נתן החכם

בהמשך לחשיפת 'מידה' אודות התנהלותו הבעייתית של ד"ר גלעד נתן, חוקר מרכז המידע של הכנסת, מסתבר ששיטות העבודה הבעייתיות שלו ממשיכות לעורר הדים. בשבוע שעבר פרסם ארגון איתן דו"ח החושף רבות מההטעיות השזורות במחקר האחרון שחיבר נתן. לטענת הארגון, המחקר העוסק ב "מדיניות כלפי אוכלוסיית המסתננים, מבקשי המקלט והפליטים בישראל ובמדינות אירופה",  מבוסס על השוואות לא רלוונטיות ונגוע במניפולציות מספריות.

מהטענות, אותן פרסם גם קלמן ליבסקינד ב 'מעריב', עולה חשש כבד כי  התנהלותו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת פוגמת באמינות האקדמית האמורה לעמוד בבסיס פעולתו.

נאמן לדרכו, גם במחקר זה מנסה ד"ר נתן לפרק את תחושות הציבור בנוגע לסכנה הנשקפת למדינה מגל המסתננים בשנים האחרונות:

למרות הגידול הניכר במספר האנשים שבאו לישראל בהגירה מעורבת בשנים האחרונות והגידול הניכר במספר האנשים במצב דמוי פליטות ומבקשי מקלט, מדינת ישראל איננה אחת ממדינות היעד העיקריות של הגירה כזאת בעולם.

על-פי האמור, תחושת הפוליטיקאים הישראלים כי מדובר בצונאמי של מהגרים הפוגע בעיקר בישראל איננה מעוגנת במציאות. כפי שקוראי 'מידה' כבר יודעים, ד"ר נתן הפובליציסט לא היה כנראה מהסס לטעון שמדובר בגזענות חשוכה. אך כפי שנוכיח, הבעיה כאן אינה בתחום הדעות, אלא בתחום הצגת העובדות של נתן. וזאת, כאמור, במסמך רשמי של המרכז המידע של הכנסת.

אמת מטרידה

נפתח בכך שטענת נתן עומדת בניגוד מובהק להתבטאות מפורשת של נציב הפליטים של האו"ם, ויליאם טול:

ישראל הפכה לאחד היעדים המרכזיים להגירה אפריקנית … הזרם החודשי היום של 1,200 פליטים בחודש הוא אחד משיעורי נדידת הפליטים הגבוהים ביותר בעולם כיום.

https://youtu.be/LiXiJqqvvN4

בכדי להבין מדוע טול צודק, יש לעיין מעט במספרים. בדיקה מדוקדקת של הנתונים המתפרסמים על-ידי נציבות הפליטים של האו"ם ומאגר המידע יורו-סטאט (המרכז סטטיסטיקות על מדינות האיחוד האירופי), מגלה כי הקביעות של ד"ר נתן בעייתיות ואינן עומדות במבחן הביקורת.

דו"ח שפרסם ארגון "איתן – למדיניות הגירה ישראלית" מראה כי השוואה של מספר מקבלי המקלט בישראל ביחס למדינות מערביות אחרות,  בין השנים 2010-2011 מציב אותה במקום השישי מבין המדינות המערביות:

יתרה מזאת, כאשר משווים את מספר מקבלי המקלט הכולל לגודל האוכלוסייה מתברר כי בישראל על כל 1000 תושבים ישנם 4.22 מקבלי מקלט. משום כך היא מככבת בראש הרשימה, מיד אחרי בלגיה, ולפני אוסטריה שוודיה או גרמניה. כפי שניתן לראות, צרפת ואנגליה לא נכנסות בכלל לעשירייה הראשונה.

גם ביחס לשטח המדינה מסתבר שלא רק שאנחנו על המפה, אלא מובילים בגדול. ישראל, בה כל1000 קילומטרים רבועים מאכלסים 1,592 מקבלי מקלט, שנייה רק לאי מלטה ולבלגיה, ועוקפת בגדול את צרפת, אוסטריה או אנגליה.

על אף שאין לישראל מדיניות הגירה ברורה, היא מעניקה לרוב המסתננים מעמד של "הגנה קבוצתית", הנותן לזכאים חלק מהזכויות שמקבלים פליטים המוגנים באמנת האו"ם. ארגון 'איתן' בחן את מספרם של הפליטים הזכאים להגנה קבוצתית הנקלטים בישראל ולו באופן זמני, וגילה כי מקומה של ישראל נשאר יציב בראש הרשימה: ישראל, על 30,070 המוגנים קבוצתית שלה, עוקפת את אנגליה (28,620) גרמניה (25,960) וצרפת (21,115).

שתי הטעיות ומניפולציה אחת

אז איך בכל זאת מסיק חוקר מרכז המחקר הפרלמנטרי שלנו את מסקנותיו השגויות ומגיע למסקנה הפוכה בתכלית מזו של האיש הממונה על כך מטעם האו"ם?

