זו הדרך לייצב את האזור: ד"ר קידר מגיב לפניות הקוראים
מידי כמה ימים אני מקבל שאלות של קוראים על "תכנית האמירויות" שהזכרתי בטורי הקודם מלפני שבועיים. תכנית האמירויות מבקשת לקדם מודל מוצלח להתמודדות עם הפילוג השבטי והעדתי במזרח התיכון. בטור הקודם הזכרתי את השיח' אלעזאוי שלדעתו פתרון האמירויות ישים גם בעיראק והוספתי שגם במקומות אחרים. בהקשר הישראלי, התכנית כוללת הקמה של ערי מדינה אוטונומיות על בסיס הערים הפלסטיניות הגדולות. לאחרונה קיבלתי סדרת שאלות מאחד הקוראים בהקשר זה, ואת מאמרי היום אקדיש למענה על שאלות אלה.
יחידה מדינית הומוגנית
טענתי שהקמת אמירויות תאפשר הומוגניות רה יותר שתותיר מדינות יציבות. מנגד נטען ששיתוף הפעולה בין שבע האמירויות במפרץ נעשה בהשראתה של בריטניה והיא זו שדחפה להקמת מועצה עם נציג בריטי לשיתוף פעולה בריא ביניהם למסחר וכו' וכתוצאה מחלוקה שבטית המעוניינת לקדם את האינטרס השבטי הצר.
ואכן, הייתה מעורבות בריטית בהקמת אמירויות המפרץ, אך מעורבות זו הייתה רק בשלב הראשון – שלב "ההרצה" של עצמאותן. בריטניה יצאה מהתמונה אחרי תקופה קצרה שבה לקחו בני האמירויות את האחריות על עצמם ורכשו ידע בניהולן. ככלל, האמירויות מתקיימות בזכות העובדה שכל אמירות מתבססת על שבט אחד, גדול ודומיננטי. חשוב להזכיר שרעיון האמירויות עלה בראשם של הבריטים בגלל הכישלון שהם נחלו בעיראק שהוקמה יותר משלושים שנה לפני האמירויות כקונגלומרט לא מלוכד של שבטים, קבוצות אתניות, דתות ועדות, שמעולם לא התאחדו ולא יצרו קבוצה חברתית מלוכדת המגדירה את עצמה באמצעות המדינה. מכאן כל תחלואיה של עיראק והסיבה לכל צרותיה מאז שהוקמה ועד היום.
עוד נטען כי מאז שהאמירויות הפסיקו את העיסוק בענף הדייג וגילו את ים הנפט שהן יושבות עליו, הן השכילו לאחד כוחות ביניהם כדי לשלוט ולווסת את קצב הפקת הנפט לטובתן. זו הסיבה האמתית למצב היציב – השובע. לדידי, אכן הנפט משחק תפקיד חשוב בכלכלת האמירויות, אבל צריך לזכור שלדובאי אין כמעט נפט או גז, ורק כאחוז אחד מהתוצר הלאומי של אמירות זו מבוסס על נפט או גז. למרות זאת, דובאי היא אחת המדינות העשירות בעולם. מנגד, עיראק, לוב, תימן וסודאן הן מדינות המפיקות נפט, והרבה, ובכל זאת הן מדינות כושלות ועניות. לכן ברור שלא הנפט הוא המרכיב הדומיננטי בהיותה של המדינה עשירה: היציבות החברתית היוצרת יציבות פוליטית וכלכלית, היא המרכיב החשוב בעושרה של מדינה.
נטען כי אחרי הכול קטר ובחריין כן נפרדו מיתר האמירויות וביקשו עצמאות שלטונית מוחלטת, כך שהמודל אינו מושלם. זה כמובן נכון. אף כווית מתפקדת באופן עצמאי. חשוב לזכור שיש רצף טריטוריאלי בין שבע האמירויות של האיחוד, בעוד שקטר, כווית ובחריין (שהיא אי במפרץ) אין להן רצף טריטוריאלי ביניהן. בנוסף, גם איחוד האמירויות הוא קונפדרציה די חופשית, שכן כל אחת מהאמירויות שומרת על ריבונותה, בדומה למצב באיחוד האירופי, והגורמים המשותפים לאמירויות לא יוצרים מהן מדינה אחודה. איחוד האמירויות פועל היטב בעיקר בזכות העובדה שכל אמירות מנהלת את ענייניה בלי התערבות של אחיותיה לאיחוד.
