רועים ציונות בחבל לכיש

כדי לקיים חקלאות צריך להגן על הרכוש ולשמור על האדמה. נעמן דג, חקלאי מהמושב לכיש, משלב בין השניים תוך מאבק בבדואים, פלסטינים, המשטרה וצה"ל

שומרים על השטח. עדר לכיש. צילום: עקיבא ביגמן

עבור נעמן דג, מגדל דבורים מהמושב לכיש, מפגש אקראי עם רועה בדווי אי-שם בסוף שנות השמונים מהווה את התמצית של בעיות הריבונות ושלטון החוק בשטחים הפתוחים בישראל.

"באחד הימים שיצאתי לשטח לטפל בכוורות, נתקלתי בבדווי שרעה בשטחי המרעה של המושב, שבתוכם פרוסים הכוורות שלי. הבדווי, שלא הכיר אותי, שאל מדוע אני מניח כוורות בשטח שלו, ואיים עליי שאם אמשיך בכך, הוא 'יעשה לי בעיות'," מספר נעמן. כעבור יום, כשחזר לשטח, הבעיות אכן התחילו. "הכוורות ששמתי היו הפוכות והרוסות. הוא העביר לי מסר ברור, שאם לא אשמע לו הוא ידאג לכך שלא ארצה להיות שם".

מקרה פעוט זה הבהיר לנעמן היטב מה יהיה גורלו של המשק אם המושב יוותר על שטחי המרעה שהוקצו לו, אפשרות שבהחלט עמדה אז על הפרק. העדר של מושב לכיש סבל מבעיות ניהוליות קשות כבר מראשית הדרך. במשך עשרות שנים הוא עבר מיד ליד, תוך חילופי הנהלה ובמקביל לשינויים במבנה המושב, שהפך בהדרגה מקיבוץ למושב שיתופי. בשנת 1990, גמלה ההחלטה בקרב חברי המשק להיפטר מן העדר, שגרם להפסדים מצטברים.

מכיוון שמסביב למושב לכיש שטח של למעלה מ-10,000 דונם המוקצים על-ידי מנהל מקרקעי ישראל לרעייה, במידה והעדר של המושב יצא מהשטח, ייכנסו לתוכו רועים אחרים. מי שעמד אז בתור היו בני שבט 'אבו כף', שאף ניסו את מזלם בבג"ץ בניסיון לקבל חלק מאשרת הרעייה. לנעמן היה ברור שבתסריט שכזה צפויות לכוורותיו ולשאר מתקני המשק צרות צרורות. משום כך חברו נעמן ומספר שותפים, ורכשו את העדר יחד עם אשרת הרעייה המקורית של המושב. "חלק מהשותפים עשו זאת מתוך כוונה להרוויח מהעדר, אבל אני נכנסתי לזה מהכיוון שזה יגן עליי ויאפשר לי להפעיל את המכוורת שלי, שהייתה מאוד רווחית".

בשנים הראשונות הכל התנהל על מי מנוחות, והעדר הרוויח יפה. אך אז החלו הדברים להסתבך. "בערך בשנת 1992 הבחור שעבד בעדר ראה פרה מסתובבת עם תיל על הקרניים, ולא הבנו איך זה קרה", מספר נעמן. במהרה התבהרה התמונה הקשה: "בשנים האלו סבלנו ממכה גוברת והולכת של גניבות בקר, עד כדי כך שהעדר של קיבוץ בית-ניר הסמוך ירד מ-1,300 ראש בקר, ל-700 בלבד".

מאז ידע האזור עליות וירידות, אך גניבות הבקר הפכו למציאות יומיומית בשטח, שהפכו את הפעלת העדר לבלתי-רווחית. במשך השנים נשרו השותפים, והחל משנת 2005, מנהל נעמן את העסק לבדו. מן העדר שלו, שמנה כ-350 ראש בקר באותה תקופה, נגנבו בשתי הזדמנויות שונות כמאתיים בהמות, תוך גרימת נזקים כבדים.

נעמן דג בחצר המשק. צילום: עקיבא ביגמן

 הצבא עוצם עין

העלייה בהיקף הגניבות בשנים אלו לא הייתה מקרית, כפי שהתברר לתושבי המושב בעקבות אירוע משונה למדי. "בחורף 2003 קרה מקרה עצוב", מספר נעמן בציניות. "ערבי שגנב טרקטור התהפך ונתקע תחת הכלי. הוא התגלה בבוקר על-ידי אחד החברים תחת הטרקטור, שהזעיק כמה חבר'ה שיתפסו אותו". אלא שתוך כדי הפעילות הגיע לשטח בחור אחד והודיע שעליהם לשחרר את הגנב: "תעזבו אותו, אני אקרא למשטרה והם ישחררו אותו".

