יגאל עברי יצא לחפש את "העם הילידי הפלסטיני" בהיסטוריה של ארץ ישראל. הוא התקשה לאתר אותו בתוך הבליל האינסופי של כיבושים, שבטים וחמולות
אני זוכר את עצמי מטייל בימי שבת עם אבי בסביבות מסגד חסן-בק בואכה יפו, כשהוא חוזר ומספר לי על ילדותו ועל משחק הכדורגל השבועי של כנופיות נערים יהודים נגד כנופיות הנערים הערבים משכונת "מנשייה" הסמוכה.
"מלבדנו, אל-יאהוד, היו שלוש קבוצות" – היה אבא אומר – "קבוצה מַסְרִית (מצרית), בַּדַאוִוית (בדואים) ומַסִיחִית (נוצרית). המסרים שנאו את הבדאווים ואת המסיחיין; המסיחיין פחדו מהמסרים ומהבדאווים נגעלו; המסרים שנאו את אל-יאהוד והמסיחיין פחדו מאיתנו. אבל" – היה אבי מצחקק – "הבדאווים אהבו אותנו, ואנחנו אותם". "בסוף המשחק", המשיך אבי בעודו מגחך, "היינו מתחילים מכות נגד המסרים שהיו צועקים בקצב "אטבח אטבח אל יאהוד, ג'ייש מחמד ס-יעוד"; ואנחנו היינו מסתערים עליהם בזעקות קרב: "עליהום ועליהום, טיז חוסייני בידיהום".
נזכרתי בסיפור זה למשמע טענות שנשמעו לאחרונה מכיוונם של "פרטנרים" לאומנים וקולניים, וכן אף מתוך הכנסת שלנו עצמה, שמנסים ללמדנו כי הערבים בישראל אינם אלא "עם ילידי" – יחידה אתנית מגובשת מזה אלפי שנים, צאצאי יבוסים/גרגשים/פלשתים (מחקו את המיותר) – ושהיהודים הקולוניאליסטים גזלו מאותו העם את "פלסטין", ארצו מאז ומקדם.
החלטתי לבדוק טענה זו, שמא יש בה דבר מה: כיצד פספסנו בשיעורי ההיסטוריה חלק כה משמעותי בהיסטוריה של אזורנו? שמא היה זה הנישול או אולי נפלנו קורבן לרה-קונסטרוקציה נכלולית של ההיסטוריה?
הכיבוש משחית – את ההומוגניות
למן דעיכת החיים היהודיים בארץ-ישראל – בשל מיקומה על אֵם הדרך שבין שלוש היבשות: אפריקה, אסיה ואירופה – חוותה הארץ 1,900 שנים בקירוב של כיבושים וכיבושי נגד, והיא הפכה כלי משחק בלוח השחמט של הדיפלומטיה הגיאופוליטית הבינלאומית. כאן המקום להדגיש כי בימים עברו היה מקובל שכובש שטח מיישב אותו באוכלוסיה הנאמנה לו, כדי לקיים בה שלטון בר-קיימא. ארץ-ישראל לא הייתה שונה מבחינה זו: הכובשים הרבים יישבו בה חיילים מצבאותיהם, והעניקו להם מאדמותיה. הכובש הבא בתור גירש את קודמו, העניק את אדמותיו לחייליו שלו וחוזר חלילה.
אז מי בעצם היו השולטים בכיפה באותם השנים? מה היה מוצאם ומוצא צבאותיהם?
ובכן, היו הרומאים, ששלטו 300 שנים על כידוני צבא לטיני/יווני פגאני; הביזנטים החליפו אותם ל-300 השנים הבאות עם צבא יווני/לטיני פגאני ונוצרי, ורק לאחר מכן מי שגירש אותם ושלט במשך 120 שנים היו צבאות הערבים, בני החיג'אז עם צבא מוסלמי-ערבי. בית עבאס שהחרה החזיק אחריו בשטח (160 שנים) כבר נשען על כידוני צבא מוסלמי-לא-ערבי ברובו, ואותו החליפו הפאטימים והסלג'וקים (150 שנים), על חרבו של צבא לבנטיני/תורכמני לא-ערבי.
