בזמן שהימין הציב קראוונים וסלל כבישים השמאל התנחל עמוק במערכת המשפט, בפקידות ובתקשורת. הימין צריך לשנס מותניים ולהיאבק חזרה
היישוב עמונה יפונה שלא בצדק. באמצעות מעשה נבלה משפטי הצליחו ארגונים קיצוניים במימון זר להפעיל את השופטים המוטים של בית המשפט העליון ולכפות את מדיניותם האנטי-ישראלית. שופטי העליון התעלמו מהעובדות המשפטיות ומכך שאין הוכחת בעלות על 98 אחוזים משטח עמונה. השופטים גילו חוסר רגישות וחוסר גמישות משווע, התעלמו מרצונה של הממשלה להימנע מפינוי כוחני וסירבו אפילו לבקשת דחייה זמנית עד שיתברר האם המתווה להעתקת היישוב אפשרי.
סיפור עמונה חושף בפנינו שוב כי מחנה הימין מצוי במצב של מוות מוחי ואינטלקטואלי. אחת הסיבות לכך ששופטי העליון יכולים לפסוק בצורה כל כך מוטה ובלתי מוסרית ובניגוד לדיני הקרקעות פשוטה: איש אינו גובה מהם מחיר ציבורי. לא בקמפיינים תקשורתיים, לא בכתיבה מנומקת
הימין הישראלי מצוי בפיגור של שנות דור ברמת ההתפתחות הפוליטית. מי שמצפה מהמערכת הפוליטית לרסן את בית המשפט צריך להכין את דעת הקהל ולגבות משופטי העליון מחיר על כל החלטה מוטה. פרשת עמונה לא נולדה יש מאין. מזה שניים וחצי עשורים רומסים שופטי העליון את הדמוקרטיה הישראלית ופוסקים בשרירותיות בהתאם לאג'נדה השמאלנית שהביאו מהבית. השופטים והיועמ"שים קשרו לחיילי צה"ל את הידיים; מנעו מהמדינה לטפל כהלכה בתופעת המסתננים; הזיזו שוב ושוב את תוואי גדר ההפרדה במטרה לדחוק אותה לעבר הקו הירוק; הכשירו השתלטות מסיבית של ערבים על קרקעות ביו"ש, בנגב, בגליל ובירושלים; והתערבו שוב ושוב בסוגיות פוליטיות וערכיות.
מי שמעוניין בשינוי מהותי חייב לפעול בשיטתיות ולאורך שנים בהתאם לאסטרטגיה סדורה. בשמאל לדוגמה קיימת תכנית המשפטנים של 'הקרן החדשה' שב-30 השנים האחרונות סייעה בהכשרתם ובהצבתם של עשרות משפטנים בתפקידי מפתח. זאת כאשר מלכתחילה נהנים תומכי האקטיביזם השיפוטי מעדיפות מוחצת בהכשרת המשפטנים באמצעות רוחו של אהרון ברק המרחפת כרוח הקודש בפקולטות למשפטים.
ומה עשה הימין בשעה שהשמאל מפעיל תכניות משפטנים, מעניק מלגות מחקר לסטודנטים ומחנך דורות של סטודנטים למשפטים בהתאם למשנת 'עדאלה'? הימין בחר להשקיע את כל משאביו בקראוונים, במאחזים ובישיבות. אפס השקעה במשפט, בתקשורת, ברוח, בתרבות או בהקמת מערך ארגונים חוץ פרלמנטריים אפקטיבי. רק בשנים האחרונות החל הימין להתעורר אך תקציבי הארגונים המעטים עודם דלים וזעומים. מול 'הקרן החדשה' הפועלת עם תקציב שנתי של למעלה מ-30 מיליון דולר, ועשרות ארגוני שמאל מובהקים בעלי תקציבים של 5-12 מיליון ₪ לשנה, ניתן לציין בימין כמה ארגונים בודדים הפועלים בתקציבים של מיליון עד 4 מיליון ₪ בשנה. כשמוסיפים לפערי התקציב את העובדה שארגוני השמאל זוכים לדלת פתוחה בבתי המשפט וליחס תקשורתי אוהד בהרבה מאשר ארגוני הימין, המסקנה הבלתי נמנעת היא שמבחינה אסטרטגית הימין פשוט בתת תפקוד.
הימין עוד לא הפנים שרובם של הפוליטיקאים, ודאי במרכז המפה הפוליטית, אינם מנהיגים אלא מונהגים. הם מזהים להיכן נושבת הרוח ומתיישרים. הם מריחים היכן יתקלו בפחות התנגדות וקשיים ופועלים בהתאם.
