18 מתוך 31 סעיפי דו"ח "על המצב במזרח התיכון", שהוגש לאחרונה למועצת הביטחון של האו"ם, עוסקים בישראל.
18 מתוך 31 סעיפי דו"ח "על המצב במזרח-התיכון", שהוגש לאחרונה למועצת הביטחון של האו"ם, עוסקים בישראל, ואילו היתר התחלקו בין מלחמת האזרחים בסוריה, המצב בלבנון והמהומות במצרים • בין הקמת ההתנחלויות, מעצרים ואף פעולות "תג מחיר" לא מצא מחבר הדו"ח מקום לציון 99 התקפות טרור שהתרחשו בחודש אוגוסט בלבד
ב-20 באוגוסט הוצג בפני מועצת הביטחון של האו"ם דו"ח על המצב במזרח-התיכון. הדו"ח, שאורכו 7 עמודים ומכיל 31 סעיפים, מתיימר להציג את המצב במזרח-התיכון כולו, אך למעשה מהווה שופר תעמולה של כותב הדו"ח, אוסקר פרננדז-טרנקו, דיפלומט בכיר בדרגת עוזר מזכ"ל (Assistant Secretary General) מהמחלקה לעניינים פוליטיים, ששימש בין השנים 1998-1994, כסגן הנציג המיוחד של האו"ם במנהל הגדה המערבית ובתכנית הסיוע לעם הפלסטיני בעזה (לפי הביוגרפיה באתר האו"ם).
ובכן, נראה שמחבר הדו"ח שכח שהמזרח-התיכון משתרע, הן פוליטית והן גיאוגרפית, מעבר לישראל ופלסטין. ירדן וטורקיה קורסות תחת נטל הפליטים מסוריה, היציבות בלבנון הולכת ומתערערת, כאוס שולט במצרים בכלל ובחצי-האי סיני בפרט וסוריה חצתה מזמן את רף 100,000 ההרוגים במלחמת האזרחים שמתחוללת בה כבר למעלה משנתיים וחצי (שלא לדבר על השימוש בנשק כימי).
ובכל זאת, בדו"ח שעניינו המצב במזרח התיכון כולו, בחר פרננדז-טרנקו להקדיש 18 סעיפים (מתוך, כאמור, 31 סעיפי הדו"ח) לנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהתנעת שיחות השלום. המצב בסוריה קיבל התייחסות ב-7 סעיפים, המצב בלבנון ב-5 סעיפים, והמצב בסיני זכה לסעיף אחד (סעיף 17 – גינוי רצח 25 השוטרים המצרים בסיני).
אין טרור
מלבד היעדר הפרופורציות, חשוב גם לשים לב לתוכן ולניסוחים של הסעיפים השונים. סעיף 6, לדוגמא, מפרט בצורה מאוד קפדנית את מספר העצורים, הפצועים והמפונים מבתיהם בצד הפלסטיני, וסעיף 9 מביע "דאגה עמוקה" מאלימות המתנחלים ומהפגיעה של הצתות עצי הזית בפרנסתן של הקהילות בגדה המערבית. הצתות עצי זית ופגיעה ברכוש הן אכן עבירות שיש לגנות, אך משום מה הושמטה מהדו"ח לחלוטין העובדה שבחודש אוגוסט לבדו היו 99 פיגועים (עלייה של יותר מ-20% לעומת חודש יולי), כאשר 93 מהם היו בשטחי איו"ש ובירושלים (18 פיגועי מטען, 3 פיגועי נק"ל ו-72 מקרים של השלכת בקבוקי תבערה), כך לפי דו"ח השב"כ.
כמובן שהדו"ח גם מקפיד לגנות את הבנייה בהתנחלויות (סעיף 8), ותולה בה את האשמה לפגיעה בחתירה להסכם שלום, ואף מביע דאגה ממצבם של האסירים הפלסטינים הנמצאים בבתי הכלא בישראל (סעיף 10). לצד זאת, הדו"ח לא מציין, משום מה, שרבים מאותם אסירים הם טרוריסטים "עם דם על הידיים".
בהמשך,מגנה הדו"ח את ירי הטילים (תוך בחירה במונח התמוה "Projectiles") מרצועת עזה לעבר ישראל, ובאותה נשימה הוא קורא לישראל להראות "איפוק מירבי" בשביל למנוע פגיעה באזרחים פלסטינים. הדו"ח אף מגנה את צה"ל על חדירות חוזרות ונשנות לשטח האווירי של לבנון ועל כניסת חיילים מעבר לקו הגבול, תוך הפרה של סעיף 4 של החלטה 1701 של מועצת הביטחון.
עם זאת, למרות שהדו"ח מציין מפורשות שחיזבאללה נטל אחריות על הפעלת מטען כנגד חיילי צה"ל באותה נקודה (מה שמהווה הפרה של סעיף 8 באותה החלטה עצמה), אין גינוי של הפעולה הזאת, או של הפרת ההחלטה מצד חיזבאללה. נראה שאפילו מכתב התלונה ששיגר שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, לנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, לא הועיל.
הדו"ח, אם כן, מהווה דוגמא נוספת לאובססיביות של גופים מסויימים באו"ם כלפי ההתעסקות הבלתי פוסקת בישראל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני. המחלקה לעניינים פוליטיים (Department of Political Affairs), שתחתיה יצא הדו"ח, מצהירה ש"עיצוב מדיניות מתחיל באינפורמציה וניתוחים מבוססים ואקטואליים…". למרבה הצער, הדו"ח האחרון שהפיקה רחוק מלעמוד בקריטריונים אלו.
מוסר השכל?
אז איך מציגים את הצד שלנו לעולם???
יפה ומחכים. ישר כוח על העשייה הברוכה!!