באשר ליציבות, נאמר צי שצריך לזכור שלא רק הכסף מחזיק את האמירויות וצריך להבין את השפעת הדמוגרפיה: פחות מ 20% מתושבי האמירויות הם ילידי המקום. רוב התושבים הם מהגרים ועובדים זרים. לפיכך נאמר כי האמירים הקימו לעצמם ממלכה פרטית ללא צורך לדאוג לעם כלשהוא, שהרי אין להם עם לדאוג לו.
אני עונה על כך שאכן, יש אנשים באמירויות הקובלים על כך שבני המקום המקוריים הפכו עם השנים למיעוט בארצותיהם. עם זאת, הם האזרחים עם הזכויות, בעוד שהעובדים הזרים ואנשי העסקים הזרים אינם אזרחים, אין להם שאיפות פוליטיות ואין להם השפעה על הפוליטיקה המקומית. הבעיה הגדולה של בני האמירויות איננה היותם מיעוט, אלא העובדה שהם אינם עובדים והפכו לחברת שפע עצלנית ונצלנית, המתמקדת ברכישת מוצרי צריכה מנקרי עיניים, בעיקר מכוניות פאר, שעוני יוקרה, תכשיטי זהב ובתים מפוארים. סגנון החיים באמירויות הוא "נובו ריש", והמצב המוסרי בהן בהחלט זקוק לשיפור.
הטענה הכלכלית
הקורא טען ששרידותן של האמירויות היא תוצר של הכסף הרב. בזכות העושר האמירויות יכולות להצטייד בנשק מתוצרת ארצות-הברית ולחיות תחת חסותה וחסות המערב. לכן איראן לא נכנסת לעימות מולן. יש להבהיר מנגד כי הנשק שהאמירויות רכשו לא יכול לעמוד בפני מתקפה איראנית. לצבא האמירויות אין ניסיון קרבי, ולכן האמירויות הרכיבו כוח צבאי יחד עם סעודיה. מדינות המערב העניקו "פוליסת ביטוח" לאמירויות כדי להבטיח את זרימת הנפט והגז אליהן וכדי להבטיח את רציפות ההפקה כאמצעי להוריד את מחירי האנרגיה בעולם. המערב הגן על האמירויות מפני צדאם חוסיין ושחרר את כווית בתחילת 1991 אחרי שצדאם פלש אליה בחודש אוגוסט. המערב שומר עד עתה על אמירויות המפרץ גם מפני איראן, אך יש לציין שככל שארצות הברית משתחררת מהנפט של המפרץ כך היא וחברותיה רואות את האמירויות כפחות חיוניות לביטחון הכלכלי של המערב.
שאלה נוספת באשר ליציבות של מודל האמירויות היא כיצד יחיו מדינות שבטיות עשירות ועניות זו לצד זו. קנאת העניין ועוצמת העשירים עלולה לעורר שאיפות התפשטות. בתגובה לכך אני עונה כי העוני במזרח התיכון נובע בעיקר מהסכסוכים הפנימיים שאינם מסתיימים, מתרבות למידה לקויה, משחיתות שלטונית המתבטאת בגזל הקופה הציבורית, והיעדר השקעה בתשתיות לדוגמת חשמל, תקשורת, דרכים, מים, ביוב. אם פירוק מדינות לאמירויות יתבצע בהסכמה, ניתן יהיה להגיע לחלוקת משאבים מוסכמת ומוסדרת מראש. על חורבותיה של סומליה קמה מדינה חדשה בשם סומלילנד, שגרים בה ארבעה שבטים עיקריים שהחליטו לחדול ממלחמה ביניהם והם משתפים פעולה למען רווחת כולם. הדבר אפשרי בכל מקום בעולם הערבי.
אם כן, מה הוא האינטרס המשותף החזק שמסוגל להחזיק כמה שבטים ביחד תחת אותה אמירות? בכמה ערים ביהודה ושומרון – חברון, שכם אורמאללה – יש כמה משפחות. בכל אחת מהן יש בית-דין שבטי שבו מתבררים כל הסכסוכים, והפתרון שמוצע על ידי זקני השבט מקובל על כולם. זו הדינמיקה שהתפתחה בערים אלו, ואילו הרשות הפלסטינית איננה נתפסת כגוף לגיטימי לטיפול בסכסוכים מקומיים.
