מבחינות רבות הקהילה היהודית בארצות-הברית עושה חיל. אולם מגמות ההווה והעתיד מבשרות על בעיה מהותית: דפוס ברור של דעיכה דמוגרפית
בפרוס השנה החדשה מדווח עיתון הארץ, במאמר מתורגם מן ה-אקונומיסט, כי "היהדות פורחת בישראל, שבה חיים כ-43% מיהודי העולם, וגם בפזורה ברחבי תבל. גם היהודים, כעם, משגשגים". המאמר בוחן את מצב היהודים בגלות, וקובע: "רבים מהיהודים בגולה עדיין נסחפים אל מחוץ ליהדות או לעם היהודי … אבל רבים אחרים מחליטים במודע להישאר". מבלי לציין מספרים, מציג המאמר תמונה אופטימית למדי, לפיה חיי הקהילות בגולה מצוינים. "מגניב להיות יהודי באמריקה", מצוטט סופר יהודי אמריקני, והקהילות היהודיות, בארצות-הברית ובמקומות אחרים, זוכות לתואר "משגשגות".
בכל הנוגע לישראל אין מחלוקת. בהשוואה היסטורית רבת היבטים, כמעט לכל התקופות והמקומות מאז חורבן בית שני, שגשוגו של העם היהודי היושב בציון מרשים בהחלט. ובגלות? נבחן את הקהילה היהודית בארצות-הברית, הקהילה הגדולה והיציבה ביותר מחוץ לישראל.
מבחינות רבות יהדות צפון אמריקה עושה חיל. אולם מבחינה אחת מגמות ההווה והעתיד מבשרות על בעיה מהותית: דפוס ברור של דעיכה דמוגרפית. אמנם אין נתונים מדויקים לגמרי בנושא, אך מרוב המחקרים עולה תמונה דומה למדי.
בארה"ב חיים כ-5.3 מיליון יהודים (על-פי ההגדרות המקובלות). חלקם באוכלוסייה יורד עם הזמן; ב-1956 היוו היהודים כ-3% מהאוכלוסייה, כיום הם בין 1.7-2.0%. לפי הערכות מסוימות כ-60,000 יהודים נוטשים את דתם (ועמם) מדי שנה. האוכלוסייה היהודית בארצות-הברית מצטמצמת גם בשל אחוז ילודה נמוך ונישואים עם לא-יהודים. הנתונים מראים כי ליהודים שיעור ילודה נמוך באופן מפתיע של 2.1. הילודה המצומצמת מסבירה מדוע ממוצע הגיל היהודי בארה"ב גדול במספר שנים (עד שבע!) מממוצע הגיל הכללי.
אחוז הנישואים של יהודים עם לא-יהודים עולה מאז שנות השישים. לפני 1965 רק 9% מהחתונות היו מעורבות. כיום מדברות ההערכות על נתון גבוה בהרבה: כ-50% מהחתונות מעורבות. ועוד, רק כשליש מן הילדים בנישואים מעורבים גדלים כיהודים. ומתוך אותו שליש, רק כ-15% מתחתנים עם בן או בת-זוג יהודים. לא צריך להיות דמוגרף מדופלם בכדי להבין שהמצב אינו מבשר טובות.
יהדות ארה"ב, אם כן, מזדקנת ומצטמצמת. עוד יש לשים לב לכך שהנתונים כוללים את הקהילה האורתודוקסית, שם המצב טוב הרבה יותר בכל פרמטר דמוגרפי, ומשמעות הדבר היא שמצבם של הלא-אורתודקסים חמור עוד יותר. אלא שגם חיי הקהילה האורתודוקסית אינם פשוטים, מפני שהתמיכה בחינוך יהודי וטיפוח זהות יהודית בארצות-הברית יקרים מאוד, וכלל לא ברור אם אורח החיים הזה בר-קיימא מבחינה כלכלית בהיקף נרחב.
כמובן, מדובר בממוצעים של מספרים גדולים. באופן פרטני ניתן למצוא קהילות שמצבן טוב והרבה צעירים וצעירות מאושרים המקימים משפחה יהודית לתפארת. אבל התמונה הגדולה קובעת את המגמה הדמוגרפית, והיא איננה מעודדת. בארצות-הברית שם המשחק איננו פריחה וגדילה (כמו בישראל), אלא טמיעה והתבוללות. והחדשות רעות עוד יותר: המצב בארצות-הברית טוב יותר מאשר ברוב הגדול של קהילות הגולה.
"שגשוג" הוא מונח כללי מאוד. ישנם בוודאי מובנים שונים של "שגשוג" לפיהם ניתן לקבוע כי יהדות ארצות-הברית משגשגת. אך בדרך-כלל קהילות המראות דעיכה דמוגרפית ברורה אינן נקראות "משגשגות". יחידים מתבוללים עשויים להיות משגשגים ומאושרים בזהותם החדשה, אבל אם ישנם רבים כאלה, הקהילה היהודית, כקהילה, איננה משגשגת.
מן הנתונים עולה מסקנה כללית אחת: אבות הציונות צדקו. השמדה או התבוללות; שנאת רוב מסוכנת או קבלה מפרקת זהות; אלו הברירות הריאליות בגלות לאורך זמן. המִספרים מְספרים מדי שנה כי הפתרון הציוני – הקמת מדינה יהודית בה יהודים יוכלו לשגשג כיהודים – עדיין עומד במבחן המציאות.
בהשוואה היסטורית רבת היבטים, כמעט לכל התקופות והמקומות מאז חורבן בית שני, שגשוגו של העם היהודי היושב בציון מרשים בהחלט"-
היישוב היהודי בציון שגשג לאחר חורבן הבית באופן תמידי ורציף??
זה לא נכון ולגמרי לא רציני להגיד את זה.
נשמע כמו בדיחה, האמת.
וחבל כי הטור יפה ומעניין "
יונית,
המשפט אומר את ההפך מאיך שקראת אותו. "שגשוגו של העם היהודי היושב בציון" — הכוונה היום לעומת ההיסטוריה. זה ברור מן ההקשר, אבל אולי צריך להיות עוד יותר ברור.