלפת תכתובות הדוא"ל של ג'ון פודסטה, מנהל הקמפיין של קלינטון.
ראיונות מתוסרטים מראש
המיילים של פודסטה מהווים אוצר בלום, והם מספקים הצצה לקרבי ההתנהלות הפנימית של מטה קלינטון. הם בעיקר מעניקים אישור להנחות מסוימות, שעד עתה היו בגדר השערות. אמינותם של המיילים המודלפים התבררה מעבר לכל ספק, שכן הם כללו גם סיסמאות לחשבונות אחרים של פודסטה, ותומכי טראמפ אכן הצליחו לפרוץ אליהם באמצעותן. אנשי 'ויקיליקס' שחררו, והם ממשיכים לשחרר, אלפי מיילים מהחשבון שלו. מדובר בכמויות גדולות מאוד של חומר שלא נוכל לסכם כאן את כולו, והרשימה שנערוך כאן היא חלקית ולא ממצה (מסמך 'גוגל דוקס' מתעדכן של מיילים חשובים אפשר למצוא כאן).
בין התגליות הבולטות שנחשפו היו תמלילי הנאומים שקלינטון מסרה ב'וול סטריט' תמורת סכומים גדולים, אבל בעיקר מדובר בהרבה מאוד תכתובת פנימית של אנשי הקמפיין וקרן קלינטון. התגליות קיבלו חשיפה מעטה יחסית בתקשורת האמריקנית, בין היתר משום שחלק מהמידע המעניין ביותר נוגע לקשרים שניהלו עיתונאים בכירים עם הקמפיין של המועמדת הדמוקרטית.
אם עד עכשיו יכולנו רק לשער זאת (כפי שכתבנו בעבר), עכשיו הדברים ידועים בוודאות: המיילים חשפו את היקף התיאום בין אנשי קלינטון לתקשורת. כך, התקיימו כמה מפגשי 'אוף דה רקורד' בין אנשי הקמפיין לבכירי העיתונאים האמריקנים. רשימות המוזמנים למפגשים הללו ארוכות מאוד, והן כוללות שמות מוכרים ומוערכים כדיוויד רמניק, צ'רלי רוז וג'ו סקרבורו. חמור יותר: במקרים מסוימים שלחו עיתונאים כתבות לאישור אנשי הקמפיין לפני פרסומם, או שינו כתבות לפי בקשת אנשי קלינטון. במיילים מסוימים מובעת תרעומת כלפי עיתונאים או עיתונים "סוררים", כאלה שהייתה ציפייה כי יהיו נאמנים למפלגה ובכל זאת כתבו סרה על הילרי. כמה עיתונאים עמדו בקשר מתמשך עם בכירי הקמפיין והעניקו להם עצות בענייני יח"צ ואסטרטגיה. מדובר בעיתונאים מפורסמים ומוערכים (ברנט בודוסקי, למשל), ולא רק מגופי תקשורת המזוהים במוצהר עם השמאל (לואיז מנש, למשל). במייל מסוים נראה שאנשי קלינטון הורו לסוכנות הידיעות AP מתי לשחרר כתבות, ועיתונאים ועורכים מצהירים על נאמנותם למועמדת ושואלים במה יוכלו לעזור.
מתברר גם שחלק מהראיונות שנוהלו עם קלינטון היו מתוסרטים לחלוטין. יתר על כן: עיתונאים שראיינו את טראמפ התייעצו לפני כן עם אנשי קלינטון, ועיתונאית מ־CNN שאירחה את אחד העימותים הדמוקרטיים בין קלינטון לסנדרס, שלחה לקלינטון כמה מהשאלות מראש. למרבה ההפתעה או שלא, התגליות הללו כמעט לא זכו לסקירה תקשורתית.