מדינות קטנות כנגד מדינה גדולה?
הקורא בנאמן שאל כיצד ישרדו מדינות קטנות אלה? איראן רוצה לבסס את השפעתה אל מול עולם הסוני, ויש חשש שכאשר העולם הסוני יחולק לתתי שבטים, איראן תוכל לבסס את השפעתה בקלות. לשיטתי המצב הפוך. איראן הצליחה לחדור היטב דווקא לעיראק ולסוריה, תוך שהיא מנצלת לשם כך את המלחמה הפנימית בין מוסלמים לעלווים בסוריה ובין שלל הפלגים בעיראק. איראן לא מצליחה לערער את יציבות השלטון באמירויות, למרות ציבורים על אף הימצאותם של איראנים רבים שהיגרו לאמירויות לצרכי פרנסה לאורך השנים. איראן אף נכשלת בערעור המצב בסעודיה, שבה שבטים אוחדו באופן המסורתי – באמצעות קשרי נישואין.
הכלל פשוט. ככל שהשלטון במדינה לגיטימי יותר כך הוא יציב יותר משום שאזרחי המדינה פונים פחות לגורמי חוץ שיסייעו להם במאבקם נגד השלטון. ככל שהשלטון לגיטימי יותר כך הוא דואג לאזרחיו יותר ויגיע להסדרים הנדרשים על מנת לספק להם את צרכיהם. אני מזמין את קוראיי להעלות שאלות נוספות, כדי שאוכל להתייחס לשאלותיכם במאמרים נוספים בעתיד.
על במה מכובדת זו אני מאחל לכל באי עולם: שנה טובה ומאושרת, שנת שלום ושלוה והשקט ובטח, שנה שיתמלאו משאלות ליבנו לטובה, אמן סלה.
שנה טובה בהחלט – אבל… צריך להתרומם מעל הרמה השטחית של ההצעה.
אין בעיה למצוא בגוגל מפה של החלוקה הדתית והאתנית של המזה"ת ולשרטט גבולות הומוגנים – ההר הזה לעלאוים והבקעה הזאת לשיעים וההר הזה לדרוזים.
אבל הבעיה היא לא חוסר ההומוגניות – האמירויות הן המקום הכי פחות הומוגני – רק 20% מקומיים – וגם המקומיים מחולקים בין שיעים לסונים – ול80% אין כלל זכויות – וגם ה20% הנותרים חיים בשלטון דיקטטורי.
לוב מאוד הומוגנית – רק ערבים ורק סונים ובכל זאת היא התפרקה.
הבעיה היא הנחשלות המוסלמית. הבעיה היא שכל שחולף הזמן העולם מתקדם חוץ מהמוסלמים ונפתחים פערים אדירים – (כשבשנים האחרונות גם מדינות מזרח אירופה ודרום אמריקה וסין הודו פתחו פערים אדירים) שהופכים את אותם ערבים שאין להם נפט לקבצנים. הנחשלות המוסלמית יוצרת קינאה ותיסכול שגורמים למלחמות ולהרס ומגבירים את הנחשלות וחוזר חלילה.
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם יציבות היא דבר חיובי? והתשובה היא לא – הסכמי מינכן/ ריבנטרופ מולוטוב לא היו חיוביים!
השאלה השנייה היא מה המצב הרצוי למדינות ערב?
1. שימור דיקטטורות על בסיס אתני?
2. מעבר לדמוקרטיה?
3. או כפי שיותר ויותר מסתמן המצב הרצוי הוא אפוטרופסות – שלטונות קולוניאליסטים זרים וקשוחים שישברו את המסגרות השבטיות יחנכו את הערבים ויעבירו אותם על דתם – לדוגמא שלטון איראני/ תורכי/רוסי או אולי אפילו שלטון סיני…
זה מה שמסתמן לסוריה לעיראק ללבנון ולתימן וכנראה גם ללוב לאפגניסטן לסומליה לרש"פ בעזה וביו"ש לסיני ואולי גם לאלג'יר ולירדן.
