הפוליטיקה הישראלית יצאה מאיפוס ובניית הרשימות לכנסת הפכה לפארסה כיסאולוגית.
מראש נודה: לא את כל החידות נוכל לפתור. בעיקר תיוותרנה החידות הגדולות: לאן נעלמה הפוליטיקה הישראלית השפויה ומתי הפך הדיון הפוליטי-אידיאולוגי לעסקנות כיסאולוגית טהורה? לפותרים נכונה מבין המגיבים מובטח פרס "כלנתר לפרלמנטר".
מפאת עומס האירועים, נתמקד כעת רק ברשימות ה"מרכז" המבטיחות שחוללו השבוע רעש רב ובנו רשימות לתפארת: "התנועה" של לבני ו"יש עתיד" של לפיד.
בתנועה קדימה!
עמרם מצנע, שהובס לפני שנה בלבד בבחירות לראשות מפלגת העבודה והתחייב להישאר במפלגה חרף כישלונו, חבר לציפי לבני, שהובסה לפני תשעה חודשים על-ידי שאול מופז. יחד תצעיד ברית המובסים את "התנועה", שתרוץ בבחירות עם הבטחה נרגשת ל"פוליטיקה נקיה" מזן חדש. השניים קוששו שישה ח"כים חצי-אלמונים מקדימה (זה לא היה קשה, חלקם כבר נטש קודם מפלגה), וחיפשו בנרות את השביעי.
לבסוף נפל הפור: ח"כ מאיר שיטרית – שכבר שש בעבר לנטוש שק אידיאולוגי מכביד – הוא הפורש החסר. תרומתו הסגולית כפרלמנטר ותיק גדולה במיוחד: בזכותו תשיג "התנועה" מיליוני שקלים במימון המפלגות הנכסף. שיטרית עצמו כבר היה על סף סגירה במפלגת הגמלאים, ובפריימריס לראשות קדימה תמך בכלל בשאול מופז, אלא שאז ראה את האור ומשיקולים אידיאולוגיים טהורים החליט שמתאימה לו רק מנהיגותה הנקייה של ציפי לבני, שהתרשמה בתורה מאומץ לבו ונסיונו הרב בנטישת תנועות, ובהוד והדר בית"ריים הציעה לשריין עבורו את המקום החמישי ברשימתה.
שיטרית היה צפוי להשתבץ מיד לאחר לבני, מצנע, אלעזר שטרן ויועז הנדל. האחרון התלבט עמוקות, החליט בנחישות להצטרף ל"תנועה", התלבט שוב, נזכר שלבני היא בעצם שמאלנית למהדרין, התחרט בנחישות על החלטתו הנחושה, וזגזג בשלומיאליות החוצה מן "התנועה", בהותירו אותה עם פורש ראשון עוד טרם הקמתה, ועם בור עמוק בעמדת עלה התאנה הימני. לפי הפרסומים מנהלת כעת לבני מגעים גם עם השר דן מרידור שנכשל בפריימריס בליכוד, וכבר נענתה בשלילה על-ידי המתלבטים הנוספים מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס והעיתונאי בן-דרור ימיני.
שאול מופז הספיק בינתיים לשכוח את פרישתו שלו מן "הבית-שלא-עוזבים" הליכוד, וקונן בזעם על "לבני ושבעת השודדים" תוך שהוא תוקף אותה בחריפות על שגזלה מקדימה חלק ניכר ממימון המפלגות, לאחר שהשאירה את המפלגה, בנקיון כפיה המפורסם, עם חוב של כ-38 מיליוני שקלים. יהיה מעניין ותקדימי אם הסכסוך יגיע לבית-המשפט; או אז תתבע "התנועה – בראשות ציפי לבני" את "קדימה – עם ציפי לבני לראשות הממשלה", שמה הרשמי של קדימה.