חמש דקות תמורת מיליון דולר
מתברר שבינם לבין עצמם יועציה ומנהליה של קלינטון מרשים לעצמם לדבר בכנות על חולשותיה. יועצת מעירה ש"התנצלויות הן עקב האכילס שלה, אבל דווקא בראיון הזה היא לא עשתה רושם של כלבה". אחד מאנשי הקרן כותב על צ'לסי קלינטון ש"התפוח לא נופל רחוק; היא נותנת נשיקה בלחי, ודוקרת בגב ובפנים". במקרה אחר מתייחס פודסטה לתירוץ שהילרי נתנה לו לטעות שעשתה בריאיון, ואומר שהוא לא מאמין לה. פודסטה וחבריו מחווים את דעתם הלא מחמיאה על בכירים כאלה ואחרים, שרשמית נמצאים בקשרי ידידות עם מטה קלינטון.
מתברר שבמטות של סגן הנשיא ביידן, של סנדרס ושל בכירים דמוקרטים נוספים, נמצאים 'שתולים' של מטה קלינטון שמעבירים לשם מידע. מטה קלינטון אסף מידע גם על חואניטה ברודריק, שטענה כי נאנסה על ידי ביל קלינטון, ובמיילים ישנה התלבטות אם המידע שאספו הוא חסוי. מתברר גם שלפודסטה היו קשרים עסקיים עם רוסיה שהוא התאמץ מאוד להסתיר. המטה גם ניהל קשרים עקביים עם ארגונים "עצמאיים", שלפי חוקי מימון המפלגות של ארה"ב אינם אמורים לבצע תיאומים מסוג זה.
כמובן, יש גם חומרים מביכים בנוגע לפרשת המיילים המסווגים שקלינטון כמזכירת המדינה שלחה בשרת הפרטי. למשל, מתברר שמקורבת לקלינטון תרמה למסע הבחירות של אשתו של בכיר ב־FBI שהיה מעורב בחקירת המיילים. שלא לדבר על חשיפת מסמכי החקירה של ה־FBI, שמהם עולה כי בכירים במחלקת המדינה ביקשו שב־FBI יגדירו את אחד המיילים כלא מסווג, בתמורה למתן הרשאה לסוכני FBI לפעול מחוץ לארה"ב.
המיילים מאשרים חששות בנוגע לקשרי ההון־שלטון של קלינטון וסביבתה. כך למשל, נציגים של ממשלת קטאר רצו להיפגש עם ביל קלינטון "לחמש דקות" (המרכאות במקור), כדי להעניק צ'ק של מיליון דולר לקרן קלינטון כמתנת יום הולדת. מקרה אחר הוא של שייח' סעודי שמבקש שביל קלינטון יתקשר אליו בתמורה לתרומה, ומנהלי הקמפיין מחליטים ש"זה יהיה משוגע, אלא אם כן הוא נתן 6 מיליון דולר". מרוקו תרמה 12 מיליון דולר, תמורת פגישה עם הילרי קלינטון. החשדות שנשמעים כבר זמן רב, שלפיהם גורמי השפעה קיבלו גישה לזוג קלינטון תמורת תרומות לקרן המשפחתית, מקבלים אפוא אישור.
חששות אחרים שמקבלים אישור חלקי במיילים נוגעים להתנהלות תקציבית לא תקינה של הקרן. מעבר לכך שהקרן מאפשרת לקלינטון להחזיק רשת שלמה של יועצים ועוזרים ולהמשיך לנהל אורח חיים נשיאותי מחוץ לבית הלבן, מתברר שהגבולות התקציביים בינה ובין הגופים האחרים ברשת קלינטון, וגם עם חברות פרטיות, מטושטשים. בנוסף, המיילים מכילים לא מעט חומרים על קשרי קלינטון עם 'וול סטריט', ובהם כאמור תמלילי נאומיה. בין היתר היא אומרת שם כי המתאימים ביותר לתכנן רגולציה פיננסית הם הבנקים בעצמם, וכי ההאשמות נגד הבנקים על אחריותם למשבר הכלכלי ב־2008 נבעו מסיבות פוליטיות.
איפה האמת, בפנים או בחוץ?