אולם בכך לא תמו ההרפתקאות בארצנו הקטנטונת. הצלבנים שברו את הרצף המוסלמי למשך כ-90 שנים באמצעות צבא אירופי-נוצרי. הללו גורשו לבסוף על-ידי צלאח א-דין (150 שנים), שמאז כיבושיו חולקה השליטה לסירוגין בין הנוצרים, באזורי החוף בעיקר, לבין מוסלמים לא-ערבים בפנים הארץ. בשלהי המאה ה-13 השתלטו הממלוכים על ארץ-ישראל למשך כ-240 שנים, שוב – עם צבא מוסלמי לא-ערבי – ואותם גירש סלים האכזר, שהנחיל כאן שלטון מוסלמי-עות'מאני לא-ערבי מ-1517 ועד 1917.
בפילוח גס, ניתן לזהות כי מתוך אותן 1,900 השנים, כ-765 היו שנות התיישבות נוצרית (40% מהתקופה), 1,025 שנות התיישבות מוסלמית לא-ערבית (53%) ורק 120 שנים הייתה הארץ תחת שלטון ערבי-מוסלמי פר-אקסלנס (7%).
באופן זה, בארץ התהוותה אוכלוסיה דלילה מאוד אך גם מגוונת מאוד, מורכבת מצאצאי בני הקווקז, הבלקן, תורכיה, ערב, הלבנט ואירופה, חלקם הלכו כלעומת שבאו וחלקם נשארו. עם זאת, הארץ נשארה ריקה מאוכלוסין, במונחים של "כושר נשיאה", ובשום זמן מהזמנים היא לא מנתה יותר מכ-250,000 נפש – בליל של עמים ודתות. כפי שניתן להסיק מנתונים אלו, אין ספק שהעם הילידי הפלסטיני היה גם ממציאה של הרב-תרבותיות.
שטף מהגרי עבודה מארצות ערב
אותה זרימה של מהגרים לישראל נמשכה גם עם "זריקת האוכלוסין" שקיבלה הארץ לקראת אמצע המאה ה-19, ולאחר מכן גם בשטף גלי הגירת העבודה, שהתרחשו לאחר התבססות התנועה הציונית בארץ.
בתחילה צבאותיו של אברהים פאשא, בנו של ח'דיו מצרים מחמד עלי, ניגפו בפני צבאו של הסולטאן העות'מאני, ונסוגו במהירות דרומה. בתוך כך, חלקים גדולים מצבאו, כ-58,000 חייל, רובם ממוצא מצרי ותורכמני, ערקו והתנחלו בשטחים חסרי דורש בארץ-ישראל ובעבר הירדן, מה שהגדיל את אוכלוסיית הארץ בכ-40%: בשנות 1850-60 המספר הכולל של האוכלוסיה נאמד בכ-365,000 נפש. כך, רבים מתושבי היישוב טייבה, לדוגמה, אינם אלא צאצאי עריקים מצבאו של אברהים פאשא, ולכן קיבלו את הכינוי או השם "מצארווה" (בתורכית: "המצריים").
ברבע האחרון של המאה ה-19 נערך מפקד אוכלוסין על-ידי האימפריה העות'מאנית, ולראשונה ניתן היה לקבל אומדן – גם אם לדעת מלומדים לא מאוד אמין – של אוכלוסיית הארץ. על-פי המפקד, נספרו כ-426,000 נפש בישראל כולה, לרבות יו"ש, עזה וחלקים מעבר הירדן וסוריה (ארץ-ישראל הייתה כפופה מנהלית לוִולַאְיַת דמשק), מתוכם כ-9,800 יהודים.
שיבת ציון וגלי העלייה הציונית הביאו שגשוג כלכלי לארץ ישראל ומחסור בידיים עובדות, ואם נוסיף על זה את בוא הבריטים (דצמבר 1917) ואת תנופת הבנייה שהביאו עמם, נקבל נחשול מהגרי עבודה מוסלמים שהציף את הארץ. ואכן, התוצאה ניכרה בתוך שנים מועטות: במפקד האוכלוסין שנערך ב-1922 כבר מנתה האוכלוסייה כ-753,000 נפש, מהם כ-600,000 מוסלמים; וב-1945 נספרו, על-פי נתונים רשמיים, כ-1,100,000 מוסלמים (מתוך כ-1.8 מיליון נפש).
בהתחשב בתוחלת החיים הנמוכה, תמותת הילודים הגבוהה ורמת השירותים הירודה בארץ-ישראל של אותה תקופה, אין להסביר את הגידול המהיר באוכלוסיה המוסלמית באמצעות ריבוי טבעי, אלא בהגירת עבודה, בעיקר ממצרים, עיראק ועבר-הירדן.
