במקרה של הפצצה גרעינית

האם הפעילות במעבדות הגרעין האיראניות מדירה שינה מעיניכם? לד"ר יהושוע סוקול יש עבורכם חדשות

אם אתם מאלה שהפעילות במעבדות הגרעין האיראניות מדירה מעיניהם שינה, ייתכן שלד"ר יהושוע סוקול מפורום האקדמאיים למודעות גרעינית יש עבורכם חדשות טובות 

פצצה גרעינית
הרס טוטאלי או פאניקה מוחלטת? צילום: ממשלת ארה"ב

עם כל הרצון הטוב, ייתכן מאוד שאפילו גיחה מוצלחת ביותר של רביעיות מטוסי F16 מתקדמים לא תוכל למנוע לחלוטין מהאיראנים להניח ידם על פצצה גרעינית. אפשרי בהחלט שבעתיד הקרוב נחזה במזרח-תיכון חדש: חמוש עד השיניים ובעל יכולות גרעיניות, לא רק "על-פי פרסומים זרים". במצב עניינים שכזה, במקום בעיקר לפחד מן השד הגדול שבוקע לאטו מהכור בנתאנז, מוטב שגם נשב קצת ללמוד על יכולותיו, פוטנציאל ההרס שלו והדרכים להתמודד עם האיום ופגיעתו.

מי שבהחלט יכול לספק אזעקת הרגעה בנושא הזה הוא ד"ר יהושוע סוקול, מומחה לפיזיקה גרעינית מפורום האקדמאיים למודעות גרעינית, אשר במשך שנים עוקב אחר ההתפתחויות בטכנולוגיה והשיטות השונות למיגון האוכלוסייה.

"קשה לשלול לחלוטין את האפשרות שלתוקפן זה או אחר יהיה נשק גרעיני", כותב סוקול בדו"ח מיוחד שפרסם בנושא, "ואז אחד מגורמי ההרתעה המרכזיים הוא היכולת לספוג את ההתקפה הגרעינית ולצמצם את השלכותיה עד כמה שאפשר". לדבריו, "אם תוקפן פוטנציאלי ידע כי תוצאות התקפתו יצומצמו לנזק ישיר בלבד ולא יובילו לקריסת האומה – הוא כנראה יעדיף לא להסתכן בתגובת-הנגד המוחצת".

קודם כל: להירגע 

כמו לכל דוקטור טוב, גם לסוקול יש חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שעל-פי מרבית התסריטים, הנזק מפגיעתה של פצצת-אטום הוא פחות חמור ממה שמקובל לצייר; החדשות הרעות הן שהדרך לצמצם את הנזק והשלכותיו תלויה אך-ורק בהתנהגות ממושמעת ואחראית של הציבור. איך לומר? לא נרגעתי.

על-פי התסריט הגרוע ביותר, פגיעה של פצצה גרעינית ממוצעת (מהסוג שנזרק על הירושימה), בלב תל-אביב, כאשר האוכלוסייה כולה חשופה בחוץ, תגרום פחות או יותר ל-25,000 הרוגים. מספר עצום לכל הדעות, אך אפילו כך, עדיין אין זה סופה של המדינה. מה שמפתיע הוא כי על-פי המחקרים, אם תיכנס האוכלוסייה לממדי"ם ניתן לצמצם את הנזקים בחצי, ומי שישהה במקלט תת-קרקעי עשוי אף לשרוד במרחק של 150-200 מטר ממוקד הפגיעה.

בתסריט סביר, כאשר רבע מהתושבים התפנו ורבע מהם מוגנים מתחת לאדמה, לא ייפגעו יותר מ-6,000 אזרחים. זאת כאמור, בפגיעה ישירה במרכז תל-אביב. במידה והפגיעה תהיה בערים קטנות יותר כמו רמלה, צפי הנפגעים אינו עולה על 7,000 גם ללא מיגון כלל, ובאזורים כפריים הוא מוערך בכ-1,000 בלבד.

מסקנתו של סוקול היא שהחשוב מכל הוא לדאוג לפיזור האוכלוסייה. בהינתן התרעה של כמה שעות, שבמקרים אלו היא סבירה לחלוטין, ניתן לדעתו לבצע זאת בצורה מספקת.

מבני האבן ישרדו. הירושימה אחרי הפצצה.

קרינה אובר-רייטד

ומה עם הקרינה? מסתבר שלמרות כל הבהלה, גם פה צריך קצת לנשום עמוק. ראשית, הקרינה המיידית, זו הנוצרת עם הפיצוץ, משפיעה באופן קטלני בטווחים של כ-800 מטר ממוקד הפיצוץ. ולמרות יחסי הציבור שלה, גם היא מתקשה לעבור דרך קירות בטון או מבנים אחרים, ובעיקר – היא לא יורדת למטה, ולא חודרת מתחת לאדמה. מסתבר שהמקלט התת-קרקעי הישן והטוב הוא עדיין המקום המוצלח ביותר להימצא בו.

גם הקרינה המשתיירת בשטח לאחר הפיצוץ, זו שרגילים לקרוא לה נשורת גרעינית או זיהום רדיו-אקטיבי, היא דבר שקל יחסית להתמודד איתו. באופן כללי, אומר סוקול, זה עניין של חשיפה: "צריך עד כמה שפחות להיחשף. לא להימצא בחוץ, לא לבוא במגע עם עצמים שהזדהמו, ולנקוט בתנאי היגיינה רגילים ומעט מוקפדים יותר". עם כל החששות והאימה הנלווית, מדובר פשוט בסוג של זיהום או לכלוך: "אין צורך בטיפול מונע או התנהגות מיוחדת. באופן עקרוני זה מאוד פשוט. לא לגעת ולא להיחשף". כעבור כ-48 שעות גם רמת הסיכון של הקרינה הזו יורדת לרמות נורמאליות, ואז אפשר לפנות את האוכלוסייה למקומות בטוחים יותר. כך שבמקום לצאת מהכלים או לתלוש שערות מול הטלוויזיה, כדאי פשוט לרענן את מלאי המים והמזון במקלט הקרוב.

