הנשמות הטובות הטוענות כי הקיצוץ בקצבאות לחרדים יוביל להעמקת העוני לוקות באנטישמיות ישראלית טיפוסית: הן סבורות כי הבעיה אינה בשלשלאות ששמה המדינה על ידי החרדים, אלא בחרדיות הטפילית מטבעה. למרבה המזל ההיסטוריה הכלכלית של העשור האחרונה מלמדת שהם טועים.
הקיצוץ בקצבאות לחרדים הוא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות להם. הטענה כי הקיצוץ בקצבאות יוביל להעמקת העוני נובעת מאי־הבנה של בני אדם ומ'אנטישמיות' ישראלית טיפוסית: הסברה שהבעיה אינה שלשלאות הקצבה של המדינה על רגלי החרדים אלא אופיים הטפילי מטבעו. למזלנו, הטבע האנושי וההיסטוריה הכלכלית של העשור האחרון מסבירים היטב כי הטענה הזו בטעות יסודה. (כתב רותם סלע)
הקיצוץ בקצבאות הילדים הוא הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לחרדים. לא צריך להיות קפיטליסט, סוציאליסט או לפידיסט כדי להגיע למסקנה כזו: צריך רק להכיר את המציאות. הקיצוץ העמוק בקצבאות הילדים שהוביל נתניהו כשר האוצר בשנת 2003 לווה בזינוק בשיעורי ההשתתפות של גברים חרדיים בכוח העבודה.
הזינוק בכוח העבודה הוביל לשינוי בדפוסי הצריכה של חרדים, ולהתערות מהירה יותר שלהם בציבור. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, שעמד בשנת 2002 על 35% בלבד, זינק עד שנת 2006 ל-39.7%, וברבעון הראשון של שנת 2012 כבר הגיע עד 45%. זינוק מרשים זה — כמעט 30% בתוך עשר שנים — נובע בחלקו מזרמי עומק ומשינויים בחברה החרדית, אך התמריץ הכלכלי העלה תרומה חשובה. חשובה מאוד.
ידיד חרדי, שהיה שם כשהקיצוץ קרה, תאר את הפלא: "משפחה חרדית, שהצליחה בקושי רב להחזיק את האף מעל המים עם בעל בכולל וארבעה ילדים, גילתה פתאום שבמציאות החדשה ההסדר הזה בלתי אפשרי. אז הבעל יצא לעבוד וההכנסה שהביא הגדילה את רווחת המשפחה מעל ומעבר למצב קודם. הקיצוץ ופתח לו ולאשתו את התיאבון. עכשיו הם רוצים מסעדות, רוצים חו"ל ובית יפה. הקיצוץ של נתניהו הוציא אותם מהגטו". הקיצוץ של לפיד עשוי לתרום רבות לאלפי משפחות חרדיות נוספות.
מתנגדי הקיצוץ: הבעיה היא החרדים, לא הקצבאות
בטיעוניהם של המתנגדים לקיצוץ מובלעת הנחה לא נעימה. המשפחה החרדית הממוצעת, הם טוענים, מורכבת מאבא מר בטטה ואמא תפוח-אדמה, שאינם מסוגלים לנקוט בפעולה כלשהי אל מול שינוי במערך התמריצים: הם יכולים רק לשכב בסל הירקות ולהצטמק בשקט. ברגע שמדינת ישראל תחליט להפסיק להזין אותם בקצבה אוניברסלית נדיבה, החרדים העניים פשוט ישבו בכולל ויגוועו לאיטם.
הטענה הזו היא סוג של 'אנטישמיות ישראלית' חדשה. האנטישמים הישראליים סבורים כי תת-התעסוקה בציבור החרדי אינה פרי ביאושים של מדיניות ממשלתית הכולאת אותם בעוני, אלא גזירת גורל הנובעת מהחרדיות ומהאופי החרדי כשלעצמם. האנטישמיות המודרנית גרסה כי היהודים בכלל, והמהגרים היהודים העניים והמזוקנים מערבות רוסיה ופולין בפרט, הם טפילים מטבעם. האנטישמי הנאוריסט סבור כי החרדים העניים (והמזוקנים), עם הלבוש שייבאו מערבות רוסיה ופולין, הם טפילים ופושטי יד מטבעם. ההבדל העיקרי, סמנטי.
