אולי זו האווירה הביתית ואולי בשל הקהל השבוי, אבל בהופעתו בבר-אילן לא הצליח נפתלי בנט להתרומם מעבר לקלישאות המקובלות
ללא ספק, בקרב הסטודנטים של בר-אילן, נפתלי בנט, בעל המומנטום המרשים ביותר בבחירות הנוכחיות, הוא לא פחות מסלב. על-פי המדגם שנערך באוניברסיטה, "הבית היהודי" זוכה ב-27 מנדטים (לפני הליכוד עם 18, "יש עתיד" עם 13, ומר"צ עם 11). בסיס התמיכה החזק הזה הותיר רבים צובאים על הדלתות מבחוץ עם תחילת האירוע. בבית היהודי יש מספיק מקום לכולם, אבל לא בבת-אחת.
בכדי שלא ליפול למלכודת של מיצוי השיח, החליט בנט לוותר על הדרך הקלה, ובמקום לעורר את הקהל השבוי שלו על-ידי פניה לרגשות הלאומיים, הוא בחר לדבר על משנתו הכלכלית-חברתית. בנט מכיר את הקהל היושב מולו. הוא יודע שרבים מהם אינם מכירים את משנתו הכלכלית-חברתית, ומצביעים לו בשל האידיאולוגיה הביטחונית-מדינית. גם הוא מבין כי יוקר המחיה הוא אחד הנושאים הבוערים והחשובים במערכת הבחירות הנוכחית.
"במצב הנוכחי אין לכם שום סיכוי לקנות דירה ללא עזרת ההורים" פתח בנט בקלישאה הרשמית של הבחירות, חוצת המפלגות והמגזרים. לדבריו, הדרך לשינוי כרוכה בעיקר בדיאלוג מתמיד עם הציבור ובפתיחת השוק לתחרות. הדיאלוג עם הציבור נועד למנוע דה-לגיטימציה שיוצרים ועדי עובדים שאינם מעוניינים ברפורמות; פתיחת השוק לתחרות נועדה להוזיל מחירים, בדומה לרפורמה בשוק הסלולר.
הבעיה לדעתו נעוצה בכך שכיום ישנן קבוצות אינטרס שהליכוד אינו מוכן להתעמת איתם, וכי לשם כך צריך את האומץ ואת הנחישות למאבקים. "אני בניגוד לראשי מפלגות אחרות לא חייב כלום לאף אחד מלבד בורא עולם ועם ישראל". כמו בנושאים המדיניים, גם כאן מגבש לעצמו בנט תדמית של לוחם חירות אמיץ, המשוחרר מכל אילוץ ומחויבות ארגונית.
אלא שבמידה רבה חוסר המחויבות הזה הוא מצג שווא. נפתלי בנט עומד בראש המפד"ל, ומייצג ציבור שהוא אחד מהנהנים המובהקים של מדינת הרווחה הישראלית. התמיכה הממשלתית בתלמיד בחינוך הדתי-לאומי היא הגבוהה ביותר בארץ, ושיעורם של הסרוגים בקרב המגזר הציבורי המנופח בישראל הוא גדול מאוד. יכולתו של בנט לנהל מלחמות נגד הוועדים תהיה לכן מוגבלת ביותר: יו"ר חברת החשמל או רשות הנמלים לא צריך יותר מטלפון אחד להסתדרות המורים בכדי להצית את המרד גם בתוככי הבית היהודי.
שמא המחויבות לארגוני מורים נכנסת אצל בנט תחת הקטגוריה "בורא עולם"? ואולי תחת זו של "עם ישראל"? בכל אופן – גם כש"משהו חדש מתחיל", הוא סוחב אתו הרבה משקעים ארגוניים מפד"לניקיים ומגזריים ישנים וטובים.
קפיטליזם-סוציאלי
בכדי לסכם את משנתו הכלכלית חברתית, משתמש בנט בקביעה הבאה:
השיח המקובל גורס כי שלי היא סוציאליסטית ונתניהו הוא קפיטליסט. מדובר בדיבורי סרק כי המצב מורכב יותר. ישראל צריכה כלכלה חופשית ובד בבד גם דאגה לחלשים.
חוץ מהקומוניסטים, שקיימים היום בעיקר בפייסבוק, אף אחד במפה הפוליטית ישראל לא חולק על קביעות אלו. וכי מה רע בשוק חופשי, שבו לכולם טוב, כולל לעניים שדואגים להם? שלי יחימוביץ' ממחזרת סיסמאות מסוג זה כבר שנים, ונתניהו פועל כך גם בלי לעשות מזה רעש.
אבל לכל בר-דעת ברור שנותרים חורים רבים בין הקלישאות. מהי כלכלה חופשית לדעת בנט? מיהם ה"חלשים"? מה פירוש "לדאוג" להם? גם שכר המינימום, מונופולים ממשלתיים והגבלות על הייבוא מוצדקים כ"דאגה לחלשים". האם זו הבשורה הגדולה? הנוכחים בכנס לא זכו לתשובה. זו אינה משנה כלכלית, זו תעמולה בלתי מחייבת גרידא (ובנט כאמור אינו יוצא דופן בכך), שמאחוריה יכולים להתכנס המפד"ל הסוציאליסטית ובנט ושקד הקפיטליסטיים, כמי שאין ביניהם מחלוקת.
בנט הגיע לבר-אילן על-מנת לתת מופע ולא בכדי לאפשר למתלבטים בקהל (בהנחה ויש כאלה) לשאול שאלות. ייתכן שהמדגם, עלייתו בסקרים, והאווירה החמה סביבו מייצרים רוח גבית המאפשרת התנהלות הוליוודית שטחית. כיאה לכל הופעה, גם במקרה הזה לא פסח בנט על הטקס המסורתי: הוא סיים את דבריו וירד מהבמה לקול מחיאות הכפיים הסוערות. רק התערבות של נציגת אגודת הסטודנטים שכנעה אותו להואיל בטובו ולשוב להדרן. שתי שאלות בלבד, וגם עליהם ענה בנט בחופזה.
"משהו חדש מתחיל", ומי צריך דיון ושאלות קשות כשאתה בטוח כל כך איך הוא יסתיים?
מה קורה לאתר מידה? זה סיקור? די עלוב, מה בעצם נאמר? מה היה? קיבלנו מאמר דעה ולא דיווח ראוי. אתם שואפים להיות ידיעות אחרונות או אלטרנטיבה לחדשותיות הירודה בישראל? למה לקרוא את אתר 'מידה' אם בסוף מקבלים פשוט את הצד השני של ידיעות אחרונות?
דוגמה לרמת שיח ירודה היא הנסיון לקבוע שבנט כן כפוף לועדים גדולים כי בעקיפין בעקיפין, אם הוא יעשה בעיות אז ירים מישהו (עלום) טלפון למישהו (עלום) אחר שיגרום מיד לכל המורים והמורות לצאת כאחד כנגד נפתלי בנט כי…. (למה לפרט סיבה אם רוצים לזרוק טענה לא מבוססת לחלל האוויר). בניגוד לממשלה הנוכחית שכוללת בתוכה הרבה מאוד שדואגים לטייקונים ולא עושים מספיק כנגד הועדים (לזכותם יאמר שהיו בה גם מעטים שכן פעלו לטובת האזרח הקטן), בהחלט בניגוד מובהק ליחימוביץ' ומפלגתה שעופר עיני מחזיק בם באחיזת חנק, בנט באמת לא כפוף לשום ועד לא ישירות ולא בעקיפין. הכתב רצה להשפריץ החוצה טיעון רק כדי לפגוע, לא כי באמת היה בכך בשר.