חשבתם שבסוריה מורדים ליברלים לוחמים נגד דיכוי אכזרי של רודן עריץ? כדאי שתתעדכנו: דו"ח חדש חושף את ההרכב האמיתי של קואליציית המורדים
חשבתם שבסוריה מורדים ליברלים לוחמים נגד דיכוי אכזרי של רודן עריץ? כדאי שתתעדכנו: דו"ח חדש חושף את ההרכב האמיתי של קואליציית המורדים, המכילה קבוצות שנעות מהאחים המוסלמים ועד לג'יהאד הסלפי. מורה נבוכים
עד לא מזמן נדמה היה כי בסוריה מתחולל קרב על חירות מרודנות, מאבק מהסוג האהוב על המערב הדמוקרטי. דיווחים על מאות אזרחים הנהרגים מדי יום בידי הצבא הסורי ותמונות של גופות ילדים וערים שהוחרבו על-ידי חיל-האוויר של אסד, יצרו תמונה ברורה של מאבק בין כוחות האופל, בהנהגת אסד, לבין מורדים אבירי-אור המבקשים לשחרר את סוריה.
על-פי דיווחים שונים, מאז מרץ 2011 נהרגו מעל ל-30,000 סורים במלחמת-אזרחים שממשיכה לגבות קורבנות על בסיס יומי. לנוכח ממדי ההרג, קשה להבין מדוע המערב אינו חש להתערב. מדוע ארה"ב ונאט"ו יושבות על הגדר ואינן מסייעות, כפי שעשו בעירק, אפגניסטאן, ורק לאחרונה גם בלוב?
הכלה הסורית
דו"ח מעודכן שחיברה אליזבת או'באגי, חוקרת ואנליסטית ב'מכון לחקר המלחמה', מציג תשובה אפשרית. א'ובאגי בחנה לעומק את המצב בסוריה במטרה לגבש המלצות ודרכי-פעולה אפשריות להתערבות אמריקנית. במחקרה נחשפה מציאות מורכבת ומסובכת. הסכסוך שהחל כמאבק חילוני נגד עריצות עבר תפנית; כעת מתרחבת בו המגמה האסלאמיסטית-רדיקלית, בדמות קבוצות ג'יהאדיסטיות שהצטרפו לאופוזיציה הסורית. לדברי או'באגי, הקבוצה המכונה בטעות בשם "המורדים" או "האופוזיציה הסורית" מורכבת מתתי-קבוצות, הפועלות על-פי זהויות ואינטרסים נפרדים. הן משתפות פעולה במבצעים שונים כנגד המשטר, אך לעיתים נלחמות אחת נגד השנייה על אספקה, תחמושת ואף קרדיט למבצעים מוצלחים.
או'באגי מסבירה כי "הדיכוי האלים של משטר אסאד המיר את ההתקוממות האזרחית, השלווה ברובה, במלחמת-אזרחים. השימוש של אסאד בכוח טשטש את הגבול שבין תומכי רפורמות בדרכי-שלום לבין תומכי המאבק המזויין". על-מנת לשחזר גבולות אלה, היא חילקה את המורדים, על-פי מאפייניהם הדתיים, לשלוש קבוצות: חילונית, אסלאמיסטית, וסלפית-ג'יהאדיסטית.
בעוד הארגונים החילונים, ואף חלק מהאסלאמיסטים (כדוגמת 'האחים המוסלמים' במצרים ומפלגת 'א-נהדה' שזכתה בבחירות בתוניסיה) מסוגלים להתקיים במסגרת לאומית ואולי אף דמוקרטית, הרי שהסלפים מעודדים סדר-עולמי-חדש המבוסס על חוקי השריעה והאסלאם הפונדמנטליסטי. גורם נוסף הנכלל בדוח הוא הלוחמים שהגיעו מחוץ לסוריה, ממדינות כגון תימן, לוב, פקיסטאן ואפילו צ'צ'ניה, במטרה לחזק את הפלגים הרדיקליים.
בעוד רוב כוחות האופוזיציה ('צבא סוריה החופשית') אימצו את האג'נדה החילונית ונלחמים נגד הרודנות, הקבוצות הסלפיות-ג'יהאדיסטיות הקטנות פועלות להגשמת מטרות נוספות. הן גם מקושרות לארגון אל-קאעידה, המספק להן תמיכה אופרטיבית הכוללת מדריכי לחימה ומומחי חבלה. בדרך זו מאמינים מנהיגיהם שיצליחו לערער עוד יותר המצב בסוריה ולהגדיל את השפעתם באזור. הארגון הפנים-סורי, 'ג'בהת נֻסרה' ('חזית התמיכה') מגלה רמת יעילות גבוהה משאר הארגונים. בארגון הסלפי, המקושר לאל-קאעידה, מגלים רגישות יתרה כלפי האוכלוסייה המקומית, זוכים לפופולריות בקרב האזרחים ומכינים את הקרקע לאסלאם הרדיקלי בעידן שאחרי נפילת אסאד.
מי נהנה מהסיוע?
