הממונה: מיכל הלפרין נלחמת במונופולים ושומרת על הכיס שלכם

הממונה על ההגבלים העסקיים הובילה השנה מהלכים חשובים מול הצעות חוק פופוליסטיות שביקשו להעלות את יוקר המחיה, ופעלה להגברת התחרות במשק ולהפחתת רגולציה

די לעיוותים בשוק. הממונה על ההגבלים עו"ד מיכל הלפרין | צילום מסך

'הממונה על ההגבלים העסקיים'. לרובנו, בעיקר לכאלה שתומכים בכלכלה של שוק חופשי, המושג הזה לא מסתדר. למה שיהיה ממונה שאחראי על הגבלים עסקיים? למה בכלל מישהו צרך לפקח על הכלכלה? אלא שבכלכלה הישראלית, שממילא נשלטת בהרבה מאוד מובנים על ידי הפוליטיקאים, כנראה צריך מישהי שתעמוד בשער ותצעק כי המלך הוא עירום.

עו"ד מיכל הלפרין, שמכהנת כממונה על ההגבלים מאז שנת 2016, הראתה במהלך השנה האחרונה עד כמה התפקיד אותו היא נושאת – במידה והוא מנוצל לדברים הנכונים – הוא חשוב ואף קריטי במדינה שלנו.

ח"כ יצחק וקנין | פלאש90

בחודשים האחרונים ניהלה הלפרין לפחות שלושה מאבקים שונים שהשפיעו על מקבלי ההחלטות, וגם על הכיס של כל אחד מאיתנו. המאבק הראשון היה סביב הצעת החוק של חבר הכנסת יצחק וקנין מש"ס, להחזרת הפיקוח ומשטר התכנון של מועצת הלול לתחום העוף למאכל.

סיפור ההצעה הוא הזוי בפני עצמו. ב-11 ביולי, ממש לקראת סוף מושב הקיץ של הכנסת, עבר בקריאה טרומית התיקון לחוק המועצה לענף הלול, שמטרתו בעצם להחזיר את השליטה על כמות העוף שמגודל לצרכי למאכל בישראל ועל זהות המגדלים. במילים אחרות, החוק מאפשר למועצת הלול לקבוע את כמות העופות המותרת לכל מגדל ומגדל, ולפקח על כך שהוא לא מייצר יותר או פחות מהכמות שבמועצה החליטו לאפשר לו.

עד שנת 1992 המצב בישראל היה בדיוק כזה, אז בוטל משטר המכסות בשוק העוף בעקבות ההבנה של המדינה ששיטת המכסות רק גורמת לעליות מחירים וקרטליזיציה. כמובן שהמגדלים זכו בתמורה לפיצוי נדיב, אשר לפי מקורות הבקיאים בתחום נע סביב 100 מיליון שקלים בין השנים 94 ל-97.

ראוי גם לזכור שרק בשנת 2014 נחשף כי כלל מגדלי העופות בישראל תיאמו את הכמויות שהם מייצרים והקטינו אותן בכוונה כדי שהמחירים יעלו. בעקבות חקירת הפרשה התיאום כמובן נפסק, ומאז המחיר ירד בכעשרה אחוזים. הצעת החוק של וקנין, שבעצמו עוסק בתחום גידול העופות, למעשה מבקשת להחזיר על כנו את אותו קרטל ולהקפיץ שוב את מחיר העוף לצרכן.

וכאן נכנסה מיכל הלפרין לתמונה. בדיון שהתקיים בנושא בכנסת היא הסבירה במשך דקות ארוכות את הנזק שייגרם והגדירה את הצעת החוק כ"לא פחות משערורייתית". לטענת הלפרין, אפילו יוזם ההצעה לא הסתיר את כוונתו לצמצם את כמות העוף כדי שהמחירים יעלו ויטילו עול של מאות מיליוני שקלים בשנה על הצרכן הישראלי.

"מי ייהנה מזה?", שאלה הלפרין והסבירה: "כל שרשרת הייצור, הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים. מי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן העני הישראלי, וגם החקלאי הקטן יראה מעט מאוד מהדבר הזה. היחיד שיישא במחיר הזה הוא הצרכן הישראלי. אם תצביעו בעד ההצעה הזו אתם מצביעים בעד העלאת יוקר המחייה"

בעקבות דבריה של הלפרין ושל נציגת משרד האוצר בדיון, לא התקבלה כל החלטה בנושא והוועדה עוד לא הצביעה על ההצעה.

מונופול המלט ויוקר המחיה

מאבק נוסף שניהלה בהצלחה הממונה כדי לסכל יוזמה שהייתה פוגעת באזרחי ישראל הוא בתחום המלט. המפעל המונופוליסטי 'נשר' שולט כיום בכ-90% מהמלט שמיוצר בישראל. במשך שנים זו הייתה החברה הישראלית היחידה בענף והיא שלטה גם על מפעל 'הר-טוב' שליד בית שמש, שהפך לעצמאי בשנת 2015.

בשנה האחרונה, בעקבות תלונה של 'הר-טוב', לוועדה המייעצת לשרי האוצר והכלכלה בעניין היטלי היצף על יבוא צמנט (הבסיס למלט ובטון), נפתחה 'חקירת היצף' בטענה שמחירי המלט המיובא מטורקיה ויוון הם נמוכים יותר מהמחיר בארץ המוצא שלהם. הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, דני טל, היה בעד היטל גבוה מאוד, בשיעור של 7% עד 22% על מלט מיובא שמחירו זול מדי לטעמו.

בקשתה של הלפרין להופיע בפני הוועדה נדחתה על ידי יו"ר הוועדה עו"ד דוד וינצקי, משום שלדעתו היא שלחה את בקשתה מאוחר מדי וגם משום, ככל הנראה, שהוא תמך בהיטל ולא רצה לאפשר לה לשכנע אחרת. מספר חברים בוועדה התעקשו לשמוע את עמדתה של הלפרין, אך וינצקי אפשר לה לשלוח חוות דעת כתובה בלבד.

"הריני מתכבדת להמליץ להימנע מהמלצה על הטלת היטל היצף", פתחה הלפרין את מכתבה והוסיפה: "הגברת התחרות בענף הצמנט, הנובעת מהגידול שחל ביבוא, נושאת פירות בדמות הורדת מחירי הצמנט והבטון והגדלת הכמות המסופקת". לדברי הלפרין, "היטל היצף עלולה לגדוע את התחרות ולשלול מהציבור את פירותיה והכול בשעה שבהטלת היטל אין כל תועלת אשר בכוחה לשמש משקל נגדל לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף הצמנט ולציבור".

על פי הלפרין, העלות למשק בעקבות הטלת היטל היצף על היבואנים תהיה כ-350 מיליון שקל בשנה, והנהנית העיקרית מצינון ענף הצמנט תהיה חברת 'נשר' בעלת המונופול בענף. עוד הסבירה הממונה כי ההיטל שקול למס שיתגלגל בסופו של דבר על הציבור, יחריף את בעיית יוקר המחיה וישפיע לרעה על מחירי הבניין והדיור.

לכאורה מדובר באחד השיעורים הראשונים שלומד כל סטודנט מתחיל לכלכלה, אבל מסתבר שפקידי מדינת ישראל התקשו מאוד לעשות את החשבון הזה. בחוות דעתה תיארה הלפרין את ממצאי הבחינה שערך צוותה ובהם התברר כי צריכת הצמנט בישראל צומח זינקה בשנים האחרונות בכ-20%, וזאת במקביל לירידת המחיר בשיעור דומה. מגמה זו הובילה גם לתנופה בענף הבטון, ירידה במחירים, הרחבת פעילות מפעלים ופתיחת מפעלים חדשים.

מקור: הרשות להגבלים עסקיים

מנגד הסבירה הלפרין כי לתעשייה המקומית לא ייגרם כל נזק מהמשך יבוא ללא היטל. חברת 'נשר' היא למעשה הענף המקומי, ותפוקתה לא השתנתה בשנים האחרונות. החברה אפילו חילקה ב-2017 דיבידנד שנע בין 215 ל-150 מיליון שקל – עובדה המעידה על איתנותה של החברה לפי הלפרין.

בסופו של דבר שר הכלכלה אלי כהן החליט להטיל היטל היצף בגובה 0.25% על יבוא של מלט מיוון ומטורקיה לישראל, וזאת בניגוד לשיעור של בין 7% ל-22% שדרש הממונה על ההיטלים. כחלק מההחלטה, יבחן השר מחדש את ההיטל רק כאשר תהיה עלייה בהיקף היבוא של יותר מ־50% מכלל המלט בשוק. השר כהן אמר לי כי ההחלטה על הטלת היטל ההיצף החלטה קשה, "אך בסופו של דבר לא אתן למונופול 'נשר' להרוויח על חשבון אזרחי ישראל".

פגיעה בצרכנים ובחקלאים

תחום נוסף בו פעלה הלפרין בחודשים האחרונים היה המלחמה בהצעת החוק של של ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), שביקשה לאסור מכירת מוצרים לצרכן הסופי במחירי הפסד, בשיטה השיווקית הידועה בשם "לוס לידר" (Loss-Leader).