פלסטינים ללא מוצא
גם אם אין מידע דמוגרפי מדויק על התפלגות האוכלוסיה בזמנים עברו, הרי שלאור זהות הכובשים המגוונת של ארץ-ישראל ניתן לטעון בבטחה כי שורשיה של האוכלוסיה המוסלמית דוברת הערבית בארץ הם בעיקר לא-ערביים, ומוצאם לאו דווקא מוסלמי. בהגדרה המקובלת של "עם", יש לבדוק תחילה מספר מאפיינים משותפים הכרחיים: מוצא אתני, שפה, דת ותרבות, היסטוריה ומנהגים ואזור גיאוגרפי מאופיין. לאור הדברים שראינו, האמנם ניתן להגדיר את אותם צאצאי המתנחלים הזרים, המכנים עצמם "פלסטינים", כעם ילידי? מסופקני.
אגב, כאן המקום להבהיר שמאמר זה עוסק בהפרכת טענות הילידות וקיומו העובדתי של לאום פלסטיני בהיסטוריה של ארץ-ישראל, ולא בשאלת זכות "ההגדרה עצמית" ובדמיונות של זהויות קולקטיביות – מומצאות או לא מומצאות.
אך לא רק בהגדרה של "עם" הפלסטינים אינם עומדים. ב"הכרזת האומות המאוחדות בדבר עמים ילידיים" שהתקבלה בעצרת האו"ם בשנת 2007 הוגדר "עם ילידי" כ-
בעל מאפיינים מסורתיים, חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים ייחודיים, המאבחנים אותו מהחברה הכללית בקרבה הוא חי. העם הילידי איכלס את הארץ בה הוא חי כאשר עם אחר בעל מאפיינים אתניים או תרבותיים שונים, הפך דומיננטי באותה ארץ באמצעות התיישבות ו/או כיבוש ו/או בדרכים אחרות.
על-פי ההכרזה, לעם הילידי מוקנות זכויות אדם קולקטיביות (פסקה 1), והוא זכאי להגדרה עצמית (פסקה 3) לאוטונומיה ושלטון עצמי עם מקורות כספיים ברי-קיימא (פסקה 4), לשימור המוסדות הפוליטיים, התרבותיים והכלכליים (פסקה 5) כמו גם לזכות ללאומיות משלו (פסקה 6) ועוד כהנה וכהנה.
אולם לאור האמור לעיל, רוב ברור מקרב ערביי ארץ-ישראל, לרבות אלה מהם המשווקים את הטיעון השקרי להיותם "עם יליד", אינו עומד בהגדרה של האו"ם – הם אינם אלא דור ראשון, שני או שלישי למהגרי עבודה ממצרים וצאצאי העריקים מצבאותיו של אברהים פאשא. חלק אחר, אך משמעותי, הם מוסלמים ונוצרים דוברי ערבית, צאצאי מהגרים לא-ערבים שהשתקעו בארץ בגלי הכיבושים של 19 המאות שעברו, ומי שיביט טוב-טוב, יוכל גם לזהות את אותם המאפיינים הבלקניים, הקווקזים והתורכמנים.
אוכלוסיה ערבית מקורית והומוגנית ניתן לראות בשבטים הבדואים, אך אי-אפשר להגדירם כמי שהתיישבו בארץ מקדמת דנא, זאת הודות לאורח חייהם הנוודי ומשלח ידם העיקרי בעבר הרחוק והקרוב (שוד דרכים, חקלאות צאן וגמלים), שמרחיק אותם מההגדרה המקובלת ל"עם יליד".
את הפערים בקרב האוכלוסיה הערבית בארץ ניתן לזהות בנקל גם בטיול פשוט ברחבי היישובים הערביים השונים, שם ניתן לזהות זיקות חמולתיות, עדתיות ואתניות. משפחות בעלות מוצא א' אינן באות בברית הנישואין עם משפחות ממוצא ב'. חלוקה גיאוגרפית חמולתית ברורה ניתן לראות ביישובים השונים, כשמשפחות נבלוסיות (שכם) אינן נמהלות עם משפחות ח'ליליות (חברון) ויפואיות לא מתחברות עם הגליליות. בנוסף, במיוחד מאז שנת 2006-7, לא קשה להבחין כי תושבי יו"ש ועזה ירוקים זה לזה.
