הומו-ג'יהאד

למרות ששלוש הדתות המונותיאיסטיות העיקריות רואות בהומוסקסואליות עבירה חמורה, רק בארצות האסלאם העמדה הרשמית כלפי החברים בקהילה הגאה כוללת סקילה, מלקות, מאסר ואף עונש מוות. צעיר צרפתי-מוסלמי מבקש לחולל שינוי במצב באמצעות פתיחת המסגד הראשון מסוגו להומוסקסואלים באירופה.

מוחמד לודוביק לוטפי זאהד, צרפתי ממוצא אלג'יראי בשנות השלושים לחייו, נחשף לאסלאם עוד בילדותו. "כאשר הייתי בן 12", סיפר זאהד בראיון לעיתון התורכי Daily Hürriyet, "התחלתי לחקור את האסלאם ולהתפלל. בתחילה התרשמתי מהסלפים באלג'יריה, אך עד מהרה התרחקתי מהם, בשל מעורבותם בהתקפות טרור".

זאהד אינו מוסלמי מן המניין. בשלב מסויים בחייו הבין שהוא הומוסקסואל. "גיליתי שאני מדכא את הרגשות שלי באמצעות האסלאם", הוא אומר. בגיל 19 אובחן כנשא איידס, אך המחלה רק קירבה אותו עוד יותר לדת: "פניתי לתפילה ולפולחן כחלק מההתמודדות עם המצב … ביצעתי את החאג' [עלייה לרגל למכה – א.ג] פעמיים בחיפוש אחר חיים נורמליים ופשוטים יותר". באפריל האחרון אף נישא זאהד לבן זוגו קיאם אל-דין בטקס שריעי-אסלאמי, שערך אימאם מאוריטני.

עתה ניצב זאהד בפני אתגר חדש, שעורר עליו את זעמם של המוסלמים בצרפת ובעולם. כחלק ממאבקו בסטראוטיפים ובהשמצות, הוא מבקש לפתוח ב-30 בנובמבר את המסגד הראשון בעולם להומוסקסואלים, בו יערכו, בין השאר, טקסי נישואים לזוגות חד-מיניים. "במסגדים רגילים, נשים צריכות לשבת מאחור ולחבוש מטפחות-ראש, וגברים הומוסקסואלים חוששים מאלימות מילולית ואף פיזית", הוא מסביר. "אחרי שביצעתי את החאג', הבנתי שישנו צורך במסגד להומוסקסואלים שמעוניינים להתפלל". המסגד אמור להיפתח באולם בית-תפילה בודהיסטי, ובו יתפללו נשים וגברים כאחד.

שלטון חוק הסקילה

פעילותו של זאהד מציבה אותו בקו האש. רוב גדול של מוסלמים אינו סובלני כלפי הומוסקסואליות. אמנם ישנן מחלוקות בין הזרמים השונים באסלאם בנוגע להתמודדות עם התופעה, אך ישנו קונצנזוס נרחב כי הומוסקסואליות ראויה לעונש חמור. כל שנותר הוא להחליט האם מדובר במכות נמרצות, מלקות, סקילה או עונש מוות. נכון להיום, על-אף שקשה לדייק מבחינה מספרית, החוק ב-33 מדינות מוסלמיות קובע כי על יחסים, חזות ואפילו התנהגות הומוסקסואלית יוטל עונש; החל מקנס כספי ועד הוצאה להורג.

החוקים הללו אינם אות מתה. באפגניסטן הומואים נסקלים בחיים, מולקים ונעצרים לתקופות ממושכות. מצב דומה קיים בפקיסטאן, סעודיה, תימן, ועוד. באיראן, מאז המהפכה האסלאמית (1979), הוצאו להורג יותר מ-4,000 הומואים ולסביות. ב-2007 הצהיר אחמדינג'אד כי "הומוסקסואליות אינה קיימת באיראן", טענה מעוררת פליאה לנוכח העובדה כי המשטר ממשיך לרדוף ולהעניש את אלו המואשמים במעשים הומוסקסואלים עד היום; בעיתון של המשטר האיראני אף טענו לאחרונה כי הומוסקסואליות היא למעשה מזימה ציונית המופצת במטרה להשיג שליטה עולמית.

אפילו בתורכיה, מדינה חילונית לכאורה, רק במחצית הראשונה של 2009 נרצחו 11 גברים בשל נטייתם החד-מינית. מפאת קוצר היריעה לא נוכל לפרט את כל הדוגמאות, אך ניתן לומר שהמדינות המוסלמיות הבהירו את עמדתם בנושא בצורה חד-משמעית, כאשר יצאו בהפגנתיות מדיון שנערך בחודש מרץ במועצת זכויות האדם באו"ם ביחס לזכויות ההומוסקסואלים.

הומוסקסואלים תחת התקפה באירופה

תאריך פתיחתו של המסגד מעורר המחלוקת אינו מקרי. ב-18 בנובמבר נערכה הפגנת ענק בפאריס בהשתתפות קבוצות קתוליות ושמרניות-ימניות, במחאה על כוונתו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד להתיר אימוץ ילדים ולהכיר בנישואי זוגות חד-מיניים בצרפת. למרות זאת, לא היו אלו השמרנים או הקתולים שהשתתפו בתקיפה שהתרחשה החודש מחוץ למועדון הומוסקסואלי. ב-4 בנובמבר הגיש תלונה במשטרה אלכסנדר מרסל, סגן נשיא ארגון חוץ-ממשלתי (NGO) הפועל נגד הומופוביה, בטענה כי הוא ועוד כ-5 אנשים הותקפו במכות ובגז מדמיע מחוץ למועדון בפריז. "ב-2:30 בבוקר יצאתי מהמועדון לעשן סיגריה עם בן לווייתי, כאשר 5 גברים החלו להכות את הסלקטור, כשהם קוראים: בשם הקוראן, אנחנו הולכים להרוג אתכם, חבורה של הומואים! … כשהם ראו שאני מתקשר למשטרה, הם ריססו את פני בגז מדמיע", סיפר מרסל.

גם באנגליה ניכרת החרפה ביחס לקהילה הגאה בשל עליית האסלאם. בסקר של מכון גאלופ שנערך באנגליה ב-2009, מתוך 500 בריטים-מוסלמים שרואיינו, לא היה אפילו אחד שמאמין כי מעשים הומוסקסואלים ראויים מבחינה מוסרית, בעוד שבצרפת 35% סברו כך.

הוויכוח אודות ההכרה בנישואים חד-מיניים לגיטימי כל עוד הוא נעשה במסגרות דמוקרטיות שאינן אלימות. מעבר לשאלת ההכרה החוקית, מדינות המערב אינן מתערבות בהעדפותיו המיניות האישיות של פלוני. וכשמדובר בדתות, למרות שכל הדתות הגדולות שוללות יחסים חד-מיניים הרי שהאסלאם חריג באופן האלים שבו הוא מתמודד עם התופעה. ובמדינות בהן חוקי האסלאם וחוקי המדינה חד-הם, המצב חמור אף יותר.