מאז המהפך בשנת 1977 ביצע השמאל שני מהלכים אסטרטגיים: ראשית הצליחו אליטות השמאל לגזול רבות מסמכויות הממשלה והכנסת ולהעבירן לידי מוקדי כוח בלתי נבחרים – בעיקר בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים.
שנית, השמאל למד כיצד לתמרן את המערכת הפוליטית כך שתירתע מלהתמודד עם הפוטש האנטי-דמוקרטי הזה. הטכניקה פשוטה: שימוש במקלות ובגזרים, עליהום תקשורתי כנגד פוליטיקאים סוררים וראיונות מלטפים לח"כים ימנים שמתיישרים לשמאל בנקודות הכרעה. קדנציה אחרי קדנציה מצליח השמאל לבצר ולשמר את עוצמתה המופרזת של מערכת המשפט המוטה.
הימין חייב להפנים כי פוליטיקה איננה מאבק חד־פעמי של זבנג וגמרנו. פוליטיקה היא מלחמת רעיונות בלתי פוסקת, שמתנהלת סימולטנית באינספור מגרשים. דעת הקהל הפנימית והבינלאומית, התקשורת, בית המשפט העליון והפרקליטות, ארגונים חוץ־פרלמנטריים, הממסד התרבותי והזירה האקדמית והאינטלקטואלית – כולן זירות קרב בלתי פוסק, שהישג או תבוסה באחת מהן גוררים אחריהם השלכות בכל היתר.
הדרך היחידה להחזיר את החונטה המשפטית לגודלה ולכונן מחדש דמוקרטיה בישראל היא להבין כיצד פועלות המערכות, להשקיע את המשאבים הנדרשים, להשיג רוב ציבורי שיתמוך במהלך ולכפות על המערכת הפוליטית לבצעו. אין קיצורי דרך ואין ארוחות חינם.
הגם שהישגי השמאל אינם מבוטלים, וביכולתם של מוקדי הכוח הנשלטים על ידי השמאל לעכב, לבלום ולתחום בסד את מרחב האפשרויות של ממשלות הימין, כוחן של ממשלות הימין אינו מבוטל. בסופו של דבר, למרות הצער והכאב על המראות הקשים מעמונה, חשוב לזכור: שופטי העליון אמנם הצליחו לעקור 40 משפחות יהודיות מבתיהן, אך ממשלת ישראל אישרה אתמול בנייה של 3000 יחידות דיור. אם בפינוי הראשון בעמונה, לפני עשור, היו ביו"ש 253,000 מתיישבים, הרי שהיום ישנם 423,000 מתיישבים והיד כאמור עוד נטויה.
המנוולים שינו את כללי המשחק בלי להודיע. הימין הישראלי מאד מאד שמרני וממלכתי. רומנטיקני מתקופת חומה ומגדל שבה אם נבנה מבנה והונח הגג, אין אפשרות להרוס אותו. איך אומרים הפרוגרסיביים אצלנו? פחחחח. בעידן שבו מיישרים הרים ובקעות כדי להניח מסילת ברזל, כש- 9-D מסוגל להחריב חבל ארץ שלם, צריך להיות במקום שמחליטים. "הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד". (או ייהרס)
לגבי הפסקה האחרונה, מ 253 א' ל 423 א' ב 10 שנים, די עלוב, אני מקווה שהקצב יעלה ויכפיל את עצמו לפחות
כבר הפניתי את השאלה הבאה להרבה אנשי ציבור ופוליטיקאים, אך אף אחד מהם לא טורח לענות.
נראה לי שמה שאציג כאן, רלוונטי לנושא המאמר כאן, ואשמח לקבל ממך תשובה בדואר האלקטרוני.
שאלתי פשוטה: האם חוק שתחוקק הכנסת, ובו היא תוסמך לבטל – ברוב רגיל, או ברוב מיוחס – פסקי דין של בית המשפט, כל בית משפט, לענייני משפחה, שלום, מחוזי, עליון, ופסקי בג"ץ, יפגע באיזה שהוא עיקרון של התפיסה הדמוקרטית, כפי שהוא מקובל במערב?
ההצעה שלי לחוק כזה, לא באה רק כדי לאפשר לבטל פסקי דין בג"צים שאינם מתקבלים על הדעת ומתנגשים מצח במצח עם השכל הישר והצדק הטבעי, אלא גם לבטל פסקי דין תמוהים בתחומים שאין בהם מטען רגשי פוליטי, כמו גזרי דין מקוממים בקלותם על אנסים, נהגים רצחניים, ופושעים אחרים. הגיע הזמן, ששופטי בג"ץ ישאלו את עצמם האם הפסיקה שלהם תעבור את מבחן הכנסת, מאשר שהמחוקקים שנבחרו באופן חוקי על ידי הציבור, ישאלו את עצמם האם חוקיהם יעמדו במבחן בג"ץ.
