היהודים של הטיטאניק

באפריל 1912 יצאה האונייה הגדולה ביותר בעולם להפלגת הבכורה שלה מנמל סאות׳המפטון בדרום אנגליה כשעל סיפונה כ-2,200 נוסעים ואנשי צוות. כעבור שלושה ימים, ב-14 באפריל 1912, כ״ח הניסן התרע״ב, היא התנגשה בקרחון וצללה למצולות. רק 712 בני אדם הצליחו להימלט על גבי עשרים סירות ההצלה. בבוקר שלמחרת ההתנגשות, הללו נאספו על ידי אונייה בשם ״קרפטיה״ שעל גביה הגיעו ב-18 באפריל לחוף מבטחים.

הטיטאניק הייתה לא רק האונייה הגדולה ביותר בעולם, אלא גם המפוארת ביותר. במהלך ההפלגה, נוסעי המחלקה הראשונה שהייתה מורכבת ממיליונרים ושועי עולם, יכולים היו ליהנות מפינוקים שלא היו קיימים באף אונייה אחרת באותה תקופה, שאף כללו בין השאר בריכת שחיה. במקביל, גם נוסעי המחלקה השלישית, שהייתה מורכבת בעיקר מפליטים מאירופה, יכולים היו ליהנות מפינוקים שלא נפלו מאף מחלקה ראשונה של אוניות אחרות באותה תקופה, שכללו חדרים פרטיים ומזון איכותי.

הטיטאניק הייתה אונייה קוסמו-פוליטית, עם נוסעים משלושים מדינות שונות וממגוון רחב של דתות ועדות. בתוך כך, בין הנוסעים היו יהודים רבים אשר היו מפוזרים בכל שלוש המחלקות. רוב יהודי הטיטאניק היו בין המיליונרים – הנוסע השני הכי עשיר באונייה, בנימין גוגנהיים, היה יהודי – או בין הפליטים העניים ביותר.

יש להזכיר מהו הרקע ההיסטורי הרחב בתקופת הטיטאניק מבחינתה של היהדות. מדובר בתקופת ההגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה לארצות הברית. במהלך עשרות שנים בודדות, היגרו לארה״ב מעל לשני מיליון יהודים, כאשר רובם השתקעו בניו יורק.

לרוב, המניעים להגר היו קשורים לאנטישמיות או לבריחה מגזרות נגד יהודים. אחת הגזרות, הידועה בשם ׳גזרת הקנטוניסטים׳, הייתה צו מאת הצאר הרוסי שחייב את כל היהודים הצעירים להתגייס לצבא רוסיה. רובם המוחלט של המגויסים אולצו לעזוב את הדת היהודית, וכדי להתחמק מגורל זה, יהודים רבים ברחו מרוסיה תחת שמות בדויים. האפשרות להגר ל״ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות״ סיפקה ליהודים אלו את הסיבה לעזוב את היבשת הישנה ולהגר אל היבשת החדשה.

צרכים יהודיים יחודיים

במהלך ההפלגה, ואף אחריה, היו ליהודים צרכים ייחודיים, כדוגמת הצורך במזון כשר, הצורך בקבורה יהודית וכדומה. עיון ברשימת אנשי הצוות מעלה למשל את השם צ׳ארלס קנל, כאשר ליד שמו מצוין אף תפקידו: טבח יהודי. ואכן, יהודי המחלקה השלישית, שהייתה מורכבת ברובה משומרי מצוות, קיבלו במהלך ההפלגה מזון כשר שהוגש להם בכלים ייעודיים.

כמחצית מיהודים שהיו על הטיטאניק ניצלו. אחד מהם, אברהם היימן מהמחלקה השלישית, הגיע בסופו של דבר לניו-יורק, התרשם עד מאוד ממבחר המסעדות הכשרות שהעיר הציעה והחליט לחזור לאנגליה כדי לפתוח את המסעדה הכשרה הראשונה במנצ׳סטר. השם שבחר למסעדתו – ״טיטאניק׳ס״.

מבין הנוסעים היהודים המפורסמים ביותר חשוב לציין את זוג הפילנתרופים איזידור ואידה שטראוס, שהיה מפורסם ביותר בקרב יהודי ארצות הברית בטרם סיפור הטיטאניק . נסיבות מותם הוסיפו להם פרסום עולמי. על פי עדויות של מספר ניצולים, לאידה הוצע מקום באחת מסירות ההצלה, אך היא סירבה להיפרד מבעלה. באופן חריג, הוצע לאיזידור להצטרף לסירת ההצלה, אך הלה הגיב ואמר: “לא אנצל לפני שאר הגברים”. אשתו הגיבה במילים שנכנסו לפנתאון הזיכרון של אסון הטיטאנק: “חיינו יחד שנים רבות, לאן שתלך, אלך”. הזוג נראה לאחרונה כשאיזידור ואידה אוחזים במעקה האונייה השוקעת. לאחר האסון, רק גופתו של איזידור נמצאה, והובאה בסופו של דבר לקבורה בניו-יורק.

בנוסף לאיזידור, נמצאו גופותיהם של פחות מעשרה יהודים והובאו לקבורה. אחד מהם, יעקב בירנבאום, הובא לקבורה בבית העלמין היהודי בעיירה פוטה שבהולנד, והשאר נקברו בארצות הברית וקנדה.

בימים אלו נרקמות תכניות להקמת אנדרטה לזכר נוסעיה היהודיים של הטיטאניק. האנדרטה תוקם בעיירה הקנדית הליפקס, שאליה הובאו הקורבנות שנמצאו בים, ובה קבורים כמאה וחמישים מהקורבנות בשלושה בתי עלמין. אחד מהם הוא בית העלמין היהודי על שם הברון הירש. גופותיהם של רוב היהודים שטבעו לעולם לא נמצאו (במקרה אחד לפחות נאלצה האלמנה להישאר עגונה ופנתה לרב בבקשה להתיר אותה מעגינותה).

על אף שמאז טביעתה של הטיטאניק עברו למעלה ממאה שנים, היא עודנה מרתקת את העולם ומחקרים רבים נערכו ועדיין נערכים על האסון בו התנגשה בקרחון הרם. אולם, נושא נוסעיה היהודיים של הטיטאניק החל להיחקר רק לאחרונה.

אלי מוסקוביץ הוא איש הוראה וחוקר, בוגר תואר ראשון בחינוך ותואר שני בהיסטוריה, ומחבר הספר ׳היהודים של הטיטאניק׳, שיצא לאור בעברית ובאנגלית. לרכישת הספר ישירות מהמחבר דרך הדואר האלקטרוני לחצו כאן.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: