מכתב פתוח מפעיל זכויות אדם מצרי לנשיא אובמה, על המחיר הכבד שמשלם העם המצרי על הגיבוי של אובמה למשטר במצרים
"כבוד הנשיא … העמדות של ממשלך נתנו גיבוי פוליטי למשטר הנוכחי במצרים, ואפשרו לו להפעיל בחופשיות מדיניות אנטי-דמוקרטית ומעשים חמורים של דיכוי"; כך פונה באדין חאסן לנשיא אובמה במכתב פתוח שהתפרסם בשבוע שעבר בעיתון המצרי אל-הראם.
חאסן הוא מנהל 'מכון קהיר למחקרי זכויות אדם'. הוא זכה לפגוש את הנשיא פנים-אל-פנים בביקור בבית-הלבן ב-2010, אך כעת הוא לא חוסך ביקורת ממנהיג העולם החופשי, שלדעתו נושא באחריות למצב הקשה אליו הידרדרה מצרים. מכתבו מהול ביאוש וציניות לנוכח התנהלותו של ממשל אובמה, והוא מונה את ההשלכות הקשות על העם המצרי כתוצאה מן המדיניות האמריקנית, כשבפיו תחינה אחת: לפחות אל תזיקו.
אנו ממליצים לקרוא את המכתב המקורי באנגלית, כדי לקבל תמונת מצב של המתרחש במצרים. באדין חאסן מתאר תופעות נוראיות ורווחות במצרים של מורסי: צעירים שהולכים להפגנה עם צוואות שבהן מפורטים רק סדרי הלוויה, שכן אין להם מה להוריש; עינויים של פעילי אופוזיציה; רציחות, לרוב בירי בראש מטווח אפס, של פעילים נגד המשטר; אונס קבוצתי, שיטתי ואלים של מפגינות, הכולל השחתת אברי מינן בסכין; האונס מתרחב גם לנשים זקנות, ואף גברים.
החלקים הנוגעים לפניה הישירה לאובמה וההשלכות של הצהרות הממשל מובאים כאן בעברית, עבור קוראי 'מידה'.
התבטאויות כמו "מצרים חווה תהליך אותנטי ומקיף של דמוקרטיזציה" שימשו כיסוי ונתנו לגיטימציה לקבלתה של החוקה האנטי-דמוקרטית החדשה של מצרים, מהלך שהגביר את חוסר-היציבות במדינה.
קריאות לאופוזיציה "להישאר לא-אלימה" ולממשלה לשמור על "איפוק אל מול הפגנות המחאה", שימשו את המשטר להתנער מאחריותו לשמירה על חופש ההפגנה ועל הביטחון והסדר במהלכה, ואפשרו למשטר להאשים את המפגינים עצמם בחוסר-היציבות ובאלימות השוררת ברחובות.
ההפצרות באופוזיציה לגשת ל"דיאלוג לאומי ללא תנאים מקדימים" מנטרלות את האפשרות שלה לשחק תפקיד משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות במדינה, באשר ה"דיאלוגים" הללו לעיתים תכופות מסתיימים בלא-יותר מאשר פוטו-אופ עם הנשיא.
אינני מבקש ממך לגנות את מעשיו של השלטון הנוכחי, או לקרוא לנשיא מורסי לחדול מהשימוש באלימות נגד בני עמו. אינני דורש ממך לשלוח אלינו חיילים שיגנו על המפגינים הפוליטיים במצרים, ואף אינני מבקש ממך להפחית או להפקיע את הסיוע הצבאי והכלכלי שארצך נותנת לארצי, ואף לא להטיל תנאים לסיוע זה.
בקשתי צנועה הרבה יותר: שדוברי ונציגי הממשל יפסיקו להתבטא בנוגע להתפתחויות במצרים. הדבר ללא ספק יחסוך לממשל משאבים רבים, וחשוב יותר, ימנע שפיכות דמים נוספת במצרים, באשר המשטר הנוכחי לא יהנה יותר מהגיבוי הפוליטי שהממשל האמריקני נותן להם.
מצרים ראתה די הקזת דם בשנתיים האחרונות, והאזרחים עייפים מהעונשים שהם סובלים בשל התקוממותם.
אנא, בקש מבכירי הממשל להפסיק לדבר על מצרים לזמן-מה. לפחות עד שנספיק לקבור את מתינו, לנחם את המשפחות האבלות, לטפל בקרבנות האונס והעינויים, למצוא את הנעדרים ולקרוא את משאלותיהם של דור צעיר של אנשים שאינם מתכננים את יום חתונתם, אלא את הלוויותיהם.