מהמיילים עולה כי קשה לומר שפודסטה ואחרים הם בגדר יועצים או עוזרים בלבד. מפתיע לגלות כמה מעט מההחלטות קלינטון מקבלת בעצמה, וכשהיא עושה משהו בניגוד לדעת פודסטה היא מרגישה צורך לתרץ את עצמה. כאשר פודסטה ושות' מנסחים לה את הציוצים, הנאומים, הריאיונות והפגישות האישיות – לאחר שהרבה מאמירותיה נבדקות תחילה בסקרים פנימיים – ומחליטים על עמדותיה, נראה שפודסטה איננו מנהל את הקמפיין שלה, הוא מנהל אותה. רבות מאוד מאמירותיה של קלינטון, אם לא רובן, כולל בשיחות פרטיות, מתוסרטות מראש על ידי מקורביה. לקלינטון שמורה כמובן המילה האחרונה, אבל לא נראה שתמיד טורחים לשאול אותה.
העניין הזה נכון גם בנוגע להחלטות מדיניות. בעיקר כאשר המיילים חושפים בבירור עד כמה השיקולים המרכזיים שמניעים את העמדות המדיניות של מטה קלינטון הם פוליטיים: מה יפגע בה מול קבוצות בוחרים מסוימות, או מול תורמים. כך למשל בנוגע להסכם הסחר הטרנס־פסיפי (TPP), שנמצא על הפרק במערכת הבחירות ושקלינטון הייתה בהתחלה תומכת נלהבת שלו – מנהלי הקמפיין מתלבטים אם עדיף שקלינטון תדבק בעמדתה שהפכה למאוד לא פופולרית, או שתחזור בה ואולי תיראה כהפכפכה ולא עקבית.
דוגמה נוספת: בפגישה עם נציגי ועדי עובדים אמרה קלינטון שפעילים סביבתיים הם "חסרי חיים", דבר שהיא בוודאי לא הייתה מעזה לומר בפומבי. לעתים עמדותיה תלויות לחלוטין בלחצים פוליטיים, ולעתים יש לה "עמדות ציבוריות ועמדות פרטיות" (כפי שאמרה באחד מנאומיה בוול־סטריט). קשה לדעת מה הן עמדותיה "האמיתיות"; בחלק מהמקרים הדברים שהיא אומרת בבמות פרטיות משקפים את דעותיה האמיתיות, ולעומת זאת כשהיא "בחוץ" היא מבקשת לרצות את בוחרי המפלגה, אך לעתים נראה להפך: שהיא אומרת לתורמים מה שהם רוצים לשמוע.
כמובן, גם ישראל מופיעה במיילים. מתברר שפודסטה מקבל פניות רבות מאוד מגורמים יהודיים בעניין ישראל, ובין היתר קבוצות שמאל קיצוני בארה"ב שולחות לו חומרים קשים נגד ישראל, אך לא נראה שזה מעניין אותו במיוחד. רוב הדיון שלו בעניין ישראל נערך עם כמה יועצים ספציפיים, שמדגישים את הצורך שקלינטון תמצב עצמה מימין לאובמה בנושא ישראל. ברור שפודסטה ושות' אינם מחבבים את נתניהו, אבל הם מדגישים שאפשר לעבוד איתו וטוענים שלקלינטון יש קשרים סבירים איתו. הם כמובן דבקים בעקשנות בפתרון שתי המדינות, אבל אינם אופטימיים בנוגע ליישומו כרגע (בהקשר זה קלינטון גם העירה שעדיף תהליך שלום "דמה" משלא יהיה תהליך בכלל). בסך הכול, התמונה המתקבלת ביחס לישראל מרגיעה.
קשה לדעת מה הן עמדותיה "האמיתיות" של הילרי, פשוט מפני שאין לה עמדות אמיתיות. כל קשר בין הילרי לאמת הוא מקרי בלבד.
כשאמריקה צריכה לבחור בין 2 שקרנים לעמוד בראש המעצמה
לחשוב שאלו המועמדים הטובים בכל מפלגה – משהו רקוב שם
איך העולם יכול להעריך אותה?
מזלה הרב שטרמפ הוא בהמה מהלכת על שתיים.
אחרת לא היה לה שום סיכוי.
אני לא צופה ניסים ונפלאות ממנה אחרי שתבחר.