כשחברי המושב שאלו לזהות האורח הלא-קרוא, הוא הציג עצמו כ"דני מרחובות". כעבור זמן נעשה "דני" מוכר לתושבים בשמו האמיתי: ג'מיל עודא, פלסטיני תושב הכפר אידנא, ששימש, לטענת נעמן, כמודיע של השב"כ באזור. "המטרה שלו הייתה להציל חיי יהודים בעזרת מידע שהתקבל מהגנבים", מסביר נעמן. "כל פעם שתפסו גנבים הם היו הולכים לשב"כ, נותנים מידע ומיד היו משחררים אותם". למעשה, טוען נעמן, "גייסו אותנו בלי להודיע לנו. לכן לא אכפו פה את החוק".

חשדות אלו התאמתו כאשר הזדמן לנעמן להעיד במשפט שנערך לרכז הביטחון של המושב, יפתח כהן, שהועמד לדין בגין תקיפת שוטר בעקבות ויכוח עם שוטרי מג"ב שלא עצרו גנבים.

"אני בתור אחד שמכיר את יפתח באתי להעיד כעד אופי בגזר הדין", הוא מספר. "למזלי, באותו יום הופיע גם ג'מיל עודא בבית-המשפט, העיד ונשא נאום. הסנגור של יפתח חקר אותו באם אימו, ואז נחשף הכול: הוא סיפר שבשלוש השנים האחרונות הוא שימש כמודיע שב"כ, באמצעות מידע שאסף מהגנבים שהוא ריכז באזור". כך למעשה הופקרו חקלאי חבל לכיש לחסדיהם של הגנבים. "אלה גנבו, ואלה עצמו את שתי העיניים לרווחה, כמו שאמר לי קצין מג"ב: 'אנחנו צריכים לדעת את מי לעצור ואת מי לא לעצור'," מסכם נעמן.

לדעת נעמן, הצבא משאיר באופן מכוון כמה קילומטרים של גדר ההפרדה ללא שמירה מספקת במטרה לאפשר "שסתום פורק לחץ" עבור משת"פים ושוהים בלתי-חוקיים אחרים. "הגדר משמשת היום למעשה כמעבר בטוח, ומי שסובל מזה הם החקלאים".

החיים במרחב התפר, מרחב לכיש

במקרה אחר, נעמן וחברי המושב איתרו גנבים בעיצומו של מעשה, ובעזרת ציוד מעקב אלקטרוני שהיה מוטמן בכוורות תכננו לבצע איגוף ולתפוס את הגנבים. "הרמתי טלפון למשטרה, אמרתי להם היכן יעברו הגנבים וביקשתי שהשוטרים יחכו להם בציר מסוים. ככה אני אגיע מצד אחד, השוטרים יגיעו מצד שני, ובינגו. נתפוס אותו". להפתעתו, התברר עד מהרה כי לשוטרי מג"ב לא הייתה שום מוטיבציה לעשות כן. "הם לא באו מהצד שאמרתי להם, אלא מהצד שלי במטרה לרדוף אחרי הגנבים ולגרש אותם מחוץ לשטח במקום לתפוס אותם". לדבריו, כאשר חצו הגנבים את הקו הירוק, שוטרי מג"ב הכריזו בקשר "הוא עבר את הגבול, מפסיקים את המרדף".

הפעם לפחות היה לסיפור סוף טוב. כמה ימים לאחר האירוע נכנסה פלוגת מילואים לכפר, בין השאר מסיבות ביטחוניות. נעמן התלווה לכוחות על מנת לחלץ את כוורותיו, ובחצר בית ענק בן שלוש קומות נמצאו למעלה מארבעים כוורות, שרק מחציתן נגנבו ממנו. "כשיצאנו מהכפר, כל החיילים ברכבים ממוגנים, ואני נוסע בטנדר הישן שלי. כל הכפר עומד שם ומחא לי כפיים", מספר נעמן. "הם שונאים את הגנבים יותר מאיתנו. אתה רואה את המצב הכלכלי של הגנבים, אתה מבין שהגניבות לא באות מתוך מצוקה כמו שאומרים בארץ כל מיני אנשים. ממש לא".