ברושי טען כי החשש מהנזק לצרכן שגלום בשיטת השיווק במחירי הפסד הוא "שהצרכן יתפתה לחשוב שהוא חוסך על הקנייה כולה בזכות המוצר שנמכר במחיר הפסד, בעוד מחיר הסל הכולל יהיה גבוה אף יותר מהרגיל". ההצעה בגרסה שעלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה, בתיאום עם אנשי המקצוע ועם משרד החקלאות, ביקשה להחיל את החוק כהוראת שעה ניסיונית של שנתיים, על סל מוצרים מצומצם של הירקות והפירות העיקריים ה"נפגעים" מהשיטה כגון עגבנייה, מלפפון, תפוח אדמה, בצל וגזר.

קונים בסופרמרקט | פלאש90

בחוות דעת שנשלחה מטעמה של הלפרין לוועדת השרים נכתב כי "הגבלת יכולתם של קמעונאים לעשות שימוש בפרקטיקה עלולה לפגוע בתחרות שבין הקמעונאים, שעלולה בתורה לזלוג להפחתת התחרות שבין הספקים".

עוד נכתב כי באירלנד למשל, שבה חוקק חוק דומה, רשות התחרות האירית שבחנה את השפעות החקיקה על התחרות ועל הצרכנים הגיעה לכמה מסקנות: הצו הביא לעליות מחירים משמעותיות של מוצרי המזון ביחס לתחומים אחרים, וכן לעליית מחירים ממוצעת של כ־500 יורו בשנה למשק בית. לכן לא מפתיע שרשות התחרות האירית המליצה לבטל את החוק, והוא בוטל ב־2006.

לדברי רשות ההגבלים, בשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול לקדם רפורמות אשר יועילו לצרכן ויאפשרו לו ליהנות ממחירים נמוכים יותר, ולכן "קשה להלום בין הצעת החוק לבין מטרות אלה". לסיכום, כתבה הלפרין כי היא מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקדמה, שכן "יש בה כדי לפגוע בצרכנים ובחקלאים". למרבה השמחה, ועדת השרים הצביעה נגד ההצעה ההזויה הזו.

בנוסף לכל אלה, הלפרין גם משנה את רשות ההגבלים עצמה. הצעת החוק לתיקון חוק ההגבלים, בשיתוף עם שר הכלכלה אלי כהן, עברה אתמול בוועדת הכלכלה דקה לפני פיזור הכנסת, לקראת הצבעה מחר בקריאה שנייה ושלישית.

בין השינויים בנוסח "חוק התחרות" החדש: מונופול יוגדר כמי שיש לו כוח שוק משמעותי גם אם נתח השוק שלו נמוך מ- 50%; מיזוגים של עד  360 מיליון שקל שאינם עם בעל מונופולין ושאינם יוצרים בעל מונופולין לא ידרשו אישור מראש; כלל העסקים יהיו כפופים לרף עיצומים בשיעור של 8% מהמחזור ובתקרה של 100 מיליון ש"ח, וקיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים.

הלפרין הסבירה כי לדעתה החוק במתכונתו החדשה "יחייב בעלי עסקים לנהוג באחריות תחרותית בד בבד עם הפחתת הנטל הרגולטורי והקלה על עסקים קטנים". לדבריה, תיקון החוק יאפשר לרשות התחרות להגביר את האכיפה ולנקוט סנקציות משמעותיות ביחס לעסקים שפוגעים בתחרות.

אז האם יש לנו כאן ליברטריאנית שאוהדת את מילטון פרידמן  או פרידריך הייאק? ככל הנראה לא. אבל הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין בהחלט מבינה שפופוליזם כלכלי יחד עם ממשלה גדולה שמתערבת בשוק, רק גורמים לעיוותים ומונופולים שמייקרים לאזרחי ישראל את החיים.


אריאל ויטמן הוא הכתב הכלכלי של 'ישראל היום'. עקבו אחריו בפייסבוק ובטוויטר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. ההיפך – מי שרוצה שוק דמוי חפשי (נגיד שוק שיש בו תחרות) חייב לתמוך בהגנה מפני מונופולים. עסק תמיד ישאף להיות מונופול, ומונופול רע לתחרות, ולכן כדי לשמור על התחרות, צריכה להיות רגולציה. מאיפה הגיע הרעיון הזה ששוק ללא רגולציה "יסתדר"? זה נוגד כל תיאוריה וגם את המציאות.

