משל שמקורו לא-ידוע על מיסים וצדק חלוקתי
משל שמקורו לא-ידוע על מיסים וצדק חלוקתי
עשרה חברים הלכו מדי ערב לשתות בירה, בחשבון כולל של 1000 ₪. מתוך חיבה הדדית החליטו החברים לחלק ביניהם את החשבון על-פי האופן בו משלמים מיסים, כלומר, על-פי המסים המושתים על כל עשירון כלכלי. כך התבצעה החלוקה:
הארבעה הראשונים, העניים ביותר, לא שילמו דבר. החמישי שילם 10 ₪, השישי שילם 30, השביעי 70, השמיני 120, התשיעי 180, העשירי, העשיר ביותר, שילם 590 ₪.
כך שתו להם מדי יום, שמחים ומאושרים. והנה, יום אחד הגיע בעל המקום, ובטוב לו אמר: "כלקוחות קבועים ורציניים אתם זכאים למבצע החדש: 'מתמידים בצריכה? בירה ב-20% הנחה'. מעתה והלאה, עלות שתייתכם תהיה 800 ₪ בלבד".
שמחים ומאושרים כהרגלם, נפנו החברים לבירור פנימי: כיצד תתחלק ביניהם ההנחה?
תחילה בדקו חלוקה שווה של ההנחה לכל המשלמים, כלומר, לחברים חמש עד עשר. חלוקה זו נדחתה מיד כלא-צודקת, מכיוון שכך יקבל כל אחד מהשישה 33.3 ₪, ומשמעות הדבר שחברים חמש ושש יקבלו כסף בכדי לשתות בירה לרוויה.
בעל הפאב הציע לחברים לחלק את ההנחה באופן יחסי לגובה תשלומם בפועל. חישובו העלה את סדרת ההנחות הבאה:
הארבעה הראשונים ימשיכו לא לשלם דבר. החבר החמישי גם הוא לא ישלם מעתה דבר. השישי ישלם 20, השביעי ישלם 50, השמיני 90, התשיעי 120, והעשירי ישלם 520. על-פי חלוקה זו, אמר להם השכר הישר, כולם מרוויחים, מלבד הארבעה הראשונים, המתמידים במצבם וממשיכים לשתות מבלי לשלם.
לכאורה, טוב ויפה. אלא שלאחר שיצאו מן המסעדה, הציפו את החברים תחושות עזות של צדק חברתי. החמישי כעס: אני מקבל רק 10 ₪ מתוך מאתיים שלמים! ואתה, העשירי, אתה מקבל 70! ואתה עוד הכי עשיר בינינו! "אמת!" זעם השישי, "גם אני קיבלתי רק 10 ₪. הוא קיבל פי שבעה מאתנו!" "ומה איתי?" זעק השביעי. "אני קיבלתי רק 20. הכי עשיר קיבל הכי הרבה!"
"רגע, רגע, רגע!", צעקו הארבעה הראשונים. "מה איתנו? אנו לא קיבלנו דבר! זו שיטה המנצלת את העניים ומיטיבה עם העשירים! אנו דורשים את חלקנו! איננו מבקשים דבר שאינו מגיע לנו; האלף-בית של צדק חלוקתי הוא שהעניים קודמים לעשירים בחלוקה מחדש של המשאבים!"
בתחושת מרמור קשה על העושק שנחשפו לו, הקיפו התשעה את העשירי והכו אותו נמרצות.
למחרת נאספו שוב לשתות, הפעם ללא החבר העשירי שנמנע מלהגיע. כאשר הוגש להם החשבון, גילו התשעה שלפי הצעת החלוקה החדשה של בעל הפאב הם משלמים 280 ₪ (כלומר, חסרים להם 520), וגם אם יחזרו לשלם כפי ששילמו לפני ההנחה, יהיו חייבים 390 ₪.
עד כאן המשל. קל לראות כי הוא אינו באמת רלוונטי לנו כאן בישראל; לא משום ששיטת המיסוי שלנו שונה, אלא משום שבישראל הועלה המס על בירה (פתרון גאוני לגרעון העצום בתקציב) ולכן בעל הפאב לא יוכל לתת הנחות ללקוחותיו הטובים.
מזל שיש מפלגה אחת, שמטרתה המרכזית היא הורדת נטל המס ושחרור השוק מהפוליטיקאים:
http://aleyarok.org.il/