יוצאות מהכלל הן מדינות המפרץ שלמרות הנחשלות אבל בזכות הנפט יש להן עוצמה וחוזק פנימי והן יכולות בעצמן להפוך למעצמות קולוניאליסטיות.
עלי עבדו, אני מסכים אתך כמעט בכול.
כבר הגבתי למאמר הקודם באותו נושא של מר קידר באומרי כי הבעיה היא הקורלציה הקטלנית הקיימת בין נחשלות למוסלמיות, נחשלות שהיא תופעה רציפה ממרוקו ועד אינדונזיה. גם הצבעתי על הפערים הקיימים באותן קבוצות אתניות, בין החלק המוסלמי באותה קבוצה אתנית לחלק הנוצרי, הבודהיסטי, ההינדואיסטי או היהודי, כאשר החלק המוסלמי הוא תמיד הבור, העני והאלים והחלק הלא מוסלמי הוא המשכיל, החרוץ והממושמע.
אוקיינוס של מיליארד מוסלמים מצטיין רק בדבר אחד: אלימות. מרמת המשפחה, עבור דרך רמת הקהילה והכפר ועד לרמת המדינה. החתונות שלהם הו זירה להרג בשוגג בגלל מנהג ה"פנטזיה" והמינרטים שלהם נועדו בעיקר להפריע למנוחתם של השכנים הלא מוסלמים. שתי דוגמאות בקטנה…
מציינים את עושרן של האמירויות, אך עם כל זהבן השחור, אף אמיר לא יעשה ניתוח קטרקט בבית-חולים של האמירות ושום נסיך לא ישלח את בנו ללמוד באוניברסיטה המקומית. רוב האסלם עני והמיעוט העשיר שורף את כספו ב"שופוני", באיים מלאכותיים בלא תכלית ובגורדי שחקים ריקים מתוכן.
במציאות כזו, לא תועלנה האמירויות. הן תילחמנה זו בזו והן תתפלגנה בתוכן בפיצוצי מסגדי האמירות ובעריפת ראשי נתיניה בכיכר עיר המדינה.
בדבר אחד אחלוק עליך, והוא סוגיית הקולוניאליזם. אני יליד מרוקו. מרוקו נכבשה על ידי הצרפתים בדרום והספרדים בצפון ב-1913 כי חופיה שרצו פיראטים (טרוריזם ימי?) ששיבשו את הסחר הבינלאומי בים התיכון. כהרגלם, בעוד האירופים שקדו בהחלפת טובים, ידע וקדמה, המוסלמים עסקו בלשדוד אותם. שלטונן של המעצמות הקולוניאליות הללו "השכין שלום" (פציפיקציה קראו לזה) בממלכה המטורללת והחזיר את השפיות לנתיבי הסחר המאוימים. אך היום, אינני רואה את צרפת או את ספרד מחדשות שלטון קולוניאליסטי. הן על סף קריסה מרוב מוסלמים בשטחן. גם לא רוסיה וגם לא סין, יש להן בעיות מוסלמיות מבית. ואם בטורקיה או באיראן נתלה את יהבנו, אז לא עשינו כלום. הן בעצמן מוסלמיות ולכן, התפרצות מלחמות שבטיות בתוכן היא, אליבא דמלומדים רבים, רק עניין של זמן.
משום כך, כל תקוותי היא שהמרחב המוסלמי יתרוקן ממוסלמיו באמצעות שלוש תופעות שכבר החלו בזעיר אנפין והנובעות כולן מהנחשלות האנדמית שלו:
1. הגירה מסיבית של מוסלמים ממנו למרחבים לא מוסלמים,
2. קריסה דמוגרפית בתוך המרחב המוסלמי,
3. נטישת דת האיסלם על ידי מרבית המוסלמים במרחב המוסלמי ובמרחבים האחרים אליהם היגרו.
קרא "ציביליזציות גוועות" של דוד גולדמן. מומלץ!!
אבי ועלי- איני מאמין שהאיסלם בהכרח לנצח יגרור נחשלות. כפי שתרבויות אחרות ידעו להשתנות.
הרי רוב קיומו, כאלף שנים, הוא ייצג עוצמה וכוח (מימי מוחמד ויורשיו שכבשו אימפריה אדירה, עד העות'מנים שעמדו בשערי וינה והמוגולים שכבשו את רוב הודו),
וגם סובלנות וקידמה ("תור הזהב").
