אוזלת היד של פיקוד מרכז

לפני שבועיים סערה הארץ בעקבות סרטון הבריחה המשפיל של חיילי צה"ל בקדום, ותמונות לוחמי נח"ל מבוהלים שכמעט והפכו לקורבנות לינץ' באטליז חברוני בעודם מפחדים להשתמש בנשקם. שני הסרטונים, שפורסמו תוך ימים ספורים, עוררו ביקורת ציבורית רחבה, כולל מצד גורמים פוליטיים בכירים כשר החוץ ליברמן, כנגד הוראות הפתיחה באש הנהוגות כיום בפיקוד המרכז.

אלא שהתבטאויות לחוד ומציאות לחוד. בשבועיים האחרונים לא רק שהמצב בשטח לא השתפר, על-פי כל העדויות הוא החמיר. בימים האחרונים שוחחנו עם חיילים בסדיר ובעיקר עם לוחמי מילואים מגזרות שונות ברחבי יהודה ושומרון. מרבים שמענו דברים דומים, הכוללים ביקורת קשה כלפי המדיניות שבפי המפקדים מכונה 'הכלה', ובפי רוב החיילים מכונה 'התקפלות ובריחה'.

"אני משרת במילואים כבר קרוב לעשור, ואני לא זוכר מעולם הוראות שהיו כל כך תבוסתניות וכל כך נרתעות מכל מגע", אומר ט', לוחם מילואים שסיים שירות בשומרון לפני מספר חודשים. "כמה וכמה פעמים שלחו אותנו להתמודד עם הפרות סדר שכללו עשרות מתפרעים שיידו לעברנו אבנים והתקרבו לצירי התנועה. ההוראה הברורה היחידה שקיבלנו הייתה שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי להימנע מנפגעים בשני הצדדים" קובל ט', ומוסיף, "עשרות אנשים מנסים לזרוק עלינו סלעים ואנחנו צריכים להימנע מלפגוע בהם. הדבר היחיד שהפקודות מתירות הוא לנסות להפליל אנשים באמצעות צילום, או ללכוד מיידי אבנים בודדים, דבר שכמעט ולא קורה".

אמנם, לא כל החיילים והקצינים עימם שוחחנו מתנגדים למדיניות ההכלה. כך לדוגמא י', קצין מילואים מגזרת השומרון, המיישר קו עם מפקדיו, וסבור כי במבחן התוצאה המדיניות מאפשרת לסיים אירועים של הפרות סדר עם מעט נפגעים, ובכך היא מקנה שקט תקשורתי ומדיני.

אלא שלוחמים וקצינים אחרים מתנגדים לעצם העירוב של סוגיות כאלו במדיניות ההתמודדות עם מתפרעים ובהוראות הפתיחה באש. ר', לוחם מגזרה אחרת, מסביר כי את תוצאות מדיניות ההכלה רואים מיידית בשטח בעת האירועים עצמם: "אתה יוצא לאירוע של הפרת סדר שמתחיל בכמה מיידי אבנים בודדים. כשהם רואים את הידיים הקשורות שלנו, בתוך דקות מספר המתפרעים גדל לעשרות ולפעמים יותר. הם קוראים את התמונה במהירות ויודעים עם מי להתעסק ועם מי לא".

תדריכי 'הכלה' לחיילים ולתקשורת

מיד לאחר פרסום הסרטונים מקדום ומחברון העניק קצין בכיר באוגדת איו"ש תדרוך לעיתונאים, בו אמר כי מדיניות ההכלה "הובילה לצירים בטוחים יותר ולמיעוט נפגעים. אם היינו מפעילים אש בלתי-מרוסנת בהפרות הסדר שהיו בעמוד ענן ויורים על כל ילד בן 13 שזורק אבנים, המבצע היה נמשך בגדה המערבית". הקצין המשיך ואמר: "כל הוראות הפתיחה באש נבחנות לפי טוהר הנשק, ומחובתנו לפעול בצורה מידתית. החובה שלנו היא להפעיל אש רק בעת איום ממשי. אנו לא רוצים לפגוע בבלתי-מעורבים. אנחנו מצפים מהחיילים להפעיל שיקול דעת".

הדברים, ולא במקרה, כלליים ולא-ברורים. כמה קצינים עימם שוחחנו אמרו כי למיטב הבנתם החיילים בקדום נקלעו למצוקה בשל שיקול-דעת מוטעה מצידם. מרגע שמצאו עצמם תחת מטר אבנים ממרחק מטרים ספורים, איש לא היה בא אליהם בטענות לו היו פותחים באש לכיוון הרגליים: "נתקלנו במקרה דומה כשחיילים הותקפו באבנים ממרחק מטרים ספורים כשהם בשטח נחות. למרות שלבסוף החיילים לא ירו, בתחקיר שלאחר-מכן הבהירו לנו מהחטיבה שאם החיילים היו בוחרים לירות לעבר התוקף הם היו מקבלים גיבוי".