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ, מציגה עצמה כשועת החרדים ומגינתם, אך מאבקה להגן על הקצבאות אינו יותר מתחשיב פוליטי. בעומק לבה היא ובוודאי מצביעיה היו שמחים לראות את החרדים משילים את הקפוטה ואת הכיפה, מגלחים את הזקן, ומפסיקים ללדת ילדים. כלומר, מפסיקים להיות חרדים. או בכלל עפים מכאן. אחרי הכל, החרדים לא יכולים לעשות טוב לאף אחד. טבעם הטפילים מגדיר אותם כטפילים נצחיים.
האנטישמים הישראלים החדשים טועים. הבעיה אינה החרדים אלא השלשלאות בהן קשרו אותם המדינה, הביורוקרטיה שלה והעסקנים החרדיים עצמם: מערכת הקצבאות והתמיכות העניפה, והסדר תורתו אומנותו הדירו את החרדים מעולם העבודה. המיסוי למימון ההדרה הזו ניכר את החרדים משאר הציבור והפך אותם אויביו. לחרדים אין כסף כדי להשתתף בחיים הכלכליים במדינה, וכדי להשלים את הכליאה, האקדמיזציה המטופשת והמופרזת למכרזים בדרגי סף בשירות המדינה מונעים מהם השתתפות גם בשירות המדינה.
ראייה כואבת וחותכת לכך שהמציאות החרדית בישראל היא פרי ידיה של המדינה מספק מחקר של מכון פלורסהיים משנת 2005, שהשווה את שיעור הלומדים במשרה מלאה בקהילה החרדית הישראלית והלונדונית. בישראל 85% מהחרדים בגילאי 20-24 לומדים בישיבה, שעה שבלונדון עומד שיעורם על 36% בלבד. בשכבת הגיל של 25-29 היחס מתרחב: 75% לומדים בישראל מול 17% הלומדים בלונדון. הפער מגיע לשיא בשכבת הגיל 30-34: 51% מהישראלים החרדים עדיין חובשים את ספסל הלימודים, לעומת 7% בלבד מהחרדים בבריטניה. אין כאן מקרה: הפער נובע מהבנייה חברתית המודרכת על־ידי קצבות וחקיקה הכופה על החרדים ללמוד בישיבה.
|
שיעור החרדים שתורתם אומנותם על פי שכבת גיל (2005). |
||
|
גיל |
ישראל |
לונדון |
|
20-24 |
85% |
36% |
|
25-29 |
75% |
17% |
|
30-34 |
57% |
7% |
|
35-39 |
51% |
6% |
|
40-44 |
51% |
6% |
|
45-49 |
30% |
10% |
|
50-54 |
28% |
4% |
הקיצוץ של לפיד הוא צעד בדרך לנורמליזציה של הציבור החרדי. גם החרדים, כמו כל ציבור תאב-חיים, יכול לעמוד על רגליו בכוחות עצמו. כל ישראלי האוהב, דואג ומאמין באחיו בציבור החרדי צריך להריע לשר האוצר, שהצליח בהחלטה נחושה וחשובה לקעקע חלק משמעותי מחומת הגטו המפרידה בינו לבינם.
נכון בהחלט, קצבאות גבוהות מדי הן מלכודות עוני, ובמצב כזה כל חשיבה רציונלית תעדיף קצבאות על פני עבודה. דווקא הפחתה דרסטית בקצבאות הביאה לגידול בהשתתפות בשוק העבודה ולא פחות חשוב להיעצרות הגידול בעוני ובשנים האחרונות אף לירידה במדד ג'יני.
השאלה היא מה המטרה שלך?
אם המטרה היא רווחה כלכלית, זה עניין אחד (ויש, אגב, שיטענו שאם אתה מגדיל את היצע העובדים אתה רק יוצר יותר אבטלה ומגדיל את נטל הקיצבאות שהרי הבטחת הכנסה עולה הרבה יותר כסף ממלגה לכולל)- לעומת זאת אם המטרה שלך היא שימור הדת והקיום היהודי, זה כבר סט שיקולים אחר.
