האם צרפת הסוציאליסטית עומדת לבחור נשיא תאצ'ריסט?

עד לפני שבועיים היה פרנסואה פיוֹן, שכיהן בעבר כראש ממשלתו של ניקולא סרקוזי, ממוקם במקום הרביעי בסקרים לבחירות במפלגה הרפובליקנית הצרפתית, ה-LR. הוא נגרר אפילו מאחורי ברונו לה מר הצעיר וחסר הכריזמה. פתאום, עשרה ימים לפני הבחירות הוא החל לטפס ולהוביל, כנראה בזכות ההופעה המרשימה שלו בעימותים בין המועמדים שנערכו בטלוויזיה – שלושה עימותים רציניים ואיכותיים, בפריים-טיים בערוצים המרכזיים, שזכו לרייטינג גבוה מאוד.

אך אף סקר לא צפה את התוצאה הסופית: 4.2 מיליון מצביעים צרפתים – 9% מסך בעלי זכות ההצבעה והרבה מעבר לתחזיות – מיצבו את פיון גבוה במקום הראשון עם 44% מהקולות, זאת לעומת 28% לז'ופה ו-20% לסרקוזי. ארבעת האחרים נאלצו להסתפק בפירורים.

בבחירות שהתקיימו ביום ראשון האחרון, ה-20 בנובמבר, הימין הצרפתי עשה היסטוריה וערך בפעם הראשונה פריימריז פתוחים. שבעה פוליטיקאים בעלי רזומה מרשים התמודדו: נשיא לשעבר, שני ראשי ממשלה לשעבר, שרים לשעבר ועוד. על פי הסקרים השונים, במשך חודשים ארוכים התנהל המאבק המרכזי בין אלן ז'ופה, ראש הממשלה בשנות ה-90 תחת שיראק, שהוביל בפער ניכר מול ניקולא סרקוזי, הנשיא לשעבר.

הסיטואציה הזו הייתה תמוהה ביותר. ז'ופה הוא התגלמותו של הימין המתון, הרך, הלא-ממש-ימני למעשה. הוא סוג של פרנסואה הולנד ימני, כלומר איש של אי-עשייה ושמירה על המצב הקיים. הוא היה ראש ממשלה כושל, וגם הורשע בפלילים על שחיתות פוליטית. אבל, הוא היה הפייבוריט של התקשורת, גם כי הוא בעל העמדות הקרובות ביותר לשמאל, וגם כי הוא היה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לגבור על סרקוזי, שנוא נפשם של העיתונאים. לכן התקשורת הצרפתית "איתרגה" אותו לחלוטין, שלחה את חיציה הארסים ביותר כלפי סרקוזי, בעוד שמי שהעז להזכיר את פרשיות השחיתות בהן הורשע ז׳ופה ננזף בחומרה. ושוב הסקרים כשלו, הפעם באופן מוחלט וחסר תקדים.

תופעה מעניינת בהקשר זה שמתרחשת בצרפת: מצביעי המחנה השני משתתפים בפריימריז כדי להטות תוצאות לטובתם. אבל בעוד שב-2011 כמעט אף ימני לא הצביע בפריימריז של השמאל, הפעם מאות אלפי שמאלנים השתתפו בבחירות ל-LF על מנת להטות את התוצאות. מדובר אולי ב-15-10% מהמצביעים. סביר להניח שרבים מהם הצביעו לז'ופה, כאשר המניע העיקרי היה להכשיל את סרקוזי. מאחר וכמעט ודאי שלמועמד השמאל אין סיכוי בבחירות לנשיאות שייערכו באפריל 2017, מצביעי שמאל רבים החליטו לצמצם את ההפסד שלהם ולתמוך במועמד הקרוב ביותר אליהם בפריימריז של הימין. זה לא ממש עבד.

פיון, שכנראה ינצח בקלות בסיבוב השני בפריימריז, הוא המועמד הימני ביותר שהוצב בראש מחנה המרכז-ימין הצרפתי אי-פעם. הוא מגדיר את עצמו "תאצ'ר הצרפתי". במדינה ריכוזית כמו צרפת, פיון הוא הליברל המוצהר הראשון שמגיע למעמד של מועמד ריאלי לנשיאות. הוא ניהל קמפיין סביב סוגיית חירות הפרט, צמצום סמכויות המדינה, הורדת מסים וכדומה. פיון מתכנן לנהל מלחמה חסרת פשרות נגד האסלאם הקיצוני, והוא עצמו נוצרי-קתולי שמרן. אמנם ביטול ההכרה בנישואים החד-מיניים כנראה לא יקרה – פיון היה רוצה, אבל זה לא ריאלי – אבל כנראה שמנהיג המרכז-ימין יאסור על זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים ולבצע תהליך פונדקאות. יש לציין שבצרפת המאוד חילונית ההתנגדות לפונדקאות – לכולם – חוצה מחנות.

במציאות הפוליטית הצרפתית הנוכחית,  השמאל כשל כישלון חרוץ. מועמדת הימין הקיצוני לה פן ככל הנראה לא מספיק חזקה כדי לנצח בסיבוב שני, למרות שהיא תעלה אליו. לכן יש סיכוי רב שהסיבוב השני בפריימריז של ה-LF יאפשר לנו למעשה לדעת כבר עכשיו מי יהיה הנשיא הבא של צרפת.

אם פיון אכן ינצח, כפי שתוצאות הסיבוב הראשון מרמזות לנו, ייתכן שצרפת נמצאת ערב שינוי גדול: ממדינה ריכוזית מאוד, עם מיסוי כבד, רגולציה חונקת ומדיניות רווחה בעלת ממדים מפלצתיים לליברליזציה אנגלו-סקסית, עם רמת מיסוי נמוכה יותר, רגולציה קלה יותר ומדיניות רווחה 'קלה', שאולי תפסיק לתמרץ אנשים להתבטל ותפסיק לשאוב מהגרים שבאים לשתות קצבאות במקום לעבוד למען שפר את חייהם.

מצבה של צרפת בעייתי. אבל עדיין לא מאוחר מדי להציל את המדינה הגדולה הזאת. אולי פיון יצליח.

___________

אמיר וייטמן, ממייסדי התנועה הליברלית החדשה ויו"ר 'הליברלים בליכוד'

בנימין לשקאר, יו"ר 'הצרפתים בליכוד'