אם זה כל הסיפור, מדוע הבהלה הציבורית? סוקול סבור כי המפתח לעניין הרבה פחות מדעי והרבה יותר יחצ"ני: "החל משנות ה-40 השקיעו מאמצים רבים כדי להפחיד את הציבור שהנשק הגרעיני זה סוף העולם. המסרים האלה חדרו עמוק, והגיעו גם לתחומים אחרים. העובדה שרופא השיניים יוצא מהמרפאה ברגע של צילום רנטגן זה אותו דבר". לדבריו, "זה לא שהקרינה היא באמת כל כך מזיקה", אלא שפשוט כך זה נתפס. "היום מקובל לחשוב שכל קרינה מייננת היא חלק מאותו אפקט של הפצצה הגרעינית".

סכנה קונבנציונלית מתחום הרוח

מבחינת ד"ר סוקול, צריך להתייחס לאיומים באופן רציונלי, ולהבין שהתנהגות האוכלוסייה היא חלק מן החוסן הלאומי. "צריך להבין שככלל, המלחמות הן לא נגד החומר, אלא נגד הרוח. הנשק הגרעיני הוא בעיקרו לא נשק צבאי אלא נשק של טרור. הוא מאוד לא-יעיל נגד כוחות מזוינים, אבל יעיל מאוד נגד אוכלוסייה לא-מוגנת. דווקא משום כך יש לו יכולת גבוהה יותר לערער את החוסן הלאומי".

"ניקח את מלחמת לבנון השנייה כמשל", הוא מוסיף. "כמות האבדות האזרחיות שלנו במלחמה הייתה דומה לזו של שני פיגועי התאבדות מהסוג שהיינו חווים בירושלים. אבל חצי-יום אחרי פיגועי ההתאבדות החיים חזרו למסלולם המלא, בעוד שכתוצאה ממלחמת לבנון השנייה מיליון אנשים היו מחוץ לבתיהם למשך חודש. זו רק דוגמא קטנה לכך שהפרטים הטכניים והטכנולוגיים הם לא הדברים שמשפיעים".

תגובת הציבור, טוען ד"ר סוקול, היא מפתח מהותי להתמודדות עם האיומים. "הכול תלוי בנו ובהתנהגות שלנו ולא במקבלי ההחלטות. אנחנו חיים במדינה בה בסופו של יום, הכול תלוי בציבור. אם הציבור ידע להגיב בצורה מאופקת ואחראית, יישמע להוראות וישמור על הסדר, נהיה במצב טוב".

מהו, אם כן, המסר העיקרי? "יש הרבה מה לעשות גם אחרי שיהיה לאויבינו גרעין".

ש

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. לאחר שנדהמתי מהטענות המופיעות בכתבה זו, שמלאה בדיס-אינפורמציות, חצאי אמיתות והטיה חד-ערכית של נתונים דו-משמעיים, קראתי את ההפניה למחקר ומסתבר שאין זה אשמת הכותב אלא אשמת ה"מדען", שעומד מאחורי הפרסום הזה.
    אין מדובר בחיבור אקדמאי למרות שכותבו מתיימר להתהדר באצטלה זו, אין סימוכין לכל הטענות השערורייתיות (הקרינה לא כזאת מסוכנת? מתו רק 1000 איש מתוצאות הלוואי של הירושימה/נגאסאקי? הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת לתחלואת סרטן איננו חד-משמעי? ועוד ועוד בולוני מקרוני), ונדמה כי הדבר הכי עקבי לכל אורכו של ה"מחקר" הוא שכותבו מנסה בכל כוחו ובכל להטוטיו לשכנע אותנו כי פצצה זה לא נורא, ואולי כדאי להתרגל לעובדה שאין מה לעשות, וכדאי לעבור לגור מתחת לאדמה…. או רגע…. אולי לעבור לקרני שומרון כדי "לפזר את האוכלוסיה על פני שטח נרחב ובכך להפחית את משקלה ההרסני של הפצצה"?!
    הא, נמצא הפתרון להתגוננות בפני הנשק הגרעיני! ליישב את הגדה המערבית!
    הידד לפצצה האיראנית!

    1. בתור מה נדהמת?
      איזו התמחות יש לך בנושא?
      לגבי הנתון של 1,000 איש שמתו מתוצאות הלואי, זהו אכן המספר המוערך של הנפטרים מסרטן מקרב השורדים את ההפצצה.
      ניראה שאתה מתמצה יותר בסוגי מזון (אולי גם גרעינים) מאשר בפצצות גרעיניות…

  2. הסכנה הגדולה באמת מנשק גרעיני בידי האירנים היא שהם לא יטרחו לשגר פצצה אחת אלא כמה; ותל אביב לא תהיה המטרה העיקרית. המטרות הראשוניות הן שתי ערי הנמל, שדה התעופה ומסוף הגז; ומטרה הראשונית (בשלב ראשון) לא תהיה לגרום אבידות בנפש אלא להשתיק את המדינה, שחיה מיבוא חומרים חיוניים, מנפט ועד ככר לחם. תל אביב היא המטרה החמישית בלבד.
    "Whether the survivors be few or many, in a land devastated and maimed beyond all present recognition, they should not be expected to exhibit much interest in the further pursuit of political-military objectives."

    Bernard Brodie, "Strategy in the Missile Age," 1959