סין ויפן היו קפואות מאות שנים- ראו איך הן פרצו בעשורים האחרונים.
גם אירופה היתה נחשלת עד 1400 לערך- ואז, תוך מאות ספורות, היא פרצה לשליטה בעולם.
האם באמת אי אפשר לשער התפתחות בה ערכים מוסלמיים ומערביים עושים סינטיזה לתור זהב מוסלמי חדש?..
לנתנייתי: למצער התשובה היא לא. הנחשלות במקרה הזה היא בגנים הקולקטיביים של התרבות המוסלמית. קהילות מוסלמיות שמהגרות למערב אינן נטמעות בו אלא משיתות עליו את האלימות הבורות והנחשלות שהביאו מארצות מוצאן. בממוצע כמובן, שהרי תמיד יש יוצאי דופן לכאן ולכאן. האבולוציה הרבה יותר איטית מההיסטוריה. אני עם התקוות של אבי צרפתי: נדידת הערבים מערבה וגוויעת הלהט הדתי ישפרו מאוד את מצבנו במזרח.
האיסלם לדעתי נמצא במקום שבו הנצרות היתה לפני 500 שנה:
מסעי צלב זה ג'יהאד. מרטירים זה שהידים. סקילת כופרים זה אינקויזיציה וכדומה.
כדי להבין מה הולך לקרות עם האיסלם צריך להתבונן מה קרה לנצרות:
באנגליה, קם מלך פרוטסטנטי שלמעשה ניתק את אנגליה מהזרם המרכזי בנצרות ואז לאחר ששחט המוני קתולים הוביל אותה לחילוניות (אולי אסד יהפוך את הסורים לעלאווים ומשם לחילוניות).
בצרפת, המהפיכה הפרידה בין דת למדינה ובין הגוף של הכמרים לראשיהם (אולי זה מה שעושה א-סיסי במצרים).
בגרמניה דיקטטורים קשוחים הכריזו שגרמניה מעל הכל (מעל ההבדלים שבין קתולים לפרוטסטנטים) וייסדו מדינה חילונית (עיראק המפוצלת בין שיעים לסונים דומה בהקשר הזה לעיראק).
ברוסיה היהודי לייב ברונשטיין (המכונה טרוצקי) ייסד הצבא האדום בהשראת האימרה שהדת היא אופיום להמונים שרף את הכנסיות והוציא להורג את הכמרים.
באיטליה גריבלדי כבש את מדינת האפיפור וצימצם את השפעתו לארמון הותיקן.
ברזיל נותרה קתולית – אבל אין קשר בין הנזירות הקתולית לקרנבל בריו.
ספרד האימפריה האוסטרו הונגרית ופורטוגל נותרו קתוליות ולכן שקעו כשלו איבדו את מושבותיהן עד שלבסוף גם אותן הרסו מלחמות אזרחים והן הפכו לחילוניות.
מה יקרה בארצות האיסלם? – כנראה אותו דבר. או שקיעה ונחשלות או דיקטטורות אכזריות שייחלנו (יהפכו לחילונים) את העם.
יציבות במדינות המוסלמיות שאין להן נפט תושג רק תחת שלטון חיצוני חזק איראני רוסי או סעודי (ואולי סיני).
האם יציבות תחת שלטון איראני או סעודי היא דבר טוב? אני לא בטוח.
אבל אני גם לא בטוח שלא – אני לא בטוח שאנחנו האויב של איראן – בינתיים היא הורגת בפלסטינים בלבנון ובסוריה ומסוכסכת עם הסונים – והפלסטינים הם סונים.
בינתיים איראן מתערבת רק במדינות בהן יש קהילות שיעיות כדי לעזור להן – ובישראל אין שיעים.
נתנייתי, נדמה לי שבמאות הראשונות של האסלאם, פריחתו נבנתה "ע"י אוכלוסיות שזה עתה אוסלמו וטרם הספיקו להיטחן תחת השפעתה ההרסנית של השריעה. אבל, תעזוב, אינני מומחה לדבר וכול להיות שאני טועה ואת צודק: בעוד ארבע מאות שנה שוב יפרח האסלאם בתור זהב גדוש פרסי נובל, המצאות, חירויות עושר ונאורות. מה זה רלוונטי לנו? מכיוון שלאוטופיה הזו אין סיכוי להתממש בדורנו או בשני הדורות הבאים (וזה טווח המן היחידי שמעסיק אותי), העובדות שעלי עבדו ועבדך הנאמן צייננו, ממשיכות להיות היחידות הרלוונטיות. האסלאם והעולם המוסלמי בזבל!!
