ביקורת ספר: למה שהעם יבחר את השופטים?

בין הסיסמאות והצעקות מסביב, ספרו החדש של ח"כ רוטמן מספק הסבר ברור לנחיצות הרפורמה

מציג משנה סדורה. ח"כ שמחה רוטמן | נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הונגריה! כמה הפחידו אותנו לאחרונה מתנגדי הרפורמה לתיקון מערכת המשפט, מכך שישראל עשויה לצעוד בדרכה של המדינה המזרח-אירופית אם רק נאזן במעט את הכוח המוגזם שבית המשפט נטל לעצמו. לא היה מתאים יותר אם כן לקבל רגע לפני הנסיעה לנתב"ג, בדרך לביקור קצר בבודפשט, את ההודעה על הגעת הספר החדש שהזמנתי – 'למה שהעם יבחר את השופטים?' מאת ח"כ שמחה רוטמן.

גילוי נאות: בבחירות האחרונות הצבעתי לאחת ממפלגות הקואליציה, בין היתר בשם התקווה לראות שינוי. גם אם לא ידענו לאז לפרטיה את יוזמת הרפורמה, התחושה במחנה הייתה כי דרוש גיוון בבית המשפט, דרושה השבת המשילות לנבחרי הציבור, נצרכת הסרת האזיקים מעל הממשלה במאבק בטרור למשל, ונחוצה שמירת הזהות היהודית. עבור כל אלה ועוד, היה ברור כי יש לבצע תיקונים במערכת המשפט ואיזונים ביחסים בין הרשויות.

הטיול הקצר היה נהדר, מזג האוויר היה נפלא, בודפשט מרתקת והאוכל מצוין. וכדי להשלים את החוויה, ספרו של רוטמן התאים בדיוק לזמן הטיסה הביתה. יו"ר ועדת החוקה הפך בשבועות האחרונים לשם מוכר ומככב בכל סוגי הכותרות, אך ספרו החדש מאפשר להבין על מה כל המהומה מעבר לסיסמאות שטחיות על "דמוקרטיה" או "דיקטטורה".

הספר מדויק וקולח, ומפרט את הרקע ואת הטיעונים בעד הרפורמה המשפטית, יחד עם כמה פנינים היסטוריות שכדאי להכיר משום שהן כנראה רלוונטיות היום יותר מאי-פעם. מדוע הוקמה הוועדה לבחירת שופטים ומה חשבו עליה בזמן אמת זקני מפא"י? מהי בעצם שיטת הסניוריטי וכיצד היא משפיעה על סידורי החנייה בבית המשפט העליון? איך המהפכה של אהרן ברק קשורה להכל ומדוע נחוץ התיקון שלה? האם עורכי דין שווים יותר מאזרחים מן השורה? איך 'ועדת השתיים' הפכה למכשיר לשימור הגמוניית השופטים? מהו הקשר המיוחד בין ישראל והודו, וכיצד בחירת שופטים על ידי נבחרי הציבור תשפיע לטובה על כולנו? את כל התשובות מבהיר רוטמן באופן ממצה.

המבט ההיסטורי מספק גם זווית חשובה אחרת. כאשר קמו בעבר מחאות אזרחיות נגד מהלכים דורסניים כמו בתקופת ההתנתקות למשל, האליטה גייסה את כל מוקדי השליטה באקדמיה, בתקשורת, במערכת הביטחון ובמערכת המשפט כדי לדכא את מי שחשב בטעות שהוא חי בדמוקרטיה.

כיום לעומת זאת, צעדי החקיקה אותם מובילים ראשי הקואליציה הוצגו לציבור באינספור ראיונות, ובמקרה של רוטמן גם שני ספרים. אי אפשר לטעון שמדובר בצעד פזיז, שטחי או ב"ריצת אמוק". זהו מהלך מבוסס אשר מעבר לדיונים הארוכים והמפורטים בכנסת, מגובה בטקסטים מנומקים, מעמיקים ומעוררי מחשבה כמו זה של רוטמן.

כחלק מעבודתי בכנסת הזדמנתי פעמים רבות לוועדת החוקה, ונדמה כי לא יזיק לדוברים בה מן הצד המתנגד לתיקון מערכת המשפט להשיג עותק מספרו של יושב הראש. גם אנשי המחאה "הדמוקרטית" נגד הרפורמה יוכלו למשל לגלות בו כיצד בית המשפט העליון נטל לעצמו סמכות לפסול חוקים, הרחיב את זכות העמידה ויצר יש מאין הלכות שפיטות וסבירות חסרות תקדים; הציוניים מבין המפגינים אולי יופתעו לגלות שבג"ץ אפילו הרשה לעצמו לדון בחוק יסוד הלאום; חובבי ההשוואות הבינלאומיות ישמו אפילו לדעת שב-31 מדינות מתוך 36 מדינות ה-OECD כולל ארה״ב, קנדה, צרפת, וגרמניה, נבחרי הציבור הם אלו הממנים את כל או רוב שופטי הערכאה העליונה; חובבי העברית אולי יופתעו לגלות כיצד "יועץ" הפך ל"פוסק", ומדוע היועץ המשפטי לממשלה מייצג בבית המשפט את דעתו האישית ולא את זו של הממשלה.

מול כל המנטרות השחוקות והשגויות, המשנה הסדורה אותה מציג רוטמן היא משב רוח מרענן. פיסת שפיות לאזרח שרוצה להבין את הרקע לתיקון החשוב במערך השלטון בישראל, ולדעת כיצד אפשר לחזק באמת את הדמוקרטיה ולא את שלטון הפקידים הבלתי-נבחרים. ‏בין אם אתם תומכים ברפורמה או מסתייגים ממנה, הספר הזה הוא קריאת חובה להבנתה. צאו מהפוזיציה, דעו איפה אתם חיים ובעיקר תבינו מדוע התשובה לשאלה שבכותרתו צריכה להיות חיובית.


חי שמואל הוא יועץ תקשורת המשמש בין היתר כדובר במפלגת הליכוד

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. עצוב שאקורד הסיום של פעילות נתניהו הפוליטית כל כך כושל. משמים קיבל ימין מלא. כבר אין תירוצים. מי האמין שנתניהו יהיה כל כך חלש ואובד עצות? כנוע ומתחנן כל הזמן

  2. יש רק בעיה אחת. כל העובדות שרוטמן מביא אינן מעניינות את מתנגדי הרפורמה כהוא זה. אם לא הייתה רפורמה משפטית, הם היו מוצאים עילה אחרת להיתלות בה. וזאת מהטעם הפשוט : לא הרפורמה המשפטית טורדת את מנוחתם, אלא שלטון הימין.

    1. נכון מאד. לנהל עם הבולשביקים ויכוח ענייני זו שיא של תמימות

    2. זה לא בדיוק הנקודה.
      בגלל הרפורמה המשפטית, אין מי שמפגין על מחיר הקוטג׳.

  3. המאמר הזה בעיקר סופרטליבי. הוא לא מביא כמעט מידע על הספר ומדבר הרבה על הרפורמה של לוין ורוטמן.

    אפשר להבחין בשני דברים ברורים.
    * השינוי שהתרחש בשנות ה-90 – אפשרות של בג"ל לפסול חוקים. אבל רוטמן קורא לשנות את השיטה שקיימת משנת 1953. מה הקשר בדיוק?
    * רוטמן מציע כל מיני שיטות שבהן "העם יבחר את השופטים" אבל בסוף יישם שיטה שבה הממשלה תמנה את השופטים – לא באפשרות אחרות כמו בחירה ישירה של השופטים או קונצזוס כלשהו של חברי כנסת.