    1. בשוק ללא רגולציה כאשר יש מונופול שמעלה מחירים באופן מלאכותי, כל אחד יכול באופן מיידי להקים עסק מתחרה בלי צורך באישורים ובלי מגבלות כמו שכר מינימום דרקוני כך שגם אם ה"מונופול" יבלע לתוכו עסקים קטנים מתחרים וישאיר את המחיר גבוה – בכל רגע נתון יכול לקום עסק שינצל את ההזדמנות להרוויח כסף. המחשבה שאנשים לא מספיק אוהבים כסף בשביל לנצל הזדמנויות עסקיות היא קצת מגוכחת.
      מאיפה הרעיון הזה שהמגזר הציבורי צריך רגולציה בשביל "לסדר" את השוק החופשי? האם ייתכן מצב שבו המחיר על מוצר מסויים גבוה בהרבה מעלות הייצור שלו אבל הציבור לא מספיק אוהב כסף ומפספס הזדמנויות עסקיות כ"כ בקלות? ברגע שיהיה קל להקים עסק מתחרה לא תצטרך "לסדר" את השוק באמצעות רגולציה

    2. שוק חופשי לא מוגדר כשוק שיש בו תחרות, אלא שוק שיכולה להיות בו תחרות.
      במקרים רבים מונופול נוצר כי יש יצרן או משווק אחד שהמוצר שלו נחשב לטוב ביותר בשוק (כלומר אין מי שמציע משהו באותה רמת ביצועים או מחיר) וכל הצרכנים או רובם- מרצונם החופשי- בוחרים לרכוש דווקא אותו. במקרים כאלה אין שום בעיה שהמונופול יתקיים לנצח. צריך רק לוודא שהמונופוליסט לא ימנע היווצרות של תחרות באמצעים פסולים כמו פגיעה פיזית במתחרים שלו. זה לא קשור לרגולציה אלא לאכיפה יעילה של דיני הנזיקין בין בני אדם.
      תוכנות Windows למחשבים אישיים ו-Android לטלפונים חכמים הן דוגמאות למונופולים שנוצרו באופן טבעי ולא צריך שום רגולציה כנגדם.

    3. אלון, נשמע שאתה בור בקשר להיסטוריה של חברת מיקרוסופט
      היא היתה בעבר מאוד אגרסיבית כלפי המתחרים שלה בתחום התוכנה – היא דרשה ממפיצי התוכנות לחדול מהפצת התוכנות המתחרות (או שיאבדו הזכיון להפיץ את מיקרוסופט), וכשהמתחרה היה נחלש, היא היתה קונה אותו כדי לחדול את מוצריו. היא דאגה להפיץ מוצריה במחיר כמעט חינמי במקרה שהיה איום מצד מתחרה. המוצר שלה מעולם לא היה הכי טוב בשום תחום שהוא. האגרסיביות שלה נעצרה רק בזכות קנסות ואיומים של רגולטורים.

      יש אינטרס לאומי להגן על מתחרים קטנים מפני חברות ענק (בארץ ובחול), מעבר לתחרות במחיר, זה שומר על מוקדי ידע נוספים ומוטיבציה להמשיך לשפר המוצרים.

    4. דן אתה טועה. מיקרוסופט לא נחלשה בגלל התערבויות רגולטוריות אלא בגלל עלייתן של חברות גוגל ואפל, ובגלל שלא הצליחה לזהות בזמן ולהציב אלטרנטיבה ראוייה להן.

  2. 1. מיכל הלפרין היא לוחמת חופש. בלי צחוק.
    2. לגבי חוק מועצת הלול – לא הבנתי. התיקון לחוק עבר או לא עבר? מבדיקה באינטרנט עושה רושם שזה אושר בקריאה שנייה ושלישית
    https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press05.06.18s.aspx. אריאל- נשמח אם תגיב פה לנושא

    3. כולי תקווה שבכנסת הבאה הימים הכלכלי יפעל במלוא עוצמתו לביטול מועצות הלול, הדבש, הצמחים, המלפפונים, הכרוביות וכל שאריות של הכלכלה הקומוניסטית שקיימות אצלנו עד לרגע זה – ויפה שעה אחת קודם

  3. דוגמא למשפט לכאורה הגיוני בכתבה אך למעשה מטעה ביותר: צריכת הצמנט בישראל צומח זינקה בשנים האחרונות בכ-20%, וזאת במקביל לירידת המחיר בשיעור דומה"

    העליה בביקוש נובעת מהעליה בבניה ולא מהירידה במחיר! זה מוצר תעשייתי שכמעט ואין לו תחליפים בענף הבינוי.

    1. דן, אתה צודק רק חלקית. העליה בבניה מושפעת בעצמה מהשינויים במחיר הצמנט.

    2. אם מסתכלים על עלות הדיור החדש אז מחיר המלט זניח ביחס למחיר הקרקע ועלות סמויה של האסדרה (רגולציה למתיוונים) וביורוקראטיה