יש עתיד לבזאר של לפיד
יאיר לפיד הציג השבוע את רשימת "יש עתיד". הרשימה בנויה בהתאם לאידיאולוגיה המוכחת והמוצקה שהנחתה את לפיד במשך עשרות שנות עשייה ציבורית נוקבת: לקרוץ לכולם מבלי לעצבן אף אחד. מימין במקום השני הרב שי פירון. משמאל במקום השלישי – המשוריין לאליטיסטית ברוח מרצ – ראש עיריית הרצליה יעל גרמן. משיכתה שמאלה של האחרונה קוזזה על ידי הצבתו של ראש-עיריית דימונה ואיש "ישראל ביתנו" לשעבר, מאיר כהן. במקומות החמישי והשישי שיבץ לפיד שני אנשי שמאל מובהקים: על משבצת איש הביטחון בדימוס יעקב פרי, ומיד לאחריו הפרשן הרב-מג עופר שלח. שני אנשי השמאל קוזזו במהירות על ידי האקדמאית הדתייה – ד"ר עליזה לביא מבר-אילן, ועל-ידי הג'ודוקא לשעבר יואל רזבוזוב, המזוהה עם עמדות "ישראל ביתנו". מיד אחריהם עדי קול מייסדת אוניברסיטה בעם, קארין אלהרר שהיא מנהלת הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר-אילן, וניצב בדימוס מיקי לוי.
איך שלא נהפוך את הדברים, דבר אחד נראה ודאי: להוציא את לפיד ושלח, שהקדישו את חייהם לתקשורת והגיגנות, רוב שאר חברי רשימת "יש עתיד" מחזיקים ברזומה הכולל מעשים טובים למען עמך ישראל. ובכל זאת, יש גם חידה: מהי תפיסת העולם או האידיאולוגיה המשותפת לכלל חברי הרשימה? למעשה, נראה כי בהרכבת הרשימה עשה לפיד מאמצים כבירים לערבב מין בשאינו מינו, למשוך פעם ימינה ופעם שמאלה, פעם צפונה ופעם דרומה, והכל מתוך ההנחה הגאונית לפיה משוואה הכוללת שלוש פעמים ימין כפול שלוש פעמים שמאל תוביל לתוצאה המבוקשת תדמיתית: מרכז.
זן פוליטי שלא נודע
אלא שכל מי שאינו תמים כשה מבין שגם "התנועה" וגם "יש עתיד" אינן מציגות רשימה מסודרת של אנשים בעלי תפיסת עולם שניתן לראותה או לפרשה כ"מרכז". אין כאן מנהיגות המבקשת להציע דרך פוליטית חדשה, חזון או תפיסת עולם מסודרת שאיננה ימין או שמאל, אלא אוסף של פוליטיקאים מובסים, פליטים ועסקנים אופורטוניסטיים, לצד כמה אנשים טובים שפשוט מתים לקבל את ג'וב העל שיש למדינת ישראל להציע: חברות בכנסת.
רדיפת הכיסא מצד כולם כאחד מדרדרת את מערכת הבחירות לפארסה כלנתריסטית עטופה במלל ריק וציני על פוליטיקה חדשה. מאיר שיטרית היה ישר דיו להודות אתמול בראיון לאורית לביא-נשיאל כי הסיבה בגינה חבר לתנועה של ציפי לבני היא השמירה על הכיסא. כאמור, פוליטיקה חדשה, מזן אחר. כזה שעוד לא נודע למדע (המדינה).
הניתוח הופך להיות מעמיק במיוחד כשהוא מגיע ללפיד: הוא לא מוכן להכנס למשבצות של ימין ושמאל ולראות בזה את המשחק הפוליטי היחיד ולכן הוא "מערבב מין בשאינו מינו".
אין ספק ש"יש עתיד" היא לא כוס התה שלי, אבל לא כולם חייבים להתיישר על פי הפרדיגמה הפוליטית הבינארית של ימין-שמאל. במיוחד לא במדינה שבה המונחים ימין-שמאל עברו סחף מושגי ניכר ושבניגוד לשאר העולם כשמשייכים את המושגים האלה לכלכלה הדבר כלל לא מובן מאליו.
אני אולי לא סובל את מפלגת "יש עתיד" אבל אני עוד פחות מעריך ניתוח פוליטי שמבקר אותה על סמך מושגים שכאלו.
אהבתי והסכמתי עם הפוסט שלך
ביקורת זה יופי, אבל קנטרנות זה סתם משעמם
נהיינו כל כך ציניים שאנחנו לא מאמינים שיש מישהו שבא לעות משהו מתוך רצון טוב וכנות