גדר ההפרדה בהר חברון. מעבר בטוח? צילום: באדיבות ויקישיתוף

שומרי החוק ומשתמשי החוק

נעמן, שמסתובב באזור עוד משנת 1959, הספיק לצבור כמה וכמה תובנות מעניינות על החיים במדינת ישראל. לדבריו, עד מלחמת ששת-הימים המצב היה הרבה יותר ברור. "הייתי מסתובב בשטח עם נשק. אם הייתי רואה זר בשטחי שמחוץ למושב היה ברור שאני צריך לירות בו. אבל מאז המלחמה, מי שנכבש זה בעצם אנחנו. ערבים מהצד השני עוברים בלי בעיה ולנו אסור לעשות להם כלום".

לערביי ישראל מייחד נעמן משפט מחץ מיוחד, מהסוג שהוא מכנה 'משפט מחוזי': "במדינה הזאת יש ציבור שומרי חוק ויש ציבור משתמשי חוק". לדבריו, "המדינה לא הכירה בעובדה שיש עימות בין שני הציבורים הללו. זה עימות לגיטימי, האנשים הללו מאוד חכמים. הם משתמשים בחוקי המדינה בשביל להרוס אותה. אם זו תהיה מדינת כל חוקיה, היא תהיה מדינת כל ערבייה, ואז אין לנו מה לעשות כאן".

גם באזור מושב לכיש אפשר כבר לראות התחלות של התיישבות בדווית. לדברי נעמן, רועים המקבלים היתרים לרעייה עונתית נשארים בשטח שנה אחרי שנה במקום לחזור לביתם בפזורה, ובסופו של דבר עלול לצמוח מכך כפר שלם. "המדינה איבדה את השליטה על האוכלוסייה הזאת ולא גרמה להם לאבד את השליטה על הזכויות שלהם. זה אסון גדול. אני כבר מזמן אמרתי שמדינת ישראל קיימת איפה שהחוק שלה קיים, ובמקום שהחוק לא מגיע זה כבר לא מדינת ישראל. אמנם הם מקבלים ביטוח-לאומי וחלקם משרתים בצבא וכדומה. הם באמת אזרחים טובים. אבל המדינה נותנת להם לפרוץ את החוק".

ארנונה קטלנית

למרות עקשנותו הידועה, בשנים האחרונות התקרב נעמן לנקודת-השבירה. גניבות ציוד חוזרות ונשנות – רק לפני כשבועיים נגנבו לו טרקטור ומיול – מצטרפות לצרה מסוג אחר לחלוטין, שמקורה במדיניות הארנונה של המועצה האזורית. לדברי נעמן, במועצה אזורית לכיש גובים ארנונה משטחי המרעה בשיעור המגיע לכדי 50% מההכנסה הפוטנציאלית של העדרים. לנעמן חוב מצטבר של למעלה מ-3.5 מיליון ₪. כדרכו בקודש, גם כאן הוא יוצא למאבק, ועניינו עומד לדיון בפני בית-המשפט העליון. לדבריו, שיעורי הארנונה הללו ימוטטו את העדרים במועצה, כפי שקרה לעדר של מושב אמציה, ממנו נגבו 3 מיליון ₪. "העדר הזה, שהיה מהמפוארים במדינה עם 600-700 ראש-בקר, עומד היום שומם. כבר חודשיים הם מחפשים את הבקר, ומצליחים לאתר רק פחות ממאה".

גם במאבק הזה מצא את עצמו נעמן לבד. "הבעיה של המושב היא שלא עומדים על הרגליים האחוריות ולא אומרים בקול ברור שאם העדר יתחסל בגלל גובה הארנונה בסופו של דבר תהיה כאן התיישבות בלתי-חוקית ולא נוכל להתקיים כאן".

בינתיים, מי שהצליחו למנוע את השבירה היו אנשי ה'שומר החדש', המתנדבים בשטחי המרעה. "עד שבא השומר החדש הייתי במצב שלא היה לי מה לעשות. לא הייתי בטוח ביבול שיהיה לי. הם באו אליי ממש בנקודת-השבירה", מספר נעמן. מאז שמתנדבי השומר מסתובבים בשטח, נרשמה ירידה חדה בגניבות, באופן המאפשר לעדר להמשיך להתקיים.