אשמח לשמוע את דעתך
אין דבר כזה ולא יהיה. הרשות השופטת שופטת והמחוקקת מחוקקת. אין מצב בו הכנסת יכולה או תוכל לבטל פסק דין.צריך לפעול שבית המשפט יקטין את התערבותו וזאת ע"י שינוי הרכב השופטים.
לא המצאת כלום. קוראים לזה פסקת ההתגברות ונתניהו חוסם אותה מאז ממשלתו הראשונה.
ממש לא בכך מדובר.
אני מדבר על חוק קבוע, מעין חוק יסוד, ולא חקיקה ספציפית לפסק דין ספציפי, שבו תקבע סמכותה של הכנסת כגורם שעומד מעל בית המשפט בכל נושא שבתי המשפט פוסקים בו; אם בית המשפט יפסוק (גם לאחר ערכאת הערעור, לדוגמה) לנהג רוצח 6 חדשי מאסר, הכנסת תוכל להתכנס, ולבטל את פסק הדין האבסורדי, ולהחזיר את הדיון לבית המשפט, והסמכות הזו תעוגן כחוק יסוד במערכת היחסים שבין שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת.
למפוקח.
לא על כך אני מדבר, אלא על חוק יסוד קבוע, שבו יחסי הגומלין שבין שלוש רשויות השלטון, יקנו לכנסת מעמד עליון, ולא חקיקה ספציפית לחוק מסויים, כפי שאתה מתכוון.
מזכיר לי את הפרוטוקולים של זקני ציון.
העולם טען שיהודים פועלים כדי להיכנס לעמדות מפתח כך שביום פקודה יוכלו להשתלט העולם, ולבינתיים, יוכלו לנצל את העולם הפיננסי והפוליטי לצורכיהם.
תעשו את האלגוריה לבד.
רעיון מצוין – כמה רמזים לאלגוריה. הקבוצה שטענה שהיהודים פועלים וכו' היא הקבוצה שאיכלסה את מוקדי הכח במערכת המשפט בתקשורת והיה לה היכולת להפעיל את זרועות הביטחון והם טענו שהיהודים הם אדוני העולם. אז מי הקבוצה בארץ הדומה לקבוצה זו שקוראת לקבוצה האחרת 'אדוני הארץ'?!
" ישראל הציבה רף של אימפריאליזם שיפוטי שייתכן שלא ניתן לחצותו, ובשום מקום, יש לקוות מכל הלב, לא ישתוו לו.
האירוניה העצובה היא שבית המשפט העליון הישראלי פועל תחת חוק יסוד שמגדיר את ערכיה של ישראל כיהודית ודמוקרטית,
ובהדרגה מעצב ישראל שאינה יהודית
ואף לא דמוקרטית" ( robert bork)
על פי החוק לבג"צ רשאים לפנות אך ורק אזרחים פרטיים (ולא גופים!) שלדעתם נפגעו בידי הממסד השלטוני.
אנשים פשוט לא יודעים שבג"צ הוא בית דין ולא בית משפט. בג"צ נקרא: בין הדין הגבוה לצדק והוא מוקם בסוגיה מסויימת כאשר אזרח פונה לבית המשפט העלון בעתירה מסויימת נגד ממסד שלטוני כלשהו.
מרצ, זהבה גלאון, ארגון אדאלה או כל ארגון אחר בתור שכזה אינם רשאים לפנות לבג"צ. נקודה.
וזאת, משום שחברי הכנסת הם המחוקקים את החוקים אשר נגדם הם עותרים. לזהבה גלאון , לחבריה, ולכל 120 הח"כ'ים ישנה הזכות והיכולת להתנגד ולנסות להפיל כל חוק שלא נראה לכם. ואם החוק לא עבר , זה לא דמוקרטי, לא חוקי, ובוודעי נגד חוק הקמת בג"צ על ידי בית המשפט העליון.
הדוגמא הטובה ביותר הינה משפט החייל עזריה: רק אחרי שנשפט (בסופו של הליך משפטי מקובל בצבא) לבית הדין הצבאי, רשאי הוא לפנות לבית הדין העליון הצבאי ורק אחר כך לפנות לבית הדין הגבוה לצדק בבית המשפט העליון.