התחפשו לאינדיאנים של המזרח-התיכון
טענת ה"עם הפלסטיני הילידי" הומצאה בשנות ה-60 של המאה ה-20 כהתרסה נגד שיבת ציון, והזהות שנטלה אוכלוסיה זו לעצמה, באמצעות דובריה הקולניים, אינה אלה זהות גנובה מהעם היהודי. העובדה שעם פלסטיני "עתיק היומין", שמוצאו מעמי כנען, מעולם לא אוזכרה או עלתה על דל שפתיו של מן-דהוא, אלא רק עם שובם של היהודים לארצם, גם אומרת משהו על האמינות בטיעון הערבי החדש.
כך למעשה מתהדרת קבוצה זו בכותרות שקריות ומשימה עצמה כ"אינדיאני" ו/או ה"אבוריג'ני" של ארץ-ישראל. ההיסטוריה והעובדות אולי לא יועילו מול אחמד טיבי וחבר מרעיו, הזועקים על זכויותיו של "העם הילידי" האמיתי, אולם כדאי להן שיישמעו בקרב קהלים ומחוזות שמוכנים גם להקשיב ולא רק לצעוק.
__________
לקריאה נוספת:
• דוד גרוסמן, האוכלוסיה הערבית והמאחז היהודי, תפרוסת וצפיפות בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי, מאגנס, 2004
• יעקב דה האז, תולדות ארץ ישראל למן הכיבוש הרומאי ועד לכיבוש הבריטי, לדורי, 1962
עליהום ועליהום, טיז חוסייני בידיהום- תרגום?
"טיז" – המקום עליו נהוג לשבת. "חוסייני" – המנהיג הערבי, החבר של היטלר, חג' אמין אל חוסייני. "בידיהום" – בידיהם
הפלסטינים הם לא עם. הם ישות ולא מעבר לכך, הם שקרנים כרונים
. ישות הכי גרועה שיש בתבל מלא חוצפא ובעצם
"לא קשה להבחין כי תושבי יו"ש ועזה ירוקים זה לזה."
אפשר תירגום?
חמאס.
עויינים, מאד לא מחבבים
שונאים אחד את השני שנאת מוות
שלום יגאל עברי,
אשמח לדעת מה הכוונה ב"צאצאי בני הקווקז"?
מאמר מאלף ומשכיל. נהנתי לקרוא.
תודות
כמדומה שהכותב טועה לגבי ספירת האוכלוסין של 1945.
למעשה לא הייתה ספירת אוכלוסין אלא אקסטרפולציה מספירות קודמות.
היו בשעתו טענות שהנתונים נופחו עקב התעלמות מהגירה ערבית.
ב- 1945 נערכה ספירה רשמית. הטכניקה שבבסיסה איננה מעניינו של המאמר
לא לגמרי מדויק. האימפריה העות'מנית איפשרה תנועה חופשית למדי של אנשים מקצה אחד שלה לאחר, ואנשים אכן שינו את מקום מגוריהם. כך שרבים מהערבים בארץ הם אכן ערבים שהיגרו לכאן תחת השלטון העות'מני מי מחצי האי ערב, מי ממצרים, מי מלבנון וסוריה, גם צאצאי עבדים סודאנים ניתן למצוא כאן וזאת בנוסף ליישוב חיילים משוחררים, חיילים עריקים, מהגרי עבודה, פליטים ממקומות שונים ועוד.
קיצר המאמר צודק בהנחה הבסיסית, אבל לא מדייק בפרטים.
הטיעון במאמר הוא במוצא המגוון, בעיקרו לא-ערבי, של מרבית דוברי הערבית הנמצאים כיום בא"י
יגאל עברי, קרא את הדף המצורף ותתמקד במצגת המשווה בין UNRWA לבין UNHCR. כמו גם את המאמר על דמוגרפיה וגיאוגרפיה בא"י.
מי הם הפלסטינים? ועכשיו לעובדות ההיסטוריות על ההתיישבות הערבית
בא"י.
הידעתם כי המסגד הגדול של עזה היה בית כנסת לפני כמאה שנה? הידעתם כי
רוב רובה של אוכלוסיית עזה לפני כ 120 שנה הייתה יהודית ונוצרית?
בפרעות 1928 חוסלה הקהילה היהודית של עזה. הקהילה הנוצרית מחוסלת
בימים אלו ממש הן ע"י רצח מאמיניה והן ע"י התאסלמות כפויה.