התוצאה: מגמת הסלמה ברורה

אלא שהעמימות בהוראות הפתיחה באש, שמתירות ירי במקרה של סכנת חיים ברורה ומוחשית, אך אינן מגדירות מה נחשב לסכנה שכזו, בליווי החשש – שיש לו על מה לסמוך –  מהסתבכות משפטית והיעדר גיבוי מלמעלה, מובילים בפועל למציאות ביטחונית מופקרת. כך לדוגמא, ימים ספורים לאחר פרסום הסרטונים, התגברה התעוזה של המתפרעים הפלסטינים, והם העלו באש פילבוקס צה"לי סמוך למחנה הפליטים עאידה שליד בית לחם.

https://youtu.be/QDue3iv_iVY

בחברון האירועים לא נגמרו ביידויי אבנים או בשריפת עמדות צה"ל בעזרת צמיגים בוערים. שישה ימים שלאחר פרסום הסרטון בו נראו החיילים המבוהלים באטליז, תקף מחבל חייל בעמדה באגרופים ואיים עליו באקדח דמה (לוחמת מג"ב הצליחה להרגו), ויום למחרת פצעו לוחמים בעיר באופן קשה מחבל שהתקדם לכיוונם כשבידו בקבוק תבערה.

מעודדים מתמונות הבריחה, נרשמו בשבועיים האחרונים ברחבי יהודה ושומרון מאות אירועים של יידויי אבנים ובמקרים רבים גם בקבוקי תבערה. ביצהר נפצע השבוע קצין הביטחון של היישוב מאבן בפניו ועינו נפצעה באופן קשה, ולפנות בוקר שישי חדרו שני מחבלים פלסטינים לבסיס צה"ל בא-ראם, היכו לוחם בעמדת שמירה בראשו, וחטפו את נשקו לאחר שאיימו עליו בעזרת אקדח דמה. סרטון מלפני כשבועיים מראה עד כמה השתרשה נורמת ההימלטות בקרב כוחות הפועלים בשטח:

"המדיניות הנוכחית פשוט מסכנת את חיי החיילים. זו רק שאלה של זמן עד שג'יפ יתהפך או עד חייל יאבד עין, ואולי חלילה גרוע מכך", אומר מ', קצין מילואים, שמפקד על לוחמים בגזרת איו"ש. "כל צבא בעולם בכל תקופה היסטורית הבין את הכלל הבסיסי לפיו על כוח מגיבים בכוח. רק אצלנו קצינים משכנעים את עצמם בכל מיני תיאוריות פוסט-מודרניות לפיהן הדרך להתמודד עם תוקפנות היא באמצעות בריחה", הוא אומר. "הכלל הבסיסי שהנחה את צה"ל שנים היה שכל אירוע חייב להסתיים בהכרעה של צה"ל, והלוגיקה לכך פשוטה: אחרת כמות האירועים והנפגעים תגדל. היום לצערי המגמה הפוכה, ולא רחוק היום שנשלם על כך מחיר כבד".

ה'הכלה' מסכנת חיילים על חשבון בטחון המתפרעים

הסימנים והאירועים הרבים מלמדים שמדיניות ההכלה אמנם מסיימת אירועים מקומיים עם פחות נפגעים פלסטינים, ולכן פחות רעש תקשורתי ובינלאומי, אך עם יותר נפגעים ישראליים. במבחן התוצאה מספר האירועים צמח דרמטית, תעוזת המתפרעים גדלה, ומה שהחל ביידויי אבנים ובחיילים בורחים, הוביל לניסיונות פיגוע, חטיפות נשקים, עמדות צה"ל בוערות ופיקוד שלם שנאלץ להתמודד עם התפרעויות בהיקפים שלא היו בשנים האחרונות. חשוב להדגיש כי איננו מאשימים כאן את החיילים, אלא את מפקדיהם הבכירים, שהובילו אותם למצב שבו חייהם בסכנה, אך הם חשים חסרי-אונים לנוכח הוראות הפתיחה באש (או ליתר דיוק, האי-פתיחה באש) העמומות והגדרת המשימה שהם נשלחים לבצע.

בינתיים, גורם ביטחוני בכיר, שהתראיין לחדשות וואלה לפני שבוע, מוצא אשמים חדשים בהתדרדרות המצב: "הרטוריקה המילולית של פוליטיקאים בארץ, על רקע תעמולת הבחירות, רק מגבירה את המתח בקרב פלסטינים". תדע כל אם עבריה שזו מידת האחריות שלוקחים על עצמם קציני צה"ל בכירים.

לפיקוד מרכז יש אלוף שצריך לקחת אחריות ולעשות סדר. שמו ניצן אלון. משום שאלון לא בדיוק חשוד באהדה כלפי היהודים הגרים ביהודה ושומרון, מינויו היווה סדין אדום למתנחלים; כעת יש לקוות שלא יהפוך לאור ירוק לפלסטינים, לקראת אינתיפאדה חדשה.