התשובה: נתן משתמש בקבוצות הנוחות לו של פליטים ומקבלי מקלט לצורך עריכת טבלאותיו. למשל, כאשר הוא משווה את המספרים ביחס לאוכלוסייה (עמ' 10), הוא משתמש רק במספר מבקשי המקלט שנרשמו במדינות השונות, אך לא מתייחס למספרם של הפליטים שאולי לא הגישו בקשה, אך זכאים להגנה קבוצתית. אלא שבעוד שבקשותיהם של מבקשי מקלט רבים נדחות ואף מלוות בגירוש, בישראל רבים מהמסתננים זכאים להגנה קבוצתית אשר מכוחה הם נשארים בגבולות המדינה אף ללא ההליך הרשמי של הגשת בקשת מקלט. ההשוואה של מספר מבקשי המקלט במדינות העולם אפוא פשוט לא רלוונטית – בישראל רבים זוכים להגנה הזו גם בלי לבקש כלל.

בנוסף עורך נתן השוואות שאינן רלוונטיות למצבה של ישראל. כך, המחקר פותח בטבלה רבת-רושם על מספרם של פליטים ברחבי העולם, בה נמנים מספרים גבוהים המגיעים לעתים למאות-אלפים ומיליונים (עמ' 7-8). אלא שהחוקר לא טורח להבהיר שמדובר במספר המצטבר של פליטים, אשר הגיעו למדינות הללו במשך עשרות שנים, ורבים מהם מתגוררים בהן דרך קבע במחנות פליטים של האו"ם. מה לעובדה שבפקיסטן מתגוררים מזה שנים רבות קרוב לשני מיליון פליטים למצבה של ישראל המתמודדת היום מול גל הגירה? מה לאותם 1.3 מיליון סורים אומללים ולנושא אשר לשמו התכנסנו?

נקודה זו חמורה במיוחד לאור הכותרת שהעניק נתן לטבלה: "המדינות העיקריות שקלטו פליטים … 2010-2011". כך נוצר בלב הקורא הרושם שמדובר בפליטים טריים שנקלטו בשנים 2010-2011. שגגה או זדון? לא לנו להחליט. אך בהחלט מדובר בחוסר-מקצועיות.

ועוד, כחלק מניסיונו להראות שאין בישראל גל הגירה משמעותי בקנה מידה עולמי, טוען נתן כי "המסתננים לישראל הם 0.18% מאוכלוסיית היעד של האו"ם" (עמ' 12). מספר קטנטן לכל הדעות, היוצר את הרושם שישראל לא באמת נושאת בנטל הפליטות העולמי. אך כאשר משווים את המספר לשיעור האוכלוסייה בישראל מכלל העולם (0.11%) מתברר כי ביחס לאוכלוסיה ישראל קולטת הרבה מעבר לגודלה היחסי.

כפי שפורסם בסוף השבוע, בדוברות הכנסת ממהרים להכחיש את הממצאים הקשים שמפרסם ארגון "איתן" ולטעון כי מדובר בדו"ח "מוטה בהגדרה" שנועד "לשרת אג'נדה ברורה שעמותת איתן מייצגת". גם אנו היינו רוצים להאמין שבמחקריו מאירי העיניים של ד"ר נתן, הנכתבים עבור מרכז המחקר הרשמי של כנסת ישראל, אין שום סיכוי למצוא הטיה אידיאולוגית וחוסר מקצועיות. אבל יש לנו בעיה קטנה: אנו יודעים לקרוא נתונים ולחשב מספרים בעצמנו.

הנהלת מרכז המחקר של הכנסת מתעקשת שלא להגיב עניינית לביקורת כלפיה, ומתחמקת מאחריות לכשלים מקצועיים. אם הגורם המקצועי לא מספק למחוקק תשתית עובדתית מקצועית וראויה לקבלת החלטות, ומתנהל באופן ממסדי-פוליטי, מה הטעם בו?

תגובת הכנסת

מהכנסת נמסר בתגובה כי דו"ח עמותת איתן הוא מוטה בהגדרה ונועד לשרת אג'נדה ברורה שעמותת איתן מייצגת. יש בו שימוש חלקי בנתונים, השוואות לוקות בחסר ובעיקר, בקשת הכנסת לקבל את מקור הנתונים שבבסיס דו"ח איתן ע"מ שניתן יהיה לבדוק הנושא, נענתה בתשובה מעורפלת.

בכל מקרה, הכנסת עומדת מאחורי הנתונים שהוצגו בדו"ח מרכז המחקר והמידע (המ.מ.מ). דו"ח המ.מ.מ נעשה ונכתב באופן מקצועי ובלתי תלוי, על ידי חוקר שמומחיותו בתחום המסתננים מוכרת וידועה ואף זכה למוניטין בינלאומי בנושא. גם בדיקה חיצונית שעשה המ.מ.מ  על מנת לבדוק עצמו, העלתה שלא הייתה טעות בנתוני המחקר ובוודאי שלא היו בו נתונים מגמתיים או מוטים. זאת ועוד: לא רק שמחקר המ.מ.מ לא "גימד" את תופעת המסתננים כפי שמנסים לטעון נגדו, אלא נהפוך הוא: נתוני כמות הפליטים והמסתננים בו הם אף גבוהים מאלה המוזכרים בדו"ח איתן. במקרה נוסף בו נמתחה ביקורת על מחקר באותו תחום של החוקר ד"ר גלעד נתן באתר אינטרנט (יחסית) לא מוכר – נבדק אף הוא ע"י הכנסת ונמצא גם שם שהמתקפה הייתה חסרת יסוד עובדתי-מחקרי.