עובדה שיש בחירות

בתכנית 'עובדה' ששודרה אמש נפתח קמפיין הבחירות של אהוד אולמרט במתקפה על מדיניות רה"מ נתניהו מול האמריקנים בנושא איראן:

מה זה הדיבור הזה שאנחנו נהיה אלה שנחליט לבד על גורלנו ואנחנו לא נתחשב באף אחד אחר? שמישהו יסביר לי בדיוק עם איזה מטוסים נתקוף אם נחליט לתקוף לבדנו בניגוד לדעתם של אחרים? … עם איזה פצצות אנחנו נפציץ? … עם איזה טכנולוגיות מיוחדות? … ואם יחסר לנו משהו, ממי נבקש את זה? מזה שאנחנו יורקים לו בפנים היום? מזה שאנחנו נעשה הכול כדי שהוא לא יהיה נשיא ארצות-הברית?

דברי אולמרט הללו הגיעו לאחר קרוב לחצי שעת שידור שלעתים קרובות דמתה יותר למסע יחסי-ציבור שהגישו יועציו מאשר לתחקיר עיתונאי. יחד עם זאת, יש ערך בכך שחודשיים לפני הבחירות זכו אזרחי ישראל לצפות בדיון מרתק, ובמידה לא מבוטלת גם מופקר, ביחס לסוגיה האמיתית העומדת על הפרק לקראת הבחירות הקרובות – תקיפה אפשרית של פרויקט הגרעין האיראני.

דם רע בצמרת

תחקיר 'עובדה' שהתפרסם אמש הציג חשיפה דרמטית אחת: התחייבות מפורשת של נתניהו שלא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. מלבד זאת כלל השידור מחזור של פרסומים קודמים בנושא הכור הסורי וחיסול מדעני גרעין איראנים, מסע יח"צנות של אילנה דיין לאהוד אולמרט, והרבה מאוד דם רע בצמרת המדינית-ביטחונית, בעיקר בין אולמרט לשר הביטחון ברק.

מנקודת מבט ביטחונית ומודיעינית מן הראוי היה שלא לפרסם חלק מן הדברים שהוצגו. כך, למשל, החשיפה כי בתום ישיבת פורום השביעייה ב-2010 הורה נתניהו לראשי מערכת הביטחון להעביר את מערכת הביטחון לרמת כוננות "פ' פלוס", שמשמעותה העלאת הכוננות לאפשרות של תקיפה. על-פי הפרסום ב'עובדה', הרמטכ"ל אשכנזי וראש המוסד דגן התנגדו למהלך ולמעשה סיכלו אותו.

אהוד ברק אמר בראיון לתכנית כי אשכנזי הודיע בתגובה להוראה כי צה"ל אינו מוכן ואין לו למעשה את היכולת המבצעית להשיג את יעדי התקיפה. לדברי אילנה דיין, אשכנזי מכחיש את הדברים, וטוען כי צה"ל היה מוכן לתקיפה, אך הוא כרמטכ"ל התנגד לכוננות "פ' פלוס" בשל החשש שעצם המהלך עלול לקבוע עובדות בשטח ולהוביל למלחמה, גם אם לא לכך נועדה ההוראה: "זה לא דבר שאתה עושה אם אתה לא בטוח שתרצה בסוף לבצע", אמר. מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, האשים כי מדובר בהוראה לא-חוקית, שכן הוראה על תקיפה באיראן משמעה הכרזת מלחמה, החלטה שרק הקבינט מוסמך לקבל. "האקורדיון הזה פולט מוסיקה כשמשחקים בו", הסביר דגן בלשונו הציורית.

הכרעה בין הגרסאות לא סופקה, ומטעמי סודיות קשה להאמין שבעתיד הנראה לעין הפרוטוקולים יאפשרו להכריע בין הגרסאות. דיין, משיקולי רייטינג מובנים, בחרה ללכת צעד נוסף קדימה, ולאורך הימים האחרונים ראינו שוב ושוב את הפרומואים בהם שאלה את שר הביטחון ברק "ניסיתם לגנוב כאן מלחמה"?

