הרש"פ והחמאס במסלול התנגשות

מאז ההשתלטות האלימה של תנועת החמאס על רצועת עזה (2007) נעשו מספר ניסיונות לפיוס בינה לבין הרשות הפלסטינית, אלא שבינתיים הקרעים רק מתרחבים.

הביקור האחרון של אמיר קטאר ח'אמד בן ח'ליפה אל-ת'אני ברצועת עזה (23.10), שידרג משמעותית את מעמדה של תנועת חמאס בעולם הערבי, ועורר ביקורת חריפה בקרב בכירי הרש"פ: "אם ישנן מדינות המעוניינות לסייע לעזה, עליהן לעשות זאת באמצעות … הרשויות החוקיות", אמר אבו מאזן.

אם עד כה שמרו ברש"פ על איפוק בכדי לא לדרדר את היחסים עם קטאר, הרי שבימים האחרונים הכפפות הוסרו. השבוע דווח כי שר החוץ אביגדור ליברמן פתח בשורה של צעדים דיפלומטיים במטרה לסכל את שדרוג מעמדה של הרש"פ באו"ם ל'מדינה שאינה חברה'. מסתבר שליברמן לא לבד – גורמים שונים ברש"פ מאשימים את החמאס בלא פחות מאשר שיתוף פעולה עם ישראל נגד אבו מאזן.

המשת"פ החדש של ישראל

בשבת האחרונה (3.11) הצהיר נביל אבו רודינה, דוברו של אבו מאזן, כי הרש"פ מתכננת לחשוף הוכחה לשיתוף פעולה בין ישראל, מדינות ערב והחמאס לסיכול התוכנית לשדרוג מעמדה באו"ם. "מה זאת ההרמוניה הזאת בין נתניהו לליברמן מצד אחד, ובין החמאס למדינות ערב מצד שני, בהתקפה על הנשיא (עבאס) בדיוק לפני נסיעתו לאו"ם?", שאל אבו רודינה. יש לציין כי ה"התקפה" מצד החמאס היא ההפגנה בעזה, שהתרחשה בעקבות הראיון של עבאס לערוץ 2. במהלך ההפגנה, בה השתתפו בכירי חמאס, שרפו הנוכחים כרזות בהן תמונות של אבו מאזן על רקע דגל ישראל.

להאשמות של רודינה הצטרף גם סאיב עריקאת, הממונה על המו"מ באש"ף, אשר התייחס לאנשי החמאס המפגינים בעזה כאל "כלים המשמשים לשיבוש המהלכים של הנשיא מחמוד עבאס באו"ם". בראיון לרדיו "קול פלסטין" הוסיף עריקאת כי תנועת החמאס מנהלת משא-ומתן סודי עם ישראל, בתיווך שוויצרי, להפסקת-אש ארוכת-טווח שתמשך 20 שנה ולהקמת "מדינה בגבולות זמניים". לדבריו, ישנה מדינה ערבית התומכת במהלכים אלו, אך הוא לא ציין איזו.

דובר תנועת הפת"ח אחמד עסאף הוסיף כי מדובר ב"הקמת אמירות אסלאמית, הנשלטת ע"י חמאס, ברצועת עזה, וכן הקמת מדינה פלסטינית בעלת גבולות זמניים על 40% משטחי פלסטין ללא ירושלים וללא 'זכות השיבה'". הוא ציין כי הסכמת חמאס להפסקת אש ארוכת טווח היא "בדיחה", שנועדה לאפשר לחמאס ולישראל לחסל את "הפרויקט הלאומי (הפלסטיני)". אך אל חשש – עסאף נשבע לעם הפלסטיני כי הרש"פ תזהר מתוכניות אלו ותכשיל אותן "כמו שהכשלנו תוכניות קודמות". לבסוף אמר כי זו "בושה וחרפה" שבחמאס מיישרים קו עם התוכניות הישראליות, ותהה "האם חמאס תישאר לצד ישראל, המתכננת לחסל את הנשיא מחמוד עבאס, או שתעמוד לצד העם הפלסטיני".

בתגובה להאשמות, אמר אסמאעיל אל-אשקר, חבר הפרלמנט של החמאס בעזה, כי אין בדברים אלו שמץ של אמת: "לא הייתה הכרה בישראל ולא תהיה; לא בתיאוריה, לא בפועל ולא מילולית".

היסטוריה של האשמות בשיתוף-פעולה

אין זו הפעם הראשונה שנשמעות ברש"פ טענות לשיתוף פעולה בין החמאס לישראל. בחודש מרץ,  במהלך סבב לחימה בין ישראל לחמאס, טענו גורמים בפת"ח כי החמאס נמצא במגעים עם ישראל מזה כשנה. בשל כך נמנעה ישראל מתקיפת מטרות של החמאס, ורק ועדות ההתנגדות העממיות והג'יהאד האסלאמי ספגו אבדות (אגב, כפי שניתן לראות בבירור בבלוג הרשמי של צה"ל – אין לדברים ולו אחיזה קלה במציאות).

באוקטובר האחרון פורסם סרטון בתקשורת הפלסטינית, המציג חבר בכיר בחמאס, ד"ר מחמוד אל-רמחי, מקבל את פניו של אחמד עטוּן, חבר פרלמנט של החמאס שנעצר בירושלים בשנה שעברה, לאחר שחרורו מכלא עופר. בסרטון נראים השנים לוחצים את ידו של חייל מג"ב ומשוחחים עמו. דובר הפת"ח עסאף מיהר למצוא בתמונות הוכחה למהלכי תיאום בין ישראל לחמאס. אל-רמחי הכחיש את הדברים, ואמר כי לאחר ייעוץ יינקטו צעדים משפטיים נגד יוצרי הסרטון שהוציאו אותו מהקשרו.

ידו של החמאס על העליונה

בינתיים נראה כי הרש"פ מפסידה לחמאס במערכה על ההכרה הבינלאומית. באתר העיתון התורכי Todays Zaman דווח על כוונתו של ראש ממשלת תורכיה ארדואן לבקר ברצועת עזה. ארדואן סיפר כי בימים אלו מתנהלות שיחות עם בכירים ברצועה לצורך תכנון הביקור. הוא ציין כי הזמין את נשיא הרש"פ עבאס להצטרף וכי הלה "התלהב מההזמנה". אולם מדבריו של יאסר עבד רבו, יועצו של אבו מאזן, מצטיירת תמונה שונה לגמרי. "אף אחד לא יכול להזמין אותנו ללכת למדינה שלנו. זה בלתי מתקבל על הדעת", אמר עבד רבו בתגובה לדברי ארדואן. אין ספק כי הכרה תורכית בשלטון החמאס תהווה מכה קשה לניסיונות הרש"פ לצייר עצמה כמנהיגה הבלתי מעורערת של כלל הפלסטינים ומעוררת ברש"פ חששות כבדים.

החבל הכרוך סביב צווארה של הרש"פ הולך ומתהדק: ה'אביב הערבי' והבחירות בארה"ב הסיטו את תשומת הלב מהסכסוך הישראלי-פלסטיני; הכלכלה קורסת וסיוע החוץ אוזל; והחמאס תופסת תאוצה בקרב על המעמד הבינלאומי. כך נגררת הרש"פ לביצוע מהלכים דרמטיים, כמו הפנייה המתוכננת לאו"ם והכפשות הזויות וחסרות ביסוס על החמאס.