בבקשה, צפו במצגת קצרה שהכנתי,
בה אני משווה בין שני הארגונים של האו"ם המטפלים בפליטים. ארגון UNHCR המטפל בכל הפליטים בעולם.
וארגון UNRWA המטפל אך ורק בפליטים ערבים שנלחמו במדינת ישראל.
http://www.slideshare.net/slideshow/embed_code/15774960
ובאנגלית:-
http://www.slideshare.net/slideshow/embed_code/15773199
לאחר שמצגת זו הופצה באינטרנט, ארגון אונר"א מצא לנכון לשנות את
הגדרת הפליט המוצגת באתר שלו. לפניכם דף של השינויים שנעשו בהגדרת הפליט של UNRWA בשנים
האחרונות. שהוא כשלעצמו נסיון כושל של העלמת ראיות
מזירת הפשע של הגזענות הפושעת בחדרי האו"ם.
http://www.art-gallery-yona.com/Refugees-Definition.html
אני מקווה מאוד שמידע זה יעורר שאלות לא פשוטות ואולי כך יטוו את הדרך
לפתרונות שיביאו גם את השלום המיוחל.
ואם תהיו מעוניינים לרדת לעומקם של דברים אתם מוזמנים גם להקשיב לראיון
הזה:-
http://www.art-gallery-yona.com/Refugee-Slide-Show-5.html
ולקרוא את המאמר הזה:-
http://www.art-gallery-yona.com/DEMOGRA.html
ובאנגלית:-
http://www.art-gallery-yona.com/demogra-eng.html
ומאמר
של בן-דרור ימיני על ההונאה של ה"נכבה". בה הוא מביא את תוצאות המחקר של
משלחת בריטית מטעם the Palestine Exploration
Fund ששהתה בארץ בין השנים 1871 עד 1978 אשר מדדה כל
סנטימטר וספרה כל אדם שהיו באותה עת בארץ
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1243
ואף שר הפנים של חמס מאשר את העובדות ההיסטוריות הללו המובאות על-ידי.
http://www.youtube.com/watch?v=CbuM91PeSOs
חשוב לדעת שהסיבה האמיתית למלחמתם של הערבים במדינת ישראל מוסברת היטב
ע"י האימאמים במסגדים כך:-
http://www.youtube.com/watch?v=ZIiGwGG6x_A&feature=youtu.be
וגם בכיר "פלסטיני", נציגו של ראש הרשות אבו-מאזן שנחשב
למתון, מסביר את הטקטיקה אשר בהסכמי "שלום".
http://www.youtube.com/watch?v=RyhuqthF2UM
ואילו מיתוג היהודים ומדינתם כ"כובשים" בארץ ישראל, מעניק
לערבים את הלגיטימציה
לסילוק הכובש בכל דרך שיבחרו בה כולל טרור כנגד אזרחים. ולכן הם מתעקשים
לשמר ולמנף את המיתוג הזה. אבל, כל מי שמעוניין להגיע אי פעם לשלום
חייב להתגייס
למען ביטול מיתוג זה ולמען שיח אשר יתייחס אך ורק לעובדות אמת. כי
כאשר רק עובדות אמת נלקחות בחשבון ניתן להשכין שלום.
והרי לכם אדם אשר מסביר זאת בצורה הטובה ביותר
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=nEzvhvOcWEs#!
ועוד אדם אמיץ ורודף אמת
http://www.youtube.com/watch?v=sNNhG0zDtA8&feature=em-uploademail
וד"ר תאופיק חמיד. אשר היה חבר באלקאידה והיום אוהב ישראל ומנסה
לשנות את האסלם.
http://www.youtube.com/watch?v=O2wvqDfitLY
אבל יותר מכל צריך ללמוד את העומד מולך ומה הם הסיכויים להגיע איתו
לפשרות. הרצאה על האסלם מאת ד"ר דוד בוקעי
http://www.youtube.com/watch?v=djMzb_47yl8
חלק א
http://www.youtube.com/watch?v=uHVxGwO2rqw
חלק ב
http://www.youtube.com/watch?v=C6IMWBsNkMw
חלק ג
http://www.youtube.com/watch?v=Ke-SgnsWbMY
ואחרון
השיח PLAZZI מדבר על למי
הזכות על א"י וירושלים
https://www.youtube.com/watch?v=7I9amcTg_6I
ועוד דבר. בתקופה בה נוצרו פליטי UNRWA, נוצרו גם 1,000,000 פליטים אשר האו"ם עשה
הכל כדי לשכוח.