אני לא חושב שקיום חיים יהודיים מלאים מחייב הסתמכות על שולחנו של אחר. למעשה, למיטב הבנתי והשגתי במידה ופרט מסויים (אני לא מתייחס עכשיו לחברה החרדית כחברה כיוון שהיא רבת פנים ופרטים) מפחית חלק מהלימוד שלו לטובת חיי עמל ועבודה ההופכים אותו מנתמך לאדם המחזיק אותו ואת משפחתו הוא חי את חייו בצורה נכונה ומלאה יותר גם על פי קריטריונים יהודיים.
רגע, אי אפשר "לשמר את הדת והקיום היהודי" עם 6% לומדים, כמו בלונדון ובכל מדינה נורמלית?!
הרי בכל הדורות פרנסת הלומדים היתה על הקהילה, ולכן כמות האברכים היתה מצומצמת. רק הטובים ביותר למדו. ובכל זאת, הם הצליחו לשאת את הלפיד במשך מאה דורות לא רע בכלל… איך?
רק במדינת ישראל התפתחה תרבות של טפילות שבה אלפי אנשים שלא .מוכשרים ללמוד כל הזמן נשארים תקועים בכולל. למה זה טוב? זה לא עוזר לשמר את הדת, ולא עוזר לכל אותם אלפי אברכים שתקועים בתוך אורח חיים שלא הולם את כישוריהם.
הכל טוב ויפה אבל לא מספיק בגלל שההנהגה החרדית הכניסה מקל נוסף בגלגלים של החרדי הפשוט שרוצה לעבוד – העדר הכשרה מינימלית בחשבון ואנגלית, כאילו שלימוד של המקצועות הללו יגרום להם לחזור בשאלה. הם רוצים לשמור אותם צמודים אצלם כדי שיהיו תלויים בהם וימשיכו להצביע עבורם.
חרדי בן עשרים ושבע המעוניין לעבוד, יוכל להשלים לימודי חשבון ואנגלית. לא מדובר במשהו בלתי עביר שאם לא למדת בתיכון אתה אבוד.
מאיפה אתה חושב נובע כל הפריחה של מכללות חרדיות בעשור האחרון?
כן, נכון, מהצורך
כשהציבור לא מסוגל לחיות מתקציבי מדינה ההנהגה נאלצת להכשיר את ההכשרה המקצועית.
זה נכון לגבי תארים אקדמאים וזה יהיה נכון גם לגבי השלבים המוקדמים יותר של לימודי אנגלית, מתמטיקה ומדעים. יכול להיות שבשלב הראשון זה יהיה בצורה חוץ מוסדית אבל לאט לאט זה יכנס לכלל תלמודי התורה.
יעקב, הניסיון מראה על שיעור של 50% נשירה מהמכינות לחרדים.
חוסר בלימודי מתמטיקה ובמיוחד אנגלית מציבים מכשול גבוה ביותר בפני צעיר חרדי בשנות ה20 לחייו.
אי אפשר להסכים לגרימת עוול ואחר כך לתת לשוק החופשי לתקן אותו (במחיר של נשירה עצומה). צריך למנוע את העוול מלכתחילה, אבל בגלל השנא השלהם לכל דבר ציבורי, הם מוכנים לדרדר את החינוך לא רק לחרדים אלא לכולנו, העיקר לא לשלם למורים משכורת.
דוגמה לכך, בצפון קרוליינה התקבלה החלטה שלא צריך יותר תואר אקדמי כדי להיות מורה, סטיבן קולבר צחק על זה ואמר שהכי טוב באמת שילד בכיתה ו' ילמד חשבון את הילדים בכיתה ה' כי החומר עדיין טרי בראשו.
הנסיון לדרדר את המערכת הציבורי תואחר כך לצעוק שצריך מערכת פרטית במקומה יגרום עוול לצעירים עצמם. תאר לך שבחינוך החילוני רק לעשירון המחונן ביותר תהיה אפשרות ללמוד והאחרים רק יבואו לבית הספר, ויתבטלו כשהמורים חסרי ההכשרה ישמשו רק כבייביסיטר?.