"המצב עגום, אבל לא חסר תקווה", מסכם נעמן. "כשאתה בורח בטוח שהפסדת. אבל כשאתה נשאר, יש עוד סיכוי שתנצח".

תגובת צה"ל

‫צה"ל פועל כל העת ומפעיל את מירב המאמצים למניעת חדירות לשטח מדינת ישראל ‫ולשמירה על אזרחי המדינה, כוחות צה"ל פועלים לשמירה על הביטחון השוטף באזור ועל ‫אכיפת החוק והסדר. כוחות הביטחון פועלים בשיתוף עם גורמי משטרת ישראל הפועלת למיגור גניבות ‫והתנהגויות פליליות. הטענות המוזכרות מופרכות ומשוללות כל יסוד.

תגובת ראש מועצה אזורית לכיש

הכל במועצה נעשה על-פי חוק, ונושא חובותיו של נעמן דג מתברר בימים אלו בבית-המשפט העליון, לאחר שבבית-המשפט המחוזי פסקו לחובתו. אנו כמועצה מחויבים להתנהל על-פי חוק, ובמידה וגורמים אחרים יקבלו את זכויות הרעייה בשטח אנו נכבד זאת כראוי למדינה דמוקרטית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. אשתי ואני שומרים אצל נעמן על הפרות בשדות במסגרת השומר החדש
    נעמן משמר כברת קרקע עבור עם ישראל שחלקו אוטיסט, אדיש ולא מבין מה הוא והדורות הבאים עלולים להפסיד

    1. האישי והחברתי ולואקום הזה נשאבים\חודרים כל "דורשי טובתנו".כל שומר חוק אשר המדינה חשובה לו ורואה את הכיבוש שהפך לשיטפון בכל חלקי מדינת ישראל.כאחד שהסתובב לא מעט והרבה ברגל רואה את גזילת כל חלקה טובה ,אם זה בדרום ברצף והגליל העליון והתחתון ואין פוצה פה.במקוםלהקל על הנאחזים בקרקע השלטון ושלוחותיו רק מקשים על חיי האזרחים שומרי החוק,אשר נאלצים להסתגר מאחורי גדרות על חשבונם וגם לכך אין גיבוי של המדינה בהגנה על גופם ורכושם של אזרחיה שומרי החוק והקרקע וכך חורשי רעתנו יכולים לחגוג ולעשות באדמות המדינה וברכוש האזרחים כמעט ככל העולה על רוחם.גילוי נאות אני מכיר את נאמן כאדם ערכי וכציוני המגשים את הציונות בעשר אצבעותיו.אני רואה כזכות להיות חבר בארגון השומר החדש ולתרום מעט שבמעט לנאמן ודומיו שהם באמת שומרי הסף מפני כל השודדים והגזלנים המקבלים פרס מהמדינה כל פעם שהם משתלטים על שטח נוסף וזוכים ששטח זה רכוש של כולנו נרשם על שם הגזלנים בטאבו.ולראש המועצה "אם אתה מעונין לשמור על שטח המועצה,חובתך לעודד כל מושבניק להאחז בקרקע הפרטית והציבורית ובמקום להטיל מיסים על שומרי הקרקע הציבורית,חובה עליךלעזור להם גם בתרומה כספית ולא בעודף !!!מיסים.ולנאמן ודומיו שומרי הסף ישר כח ואנחנו אלו שאיכפת להם להמשיך ולחיות פה ,נשתדל לתמוך בכם מקרוב ומרחוק, כל אחד לפי יכולתו. ישר כח!!! ההתנחלות בין ב"ש לערד או ב,שלדימונה חבל לכיש,ועדי ערה רפיסות של השלטון גורמת לפריצת כל גדרות הבטחון

  2. נעמן, תמשיך בשלך. יישר כוח גדול מעם ישראל. בלי אנשים כמוך מדינת ישראל הייתה 5000 קילומטר מרובע והממשלה הייתה בדואית ופלשתינית.

  3. לא רק בלכיש

    יש עוד הרבה אדמות מרעה שזכו למבני קבע וכיצד זה ייגמר כולם יודעים. בגצי"ם אישורים ואנשי הקרן החדשה שיביאו עדויות שקריות.

    חייבים להעלות את נושא הגניבות בתקשורת- או לפעול כפי שהצד השני פועל.

