העיתונות בישראל יכולה להירגע; המצע חש בטוב ומתבדח עם רופאיו היהודים, עתיד מדינתנו הקטנה הובטח, ובא לציון גואל: הוזכרנו שחור-על-גבי-לבן במצע הדמוקרטי
הילולת המצע הדמוקרטי מאחורינו: בהצבעה ביזארית השיבה המפלגה למצעה את אלוהים ואת ירושלים כבירת ישראל.
העיתונות בישראל יכולה להירגע; המצע חש בטוב ומתבדח עם רופאיו היהודים, עתיד מדינתנו הקטנה הובטח, ובא לציון גואל: הוזכרנו שחור-על-גבי-לבן במצע הדמוקרטי!
חובתנו ה"דמוקרטית" היא שלא לקלקל את השמחה. ובכל-זאת, אנו ממש רוצים:
במצע המקורי של אובמה ירושלים הופיעה אחר-כבוד. והנה, במשך ארבע שנים לא מצא הנשיא זמן אפילו להרהר בחניית-ביניים בעיר המדוברת; במשך ארבע שנים הוא לחץ על ישראל להקפיא בניה יהודית בה; במשך ארבע שנים הוא דחק בישראל להשאיר את סטטוס הבירה היהודית "פתוח למשא-ומתן העתידי".
מצע מפלגה שקול לחסה שמרפדת את הסטייק. מה שבאמת חשוב איננו צבע העלים, אורכם או רוחבם, אלא איכות הבשר ורמת הכנתו. במקרה המצע של המפלגה הדמוקרטית, העסק נראה כבר מזמן חרוך מדי.
אז כן, נחמד שהדמוקרטים נכנסו לפאניקה, ירו אחד בשני חצים זועמים, ולבסוף הצביעו לשנות את המסמך רב-החשיבות. אבל האם זהו סוג החדשות שצריך להסעיר את כל העיתונים בישראל? אותם עיתונים ששתקו במהלך השנים האחרונות, כאשר דוברי הממשל, בהוראה ברורה מלמעלה, סירבו להתייחס לירושלים (לא "המאוחדת", אלא סתם לירושלים), כאל בירת ישראל?
אין לנו אלא לקבוע בצער כי סיפור מצע המפלגה הדמוקרטי: אובר-רייטד.