לנתנייתי – אבי צרפתי צודק:
מערבה של האימפריה הרומית התמוטט בבת אחת ע"י השבטים הגרמאנים והתדרדר אל חשיכת ימי הביניים.
לעומת זאת הכיבושים המוסלמים באימפריה הרומית המזרחית הביאו לדעיכה והתדרדרות הדרגתית שנמשכו מאות שנים של סכסוכים בין הפלגים השונים באיסלם.
ולכן נוצר מצב באופן זמני האימפריות המוסלמיות במזה"ת במאות ה7-10 היו מפותחות מהממלכות שהקימו השבטים הגרמאנים באירופה באותה התקופה. מצב זה נובע מזה שאירופה לא הספיקה להתאושש בעוד המזה"ת לא הספיק להתדרדר.
אבל אין לטעות האיסלם הביא התדרדרות ונחשלות – להלן שורת דוגמאות:
דרום הארץ – שורה של ערים נבטיות משגשגות שבראשן פטרה עובדת ממשית שבטה עם כנסיות וארמונות וחקלאות – אל מול אוכלוסיה נוודית דלילה ללא אף מבנה קבע לאחר 500 שנה.
מישור החוף – שורה של ערים משגשגות יפו חיפה עתלית קיסריה אפולוניה ומערכות ניקוז והשקייה אל מול ביצות שוממות בתקופה הממלוכית.
בקעת הירדן – בית שאן יריחו טבריה עין גדי – כולן ננטשו בתקופה המוסלמית.
אוכלוסית הארץ הצטמצמה בין התקופה הביזנטית לעותמאנית לעשירית.
אלכסנדריה שבמצרים על הספרייה המפורסמת ננטשה.
קהיר אומנם התקיימה ברצף אבל אין להשוות את מצרים של מפעלי הבנייה הפרעוניים והרומאיים למצרים המוסלמית.
עריי הסהר הפורה – פילדלפיה/עמאן אנטיוכיה בבל אשור נינווה ננטשו. אפילו בגדאד (שאומנם נבנתה ע"י הערבים) דמשק וחלב נחרבו מספר פעמים בסכסוכים בין כנופיות מוסלמיות והפכו לעיירות נידחות שתושביהן התגוררו בהריסות.
ומכיוון שכך, אני ממשיך ברשותך, לנוכח עולם מוסלמי כפי שהוא וכפי שהוא יישאר לעשורים הרבים הבאים, בור, אלים ואינפנטילי, עלינו להגביה את החומות ולא להתפתות להנמיך אותן.
1. אסור לנו לחתור לרדת מהגולן בהסכם שלום, להפך, עלינו לחתור לנצל בעתיד את החולשה של סוריה כדי לקחת ממנה את הבשן ואת החרמון הסורי ולספח אותם.
2. עלינו לספח שטחים ביהודה ושומרון ולייהד אותם.
3. עלינו לעודד הגירה מוסלמית מכל ארץ ישראל ולגרש ממנה כל חותר תחתיה, הוא ומשפחתו.
4. עלינו להבהיר ללבנון שעימות צבאי אתנו יסתיים באבדן טריטוריות ובבוא יום העימות לסיים אותו בכיבוש שטחים שולטים מעבר לגבול תוך ריסוק כלכלתה של המדינה הצפונית.
5. והחשוב מכול, עלינו לשדר לסביבה הקרובה והרחוקה שמדינת ישראל אינה צמאה להסכמי שלום ולכן, היא לא תשלם מאומה עבור מצרך מיותר לה ושהיא כבר תמצא לבד את הדרך לכפות "שקט מתוח אך מספק" בגבולות שלה.
הסכמי אוסלו היו אסון ואסור לחזור על הטעות הזו. ראש הממשלה הבא שיגרום למאות אבדות באוכלוסיה האזרחית בגלל הזיות, הבלים ואשליות שווא, יישפט בבית-משפט צבאי על בגידה, בדיוק כפי שנשפטו פטן ולאוואל ברפובליקה הצרפתית הדמוקראטית על כי פתחו את שערי פריז לאויב.