בחירות בפתח, אולמרט במתח

התחקיר, כאמור, לא מותיר מקום לספק למי היה אינטרס לשדרו בפריים-טיים של ערוץ 2; ימים ספורים לפני המועד שבו הוא צפוי להודיע האם יתמודד בבחירות, זכה אולמרט לחצי-שעה המציגה את מעללי המוסד באיראן ולראיון מחמיא על תהליך קבלת ההחלטות שלו. בין היתר רואיינו יועציו הבכירים של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש שתיארו את אולמרט כמנהיג קר רוח, וציטטו את בוש כאומר "לבחור הזה יש אומץ", לאחר שהודיע לבוש כי לא ישלים עם פרויקט הגרעין הסורי.

ההדלפות שהגיעו מכיוון מתנגדי המדיניות של נתניהו וברק, ותוגברו בפרטים עסיסיים על מבצעי המוסד בתקופת אולמרט, הצליחו לגרור את נתניהו וברק – בלית-ברירה מבחינתם – לדיון טלוויזיוני חושפני בסוגיית הגרעין האיראני. קל להעריך שההדלפות מכוונות לפגוע במעמדם הציבורי ערב הבחירות, כנראה גם מתוך מטרה לקדם את רה"מ לשעבר אולמרט, השוקל כעת אם להתמודד.

אילנה דיין, מבחינתה, קיבלה מידע עסיסי, ובתמורה התגייסה לקידום אולמרט. הדבר התבטא בעדינות היתרה בה נתנה לו להתבטא, לעומת האגרסיביות שאפיינה את שיחתה עם נתניהו. אולמרט הצליח חלקית להציג עצמו כמנהיג קר רוח שמסוגל לקבל החלטות גורליות, אולם ההישג העיקרי של התכנית נוגע להצגת המחלוקת בין אולמרט לנתניהו: האם לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים גם בלא הסכמת הממשל האמריקאי.

נתניהו גוזר את הקופון

המילה האחרונה בתכנית הייתה של נתניהו. למרות שנקטע בגסות על-ידי דיין מספר פעמים, בכל זאת היטיב נתניהו לנצל את הבמה וסיפק הופעה טלוויזיונית משכנעת:

האחריות בסופו של דבר מוטלת על ראש הממשלה … כשבן-גוריון הכריז על המדינה זה היה בהסכמת האמריקאים? כשבגין הפציץ את הכור בעיראק זה היה בהסכמת האמריקאים? אם מישהו שנמצא פה כראש ממשלת ישראל לא יכול לפעול לדברים שהם קרדינליים לקיום המדינה, להבטחת עתידה וביטחונה, הוא תלוי רק בהסכמה של אחרים, לא ראוי להנהיג.

עוד הוסיף נתניהו:

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כיהודים, כשלא הייתה לנו מדינה, כשלא היה לנו צבא, וכשמישהו איים להשמיד אותנו ופעל בפועל, עשה בפועל את פעולת ההשמדה – הלכנו והתחננו אצל אחרים. אז היום אנחנו לא מתחננים, אנחנו מכינים.

שפת הגוף של נתניהו (ששודרה רק בתשדירי הפרומו) בשעה שהוקרנו לו דברי אולמרט אודות התלות של ישראל בארה"ב, חשפה את הבוז שהוא רוחש לאולמרט על עמדתו, בוז שהתבטא גם בדבריו:

מה שאני שמעתי עכשיו זה שאנחנו צריכים בעצם להגיד: "אנחנו בעניין הזה שמאיים על גורלנו שמים את המפתחות אצל האמריקנים, תחליטו אתם אם לחסל את האיום הזה שמאיים על עצם הקיום שלנו". זו לא הגישה שלי.

מיד לאחר מכן נשאל נתניהו ישירות על ידי דיין "אתה יכול להתחייב אדוני ראש הממשלה, שאם תיבחר שוב, לאיראן לא תהיה תכנית גרעינית עד תום הקדנציה הבאה שלך?". נתניהו השיב בכן חד-משמעי, שלא הותיר מקום לספק כי כוונתו הברורה היא לתקוף את מתקני הגרעין באיראן לקראת הקו האדום שציין באו"ם, אביב-קיץ 2013.

אקורד הסיום של נתניהו, אם כן, היה אמירה נחרצת וברורה בסוגיה האיראנית, שעמעמה את הרושם שיצר התחקיר ביחס לאולמרט. בסופו של דבר נראה כי אם אולמרט יחליט לשוב לזירה הפוליטית, דבריו בנוגע לתלות הישראלית בארה"ב יעמדו דווקא לחובתו.