בסכום: מסתבר שמפלגה וחברי כנסת שפונים בעתירה נגד עצמם לבג"צ עוברים על החוק ומכאן שבית המשפט העליון בעצמו עובר על החוק! ולכן , לדעתי, פסיקתם בנושא שבגינו עתרו הח"כ'ים אינה חוקית – על השופטים בעליון היה לדחות את העתירה. \
מחוקק – עשה את מלאכתך כפי שהעם בחר בך.! על תזרוק על כתפי אחרים את האחריות לכשלונך בנושאים שמדובר בחיי אדם. (בעיקר)
מאמר מצוין
פסקת ההתגברות
מצמצם במעט את שטח הפעולה לבג"צ – הכל יכול –
חבל שבזה זה מסתכם-
בגצ שולט ביד רמה במדינה ואכן רוחו הלא נעימה של ברק ( שניסה להמציא הגלגל כל חיו) מרחפת ועדין פוגעת באדני השלטון ובאזרחיה
מופת מהרבי !
שאלתי באגה"ק תשס"ג, מדוע הבג"צ בראשות מרים נאור פסק לפנות יהודים ממקום מושבם ?
ולהפתעתי נתקבלה תשובה : לבדוק בגימטריא משמעות ,מרים נאור' !
בדקתי בתכנת השו"ת של בר-אילן את הגימטריא של המטרוניתא ואכן נודע הדבר מתוך פסוק י"ד פרק י"ט בספר בראשית . . .
מרים נאור=547= קומו צאו מן המקום הזה !!!
אחד היעדים החשובים שסומן על ידי ארגוני השמאל הינו מערכת החינוך החל מהרמה היסודית ועד הרמה האקדמית. אנו עדים למאבק ההיסטרי של השמאל על עמדת המפמ"ר – לימודי אזרחות ועל תכני הספר בהתאם.
מתבקש להקים צוות חשיבה שיגדיר סדרי עדיפות ויציד תכנית פעולה.
מאמר מצוין! אך ראוי לציין , כי ראש הממשלה נתניהו למשל מנסה בכל כוחו להעביר רפורמה בתקשורת וראו מה מעוללים לו. חבל שחבריו בימין פחדנים ולא מסייעים אלא מיישרים קו עם התקשורת. וזה משליך לכל נושא שדרוש בו שינוי .
זרועות התמנון של "הקרן החדשה (לחיסול) ישראל" פועלות ללא הפסקה זה שנים להשתלט על מוקדי השלטון על בתי המשפט בכללם וביחוד על שופטי "העליון", על התשקורת הפירטית (כן כן הפירטית) של הטלויזיה והרדיו הערוץ הראשון והשני וערוץ 10, על רשת ב', על גלי צה"ל על העיתונות הכתובה, וכו'.
מערכת המספח שאין כמוה בעולם כולו השתלטה על הכל (עוד מלפני "הכל שפיט" של כהן הבעל אהרן ברק
וחבר משובטיו.
איש לא הסמיך את בית המשפט העליון לפסול חוקים ואין זכר לכך בחקיקה של הכנסת (להבדיל מארה"ב בה החוקה מעניקה במפורש לפסול חוקים הסותרים את החוקה), דא עקא ששם שופטי העליון משקפים את דעת רוב האוכלוסיה מכיוון שכשמתחלף השלטון יש בכוחו למנות שופטים המשקפים את השקפת עולמו, כאשר שופט פורש או הולך לבית עולמו.
כאן יש חוברה המשבטת את עצמה ומייצגת עמדות של מיעוט שולי וזניח אך יש לה את החוצפה להכתיב את עמדותיה בכל נושא.
רש"י במסכת שבת כותב: " זונות מפרכסות זו את זו" ואכן כאן התשקורת ומערכת "המשפט" מפרכסות זו את זו. כך שאיש משלטון הימין לא מעז להחזיר את המשילות לעם ולעשות שינוי טוטלי הן בתקשורת והן בבית המשפט.
כמובן ש"הקרן" לא מסתפקת במערכות הללו אלא דאגה להשחיל את אנשיה כולם לפרקליטות, למוסד היעץ המשפטי ועוד.
הצעה רצינית – ברגע שהשופטים יענשו על הפסקי דין שלהם הם יחשבו אלף פעם לפני שפוסקים דין , לכן לעניות דעתי הסיבה המרכזית שבג"ץ משתולל עם הכח שיש לו זה בגלל שהם לא ישלמו מחיר על הטעויות שלהם-
לכן צריך להקים מגנון משפטי שידאג להכניס אחר כבוד לכלא את השופטים שעשו נזק למדינה . מדוע רופא,קצין,שוטר,אזרח ישלם מחיר על הטעויות שלו ואילו שופט בג"ץ לא ישלם מחיר על הנזקים שעשה??? ושופטי בג"ץ עשו נזק של ממש למדינה – מסתננים,התנתקות,פינוי ,גז ועוד