הסכמי שלום אינם ערובה לכלום. מלחמת העולם השנייה פרצה למרות הסכמי השלום של תום מלחמת העולם הראשונה ואולי אף בגללם. מלחמת העולם השנייה הסתיימה בלא הסכם שלום אחד, והנה איזה פלא, יש שלום.
מה עוד, שהעולם המוסלמי הוא כה מפגר וכה יפגר בעתיד ומדינת ישראל כה מתקדמת וכה תתקדם בעתיד, שאנו נתונים בחוסר סימטריה כזו עם שכניני שלא יועיל לנו במאומה שנהדק את הקשרים אתם. אין שום שת"פ משמעותי אפשרי, לא תעשייתי לא אקדמי, לא טכנולוגי, בין מדינתנו פורצת הדרך והחרוצה לבין מדינותיהם המתפוררות מדלות ומחוסר אונים. הם אפילו לא ברמה לקנות את מה שאנחנו יודעים ליצר ולנו אין לנו מה לקנות מהם. גם לא נפט. כשצרכנו גז מצרי, כל יום שני וחמישי פוצץ הצינור ע"י דאעש. זוכר? מי ערב לנפט הסעודי עם החות'ים בדרום? מה יודעת ליצר עיראק? אפילו תמרים אנו מיצרים יותר ממנה. מה נשאר מלבנון, מביירות, הפריז של הלבנט? ירדן, אפילו המים שהיא שוטה הם שלנו. מצרים גמורה, אפילו תעלת סואץ מאוימת, התיירות מתה, הגז משותק בקושי לחם לכולם יש לה.
אנחנו וילה בג'ונגל ומצוין לי ככה!
שלום רב פרופסור קידר היקר,
צפיתי באחת ההרצאות שלך בעניין האמירויות והנואם שעלה אחריך (מהמגזר ..אנני זוכר את שמו) העלה טענה שכנגד בה אמר שהציבור הפלשתינאי והערבי מאס במנהיגי השבטים והחמולות במרחב שלנו בהיותם מושחתים ולראייה לכך, למעט אחמד טיבי, כל מנהיגי המגזר היום הם פשוטי העם שפילסו דרכם מלמטה למעלה ואינם "מיוחסים" אי לכך שלטון ראשי המשפחות יידחה על ידי העם ועל כן איננו בר היתכנות.
ד"ר קידר, יש כאן שאלה עקרונית אחרת.
השאלה היא האם הערבים מסוגלים להתמודד מול קשיים, בדרך שאינה אלימה?
ואסביר:
כאשר ערבי נקלע לסכסוך על כסף או על כבוד או על מה שלא יהיה, אחד הפתרונות הראשונים שלו הוא לשלוף סכין, ואתה כמזרחן יודע זאת יותר טוב ממני.
כאשר כבוד המשפחה הערבית נפגע (לדוגמה, מישהו מחמולה אחרת הסתכל על אשה נשואה או פנה אליה, באופן בלתי הולם), אחד הפתרונות הראשונים הוא לנקום באלימות, ולפתוח סכסוך מול החמולה היריבה.
בערד, עם חסידי גור, כאשר חילוני העז לתלות שלט הפוגע בכבוד ה"רבי", נוצרו מהומות.
אם באום אל פאחם, מישהו ממשפחת מחאג'נה יתלה שלט הפוגע בראש חמולת אגבריה, כמה גופות ייערמו תוך 24 שעות???
האם כשיהיו אמירויות נפרדות המבוססות על החמולות הקיימות, ההתנהלות הזו תיעלם???
האם כל האמירויות המבוססות וה"תרבותיות" אינן זאב בעור של כבש???
זה לא יהיה מצב יציב. קח למשל את גוש דן. בת ים גובלת עם חולון. תוך חודש לכל היותר מהפירוק לערי מדינה עצמאיות, בת ים תפלוש לחולון ותיצור את "בת ים רבתי". תוך ניצול הטכנולוגיה העדיפה של חולון, בת ים רבתי תתרחב אז ותיקח את בקעת אונו, עיר מדינה אחרי עיר מדינה, עד שתיעצר בפתח תקווה. הראשל"צים שיחושו בסכנה הקרבה יכרתו בריתות דרומה, עם נס ציונה ורחובות, בעוד שסכסוכים פנימיים יעסיקו את תל אביב ורמת גן. וזאת רק ההתחלה.