אבל אם טרמפ יבחר – האסון יהיה גדול הרבה יותר.
למה טרמפ "בהמה מהלכת על שתיים" וקלינטון רק "ללא ניסים ונפלאות"? כי זאת השיטה של לוחמי המלחמה הפסיכולוגית מאסכולת סטאלין: להתחזות לאובייקטיביים וכדרך אגב להשחיל לתת-תודעה דמוניזציה של יריביהם. מי שזוכר את "ביבי שקרן" ואת "נתניהו הפאשיסט" לא מתרגש מ"טרמפ הבהמה", כי יודע צדיק נפש בהמתו הסטאליניסטית.
הילרי אינה אלא בובה בידי בעלי אינטרסים מושחתים, ש"רכבו" עם אובמה על השד הגזעני ומנסים עכשיו לרכוב על השד הפמיניסטי, כלומר – לזכות בקהל בוחרים אוטומטי שפועל רגשית בלי ביקורת שכלית, כדי לקחת את אמריקה עוד יותר עמוק למחוזות ההשחתה.
לדמוקרטים היה קל מאד כנראה להעלים כ"כ הרבה מידע בקלות יחסית. מתברר שהרפובליקנים לא השכילו לבנות לעצמם עיתונות ענפה התומכת בהם. (גם בארה"ב השמאל חרוץ פי מיליון מהימין). ותוסיפו לזה את חוסר התמיכה של המפלגה בטראמפ לא פלא שהגילויים נשארו בקרן זוית. (אינני יודעת עד כמה עיתונות מקומית יכלה להפיץ את האמת על קלינטון).
"כמה השיקולים המרכזיים שמניעים את העמדות המדיניות של מטה קלינטון הם פוליטיים: מה יפגע בה מול קבוצות בוחרים מסוימות, או מול תורמים."
נורא.
פוליטיקאית שרצה לנשיאות ואומרת מה שיביא לה מצביעים במקום מה שהיא באמת חושבת.
פשוט חסר תקדים בפוליטיקה העולמית.
מזל שטרמפ פשוט אומר את דעתו ומתעלם מהפוליטיקלי קורקט, מדעת הקהל, מהיועצים שמינה (כולל סגנו שבתורו טורח להתעלם לחלוטין ממנו משל הם רצים בנפרד לשתי משרות שונות ובלתי תלויות), מהממסד המפלגתי, מהעובדות, מהבטחותיו בעבר, מהיגיון ומכל דבר אחר שבולם אנשים לפני שהם פולטים כל שטות שעולה להם לראש.
אני מבין את הצורך לנגח את הילרי אבל אם זה הכי נורא שמצאו על פוליטיקאית ותיקה, אחרי שפרצו לה ולאנשיה למחשבים, המצב כנראה טוב. אני רועד מלחשוב מה ימצאו למשל אצל פוטין והבובה האמריקאית שלו אם יפרצו להם למחשבים.
ובכלל מדהים שטרמפ מבקר את הילרי על שקיפות בזמן שהוא מסרב לעשות את המינימום של לשחרר את דוחות ההון שלו.
שברת שיא בדמגוגיה. לקחת שתי שורות מתוך מאמר שלם והתעלמת מכל השאר.
לא, זה לא הכי טוב שמצאו עליה, תקרא את הכל. יש כאן דברים פליליים כולל שיתוף פעולה של ה-FBI.
אם מישהו אחר היה עושה את זה הוא מזמן היה בכלא.
אגב דעותיה האמיתיות של הילרי ידועות. היא תמשיך במדיניות שנקט בעלה ב 8 השנים שהם ניהלו ביחד את המדינה.