    במציאות של היום הגנבים נינוחים ושומרי החוק מפחדים- זה אמור להיות הפוך.

  4. לדובר צה"ל מדוע אנשים מצליחים לעבור בקלות רבה את גדר ההפרדה שהיא פרוצה ופתוחה בכמה מקומות!ואילו מ"פ בסיס ההפרדה שכבר ירה על גנב אשר חצה את הגדר הוכנס לכלא! אגב הגנב ממשיך להסתובב חופשי כך נראית הדמוקרטיה במיטבה במדינת ישראל 2013

  5. דברים כדורבנות, אתה צודק ובאמת הוי למדינה שיש לה מעטים כמוך.
    יישר כח, והעקר שמור על עצמך דון קישוט.

  6. מתוך היכרות אישית ארוכת שנים, אני חייבת לומר שכל מילה כאן בסלע. נעמן, כמו איוב, ממשיך לעבוד ולהתמודד עם קשיי העולם עם שיר בלב ואופטימיות ללא תקנה וגם עם דבקות במטרה וסבלנות אין קץ להלחם על מה שחשוב לו. כואב הלב שכל פרנסתך מונחת בשדה ורשויות המדינה לא עושות את המינימום כדי להגן עליה, כאשר ברור שנעמן מגן על אדמת ישראל. 'השומר החדש' אינו אלא מתנה משמים בעברורו ופועלם מסייע רבות לקיום שם כחקלאי.
    כואבת במיוחד התנהלות המועצה בעניין הארנונה. ראש המועצה נתלה ב'חוק', כאשר בשאר המועצות בהן יש שטחי מרעה לא מדובר בארנונה כזו, כי הרי ברור שלא ניתן להחזיק בקר במחיר כזה. ראש המועצה צריך להבין שמעבר לאינטרס הכספי הצר, קיומו של מרעה בקר בלכיש 'מציל' את השטח מפני פלישות לא רצויות. אם נעמן יאלץ לוותר על העדר אזי המועצה תפסיד והרבה.
    לנעמן – חזק ואמץ!

  7. נעמן הוא מלח (ודבש) הארץ, והדברים ידועים בצפון הנגב. חבל מאוד על היחס הציני של השלטונות. התגובות של המשטרה ושל הרשות המקומית הן בושה וחרפה לאינטליגנציה. הן משקפות אוזלת-יד מחד, וחמדת ממון והרבה צרות-עין וקנאה, מאידך. ודי לחכימא. את זאת יודע כל מי שמכיר את המציאות באיזור. בשולי הדברים, אירגון המתנדבים "השומר החדש" שאליו מגיעים מכל הארץ, מחמם את הלב ומעורר תקווה שלא הכל אבוד. הבעייה היא שבעניין זה האירגון ממלא את הוואקום שמשאירות רשויות האכיפה והחוק, בדיוק כשם שאירגוני הסעד והצדקה ההתנדבותיים ממלאים את הוואקום החברתי-כלכלי שממנו משכה הממשלה את ידה. השאלה היא, האם בנגב (ובחלקים של הגליל) נהיה עדים להקמת מיליציות של אזרחים שהמציאות תאלץ אותם לקחת את החוק המיותם לידיהם

  8. דבריו של ראש מועצה אזורית לכיש אינם אמת כאילו פסק בית המשפט המחוזי לחובתו של נעמן.
    בית המשפט המחוזי ביקר קשות את התנהלות המועצה האזורית לכיש וועדת הערר על הארנונה שלה.
    בית המשפט המחוזי קבע כי יש להפחית ב 75% את הארנונה שהטילה המועצה האזורית לכיש על המרעה של נעמן.
    הערעור בבית המשפט העליון הוא על השאלה העקרונית האם מי שקיבל הרשאת רעיה ממנהל מקרקעי ישראל חייב כלל בארנונה. להבדיל לדוגמא ממי שרועה את עדרו בשטח הפתוח בלא שקיבל כלל הרשעת רעיה.
    לבית המשפט העליון הוגש מסמך המתאר את עמדת היועץ המשפטי של משרד הפנים שקובע שעל אדמת מרעה אין להטיל ארנונה.
    נחכה בסבלנות לפסק דינו של בית המשפט העליון. נציין עד אז שהמועצה האזורית היחידה בארץ שגובה ארנונה משטחי מרעה היא המועצה האזורית לכיש. עוד נציין שלפני היבחרו של מורביה לא
    הטילה המועצה האזורית לכיש ארנונה על שטחי מרעה.
    נציין עוד את הדברים החמורים שקבע בית המשפט המחוזי בעניין
    הבטחת הבחירות של מורביה לבטל את הארנונה, קביעות עובדתיות שבית המשפט העליון לא שינה אף שקיבל את ערעורו של מורביה על ההחלטה לבטל את בחירתו.

