בן-צבי מציל את 'מעריב', אך בעיני ראשי איגוד העיתונאים זהו 'טבח'. רשמים מכנס העיתונות
שלמה בן-צבי נוהג כמו אסד ונתניהו דומה לפוטין. ראשי איגוד העיתונאים מפגינים דמיון מפותח בנוגע למכירתו של 'מעריב' לבן-צבי, בעוד הקמפיין האגרסיבי של 'ידיעות אחרונות' נגד העיתון משנות ה-80 נתפס כנוסטלגיה חביבה. רשמים מכנס העיתונות באילת
אחרי כמה ימים במחיצת הבראנז'ה התקשורתית של ישראל, קשה להימנע מהרושם שדבר אחד היה חסר בכנס העיתונות שהתקיים השבוע באילת – עיתונאים. את הפאנלים אמנם עיטרו כמה מחשובי מגישי ארצנו ועורכיה, אבל בקהל היה קשה למצוא עיתונאי אחד לרפואה.
מי כן היו שם? יחצני"ם, סטודנטים, כמה כותבי טורים והמון המון גמלאים. הרושם המצטבר הוא שמדובר באירוע ועד העובדים השנתי של העיתונות, מעין חופשה שנתית של אגודת העיתונאים. או כמו שהעיר עודד בן עמי בעיצומו של "מינגליג" שלאחר מעשה: "העיתונאים האמיתיים עכשיו בעבודה, בתל-אביב".
בן-צבי "טובח" ב'מעריב'
גם תוכנם של האירועים המרכזיים נראה כלקוח מהסניף המקומי של ההסתדרות ולא מברוני הפריים-טיים המעונבים. כפי שידוע לכל קוראי העיתונים, העיתונות – בעיקר המודפסת – מצויה במשבר חמור. במצב זה אין להתפלא כי שיחת היום בכנס נעה סביב מצבה של העיתונות ומעמדו של העיתונאי. אך דבר לא מעורר את יצרי המשתתפים כסיפור רכישת מעריב בידי שלמה בן-צבי, הבעלים של 'מקור ראשון'. הגדיל לעשות מכולם יוסי בר-מוחא, יו"ר כנס אילת לעיתונות (יש ג'וב כזה), בדברו מעל הבמה בטקס המרכזי ביום ב':
מה שקורה היום בעיתון 'מעריב' זה פשוט טבח. שלמה בן-צבי מבצע טבח בעובדי 'מעריב' הוא הפר כל התחייבות בפני בית-המשפט לעובדים, והעיתון הופך להיות שלוחה של 'מקור ראשון'. אלה שזורקים הביתה הם אלה שאינם מחזיקים בדעות של 'מקור ראשון'.
ולמי שחשש שבשאר אסד עומד מאחורי רכישתו של העיתון, רותם אברוצקי, יו"ר אגודת העיתונאים תל-אביב, התנדב להבהיר את התמונה:
אנחנו בדרך לרוסיה של פוטין. מדינה בה עיתונאים נעלמים וכלי תקשורת מושתקים. החקיקה נגד העיתונות, יחד עם הפגיעה בערוץ 10 ובמעריב מציבה אותנו במדרון חלקלק.
יש הסבורים כי חירות הפרט צריכה להיות מלווה באחריות אישית, וחופש העיתונות בהקפדה על אמות-מידה אתיות והתבטאות מידתית והגונה. לא כך, כנראה, העיתונאים בישראל, העסוקים בהסתה פרועה נגד מי שמשקיע מכספו ומציל עיתון מקריסה.
מי שחשף מבלי דעת את הצביעות שבשיח הזה היה לא אחר מאשר חתן פרס הכנס, העיתונאי שלמה נקדימון. בדברי התודה שלו הרשה לעצמו נקדימון להפליג על כנפי הזיכרון, לימים בהם הוא חבר לעורכי 'ידיעות אחרונות' נח מוזס ודב יודקובסקי במטרה להפיל את 'מעריב' ולהשתלט על נתח השוק שלו.
בימים ההם לא היו קירות בבית 'ידיעות אחרונות' מרוב האש שבערה שם ברצון להביס את 'מעריב'. התגייסנו למערכה ממש כמו במלחמה.
אלא שבימים קשים אלו העוברים על העיתונות הוא משוכנע שלמרות היריבות הקשה
מוזס ויודקובסקי באים לקיתונו של קרליבך בגן עדן ומבכים יחד איתו את המצב הקשה.
מסתבר שלא ההשתלטות על 'מעריב' היא שמפריעה למו"לי ארצנו, וגם לא האופן שבו נעשתה הרכישה החוקית של העיתון. מה שמפריע להם הוא בעיקר הזהות של הרוכש, שלא נמנה על מועדון האחוסלי"ם (אשכנזים-חילונים-ותיקים-סוציאליסטים-לאומיים) המקומי.