http://www.youtube.com/watch?v=fLcEAgYr1lQ
יונה את עושה עבודת קודש ואני מסכים עם כל מילה. הספירה העות'מאנית של 1871 ירדה בשל מגבלת נפח המאמר. כל המפקדים שציינתי כוללים את ארץ ישראל "הגדולה", לרבותעבר הירדן
סבו של אחמד טיבי בא מדמשק אם צבא קאוקג'י.סבו של אבו מאזן בא מפרס דרך בירות.
מובא באתר KR8
"ויליאת דמשק" היה מחוז מנהלי עותמאני שבירתו דמשק. הויליאת חלש על סוריה, לבנון וא"י. סביר יותר שאבותיו של טיבי הובאו ע"י העותמאנים מהקווקז – כחיילים , או מהבלקן – כאנשי מנהלה, ומשם הגיעו לא"י במסגרת הגירת עבודה
מה, לא ראית כמה ארכיאולוגיה פלשתינית יש ? 😉 (לעומת ישראלית)
אם תמצא, תודיע לי
מעניינת התפישה שהתודעה הלאומית הפלסטינית היא סכנה או איום על ישראל. נניח לרגע שהפלסטינים היו פתאום עוברים לראות את עצמם סתם כ"ערבים גנריים" ללא שום ייחוד מכלל העולם הערבי. האם היה שינוי מהותי באיום שהם מהווים לתפישתם של רוב הישראלים?
במצב כזה סביר להניח שהם היו דורשים אחד מן השניים: או שהיו דורשים שיוויון זכויות אזרחי וזכות ביטוי לערביותם הכללית [במקום לפלסטיניותם] וכך היו מטים את זהותה של המדינה המשותפת. לחילופין הם היו דורשים הכרה בהם כבמדינה ערבית נפרדת נוספת או כחלק של מדינה ערבית אחרת [ירדןמובלעת של סוריה], ובמקרה כזה היה כוחם אף גדול יותר מול ישראל.
–
לסיכומו של עניין, אף היבט, שמרבית הישראלים תופשים כאיום, לא היה נעלם בשל התפוגגותה של התודעה הקולקטיבית הפלסטינית. המחליפה של התודעה הלאומית הפלסטינית לא הייתה תודעה יהודיתציונית אלא תודעה ערבית כללית, אולי פאן ערבית. ומכאן לכל היותר היה קל יותר לישראל להצדיק סיפוח של יהודה ושומרון בזירה הבינלאומית, אבל האיום שהכי מפחיד ישראלים [טשטוש הזהות היהודית של המדינה] כלל לא היה מוסר.
יריב, נושא המאמר הוא הטענות שהועלו לאחרונה על כך שדוברי הערבית החיים בינינו עונים להגדרת "עם ילידי" – ניסיתי להראות שלא כך.
לא התייחסתי לזה, אבל אם התחלת בשאלות של זהות, אני אומר שאין מושג כזה "ערביות כללית" או "אסלאם כללי". דוברי ערבית מעולם לא ראו עצמם "אומה" הומוגנית וניסיונות לייצר "פאן ערביות" לא האריכו ימים. הדיבור שלך משקף תפיסה אירופית של "אם כולם דוברי ערבית אז כולם נושאי אותה תרבות" זו תפיסה רומנטית שאין לה אחיזה במציאות.
אני מסכים שאיום טשטוש הזהות לא יעלם, אך הוא ממילא קיים גם בתוך מה שמכונה הקו הירוק. ניתן לרפא את זה בביטחון עצמי, עלייה, חיזוק זהות יהודית ומציאת פתרונות פוליטיים לדוברי הערבית בישראל (ראה טרי מהשנה האחרונה, התארגנויות של נוצרים ציונים דוברי ערבית)
למעלה ממאה שנות התיישבות בארץ ישראל של סבינו וסבותינו [האישיים]שלי ושל אחרים ולכן לא נפלתי מהכיסא לקריאת המאמר הנ"ל כי הכרתי את הנושא מקרוב אבל שמחתי לדעת שרבים אחרים יודעים את האמת כמוני ורבים בעמדות מפתח שתפקידם לפעול ולשנות את עיוות ההיסטוריה אינם עושים דבר כאמור רוב ערביי ארץ ישראל הם מהגרי עבודה ,כן אז וכן כיום . אבו מאזן אינו פלסטיני כי אין עם פלסטיני אנו בטיפשותנו עזרנו לערבים להקים עם יש מאין.כבוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו עומד לשאת את נאומו באום ,לאחר שונא ישראל מכחיש שואה הגיע הזמן שיפנה לאומות העולם בעיקר הנוצריות וישאל אותם שאלה פשוטה בחשבון ההיסטורי היכן העם הזה שלא היה ולא נברא משחר ההתיישבות בארץ ישראל. .