לעומת זאת אין לאף אחד מושג מה טרמפ יעשה. לא רק שהוא סותר את עצמו בלי הרף, לעיתים בתוך אותו הנאום בהפרש של דקות. אלא שאפילו תומכים מצפים ממנו לדברים שונים. למשל חלק רוצים שיהיה שמרן קלסי (שם קוד: יקיף את עצמו באנשים חכמים, כלומר באנשי הממסד הרפובליקני ובעצם ייתן להם להכתיב את המדיניות) ואילו אחרים רוצים מהפכה אנטי שמרנית (הוא המועמד החוץ ממסדי שיילחם נגד הממסד המושחת). בקיצור לשים פתק של טרמפ זה ללכת אל הלא נודע. לגיטימי כל עוד המצביע כנה עם עצמו שזה מה שבחר, ולא ישלה את עצמו שטרמפ משקר לכולם חוץ ממנו.
אור –
אתה מדגים עבורנו בצורה נפלאה את אותה טקטיקה ישנה וידועה של הנתפס בבושתו ועומד נבוך – "כן, אבל פלוני גם עשה כך וכך!".
אל תשנה נושא חביבי. נושא המאמר הוא השחיתות, בהא הידיעה, של קלינטון. קשרי ההון שלטון, השקרים השיטתיים, הפוליטיקה הקטנונית במקום מדיניות אמיתית, הבריונות, השוחד ועוד ועוד ועוד. אף אחד לא אומר שטראמפ טוב, אבל הילרי זה רע. רע מאוד. רע ברמה פלילית, לא ברמה של מציק קצת באוזן. אם הדברים מבוססים (ועושה רושם שהם אכן כאלה, ולא בגלל שאתר 'מידה' אומר זאת, זו רק לבנה נוספת בבניין) מקומה בכלא, ולא בבית הלבן.
יש לך תשובה להאשמות האלה? ראיות נוגדות? משהו? אני מניח שלא, אחרת היית כותב דברי טעם ולא דמגוגיה.
טלנסקי והמעטפות מתבררים כבדיחה לבנטינית.
אם יאיר לפיד עדיין מעוניין לדעת איפה הכסף, התשובה בכתבה.
והיא עדיין רצה…
השד לא נורא כל כך הילרי נחשבת לניצית במונחי בטחון גם היותה מהמפלגה הדמוקרטית , כלומר היא במידה והיא תזכה בנשיאות תמשיך את הצגה הנקראת תהליך השלום כלומר דבר על הצורך בתהליך אולם בפועל תתן לנתניהו (שיודע למכור את הסחורה) יד חופשית לפעולה . במזרח התיכון היא תגביר את מערובות של ארה"ב (הממסד התעשייתי – צבאי דורש זאת) במזרח התיכון ותשמש בלם כנגד רוסיה. בניגוד לאובמה האידאליסט או הנאיבי או בעל המדיניות ההרסנית .
במידה ומר טראמפ יבחר לא ברור מה תהיה מדיניותו אולי הוא ינסה לפייס את רוסיה (טעות לאור העובדה שהמשאבים הרוסים הכלכליים ממתמעטים) לגבי הנושא הישראלי פלסטיני הוא לא יתערב כמו קלינטון, ברם יש לצפות לנשיא מרוחק יותר ולצמצום וירידה בהשפעת ארה"ב .
מבחינה כלכלית קלינטון יותר טובה משום שמדיניותה מבוססת על האינטרסים של הגופים הכלכלים ובעלי העסקים הגדולים כגון קידום הסכם הסחר בדרום מזרח אסיה נועד לבלום את סין ויכול להחזיר את הפיליפינים שנשיאה התעמת עם אובמה .
מר טראמפ יש משנה כלכלית שונה לא ברור מה הוא יעשה אולם אם נניח שמר טראמפ אם יזכה בנשיאות יבצע את הבטחותיו מדובר על צעדים פופליסטים הרסנים לכלכלה (לצערה של המפלגה הרפובלקנית לא מרק רוביו או גב בוש נבחרו)
לסיכום אני מעדיף את קלינטון בתחום הכלכלי לא פופליסטית או סוציאליסטית בתחום של מדיניות החוץ לא תהיה הרעה או פגיעה משמעותית בנושא הישראלי פלסטיני משניהם בעוד שיש סיכוי שתהיה ירידה וחוסר ענין באזור בממשלו של טראמפ .