  9. אני רואה בנעמן אחד משומרי הסף בארץ שלנו , בהיבטים של שמירה
    על גבולות הארץ,שמירה על הטבע ואפילו שמירה על החוק.
    מבחינתי , נעמן הוא חייל במישמרת 24 שעות ביממה 360 יום בשנה.
    אנחנו צריכים לתמוך באנשים יקרי מציאות כמוהו ולא לשבור אותם.
    אני מקווה שתימצא הדרך החוקית להסית את עודף המוטיבציה של ראש
    .המועצה "המחונן" הזה לאפיקים יותר מועילים

  10. הם הולכים לאיבוד, כמו אדים על חלון
    התמימות
    האמונה
    היושר
    הכנות
    כמו זנב זכרון
    כמו גפרור אחרון

    חיילים/חקלאים אלמונים- נאלמו המילים
    ואנחנו מביטים במראה מבעד לאטום
    ודמותנו נשקפת אלינו
    חלולה
    חמדנית
    תאבת בצע
    נטולת ערכים
    נטולת רסן
    נטולת חוק – למעט "החוק"?! של כבוד ראש מועצת לכיש

    ולו יהיו אנשי השומר החדש
    הגשר האמיתי שיוביל אותנו
    אל החי, השפוי, הבטוח

    לנעמן – חזק ואמץ
    בוקרי הצפון והגלבוע

  11. נעמן הוא שכן שלי במושב כבר למעלה מיובל שנים, אם יש לי מספר מילים לוומר לו:
    נעמן ידידי תחזקנה ידיך, אל תיפול רוחך והמשך להחזיק בקרקע
    אחרת כולנו יודעים מה יקרה סביב המושב,
    זו הציונות האמיתית וזו גאולת הקרקע,
    צר לי על דרך החתחתים שנעמן עובר, בין בתי המשפט, אין לי מילה אחרת לומר לו רק תודה ! תודה על ההתמדה,
    תודה על העקשנות,
    תודה לשומר החדש ששומר על השדות והמרעה . כולי תקוה שבית המשפט העליון יחליט בסופה של הסגה הזו לטובתו, כי אז כולנו נרויח
    נחצ'ה, נחום גלבוע מושב לכיש

  12. היה לי את הכבוד לשמור אצל נעמן. אני מקווה שיחזיק מעמד.

    לגבי השמירה על החוק – מהתגובה של ראש המועצה – מדוע הוא לא דורש גם שמירה על החוק במניעת גניבות ותפיסת גנבים. מדוע הוא לא דורש מהמשטרה שתשמור על החוק?
    האם לא ברור לראש המועצה שכשנעמן יעזוב השטח יתפס על ידי בדואים?

    1. אין מילים בפי לאחר שקראתי את התשובות המגוחכות של ראש המועצה ושל צה"ל.
      המשטרה וצה"ל משלמים מס עקיף לגנבים [קבלת מידע], על ידי הפקרת החקלאות?
      כנראה אדוני ראש המועצה לא יודע במה כרוך ומה המשמעות לגדל עדר בשטח ועל ידי כך לשמור על אדמות המדינה. הייתי מוכן שהמועצה תגדל על חשבונה עדרים בשטח ולו רק כדי לשמור על שטחי המועצה.

  13. לנעמן חזק ואמץ.
    לאחר שקראתי את הנכתב לגבי החלטת בית המשפט, כפי שצוטטה בהמשך הכתבה הנוכחית, חבל לי שנבחרנו עסוקים, כנראה, [כמו ראש המועצה לכיש] בזווית ראייה צרה, במקום להסתכל על כל המערכת הקלוקלת ולתקנה ולקדם את שמירת אדמות המדינה.
    יש לדעתי לנסות: א. לנסות ולהתלונן במח"ש בנושא מג"ב [אם הם אחראיים גם עליהם] על מנת שיטפלו בזה טיפול שורש. ב. לצאת לעיתונות ולטלוויזיה על מנת שהדברים יגיעו לידי מקבלי ההחלטות הנכונים.