לא משבר עיתונות, משבר בהגמוניה האחוס"לית
וזה עיקר הסיפור: "המשבר בעיתונות" שרבות מדובר בו אינו אלא משבר בהגמוניה של החבורה הישנה שרגילה כל כך לשלוט בעיתונות. פריחתו של האינטרנט הפכה את היכולת לפרסם ולדווח בזמן-אמת לזמינה כמעט עבור כל אדם, ומוטטה בכך את הבסיס הטכני ששימר את השליטה של בעלי תחנות-השידור ובתי-הדפוס על זרם התודעה. האינטרנט, יחד עם כניסתו של 'ישראל היום' ועלייתה של העיתונות המגזרית (הרוסית והחרדית בעיקר), הפכו את דבריהם של מובילי דעת הקהל להמלצה אופציונלית בלבד.
אחרי הכל, מה מצפים מו"לי 'ידיעות' מציבור שברובו הגדול בחר ביבי? שימשיכו לעשות מנויים לעיתון שעסוק יומם וליל בהשמצות כלפיו ובניסיון להוכיח להם שהם ליכודניקים חסרי-בינה? מה חשב לעצמו בן כספית, כשבחר במודע לפתוח בקמפיין נגד 50% מהקוראים הפוטנציאליים שלו? ומה חושבים ה"ברונים" האחרים כשהם מנסים לבצע חינוך מחדש נגד הדת והמסורת היהודית במוספי התרבות שלהם?
כשעיתון שוכח שהוא צריך גם להתנחל בלבבות, אין להתפלא כשמנוייו מבכרים התנתקות. הציבור היום כבר לא מטומטם, ואלא אם כן הממשלה תחליט "להציל" את העיתונות שעסוקה יומם וליל בנסיון להפילה, הוא גם לא צריך לשלם.
אם הסיבה שהמכירות של ידיעות נפלו היא ההשלתלחות בביבי, איך אתה מסביר את ההצלחה הכבירה של YNET על אף שגם הם נכנסים בביבי בכל הזדמנות?
יש הבדל גדול בין הפרינט לאינטרנט. האתר הוא חינמי והוא נכון להיום אחת מפלטפורמות החדשות הטובות ביותר שניתן למצוא כך שיש לאדם את כל הסיבות שבעולם לגלוש שם ואין לו אף סיבה להמנע מכך. לעומת זאת מי שעושה מנוי על עיתון מודפס שנכנס אליו הביתה חושב אלף פעמים לפני שהוא מניח שם מאות שקלים בשנה.
לא טענתי שהמכירות נפלו רק בגלל זה, אבל זה בהחלט חלק מהעניין
אם כך, מקור ראשון היה צריך להיות העיתון הנמכר במדינה- וזה לא המצב. נכון שהציבור היום ימני יותר, אבל אני לא בטוח שזה משפיע מאד על העיתונות הכתובה. נראה שכך או כך אנשים כבר לא רוצים לשלם על מה שאפשר לקבל בחינם ברחוב או בחצי שנייה באינטרנט דרך הסלולרי.
כולם שואלים אם נתניהו היה כבר ראש ממשלה ב 2 קדנציות בסך הכל 7 וחצי שנים ,למה הוא לא חולל רפורמה בתקשורת ולמה הוא מתנגד להעניק ערוץ חדשות בסגנון FOX לימין?
התשובה היא פשוטה,כשתקשורת השמאל תוקפת את ביבי זה מחזק אותו בימין ,אבל אם ערוץ טלוויזיה של הימין יתקוף אותו מימין תהיה לו בעיה רצינית אצל המצביעים מימין
"זיכרו השמאל שולט בתקשורת כי ביבי רוצה כך"
ולכן בבחירות הבאות בוחרים באיחוד הלאומי
עקיבא, לציבור אכפת, רק שהציבור חיכה שבדיוק זה יקרה, צר להרבה מאיתנו על אובדן מקומות העבודה של העובדים, אבל רצינו שזה יקרה בגלל הניכור הגדול של כלי התקשורת בישראל לרוב הציבור, לערכים ולאידיאלים שמייצג רוב הציבור, הציבור מעדיף את ישראל היום ולא רק בגלל היותו חינמי!
גיזמו, הטענה שהעלית היא מאוד מלומדת אבל לדעתי היא יותר מורכבת, נתניהו היה שמח לעשות סדר בתקשורת כבר בקדנציה הראשונה שלו, אבל זה לא תהליך פשוט, אבל אם תקרא בין השורות, תראה שהתהליך קורה לאט וביעילות, ישראל היום מופץ בין רוב קוראי העיתונות המודפסת. תקשורת ימנית אלטרנטיבית לאט לאט חודרת יותר אל תוך המרחב הציבורי.
חוץ מזה, אל תשכח לקחת בחשבון שהחונטה השולטת כעת ידה בבתי במערכת המשפט ובתקשורת , וחד הם, כך שהתהליך הוא הרבה יותר ארוך ומורכב.
והאמת והשלום אהבו !
אוריה