דבר נוסף לרפובלקנים ולשמרנים יש נכוחות בתקשורת האמירקאנית מרשת פוקס ואתר חדשות של בבירבנט
כמה עלוב, כמה שקוף, כמה מנופח, כמה צדקני, כמה מטופש.
ומה אצלנו? חמור מזה, כי הצבא הישראלי מנוע בהגדרה משת"פ במהלכים פוליטיים עם התקשורת. נו, אז מה? במסמך צבאי שהגיע לידי המצ"ח (www.mentalpreparation.org) התגלה כי 'אגף פסיכולוגיה צבאית ארגונית' הניח כמובן מאליו שת"פ עם תקשורת אוהדת לשם מתן לגיטימציה למהלך גירוש היהודים מגוש קטיף ומצפון השומרון. הדבר בא לביטוי בדף שיצא לפיקוד ובו נכתב תחת הכותרת-"מה ניתן ללמוד מפינוי ימית לנושא ביצוע תכנית "שבת אחים" [הגירוש] בצפון השומרון" בזו הלשון:
בסעיף 4- "לגיטימציה למהלך":
"לקחים לצפון השומרון: הבנה כי אמצעי התקשורת הם בעל ברית פוטנציאלי ביצירת לגיטימיות המהלך."
מי אמר שאין פוליטיקה בצה"ל?
אני ממש לא מבין את האמריקאים. טראמפ חסר כל רסן עם פה מלוכלך. אך באם יבחר ירסנו אותו יועציו. וילמדו אותו להיות ממלכתי. אך הילרי קלינטון ממש מסוכנת. היא תעשה הכל לבסס את שלטונה ותחסל בדרך כל מתנגד. אמריקה מעניינת אותה כשלג דאשתקד. כח חשוב לה היא איננה אמינה. חשוב לה להבחר בכל דרך כולל דריסת גוויות.
באמת את טראמפ לצערי היועצים לא יוכלו לרסן. כל המטרה הייתה שבתהליך הפרמרייז יבחר מועמד רציני לצערה של המפלגה הרפובליקנית המועמדים הממסדים כשלו וחבל. במפלגה הדמוקרטית הצליחו למנוע בקושי את בחירת סנדרס.
הבחירות בארה"ב הם לא רק בחירות על הדרך בנושאי ביטחון כלכלה רפואה וכו'. אלה לא הבחירות שהכרנו בעבר. הפעם יש שם שד חדש (שהוא לא לגמרי חדש, אבל הוא קריטי מבחינת הזמן) שנקרא nwo ("סדר עולמי חדש"). אובמה וקלינטון הם בסך הכל המריונטות של הוגי הרעיון הזה. לא סתם הצליח איזה "מיליארדר תימהוני", להביס את כל תותחי המפלגה הרפובליקנית (שבנושא הזה הם די אפאטים). יש שם מיליוני אזרחים, שפשוט נמאס להם מהפוליטיקל קורקט, שהסדר העולמי החדש הביא איתו ביחד עם שטיפות המוח המסיביות מצד התקשורת המגוייסת (למעט פוקס ניוז שמשמש כתגובה), קולג'ים, והאוניברסטאות, שהפכו לחממות לגידול דורות של "פרוגרסיבים" תומכי התוכנית הזדונית הזו, שמבקשת בין היתר, לבטל את כל הדתות (כשהיא הופכת בעצמה לדת), ולדלל את העולם מתושביו, כי לטענתם, העולם לא יכול להכיל כמות כזאת של אנשים. נשמע כמו 1984 של אורוול? כן! אנשים שם חוששים שאם טראמפ ייכשל והילרי תהיה הנשיאה הבאה, אז בשנים הבאות הסדר החדש יתחזק, אנשיהם יסיימו את השתלטותם על כל מוסדות המדינה הענקית הזו, ואף כוח לא יוכל לקחת מהם את השילטון.
Hard to say that anything here really surprises.
No need big imagination to know that the Clintons are indeed gangsters and created a KGB to control the media, the FBI and almost the all Washington DC.
If god forbid she will win, her administration will act as a CHUNTA. Only those that donated money into her foundation will be compensated by her.
The rest of the country will be thrown to trash.