נכון לעכשיו, ממשלת ארה"ב מגבילה את הסיוע לכוחות האופוזיציה בטענה כי יש חשש שהאספקה תיפול לידי הג'יהאדיסטים. אך ככל שחולף הזמן, הולך וקטן הסיכוי שהמערב יצליח להשפיע בסוריה לטובה. יש מי שכבר בוחש עמוק בקלחת הסורית מזה מספר חודשים; שר החוץ הסורי, ואף אסד עצמו, מאשימים בפומבי את קטאר, ערב-הסעודית ותורכיה (וכמובן גם ישראל) בתמיכה באופוזיציה בניסיון לגזור קופון.
עמר עבד אלחמיד, ליברל-אקטיביסט סורי וחבר 'הקרן להגנת הדמוקרטיות', ערך ביקור בבסיס 'צבא סוריה החופשית' שבאנטקיה (דרום-תורכיה) ואסף מגוון עדויות מפעילים ובכירים באופוזיציה. הללו סיפרו כי לפני כ-7 חודשים החל זרם אספקה ותחמושת מתורכיה, ערב-הסעודית וקטאר. האספקה יועדה לכלל כוחות האופוזיציה, וחולקה תחת פיקוח "חדר מבצעים" מיוחד שהורכב מנציגי המדינות המסייעות. סיוע משותף זה התפרק לפני מספר שבועות.
בניגוד לסעודים, שתמכו בחלוקה שווה של הסיוע לפלגים השונים בסוריה, התורכים והקטארים תמכו בהעברת אחריות על הסיוע לארגון 'האחים המוסלמים' הסורי. מהלך זה עלול היה להותיר את מרבית קבוצות האופוזיציה, שאינן מוכנות לאמץ את האג'נדה האסלאמיסטית, מחוץ למעגל האספקה, ולאפשר ל'אחים' לשלוט על המבצעים השונים בשטח. בשאיפה לרצות את כל הצדדים, התורכים אפשרו לקטארים ולסעודים לנהל חדרי-מבצעים נפרדים.
תורכיה, מתברר, בוחשת בקלחת הסורית כבר מזה זמן. אירוע נוסף ממחיש את רמת הפטרונות התורכית על המורדים הסורים. 'האחים המוסלמים' ניסו להשתלט על ספינה לובית, שנשאה סיוע הומניטרי בשווי מיליוני דולרים. מנהיג המשלחת סירב להסגיר את האספקה, שיועדה לכלל קהילות המורדים, ופנה לממשלתו בבקשה לעזרה. למרבה הפלא, הלובים פנו דווקא לרשויות התורכיות, ולאחר מספר שבועות שוחררה הספינה, והצוות אף הורשה לפקח על פריקת האספקה בעצמו.
לעצור את הסחף
או'באגי מסכמת: "בכדי לעצור את מגמת ההקצנה ולהשפיע לטובת האינטרס המערבי באזור, ארה"ב צריכה למצוא ערוץ תקשורת ישיר לגורמים המתונים בסוריה, לספק להם תמיכה ממוקדת ובכך למנוע מארגונים אנטי-דמוקרטיים, כ'ג'בהת נֻסרה' הסלפי, להשתלט על תנועת המרד".
המלצה עדינה זו אינה מבהירה את מלוא חומרת-המצב. המציאות המורכבת מובילה לקושי בקבלת החלטות, אך בזמן שמדינות המערב מתמהמהות, יש מי שממלא את הוואקום. הרתיעה מהתערבות מערבית והדרישה הגוברת לאספקה ותחמושת מחזקות את הקבוצות הסלפיות-ג'יהאדיסטיות ואת פטרוניהן מממני הטרור. אם בנאט"ו ובוושינגטון ימשיכו לקפוא על השמרים, הם עשויים לגלות במהרה כי עוד מדינה במזרח-התיכון נפלה לחיקו של האסלאם הרדיקלי.
תיק"ו – תשבי יתרץ קושיות והוויות…
יום יבוא והמשיח יגיע.. והוא יפתור אחת ולתמיד את בעיית המזרח התיכון…
ד"א… גם אחמדינג'אד יכול לפתור את הבעייה אחת ולתמיד (-:
על נתניהו אני פחות מאמין שיצליח לפתור..
רוב המקומות בהם גיבורי הדמוקרטיה מהמערב בוחשים הוא מקום עם סיפור מלוכלך שחושף את הכיעור והגועל מאחורי המערב.
בין אם זאת סוריה והמורדים האיסלאמיים.
ובין אם זאת לוב והמורדים האיסלאמיים+אל קאעידה שם+ההפצצות של נאט"ו נגד אזרחי לוב.
ואם זה סרביה והתמיכה האמריקאית בנאו נאצים קרואטים,מוסלמים בוסנים ואלבנים כנגד מדינה שלקחו לה את קוסובו.
המערב רחוק מלהיות צדיק במאבקים הגלובליים האלה.
יש סיבה שמדינות כמו רוסיה וסין עומדות מהצד ומנסות להוות התנגדות להתערבות שלהם.