מאמר מעניין וחשוב, אבל אתם חייבים לעבוד על ההגהה באתר הזה. כל כך הרבה טעויות הקלדה וכתיב…
אני לא מבין, אמרו לד"ר קידר שהאמירויות לא יכולות להתקיים צבאית ללא סיוע חיצוני בנשק וכוח, מה שמפריך את התיאוריה שלו שהאמירויות זה מודל מוצלח, ואילו ד"ר קידר מאשר זאת ולא מפריך… הנה הלכה התיאוריה…
בנוסף, יש לזכור שעיראק בתקופתו של סדאם חוסיין עמדה במלחמה חזקה מאוד מול איראן, והצליחה, על אף על השסעים העדתיים…
כלומר, לא רק שאמירות ערבית לא הצליחה אי פעם להראות ולו שמץ יכולת צבאית, אלא גם מדינות לא-הומוגניות ממנה בהרבה הצליחו להראות עוצמה צבאית יפה בהחלט !
ולא רק זה, הדוגמא של כווית כמודל כלכלי מוצלח על אף המחסור בנפט הוא יפה – אבל היא נובעת מהיותה מרכז סחר עולמי, מה שמביא לה כסף רב מאוד ממקורות חיצוניים, בדומה לנפט.
יוצא אם כן, שכווית מקבלת "נפט ווירטואלי" ממרכז הסחר, ולכן איננה יכולה להוות כל כך דוגמא לכוחה הכלכלי העצמאי של אמירות.
כדי לראות דוגמא אמיתית, יש לראות אמירות שהצליחה לעמוד על הרגליים ללא שום קסם כלכלי כמו אזורים פטורים מסחר וכדומה – אמירות שהצליחה להישאר יציבה והומוגנית על אף שכל יושביה פשוט עוסקים בחקלאות.
בנוסף, אני חושב שהד"ר רואה לנגד עיניו את הערבים כמקבילה האירופאית לשבטים האירופיים במאה ה-8-9: עדיין שבטים, עדיין לא מדינה, כמו תינוק שלומד ללכת, בשלבים הראשונים שלו, כך שלאט לאט הוא ישתף פעולה כשבט, ואז כקבוצת שבטים, ואז לאט לאט, תקום מדינה אמיתית – לא מלאכותית כפויה מבחוץ.
וזה רעיון יפה – אבל יש משקולת אחת כבדה לכל הרעיון – והוא האיסלאם. שתמיד יהרוס את הגדילה האיטית הזאת.
יש סיבה לכך שהערבים נשארו שבטים במשך 1400 שנה, ואילו האירופים בנו מדינות, והיא לא השתנתה כלל.
אני חושש שאמירות ביו"ש תיפול מהר לידי החמאס.
– בכל מקום יש לא רק את "בני השבט ההומוגני", אלא גם פליטים שהאינטרס שלהם הפוך לזה של השבט- הם רוצים עימתו שיחזיר אותם לבתיהם מ-47', השבט רוצה לשמור על נחלותיו ונכסיו ביו"ש.
– יש בכל יו"ש תשתיות חזקות של החמאס, שהוא ארגון לאומי (ואף פאן-ערבי ופואן-איסלמי). להבנתי, הן חזקות בהרבה מתשתיות השבטים.
ליצור במזה"ת ערי מדינה על בסיס אתני ולצפות שיחיו בשלום לאורך זמן הוא חלום באספמיה. זה לא שוויץ כאן, זה המזרח בתיכון הפרוע, עם קבוצות אתניות שרגילות לחיות על חרבם, ועוד לא דיברנו על האיסלם.
איך ניתן להתחיל ליסד ערי מדינות כאלו? להגיע להסכם עם משפחה שתוכרז כבוגדת ולהציע לה סיוע צבאי?
ומה בנוגע לערבים הישראלים? איך לעודד אותם לעזוב, הם כובשים את חיפה באר שבע נצרת ועוד.
אני מצאתי שארבעה אחוזים מהתוצר של דובאי מקורם בנפט
כמו כן יש מספר טעויות כתיב, אפילו בשורה הראשונה