אוקי סבבה נניח והטענה נכונה
אפילו נקצין
הפלסטינים מקורם מיפן
איך זה עוזר לנו?
איך זה פותר מציאות שבה מיליוני פלסטינים חיים ללא אזרחות ביהודה ושומרון?
האם נספח את השטח -ונאזרח אותם ויהיה רוב ערבי במדינה?
נגרש אותם במשאיות והעולם יתהפך עלינו?
לא ניתן להם אזרחות ויהיה דה-יורה אפרטהייד בין שתי אוכלוסיות?
צריך להפריד בין שני דברים:
האחד עצם קיומם של הפלסטינים והצורך למצוא פתרון אשר ישמר את האינטרסים שלנו כמדינה בעלת צביון יהודי (אני לא דתי ועדיין..) ויענה על הרצון שלהם מצד שני (כי אחרת הסכסוך לא באמת יסתיים).
הנושא השני הוא הניסיון הבלתי פוסק של הפלסטינים ליצר דה לגיטימיזציה לקיומה של מדינת ישראל.
ברור לכולם שצריך למצוא פתרון שהרי לא אנחנו ולא הם נארוז מזוודות ונעלם לארץ לעולם לא אבל זה עדיין לא סותר את הצורך להציג בכל מדיה אפשרית את האמת.
הפלסטינים מצידם, משתדלים לטשטש ולסלף את העובדות ההיסטוריות בשלל שקרים ומעל כל במה ומדיה אפשרית.
אם נפסיק להילחם על האמת נקום יום אחד בבוקר ונגלה שהשקר הפך להיות האמת ואז באמת נאלץ לארוז מזוודות…
כול כתבה שהיא מגמתית בגלל השקפה פוליטית , היא לא רצינית בעיניי ואינה מדעית. כמו כול העמים , גם הפלסטינאים הם תערובת של אלמנטים ויסודות שהרכיבו אותם במהלך הדורות.
גם על העם היהודי אמרו דברים- איך זה יכול להיות שאשכנזי תכול העניים וזהוב השיער הוא בן אותו עם של יהודי יוצא צפון אפריקה שהוא כהה עור ושחור שיער. ישנם גויים אנטי-ציונים שמשתמשים בטיעון הזה . האם יהיה נעים לנו לשמוע את זה ? אותי זה היה מרגיז !
לא עוזר לנו ולא רלבנטי כלל וכלל להתעסק בזוטות כאלה האם הפלסטינאים הם עם או לא. זה עניין של השקפה. בעידן המודרני , התודעה של הקולקטיב היא זו שמגדירה את הקבוצה כעם. פחות מזה ה-DNA , צבע העור או צבע העיניים.
לא הבנתי איפה הוכח שהפלסטינים הם לא הצאצאים של הכנענים.
קודם כל יש הוכחות גנטיות לכך תוכל לבדוק בגוגל …
עם אינו מוגדר רק באופן גנטי,
המאפיינים של העמים הכנענים שונים לגמריי מהמאפיינים של האוכלוסייה הערבית בסוף התקופה העותמאנית.
הכנענים לא היו מוסלמים או נוצרים, לא דיברו ערבית, לא היו להם מסגדים, נאבד כל קשר לדתות הכנעניות, למנהגיהן לשפתם וכו'. אין סממן אחד שיכול לחבר את העמים הכנענים לאוכלוסייה כזאת או אחרת מלבד די אנ איי שגם זה כבר הופרך במחקר מדעי אתה מוזמן לעשות על כך גוגל.
שלא כמו העם היהודי, שהדת, השפה, המנהגים והסיפורים נשמרו והתווספו על המקור מלפני 2500 שנה.
איזו הוכחה יש לקשר כנעני שכזה?
אולי הם גם קשורים לאצטקים? הרי אין הוכחה שלא.